משתמש:Yuvd4/טיוטה
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
שלום פ' דורון (11 במאי 1917 – 22 במאי 2011) היה משפטן ומומחה לשוק ההון. היה מנכ"ל ויו"ר הכשרת היישוב בהיותה חברה בבעלות הסוכנות היהודית וריכז את ההכנות לוועידה הכלכלית העולמית הראשונה בשנת 1968.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלום פרץ (דיק) דורון, בן אריה דיקמן ונעמי לבית רפפורט, נולד בשם פריץ דיקמן למשפחה ציונית, שהחזיקה בבעלותה תחנת קמח. נולד בוינה אוסטריה, לשם היגרה המשפחה בזמן מלחמת העולם הראשונה. גדל בעיר סטניסלבוב שבאוסטרו-הונגריה (כיום שונה שמה לאיוונה פרנקובה והיא שייכת לאוקראינה). אחיו הבכור יעקב (קובה) דיקמן, נולד ב-1914.
שלום היה פעיל בתנועת הצופים היהודית ובעקבות כך עזב את בית המשפחה ועלה לארץ ב-1936 (בהיותו בן 18) למורת רוחם של הוריו, מתוך אידאולוגיה ציונית. עלייתו התאפשרה הודות לאישור עליה, "סרטיפיקט", מהאוניברסיטה העברית בירושלים, שם התקבל ללימודי היסטוריה ויחסים בינלאומיים, ובהמשך עבר ללמוד משפטים במסגרת בית הספר למשפט אנגלי בירושלים.[1]
בשנת 1939, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, התגייס יחד עם נוער בני ברית לצבא הבריטי כדי להלחם בנאצים. יצא לקורס קצינים ושירת כסגן מפקד מחנה שנלר בדרגת סרן.
בתום המלחמה חזר ללימודים ועבד כשומר לילה במלון וינה, ואז התקבל לעבוד בבנק פויכטוונגר בירושלים, ונשאר בעבודתו זו בבנק עד שנת 1963. את השכלתו הכלכלית רכש באופן בלתי פורמלי ממנהלי הבנק, פרנץ וינקלר ויעקב לאו פויכשטוונגר, ומחותנו שמחה גליקסון שהיה ברוקר בבורסה בתל אביב.[2]
בשנת 1963 הצטרף לחברת הכשרת היישוב, ובשנת 1965 מונה למנכ"ל החברה. בשנים 1988-1986 שימש יו"ר הכשרת היישוב. בשנת 1968 מונה על ידי ראש הממשלה לוי אשכול להיות מרכז ההכנות לוועידה הכלכלית הראשונה.[3]
דורון היה נשיא לשכת ההגנה של בני ברית, יזם ופעל להקמת המרכז העולמי של בני ברית בירושלים, היה יושב ראש המרכז העולמי במשך שנים רבות, עמד בראש הוועד המנהל של מוסד בני ברית לילדים בבית וגן בירושלים ויזם את הקמת בית הלל באוניברסיטה העברית בהר הצופים.[4]
דורון היה בעל פינה קבועה בתכנית כלכלית ברדיו לסיכום השבוע בבורסה, חבר דירקטוריון של החברה הממשלתית למדליות, חבר בית הדין לענייני עבודה בירושלים, חבר בית דין לחוזים אחידים, חבר בית דין לחוק עובדי המדינה וקונסול כבוד של סואזילנד בישראל בשנים 2009-1977.
היה פעיל שנים רבות בהסברה ובפרשנות של הנעשה בשוק ההון בכלל ובבורסה, בין השאר לחברי ועדות הכספים והכלכלה של הכנסת.[5]
בשנת 1953 נשא לאשה את כרמלה גליקסון. ב-1956 נולד בנו הבכור גל, וב-1959 בנו הצעיר עדיאל. התגורר בירושלים.
תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אות יקיר ירושלים – 1998.
- עמית כבוד מהאוניברסיטה העברית – 1995.
- יקיר בני ברית – 2000.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יצחק בן (עורך), "מי ומי בישראל"1972-1971", הוצאת ברונפמן כהן, 1971, עמ' 83.
- ^ סיני לייכטר וחיים מילקוב, "ספר עולי הסרטיפיקאטים", ירושלים תשנ"ג, הוצאת מאגנס, עמ' 25-19.
- ^ אוסף שלום פ. דורון - הוועידה הכלכלית, באתר ארכיון המדינה, 4 בספטמבר 2018
- ^ שלום פ. (דיק) דורון ז"ל, באתר אבלים האוניברסיטה העברית בירושלים, 22 במאי 2011
- ^ מיקי גרינפלד, חפירות באחוזת בית: סיור עתיקות בשוק ההון הישראלי, באתר כלכליסט, 13 במאי 2016