משתמש:ReuvenBernard/כריסטוף מרטין וילנד

כריסטוף מרטין וילנד הוא שירה, ספרות ואיש רוח גרמניה שחי בשנים 1733 - 1813.

קורות חייו

וילנד היה בן לכומר פרוטסטנטים. בצעירותו החל ללמוד משפטים בעיר טיבינגן, ושם החל גם לכתוב יצירות ספרותיות ראשונות. בעקבות פרסום היצירות הזמינו הסופר בודמר לבא לציריך, שם שימש כמורה בית וכיועץ העירייה. ב1769 נתמנה לפרופסור לפילוסופיה בעיר ארפורט. ב1772, בעקבות כתיבת הרומאן 'מעשה הזהב, או מלכי ששיאן - מעשה שהיה', האוהד את האבסולוטיזם הנאורות של יוזף השני, הזמינה אותו דוכסית ווימאר לשמש כמחנך לבנה, קארל אוגוסט, מי שהיה לאחר מכן ידידו ופטרונו של גתה. לאחר שנתמנה וילנד ליועת החצר של הדוכסות, החליט להקדיש את שארית חייו לספרות ולחיי רוח, אותם חלק עם שאר חבריו לקלסיקה של ווימאר.

יצירתו

ביצירתו המוקדמת של וילנד ניכרת השפעה חזקה של התנועה הפיאטיסטית שהייתה נפוצה בגרמניה באותם. כמו כן הושפע וילנד משירתו של המשורר הגרמני בן דורו קלופשטוק. מאוחר יותר נפתח וילנד לספרות ההשכלה, וראה עצמו קשור ל[אנציקלופדיסטים|האנציקלופדיסטים]] בצרפת. בזכות קריאת כתביו של וולטר נפתח וילנד ליצירתו של שייקספיר, ממנה תרגם לגמרנית 22 מחזות, שזכו לתפוצה רבה בגרמניה. הסינתזה בין קשריו לתנועת ההשכלה, לבין מוצאו הגרמני והרקע הפיאטיסטי שלו, יצרו אצל וילנד את החיבור עם אנשי הסער והפרץ. ביחד עם קלופשטוק המבוגר ממנו, והרדר הצעיר ממנו, יצא וילנד כנגד הקלאסיציזם הראציונליסטי, והטיף לכתיבה משוחררת מכללים נוקשים ועשירה ביצרים וברגש. ב1780 פירסם וילנד את השירה האפית אוברון, בה הוא מספר על קורותיו של גיבור אגדי מימי הביניים שנאלץ לנדוד לארצות המזרח. במסעותיו התמודד עם הרפתקאות ופיתויים מסוכנים, אולם בכל אותה העת שמר אמונים לאהובתו. בתוך עולם אביר זה משלב וילנד את עולם הפיות, נוסח צ'וסר ושייקספיר. ברומן זה היה וילנד מנושאי הדגל של הסער והפרץ והתנועה הרומנטית, והיה מהראשונים שהתענגו בערגה על עולם ימי הביניים.

השפעתו

לוילנד הייתה השפעה ישירה על כל הרביעייה של ווימאר - הרדר,גתה, ובמיוחד על הצעיר שבהם - [[שילר],] שהרבה לקרוא בתרגמיו של וילנד לשיקספיר. השפעתו של וילנד על שאר בני דורו הייתה בעיקר לרוחב, ולא לעומק. הוא פילס לשירה הגרמנית דרך בתוך חוגים שעד אז לא הכירו אלא שירה צרפתית. בנוסף, היה וילנד מי שהפך את שייקספיר לאבן יסוד בתרבות הגרמנית. וילנד גילה נועזות בנוסטלגיה שלו לימי הביניים, ובלעג שלו לבורגנות הגרמנית צרת האופק. במגמות אלו השפיעה רבות על יוצרים גרמנים שחיו בזמנו וסמוך לו, שהבולטים שבהם הם אדלברט פון שאמיסו והיינריך פון קלייסט.