פייטיזם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פייטיזם
פיליפ יאקוב שפנר, אבי הפייטיזם
פיליפ יאקוב שפנר, אבי הפייטיזם
שורשים, סיווג והנהגה
דת נצרות פרוטסטנטית עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסד פיליפ יאקוב שפנר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פִּייֶטיזם (Pietism, בגרמנית: Pietismus) היא תנועה דתית שקמה בקרב מאמיני הלותרניזם בגרמניה בשלהי המאה ה-17 ואמצע המאה ה-18, מתוך התקוממות נגד הממסד של הכנסייה הלותרנית. שם התנועה בא מהמילה הלטינית "pietas". הפייטיזם מתנגד למעמד המועדף של הדוגמות התאולוגיות ומטיף לדתיות המבוססת על האמונה הפנימית הפרטית, תוך דגש על חזרה בתשובה, אדיקות (praxis pietatis - פרקטיקה של האדיקות), טוהר מידות, פעולות צדקה. החסיד שלו רואה עצמו מועצם על ידי חוויה מיסטית של מעין לידה מחדש. לפי הפייטיסטים רק המיסטיציזם עשוי לתת משמעות נוצרית לניהול חיים סגפניים וממושמעים.

המייסד שלה היה פיליפ יאקוב שפנר (Philipp Jacob Spener)(אנ') ‏ (1705-1635), כומר ממוצא אלזסי שפעל בפרנקפורט על נהר מיין. הוא הקים בשנת 1670 קבוצות של מאמינים קרויות "קולגיה פייטאטיס" (collegia pietatis). בספרו "Pia desideria" הציע שפנר "דת של הלב" במקום "דת של הראש". אחריו, אוגוסט הרמן פרנקה (Francke) הפך את אוניברסיטת האלה למרכז פייטיסטי.

מאוחר יותר הרוזן ניקולאוס פון ציצנדורף (אנ') (1760-1700), תלמיד של פרנקה ו"בן סנדקות" של שפנר, הקים ברוח הפייטיזם קהילה דתית ביישוב הרנהוט (אנ') בשלזיה, שנקראה "הכנסייה המוראבית (אנ')". כנסייה זו הפיצה את רעיונות ההתעוררות האוונגלית ברחבי אירופה ואמריקה הצפונית במאה ה-17 וה-18. הפייטיזם השפיע במידה רבה על הכומר האנגליקני ג'ון וסלי(אנ') ועל המתודיזם מיסודו. כמו כן נתנה השראה לאלכסנדר מאק, מייסד תנועת ה"אחים" (Brethren) משוורצנאו והכנסייה הנוצרית לפי האוונגליון.

באופן טיפוסי לנצרות הפרוטסטנטית, הפייטיזם מבוסס על האמונה כי המאמין יכול לקבל מחילה על חטאיו רק בהתערבות החסד האלהי. מחילת החטא צריכה להתלוות בשינוי טוטלי, ולא רק בשיפור או תיקון. ההארה של פאולוס הקדוש בדרך לדמשק היא האב טיפוס המובהק לשינוי מסוג זה.

תוך שימוש במושגים של האלכימיה, הפייטיסטים טענו כי מרגע הלידה מחדש, הנוצרי שואף בלי הרף להמיר את העופרת של נשמתו למתכת האצילה המסוגלת לשקף את הנשגבות האינסופית של אלהים, זאת בדרך כואבת של כפרה, והתעמתות מתמדת עם פיתוי השטן.

מחוץ לדת הנוצרית הפרוטסטנטית, יסודות מקבילים במידה מסוימת לפייטיזם ניתן לראות בתנועה היאנסניסטית בקרב הקתולים בצרפת במאה ה-17, הקתולים באנגליה ובצפון אמריקה (דרך פייטיסטים שהמירו את דתם לדת הרומית-קתולית, כדוגמת פרדריק ויליאם פייברו) ואף ביהדות - התנועה החסידית מיסודו של הבעל שם טוב (1760-1700) בתוך היהדות.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • F E Stoffler, The Rise of Evangelical Pietism ,1971
  • A Ritschl, Geschichte des Pietismus
  • D W Brown, Understanding Pietism R Lovelace, The Dynamics of Spiritual Life

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פייטיזם בוויקישיתוף

כולל ערך על פייטיזם מאת מארק איי. נול ב -Elwell Evangelical Dictionary

Ronald Feuerhahn The Roots and Fruits of Pietism,Concordia Seminary St Louis, MO, Luther Academy 1998