משתמש:UggieKetem/עמוס בן-ורד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הכותל - ששת הימים

עמוס בן-ורד (נולד ב – 16.2.1927) עיתונאי בעיתון "הארץ", שדר רדיו וטלוויזיה. לשעבר יו"ר אגודת העיתונאים בירושלים 1966-1968, מנהל סוכנות הידיעות הבין לאומית יט"א (הסוכנות הטלגרפית היהודית) בירושלים 1970-1972, עורך ראשי של העיתון " Zionist Record" בדרום אפריקה 1972-1974, שדר ראשי בערוץ 33 - שידורי הכנסת של רשות השידור 2003-1994, במרבית שנותיו היה עיתונאי בעתון "הארץ" 1954-1994.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יליד המבורג שבצפון גרמניה, נולד בשם הארלד עמוס רוזנבאום בפברואר 1927. עבר עם משפחתו לבולגריה בשנת 1933, וב-1939 יצא עם המשפחה על אניית המעפילים "רודניצ'אר" (להבדיל מאניות אחרות באותה תקופה שהגיעו עד לחוף ונתקעו על החול) "רודניצ'אר" העלתה את נוסעיה לסירות קטנות מחוץ לתחום המים הטריטוריאליים של א"י), הגיע לחוף תל-אביב, מצפון לתחנת רדינג. משם הועבר עם שאר הילדים-העולים למוסד הילדים בתל-ליטוינסקי (היום "תל השומר"), שבו שהה עד 1941, אז עבר לירושלים הצטרף למשפחתו, ועבד בתור חשמלאי. עם הכסף שחסך נרשם ללימודים תיכוניים, אותם עשה כתלמיד אקסטרני באוניברסיטת לונדון ובסופם קיבל תעודת בגרות מטעם האוניברסיטה. התקבל לעבודת פקידות בצבא הבריטי, ליחידה בה שרתו פקידים יהודים וערבים בצד חיילים אנגלים. ב 1947 עבר לעבוד בסוכנות הידיעות רויטרס בירושלים, ועבד כמפענח "hell-schreiber" (פענוח כתב חסר, ללא אותיות ניקוד, בצמצומים ובראשי-מלים והפיכתם למילים מלאות באנגלית תקנית, במטרה להעביר את המידע לכל העיתונים שהופיעו בירושלים, העברית והערבית (כ-22 עיתונים).

דרכו בתקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב 1948 עם פרוץ מלחמת העצמאות התגייס בן ורד לצה"ל ובין היתר נלחם במעבר מנדלבאום שבירושלים. היה בין שני הלוחמים האחרונים שנשארו בחיים בקרב זה, שירת בצבא כשנה ורבע. במקביל עברה סוכנות הידיעות רויטרס בירושלים המערבית לשדר מבניין קול ישראל, שם השתלב עמוס בשידורים, בקריינות לשידורי מוסיקה ותסכיתים, ואט-אט לקריינות כללית. היה גם עוזר של עורך הלשון בתחנה (ספר קול ישראל בעריכת איזי מן).

בבניין השכן התקיימו באותה תקופה שידורי "קול ציון לגולה", שפנו ליהדות העולם, בהפקת ההסתדרות הציונית העולמית ובשיתוף משרד ההסברה הישראלי.

בשלוש השנים שעברו מאז מלחמת העצמאות למד בן –ורד גם באוניברסיטה העברית האוניברסיטה היחידה בארץ באותה תקופה. בזמן לימודיו באוניברסיטה העברית (תואר במדע המדינה) הקדיש את השנה הראשונה כולה להשלמת הידע שלו בעברית, ולמד את השפה ביסודיות אצל מי שנחשבו גדולי המורים והחוקרים של השפה בירושלים: שאול ברקלי מחבר "לוח השמות השלם" ו"לוח הפעלים השלם", הסופר פרופ' דב סדן, המומחה ללשון הדיבור אילנה גרבל, ו(מדי פעם בפעם) פרופ' שמעון הלקין, מורה המשוררים של אז לספרות ולשירה. במהלך לימודיו החל ללמד עברית עולים חדשים ומאזינים בחו"ל באמצעות תחנת השידור "קול ציון לגולה".

במקביל ללימודיו חזר לשרת בצה"ל בחיל מודיעין שירות קבע, בשל הידע שלו בשפות רבות, עבר קורס קצינים.

עם שחרורו בגיל 27 התקבל בן-ורד למערכת עיתון "הארץ". עבד ככתב מקומי בירושלים, בהמשך ככתב פרלמנטרי, כתב מדיני, היה מסגני עורך העיתון הוא הרבה לעסוק בענייני הלשון העברית החביבה עליו ובין השאר המציא את המילה מסוק, כאשר חיפש תחליף עברי למילה הליקופטר. ומ- 1991 היה כתב חוץ בלונדון במשך שנתיים. שנות עבודתו ב"הארץ" לא היו רצופות. בין השנים 1963-1964 למד בבית הספר הגבוהה לעיתונאות של אונסקו בעיר שטרסבורג שבצרפת ועם שובו לירושלים מונה למנהל סוכנות הידיעות היהודית הבין לאומית יט"א (הסוכנות הטלגרפית היהודית). בין השנים 1970-1972 עבד כעורך ראשי בעיתון " Zionist Record" בדרום אפריקה.

עם צאתו לגמלאות מעיתון "הארץ" החל לשדר בטלוויזיה בערוץ 33 (ערוץ הכנסת) שהיה חלק מרשות השידור, ותוך זמן קצר נהיה שדר ראשי בערוץ, במשך 10 שנים, עד שהערוץ הפך ליחידה עצמאית. אז סיים את תפקידו ופרש לגמלאות.

בן-ורד מתגורר כיום בירושלים עם רעייתו בת-עמי, ולו שתי בנות ובן, וכן נכדים ונינים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]