אדלברט פון שאמיסו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אדלברט פון שאמיסו
Adelbert von Chamisso
1781 –‏ 1838
Adalbert von Chamisso.jpg
תרומות עיקריות
חקר בוטני של צמחים במרכז וצפון אמריקה

אדֵלבֵרט פון שאמיסוֹ (במקור לואי שארל אדלייד דה שאמיסו, 30 בינואר 1781 בחבל שמפן, צרפת - 21 באוגוסט 1838), חוקר טבע, סופר ומשורר גרמני יליד צרפת, ממעמד האצולה, אשר השתייך לזרם הרומנטיקה בספרות הגרמנית. זכורים בעיקר יומני המסעות שלו והנובלה "סיפורו המופלא של פטר שלומיאל".

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאמיסו נולד רביעי מבין שבעת ילדיו של הרוזן לואי מארי דה שאמיסו באחוזתה של המשפחה, טירת בונקור (Boncourt) בחבל שמפן. רק יום טבילתו, 31 בינואר 1781, נחשב לוודאי, משום שצויין בספרו "מסע מסביב לעולם". עם הרעת התנאים של האצולה הצרפתית עזבו בשנת 1790 הוריו שהתרוששו את אחוזתם, וכעבור שנתיים את צרפת עצמה. במנוסתם מתומכי המהפכה הצרפתית הרחיקו נדוד דרך ארצות השפלה עד לדרום גרמניה, ובשנת 1796 התיישבו לבסוף בברלין, שם עבדו שני אחיו הבכורים כמורים פרטיים. בברלין זכה שאמיסו להתחנך בגימנסיה הצרפתית של העיר, שנוסדה עוד בשנת 1689 על ידי ההוגנוטים.

לאחר שירות צבאי כקצין פרוסי בשנים 17981807. בשנת 1805 חווה על בשרו את כניעתה המבישה של העיר המלין לצבאו של נפוליון, שהתאפשרה בגלל בגידה. כשבוי מלחמה צרפתי הועבר לצרפת, ובשנת 1807 פרש מן השירות הצבאי.

החל בשנת 1804 היה שותף ביחד עם רחל ורנהגן להוצאתו לאור של ה-"Musenalmanach" (אלמנך המוזות) שראה אור בברלין, שבו נתפרסמו יצירות של חוג המשוררים שלו שעליו נמנו יוליוס אדוארד היציג, פרידריך דה לה מוט פוקה, קרל אוגוסט ורנהגן פון אנזה (בעלה של רחל ורנהגן) ואחרים. מעתה קרא לעצמו אלדברט פון שאמיסו. לאחר כמה שנים בחוסר כל בברלין, שהה בצרפת מ-1810 עד 1813, ואחר כך עבר לשווייץ ושב לברלין. בשווייץ החל מתעניין במדעי הטבע, ובעיקר בבוטניקה.

בשנים 1815 עד 1818 השתתף כחוקר טבע בהפלגה מסביב לעולם (משלחת רוריק). משלחת חקר זו של רב החובל הרוסי ממוצא גרמני-בלטי אוטו פון קוצבוייה, בנו של המשורר אוגוסט פון קוצבוייה, שאותה מימן שר האוצר הרוסי הרוזן רומאנצוב, חקרה באוקיינוס השקט את פולינזיה ואת הוואי וניסתה למצוא את המעבר הצפון מערבי. שאמיסו מיפה חלקים גדולים מחופי אלסקה, הגדיר את הצמחייה של אלסקה (על שמו נקרא שם אי שנתגלה בהפלגה) ותיאר את הרגליהם ותנאי חייהם של בני האינואיטים. הוא ביקר בחריפות את השלטון הקולוניאלי הרוסי באזורים אלה. את ההפלגה המפורסמת תיאר בספרו "מסע מסביב לעולם".

בשנת 1819 קיבל משרה בכירה בעשביית-המרפא המלכותית בגנים הבוטניים בברלין, בשטחו של פארק קלייסט של ימינו. בשנת 1833 היה למנהלו של הגן, והתמיד במשרה זו עד מעט לפני מותו. משרה זו הבטיחה את עתידו הכלכלי. שאמיסו נשא אישה, ובשנת 1831 פרסם מחזור שירים ראשון, ובו שירים משנים עברו. שירים חדשים כמעט ולא כתב עוד.

לפי עדותו שלו, היה שאמיסו בונה חופשי, אף שככל הנראה לא פקד את לשכותיהם בברלין.

נקבר בשכונת קרויצברג בברלין. בקרבת מקום מצויה כיכר שאמיסו הקרויה על שמו.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף ששפת האם של שאמיסו הייתה צרפתית, עלה בידו לכתוב בגרמנית, שפתו השנייה, יצירות ששרדו בהצלחה את מבחן הזמן. בין יצירותיו המוכרות ביותר הנובלה "סיפורו המופלא של פטר שלומיאל" (1814) והשיר "צעצוע הענקים" המתאר את טירת נידק באלזס.

מסיבה זו קרוי על שמו הפרס היחיד לספרות גרמנית של מהגרים וזרים. מאז שנת 1985 מוענק בגרמניה פרס אדלברט פון שאמיסו לסופרים וסופרות ששפת האם שלהם איננה גרמנית.

רשימת יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המשל של אדלברט, 1806
  • Fortunati Glückseckel und Wunschhütlein, 1806
  • סיפורו המופלא של פטר שלומיאל Peter Schlemihls wundersame Geschichte, שנת 1814, עובד לבלט בשנת 1956
  • סאלאס וגומז (בלדה), 1829
  • אהבת אישה וחייה, מחזור שירים, ברלין 1830 (לחן: רוברט שומן 1830 וקרל לווה 1840)
  • שירים, 1831
  • יומן ממסע מסביב לעולם בשנים 1815-1818, ראה אור 1836
  • על שפת הוואי, 1837
שאמיסו בשנת 1831

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]