לדלג לתוכן

משתמש:Tal Even Zur/טיוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מבוא

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושג "נטו אפס פליטות" (Net Zero Emissions או בקיצור Net Zero) ,מתאר את היעד של מאזן פליטות וקליטות פחמן דו-חמצני (CO2) וגזי חממה אחרים באטמוספירה בנקודת זמן, וזאת על מנת למנוע את שינויי האקלים המאיימים על עולמנו. כלומר כמות גזי החממה הנפלטים כתוצאה פעילות אנושית מתקזזת עם כמות הגזים המוצאים מהאטמוספירה[1][2]. בהקשרים שונים, המונח יכול להתייחס ל- CO2 בלבד או לכלל גזי החממה.

השגת מאזן בין הפליטות לקליטות מחייבת פעולות להפחתת פליטות גזי חממה, כלומר נטו אפס פליטות. מוסדות וארגונים נדרשים לעמוד בדרישות שמגבילות את ערכי הפליטות ועל כן ארגונים רבים נדרשים לבצע קיזוז פחמן (Carbon credits) או גזי חממה על מנת לפצות על פליטות שאינם יכולים להפחית על ידי רכישת אשראי פחמן. מצב שבו חברה קונה מחברה אחרת המקבעת פחמן את הזכויות לקיבוע פחמן על מנת שבסכום הכולל ייחשב שהיא פלטה פחות ממה שהיא פלטה בפועל[3]. נטו אפס פליטות הפך למסגרת המרכזית לפעולה ממוסדת עבור המאבק במוסדות שינויי האקלים, עם למעלה מ-140 מדינות ואלפי חברות שקובעות לעצמן יעדים לסכום פלטות אפס[4]. מעבר לכך ישנה חקיקה מקומית בלמעלה מ-29 מדינות הכוללת מטרות נטו אפס פליטות עבורן[5].

לעיתים יש נטייה לשימוש במונחים "נטו אפס פליטות" ו-"נייטרליות אקלימית" כהיינו הך[6]. עם זאת, במקרים מסוימים יש הבדלים בין מונחים אלו. למשל, תקנים מסוימים לאישור נייטרליות פחמן מאפשרים שימוש רב באשראי פחמן, אך תקני סכום פלטות אפס פליטות דורשים הפחתת פליטות למעלה מ-90% ולאחר מכן שימוש באשראי פחמן של עד 10%.[7][8]

הרעיון של נטו פליטות אפס נולד ממחקרים שהראו כי עצירת ההתחממות הגלובלית דורשת סכום פלטות אפס של פחמן דו-חמצני. הוא הפך לחלק ממטרות הסכם פריז שהתקיים ב2015, המציין את הצורך להשיג איזון בין פליטות ממקורות אנטרופוגניים לבין קיבוע של גזי חממה[9][8].

התקנים, הנחיות ומדידה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקנים רבים נוצרו להגדרה ולמדידת התקדמות לעבר מאזן גזים (נטו אפס), אך חלקם נתונים לביקורת על היותם מוטים לגרינווש "Green Wash", מושג המתאר מצב בו מוסד מצייר את עצמו כסביבתי שלא בצדק.[10][11]

גישה מקיפה למאזן נטו אפס פליטות כוללת את כל גזי החממה ואת המזהמים השניוניים שנפלטים מהפליטות הישירות[12]. הפחתת פליטות ישירות, קיבוע פחמן ורכישת אשראי פחמן הן הדרכים העיקריות להשגת סכום פלטות אפס עבור גוף כלשהו[13]. התקנים מחמירים בדרך כלל דורשים התמקדות בהפחתת הפליטות[14].

אפשרות אחרת הינה השימוש אשראי פחמן על מנת לפצות על פליטות שאינם יכולים להפחית, הרעיון של אשראי פחמן(קיזוז פחמן) נתון לביקורת על כך שהוא עשוי לאפשר לגופים שפולטים את גזי החממה להתנהל למעשה ללא מגבלות על הפליטות שלהן בהווה ובכך לדחות פעולות להפחתת פליטות[15]. מעבר לכך רגולציה רופפת וחישובים מורכבים עלולים להוביל לקבלת אשראי פחמן על מצב בו בפועל סכום הפלטות גבוה ממה שסוכם[16].

תקנים חזקים ואמינים נדרשים כדי להבטיח שמטרות סכום פלטות אפס הן מדויקות ומשקפות הפחתה אמיתית בפליטות ולכן האו"ם, ISO וארגונים אחרים מנסים להקים מערכת תקנים אמינה ושקופה לאימות אשראי הפחמן[15],[17].לפיכך, עבור יעדי נטו אפס פליטות נדרשים יעדים קצובים בזמן מוגדר ומטרות ביניים, בכדי להבטיח התקדמות אמיתית ולמנוע דחיות. קביעת מטרות לטווח קצר ובינוני מסייעת לשמור על תהליך שקוף ומדיד[18].

דרכים ליישום נטו אפס פליטות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאבק הגלובלי נגד שינוי האקלימי, יעדי מאזן נטו אפס של גזי חממה מהווים אבן פינה[19]. עם זאת, ההצלחה בהשגת יעדים אלה דורשת מאמץ משותף של גורמים רבים שצריכים לקחת חלק פעיל.  כלומר על מנת להגיע למאזן נטו אפס של גזי חממה יש לפעול בכמה מישורים:[20][21][22]

●     פיתוח טכנולוגיות חדשות בתחום האקלים, והתחומים הנושקים לדיסציפלינות הסביבתיות, חיונית להשגת יעדי סכום פלטות אפס. 

●     הגדלת השקעות בפרויקטים ירוקים, כולל אנרגיה מתחדשת, תשתיות בר-קיימאות, וטכנולוגיות קיבוע פחמן וגזי חממה, תסייע אף היא. גידול השקעות זה מתקיים עקב כך שהציבור נאמן יותר לחברות שלא פוגעות בסביבה ובקהילה, ובכך זה יוצר ביטחון אצל המשקיעים שהסיכוי של החברה הזו לפשוט רגל יהיה נמוך יותר[23][24].

●     חינוך ציבורי והעלאת מודעות לחשיבות ההפחתה בפליטות הם קריטיים בכדי ליצור תמיכה רחבה והשתתפות אקטיבית של הציבור והעסקים במאמצי הגעת הכלכלה לנטו אפס פליטות. חינוך זה יכול להיות הן על ידי אקטיביזם, והן על ידי תכנים ברשתות החברתיות, ומתן במה לכך במוסדות החינוך הפורמלים והבלתי פורמלים. כשהציבור רתום לכך, ניתן לראות חברות וארגונים פרטיים שבוחרים להתחייב ליעדים, ובכך קבעו מדיניות פנימית להפחתת פליטות[22][25]. הדבר מתקיים אצל חברות ברמה הארצית כמו "שורש"[26] וגם ברמה העולמית כמו "מיקרוסופט"[27]. על ידי יצירת אהדה של הציבור לחברות שמתחייבות ומממשות נטו אפס פליטות, באופן טבעי יש יותר משיכה לחוקרים לפתח פיתוחים טכנולוגים בתחום ואף למשקיעים להרגיש ביטחון בהשקעה בחברות מהתחום[28][29].

●     חקיקה ממשלתית יכולה לקדם את השגת יעדי נטו אפס פליטות על ידי קביעת דרישות ברורות ותמריצים להפחתת פליטות, תמיכה בחדשנות טכנולוגית, והגברת השקעה בפרויקטים ירוקים. לעיתים דחופות חקיקה זאת מתבצעת לאחר הפעלת לחץ ציבורי על הממשל, כפי שקרה בבריטניה על ידי Extinction Rebellion, תנועת אקלים שפעלה גם בישראל[29][30].

●     מאמצי  נטו אפס פליטות דורשים שיתוף פעולה גלובלי, כולל שיתוף מחקר וטכנולוגיות, מימון משותף לפרויקטים גדולים, וקביעת מטרות משותפות להפחתת פליטות ברמה עולמית. דבר זה מתבטא בין היתר בשימור ושיקום מערכות אקולוגיות, כגון יערות גשם או יערות מנגרוב, שמהווים בפני עצמן מקור קיבוע פחמן משמעותי וטבעי[31][32]. מעבר המערב ומדינות מתקדמות נוקטות גישה של  תמיכה במדינות מתפתחות במעבר שלהן לכלכלות נקיות מפלטות גזי חממה, דרך סיוע פיננסי, טכנולוגי וידע[24].

אחד מהצעדים ההכרחיים הנדרשים עבור הגעה לסכום פלטות אפס הוא המעבר לאנרגיות מחדשות מדלקים מאובנים. תחום זה בפיתוחים טכנולוגים משמעותיים החל משנות ה2000 וזה דורש השקעות גדולות ותמיכה מדיניותית[33].

חשוב לזכור שהמעבר למאזן נטו אפס פליטות אינו תלוי בגורם אחד בלבד. ממשלות, עסקים, קהילות, ואנשים יחידים – כולם נוטלים חלק בפלטות של גזי החממה, ועל מנת להגיע ליעדי נטו אפס פליטות, על כל אחד מהגורמים להירתם למאמץ.

אקטיביזם אקלימי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעיתים תכופות המאבק בהתחממות הגלובלית והשאיפה להשגת יעד של נטו אפס פליטות התחילו בפעולה ציבורית ואקטיביזם. תנועות אקלים בולטות ברחבי העולם הוכיחו את כוחן להשפיע על מדיניות, חברות ודעת הקהל הציבורית דרך מגוון פעולות מחאה, קמפיינים חברתיים ולחצים מדיניים[34][35][36][37]. פעלו עד כה מספר תנועות אקלים עולמיות בולטות והן:

● המרד בהכחדה  (Extinction Rebellion)  או XR: תנועה בינלאומית שנוסדה בבריטניה בשנת 2018 שמטרתה להעלות את מודעות הציבור ולהפעיל לחץ על ממשלות לפעול בנחישות נגד משבר האקלים. המרד בהכחדה מתבססת על עקרונות המחאה הבלתי אלימה כפי שמרטין לוטר קינג, מהמטמה גנדהי, פיתחו. התנועה השתמשה משתמשת בטקטיקות של עצירת תנועה והפגנות מול משכנות של ממשלות וחסימת תנועה למפעלים לדלקים פוסילים. התנועה דרשה מהן להכריז על מצב חירום אקלימי ולקבל את יעדי סכום פלטות אפס ואכן לאחר הקמפיין שלה נכון ל2023 מעל ל30 מדינות הכריזו על מצב חירום אקלימי וקיבלו את יעדי סכום פלטות אפס[38][39][40]. תנועה זו פעלה גם בישראל החל משנת 2019 בשם ה"מרד בהכחדה". עם זאת בשנת 2023 התנועה נסגרה וממנה ומתנועות נוספות הוקמה תנועת אקלים ישראלית אחרת בשם "משנים כיוון". משנים כיוון תכננו להשיק את התנועה קצת לאחר 7.10.23 אך לאור המלחמה התנועה החליטה להתמקד בצעד הראשון בהקדמת הבחירות, ולאחר מכן באקלים[41],[42].

●  גרינפיס (Greenpeace): אחת מהתנועות הסביבתיות הוותיקות והמוכרות בעולם שנוסדה ב 1971, גרינפיס פועלת דרך מחקר וקמפיינים ציבוריים לשינוי דעת הקהל ומדיניות בנושאים כמו הפחתת פליטות גזי חממה, שמירה על האוקיינוסים והיערות, מגוון המינים וקידום אנרגיה נקייה. בצד קמפיינים ציבוריים, פעלה גם ברמה המשפטית והגישה תביעות נגד חברות גדולות בגין פגיעה בסביבה, מה שלעיתים הוביל לשינויים בפוליטיקה ובפרקטיקה של אותן חברות.[43][44]

●  שביתת בית הספר למען האקלים(Fridays for Future) התנועה התחילה ב2018 על ידי שביתות סטודנטים מלימודים בימי שישי למחאה על משבר האקלים. היא התרחבה למחאות גלובליות שגרמו לדיונים ציבוריים עזים על הצורך בפעולה דחופה למען האקלים[45].

פיתוחים ומיזמים בתחום האקלים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

להגעה למאזן נטו אפס פליטות נדרשים פיתוחים טכנולוגיים בתחומים רבים שאחראיים לפלטות גזי חממה או לסילוקם של גזי החממה. על החידושים הטכנולוגים להיות למשל בתחומים של הפחתת פליטות מתעשייה, קיבוע פחמן וגזי חממה ומזהמים שונים מהאטמוספירה, וכן שיפור יעילות אנרגטית, אגירת אנרגיה, מעבר לאנרגיות מתחדשות, חדשנות בתחום המזון שאינו מהחי, וחדשנות בשיטות החקלאיות[21][46][47].

בהקשר הזה בישראל קיימים מספר של סטארט-אפים בכל אחד מהתחומים האלו והרשימה של רבים מהם מופיעה באתר Plane Tech. בישראל אף זכינו להיות המדינה הראשונה שאישרה לאכילה בשר מתורבת, פיתוח שפותח על ידי חברת "אלף פארמס" שבמקורה בטכניון[48]. פיתוח זה עתיד להקטין רבות את פליטות גזי החממה שנובעים מתעשיית הבשר שאחראית על כ60% מפליטת גזי החממה מיצור מזון[49].

אחת הדרכים הנחקרות ביותר להורדת ריכוז גזי החממה באטמוספירה היא ע"י קיבוע פחמן בדרכים שונות. קיבוע פחמן ככלל, מתאר תהליכים הנדסיים כימיים ופיזיקליים, אשר באמצעותם פחמן דו-חמצני למשל, עובר תהליך בו הוא אינו יימצא באטמוספירה לאחריו, כמו למשל החדרתו לעומק האוקיינוס, קיבועו בקרקע בתצורות כימיות שונות שבהם לא ישתחרר חזרה ועוד. ישנן דרכים טבעיות לקיבוע פחמן, כגון פוטוסינתזה של צמחים, והטמעת פחמן דו-חמצני של פיטופלנקטון במערכות ימיות.  

מקורות הפליטה של גזי חממה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גזי חממה הם חלק מהאטמוספירה של כדור הארץ ומשחקים תפקיד מרכזי באיזון הטמפרטורה בכדור הארץ ובכך מתאפשר חיים על פני הכדור. גזים אלו הם עוטפים את כדור הארץ ופועלים כשכבת בידוד, שומרים על הטמפרטורות על גבי האטמוספירה כתוצאה מקרינת השמש, ומאפשרים טמפרטורות מתאימות לחיים, ובהעדרם כדור הארץ היה קפוא. במשך שנים רבות היה איזון בריכוז גזי החממה ששמר על טמפרטורה די אחידה, אך בעקבות פעילות אנושית שגורמת להגברת ריכוזים של גזים אלו, הופר האיזון הזה, מה שמוביל לשינויי אקלים. בפשטות תהליך זה מתבצע משום שחומרים שונים מסוגלים לבלוע אור באורכי גל שונים ובכך גזי החממה מסוגלים לבלוע אור תת אדום(אינפרה אדום), בניגוד לחמצן או לחנקן, הגזים הדומיננטים באטמוספרה. ההתחממות קורית משום שקרינה שמגיעה מהשמש פוגעת בקרום כדור הארץ, וממנו נפלט אור אינפרה-אדום לחלל, בתהליך שנקרא פליטת קינת גוף שחור. בדרך לחלל אותה קרינה עלולה להבלע על ידי גז חממה, המסוגלים לבלוע את האורכי הגל שנפלטים בתהליך זה. לאחר שהאור התת-אדום נבלע בגז, הגז התחמם ואף הוא פלט קרינת גוף שחור, רק שבמקרה זה היא מכוונת לכל הכיוונים וחלקה חוזר לקרום כדור הארץ, דבר שמונע מהאנרגיה להיפלט לחלל[50].

גזי החממה דומיננטים ביותר הם פחמן דו-חמצני (CO2), מתאן (CH4), חנקן חמצני (N2O) וגזים פלואורים (HFCs, PFCs, SF). לגזים אלו זמן מחצית החיים שונה, ואפקטיביות לבליעת קרינה אינפרה- אדומה שונה ובכך פליטה שלהם מחממת את כדור הארץ במידה שונה מהאחרים[51][52]. פחמן דו-חמצני הוא הגורם העיקרי לשינוי האקלים שמהווה כ80% מסך גזי החממה, בעיקר בשל שריפת דלקים מאובנים, אך קיימות עוד סיבות נוספות כמו יצירת בטון, ועוד[52].


מקורות

  1. ^ Fankhauser, S. et al., The meaning of net zero and how to get it right., Nat. Clim. Change 12, 2022, עמ' 15–21
  2. ^ What is net zero?
  3. ^ Carbon Credits and How They Can Offset Your Carbon Footprint. Investopedia https://www.investopedia.com/terms/c/carbon_credit.asp
  4. ^ Net Zero Coalition | United Nations. https://www.un.org/en/climatechange/net-zero-coalition.
  5. ^ Energy & Climate Intelligence Unit | Net Zero Scorecard. https://eciu.net/netzerotracker
  6. ^ Net-Zero Jargon Buster - a guide to common terms. Science Based Targets https://sciencebasedtargets.org/blog/net-zero-jargon-buster-a-guide-to-common-terms.
  7. ^ Allen, M. R. et al. Net Zero: Science, Origins, and Implications. Annu. Rev. Environ. Resour. 47, 849–887 (2022).
  8. ^ 1 2 Carbon Neutral vs Net-Zero Explained | Sustain.Life. https://www.sustain.life/blog/difference-between-net-zero-carbon-neutral.
  9. ^ Net Zero: A short history. Net Zero Tracker https://zerotracker.net/$PRIMARY_SITE_URL/insights/net-zero-short-history.
  10. ^ Net Zero: A short history. Net Zero Tracker https://zerotracker.net/$PRIMARY_SITE_URL/insights/net-zero-short-history.
  11. ^ Fominova, S. Top Countries in the Race to Net Zero Emissions - Net0. https://net0.com/blog/net-zero-countries.
  12. ^ Levin, K., Fransen, T., Schumer, C., Davis, C. & Boehm, S. What Does ‘Net-Zero Emissions’ Mean? 8 Common Questions, Answered. (2023).
  13. ^ Net-Zero Goals & Targets | How to Get Started | Sustain.Life. https://www.sustain.life/blog/set-net-zero-target.
  14. ^ https://www.un.org/sites/un2.un.org/files/high-level_expert_group_n7b.pdf
  15. ^ 1 2 Rogelj, J., Geden, O., Cowie, A. & Reisinger, A. Net-zero emissions targets are vague: three ways to fix. Nature 591, 365–368 (2021).
  16. ^ The Problem with Carbon Credits and Offsets Explained - The Australia Institute. https://australiainstitute.org.au/post/carbon-credits-and-offsets-explained/.
  17. ^ ISO - Net Zero Guidelines. ISO https://www.iso.org/netzero.
  18. ^ Sun, T., Ocko, I. B., Sturcken, E. & Hamburg, S. P. Path to net zero is critical to climate outcome. Sci. Rep. 11, 22173 (2021).
  19. ^ Why is net zero so important in the fight against climate change? Grantham Research Institute on climate change and the environment https://www.lse.ac.uk/granthaminstitute/explainers/why-is-net-zero-so-important-in-the-fight-against-climate-change/.
  20. ^ Mendiluce, M. A Guide to Achieving Net Zero Emissions. Harvard Business Review (2022).
  21. ^ 1 2 Is it possible to achieve net-zero emissions? | National Academies. https://www.nationalacademies.org/based-on-science/is-it-possible-to-achieve-net-zero-emissions.
  22. ^ 1 2 The net-zero transition: Here are 8 steps organizations can take towards a sustainability plan #SDIM23. World Economic Forum https://www.weforum.org/agenda/2023/09/8-steps-towards-achieving-net-zero-in-your-organization/ (2023).
  23. ^ World Needs More Policy Ambition, Private Funds, and Innovation to Meet Climate Goals. IMF https://www.imf.org/en/Blogs/Articles/2023/11/27/world-needs-more-policy-ambition-private-funds-and-innovation-to-meet-climate-goals (2023).
  24. ^ 1 2 Green business opportunities and net zero | McKinsey. https://www.mckinsey.com/capabilities/sustainability/our-insights/accelerating-toward-net-zero-the-green-business-building-opportunity.
  25. ^ Education as a Catalyst for Climate Progress. BCG Global https://www.bcg.com/publications/2022/fostering-green-skills-to-accelerate-climate-literacy (2022).
  26. ^ שורש - סנדלי טיולים, מערכות שתיה, תיקים ועוד | חנות האונליין הרשמית. https://source-israel.co.il/.
  27. ^ Team, M. I. for S. Microsoft Cloud for Sustainability: Tackling net zero with data. Microsoft Industry Blogs https://www.microsoft.com/en-us/industry/blog/sustainability/2021/11/03/microsoft-cloud-for-sustainability-tackling-net-zero-with-data/ (2021).
  28. ^ Kelly, M., Feb. 3, H. M. E. I. on, 2021 & P.m, 4:59. Princeton researchers at forefront of national plans for technological and social transition to net-zero emissions. Princeton University https://www.princeton.edu/news/2021/02/03/princeton-researchers-forefront-national-plans-technological-and-social-transition.
  29. ^ 1 2 Investing in the path to net zero. CPP Investments https://www.cppinvestments.com/the-fund/sustainable-investing/investing-in-the-path-to-net-zero/.
  30. ^ Net Zero by 2050 – Analysis. IEA https://www.iea.org/reports/net-zero-by-2050 (2021).
  31. ^ The Need For Collaboration. Net Zero Climate https://netzeroclimate.org/the-need-for-collaboration/.
  32. ^ International Collaboration - Energy System - IEA. https://www.iea.org/energy-system/decarbonisation-enablers/international-collaboration.
  33. ^ Nations, U. Renewable energy – powering a safer future. United Nations https://www.un.org/en/climatechange/raising-ambition/renewable-energy.
  34. ^ Climate Action Network – Home. https://climatenetwork.org/.
  35. ^ News, A. B. C. Fed up with net-zero climate goals, activists call for ‘real zero’. ABC News https://abcnews.go.com/Business/fed-net-climate-goals-activists-call-real/story?id=85390464.
  36. ^ Support for Climate Action Hinges on Public Understanding of Policy. IMF https://www.imf.org/en/Blogs/Articles/2023/02/09/support-for-climate-action-hinges-on-public-understanding-of-policy (2023).
  37. ^ Funk, A. T., Brian Kennedy and Cary. Gen Z, Millennials Stand Out for Climate Change Activism, Social Media Engagement With Issue. Pew Research Center Science & Society https://www.pewresearch.org/science/2021/05/26/gen-z-millennials-stand-out-for-climate-change-activism-social-media-engagement-with-issue/ (2021).
  38. ^ Is Extinction Rebellion Right To Move Beyond Disruptive Tactics? Atmos https://atmos.earth/extinction-rebellion-climage-change-protest-civil-disobedience-disruption/ (2001).
  39. ^ Berglund, O. Extinction Rebellion uses tactics that toppled dictators – but we live in a liberal democracy. The Conversation http://theconversation.com/extinction-rebellion-uses-tactics-that-toppled-dictators-but-we-live-in-a-liberal-democracy-120602 (2019).
  40. ^ Extinction Rebellion | Join The Fight Against Climate and Ecological Collapse. Extinction Rebellion https://rebellion.global/.
  41. ^       משנים כיוון. https://meshanim.my.canva.site/.
  42. ^ הפייסבוק של משנים כיוון https://www.facebook.com/changing.direction.israel
  43. ^ Greenpeace USA: For People and Planet. https://www.greenpeace.org/usa/.
  44. ^ Greenpeace Israel. Greenpeace Israel https://www.greenpeace.org/israel/
  45. ^ Fridays For Future is an international climate movement active in most countries and our website offers information on who we are and what you can do. Fridays For Future https://fridaysforfuture.org/.
  46. ^ Reaching net zero emissions demands faster innovation, but we’ve already come a long way – Analysis. IEA https://www.iea.org/commentaries/reaching-net-zero-emissions-demands-faster-innovation-but-weve-already-come-a-long-way (2023).
  47. ^ Hunter, D. A., Lavery, S. P., Edwards, P. R. & Martin, R. W. Assessing the Impact of Secondary Fluorescence on X-Ray Microanalysis Results from Semiconductor Thin Films. Microsc. Microanal. 28, 1472–1483 (2022).
  48. ^ צעד ענק לפודטק: חוקרים בטכניון פיתחו שיטה לייצור בשר מתורבת | ישראל היום. https://www.israelhayom.co.il/tech/tech-news/article/9987657 (2024).
  49. ^ Milman, O. Meat accounts for nearly 60% of all greenhouse gases from food production, study finds. The Guardian (2021).
  50. ^ Global Warming Science | Princeton University Press. https://press.princeton.edu/books/paperback/9780691228792/global-warming-science (2022).
  51. ^ US EPA, O. Understanding Global Warming Potentials. https://www.epa.gov/ghgemissions/understanding-global-warming-potentials (2016).
  52. ^ 1 2 Greenhouse Effect 101. https://www.nrdc.org/stories/greenhouse-effect-101 (2023)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משתמש:Tal_Even_Zur/טיוטה&oldid=39023526"