מתיל ברומיד

מתיל ברומיד


כללי
נוסחה כימית	C H₃Br
שמות אחרים	ברומומתאן; מונוברומומתאן
מסה מולרית	94.94g/mol
מראה	גז חסר צבע בעל ריח של כלורופורם
מספר CAS	[74-83-9]
פיזי
נקודת התכה	93.66- C°
נקודת רתיחה	3.56 C°
צפיפות	3.974 g/l
מסיסות	15.22 gr/l

מתיל ברומיד (מכונה גם ברומומתאן) נוסחתו הכימית: $\ \mathrm {CH_{3}Br}$ , הוא תרכובת של פחמן, מימן וברום. מתיל ברומיד הוא גז חסר צבע ובעל ריח דומה לשל כלורופורם בריכוזים גבוהים. החומר משמש בתעשייה ובחקלאות להדברה. בגלל פגיעתו בשכבת האוזון, נאסר השימוש בו בפרוטוקול מונטריאול על ידי 183 מדינות, לרבות ישראל. הוא יצא משימוש (פרט לשימושים מאושרים) עד שנת 2005 במדינות המפותחות ועד שנת 2015 במדינות המתפתחות^[1]. מתיל ברומיד מופק על ידי תגובה של מתאנול עם חומצה הידרוברומית. בנוסף, התרכובת קיימת גם במקורות טבעיים, כמו באצות מסוימות ובצמחים מסוימים, כמו צמחים ממשפחת המצליבים. מדינת ישראל הייתה אחת מיצרניות מתיל ברומיד העיקריות בעולם. מפעל "תרכובות ברום" בנאות חובב ייצר כשליש מכלל הייצור העולמי של מתיל ברומיד עד תחילת המאה ה-21^[2].

שימושים

עד הקיצוץ בשימוש ובהפקה, על פי ההסכמה שהושגה באמנת וינה 1985 ובעקבותיה בפרוטוקול מונטריאול ובהתאמות וינה, מתיל ברומיד שימש בצורה נרחבת לחיטוי קרקע והדברה, החל משנות ה-40 של המאה ה-20^[3]. למרות שמתיל ברומיד מסוכן לשימוש, הוא היה נחשב בטוח יותר ויעיל יותר ממחטאי קרקע אחרים^[4]. עם כי בחקלאות אורגנית נחשב תמיד השימוש בו כאסור, מאחר שהוא כימיקל סינתטי^[5]. מתיל ברומיד שימושי גם להפקה של כימיקלים אחרים, בהיותו גורם למתילציה.

פגיעה בשכבת האוזון

מתיל ברומיד מזיק פי 60 יותר לאוזון מאשר כלור, אפילו כמויות קטנות ממנו גורמות נזק גדול לשכבת האוזון. לאור זאת, נאסר השימוש בו בפרוטוקול מונטריאול על ידי 198 המדינות החברות באו"ם^[1]. מדינת ישראל אשררה את האמנה בשנת 1992^[6]^[7].

מתיל ברומיד יצא משימוש (פרט לשימושים מאושרים, דוגמת חיטוי תוצרת חקלאית באיחסון) בשנת 2005 במדינות המפותחות ובשנת 2015 במדינות המתפתחות^[1].

השפעות בריאותיות

אם הגז נשאף בריכוזים גבוהים בפרק זמן קצר, הוא גורם לכאבי ראש, סחרחורת, בחילה, חולשה והקאה; שלעיתים באים לפני ריגוש מנטלי, עוותים, ואפילו מאניה אקוטית. שאיפה לאורך זמן של ריכוזים נמוכים גורמת לדלקת סימפונות ודלקת ריאות. מגע עם מתיל ברומיד נוזלי גורם לכוויות, גירודים ואודם, ושלפוחיות אחרי כמה שעות. גם הנוזל וגם הגז פוגעים בצורה חמורה בעיניים^[8]^[9].

ייצור ושיווק בישראל

ייצור מתיל ברומיד בישראל החל בשנת 1960 על ידי חברת "אגן יצרני כימיקלים בע"מ" (לימים חברת "אדמה פתרונות לחקלאות")^[10]^[11]. את חומר הגלם העיקרי, ברום מים המלח, ספיקה חברת "ברום ים־המלח בע״מ" ממפעל שהוקם כמה שנים קודם לכן בסדום^[3]. התפוקה השנתית בשלב זה עמדה על 300 טון ונמכרה בהצלחה ברחבי העולם. שנה אחר כך הוחל בהקמת מפעל חדש בבאר שבע, "תרכובות ברום", עם תפוקה שנתית של 1000 טונה^[10]^[12]. "תרכובות ברום" החל לייצר מתיל ברומיד בשנת 1964 והוא היה אחד המוצרים העיקריים שלו במשך שנים ארוכות^[13]. הייצור עבר בשנת 1978 למפעל גדול יותר בנאות חובב, שהצליח לתפוס כשליש מהשוק העולמי^[7]. בשנת 1998 ההכנסות השנתיות של המפעל מייצורו הגיעו לכ-100 מיליון דולר^[2]^[14].

למרות שתחילה חברת "תרכובות ברום" ניסתה להמשיך ולייצר מתיל ברומיד בטענה שלחומר אין תחליף, והפסקת ייצורו תפגע בחקלאות^[7]. החברה נאלצה להתחיל בהדרגה להפסיק לייצר אותו, לאחר שמשלחת ישראל לוועידת "אמנת מונטריאול" להגנה על שכבת האוזון, בספטמבר 1997, שכללה נציגים של משרדי החקלאות, איכות הסביבה, התעשייה והמסחר והחוץ הודיעה כי תתמוך בהפסקה הדרגתית של השימוש בו^[15]. יישום האמנה בישראל החל בשנת 1998, עם הפחתה של 25% בשימוש בו^[16]. בשנת 2000 הכנסות "תרכובות ברום" ממכירות המתיל ירדו ל-64 מיליון דולר; והחברה החלה בפיתוח חומרים חלופיים^[17]. במקביל הגבלת השיווק בישראל הביאה לעליית מחירים והוטל פיקוח^[18]^[19]

גם לאחר 2005 היתר משרד החקלאות בישראל להשתמש במתיל-ברומיד למספר גידולים שהוגדרו כקריטיים, בהם פרחים ותות שדה. כאשר כ-2,000 חקלאים קיבלו מכסות שימוש^[20]. ביולי 2010, היחידה לחקירות הונאה במשטרה עצרה עובד משרד החקלאות בחשד כי הנפיק היתרים מזויפים לשימוש בחומר מסוג מתיל ברומיד, לקבלני ביצוע ולחקלאים שאינם זכאים לקבל את החומר^[21].

תחליפים

יריעות פלסטיק

השימוש ביריעות פלסטיק מתקדמות הוא אחד הפתרונות המרכזיים שהתפתחו בעקבות איסור השימוש במתיל ברומיד. היריעות מאפשרת להשתמש בחלופות כימיות במינונים נמוכים יותר או לנצל את אנרגיית השמש לחיטוי (קרינת השמש נכלאת תחת הפלסטיק ומעלה את טמפרטורת הקרקע לרמות הקוטלות פתוגנים, נמטודות ועשבים)^[22].

חלופות כימיות

קיימות מספר חלופות כימיות לחיטוי קרקע ותוצרת חקלאית מאוחסנת^[23], בהם:

מטאם-סודיום (אנ') - חומר הנחשב לחלופה זולה וקלה ליישום. הוא יעיל נגד מגוון רחב של מזיקים, פטריות קרקע ועשבים.
מתיל יודייד (אנ') - חומר בעל פעילות דומה מאוד למתיל ברומיד, אך אינו פוגע באוזון בשל התפרקותו המהירה באטמוספירה.
תלון (אנ') - משמש בעיקר להדברת נמטודות (תולעים נימיות) בקרקע.
כלורופיקרין (אנ') - משמש לעיתים קרובות בשילוב עם תלון לשיפור היעילות נגד פטריות ומחלות קרקע.

חלופות ביולוגיות ואגרו-טכניות

חלופות אלו מתמקדות בשיפור בריאות הקרקע ובעידוד מיקרואורגניזמים המדכאים מחלות באופן טבעי^[24].

ראו גם

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מתיל ברומיד בוויקישיתוף

מתיל ברומיד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
דליה טל, ‏אדם טבע ודין לקרצר: על ארה"ב וישראל לחדול למכור מתיל ברומיד המזיק לאוזון, באתר גלובס, 15 בינואר 2002

הערות שוליים

1 2 3 צפריר רינת, החקלאים ייאלצו לעבור לתחליפים ידידותיים יותר, באתר הארץ, 24 בדצמבר 2002
1 2 יורם גביזון, עד לפני 8 שנים היתה כי"ל קבוצה מנומנמת עם חברות בנות שהתחרו זו בזו - אבל אז הגיע עקיבא מוזס ועשה סדר, באתר TheMarker‏, 19 באוקטובר 2007
1 2 מרדכי ארציאלי, מתיל ברומיד מים המלח, הארץ, 9 במרץ 1961
↑ חזי לסקלי, עד שלמדנו לוותר על כל הפחמימות הנפלאות לטובת ירקות ופירות, מתברר שכמות הרעלים וחומרי ההדברה שנושאים כל הצומחים הבריאים האלה יכולה בהחלט להוליך אותנו אל בית החולים, העיר, 19 בדצמבר 1986
↑ ידיעות אחרונות, ‏רמאות אורגנית בגוש קטיף, באתר גלובס, 7 ביולי 1997
↑ גיא בן־פורת, "גרינפיס" לישראל: הפסיקו ייצור חומר הפוגע באוזון, חדשות, 25 באוגוסט 1993
1 2 3 גיא בן־פורת, אח הדיאודורנטים כבר ניצחנו, חדשות, 29 באוגוסט 1993
↑ דליה טל, ‏גז רעיל דלף ממפעל תרכובות ברום בנגב, באתר גלובס, 4 בנובמבר 2003
↑ דליה טל וגדי גולן, ‏קנס בגובה 450 אלף שקל למפעל תרכובות ברום, באתר גלובס, 10 בפברואר 2003
1 2 ייצור מתיל ברומיד, הארץ, 22 במרץ 1961
↑ "אגן יצרני כימיקלים בע"מ - מוצרינו החדשים: מתיל ברומיד, מלבינול, מלחי ניקל, הארץ, 26 בפברואר 1960
↑ הודעה על רשום הסדר כובל, הארץ, 28 בינואר 1964
↑ תרכובת ברום בשרות_החקלאות,הרפואה והתעשייה, דבר, 23 באפריל 1975
↑ שלמה פרידמן, ‏בנק המזרחי: המלצת קנייה למניות ברום, באתר גלובס, 16 בפברואר 1998
↑ גדי גולן, ‏ישראל תתמוך בעמדה האירופית להאצה בהפסקת השימוש במתיל ברומיד, באתר גלובס, 9 בספטמבר 1997
↑ מיכל רוה, ‏החקלאים נדרשים להפחית משנה הבאה ב-25% את השימוש במתיל ברומיד, באתר גלובס, 18 באוגוסט 1998
↑ גדי גולן, ‏חברת הברום תשקיע מיליוני דולרים בפיתוח חומרים חלופיים למתיל-ברומיד, באתר גלובס, 3 באפריל 2001
↑ מיכל רוה וגדי גולן, ‏הכפלת מחיר המתיל-ברומיד יצרה שוק שחור לשימוש חקלאי, באתר גלובס, 13 באפריל 1999
↑ מאת מיכל רוה, ‏הוטל פיקוח על מחירי המתיל-ברומיד, באתר גלובס, 29 בנובמבר 2000
אורה קורן, משרדי האוצר והתמ"ס הגבילו את מחירו של המתיל ברומיד, באתר הארץ, 3 במאי 2001
↑ ייפתח לתחרות שוק הכימיקלים לחקלאות, באתר TheMarker‏, 21 בדצמבר 2005
↑ עמירם כהן, נעצר עובד משרד החקלאות: חשוד בזיוף היתרים לשימוש בחומר חיטוי אסור לקרקע חקלאית, באתר TheMarker‏, 8 ביולי 2010
↑ דפנה לוצקי, קצרה היריעה, באתר הארץ, 9 בפברואר 2003
↑ אילן מוסנאים, קבוצת תרכובות הברום וחברת אגריכם הקימו חברה משותפת לשיווק מוצרים לחיטוי קרקע חקלאית, באתר TheMarker‏, 14 בנובמבר 2001
↑ יורם גביזון, מכתשים אגן תשווק תחליף למתיל ברומיד מתוצרת מנרב, באתר הארץ, 29 בנובמבר 2005
מירב אנקורי, ‏אגרוגרין מקבוצת מנרב קיבלה אישור להפיץ בארץ את פטנט ה-Bio-safe שפיתחה להדברת מזיקי קרקע, באתר גלובס, 4 ביוני 2007

[רינת-1] 1 2 3 צפריר רינת, החקלאים ייאלצו לעבור לתחליפים ידידותיים יותר, באתר הארץ, 24 בדצמבר 2002

[גביזון-2] 1 2 יורם גביזון, עד לפני 8 שנים היתה כי"ל קבוצה מנומנמת עם חברות בנות שהתחרו זו בזו - אבל אז הגיע עקיבא מוזס ועשה סדר, באתר TheMarker‏, 19 באוקטובר 2007

[ארציאלי-3] 1 2 מרדכי ארציאלי, מתיל ברומיד מים המלח, הארץ, 9 במרץ 1961

[4] חזי לסקלי, עד שלמדנו לוותר על כל הפחמימות הנפלאות לטובת ירקות ופירות, מתברר שכמות הרעלים וחומרי ההדברה שנושאים כל הצומחים הבריאים האלה יכולה בהחלט להוליך אותנו אל בית החולים, העיר, 19 בדצמבר 1986

[5] ידיעות אחרונות, ‏רמאות אורגנית בגוש קטיף, באתר גלובס, 7 ביולי 1997

[6] גיא בן־פורת, "גרינפיס" לישראל: הפסיקו ייצור חומר הפוגע באוזון, חדשות, 25 באוגוסט 1993

[בן־פורת-7] 1 2 3 גיא בן־פורת, אח הדיאודורנטים כבר ניצחנו, חדשות, 29 באוגוסט 1993

[8] דליה טל, ‏גז רעיל דלף ממפעל תרכובות ברום בנגב, באתר גלובס, 4 בנובמבר 2003

[9] דליה טל וגדי גולן, ‏קנס בגובה 450 אלף שקל למפעל תרכובות ברום, באתר גלובס, 10 בפברואר 2003

[הארץ1-10] 1 2 ייצור מתיל ברומיד, הארץ, 22 במרץ 1961

[11] "אגן יצרני כימיקלים בע"מ - מוצרינו החדשים: מתיל ברומיד, מלבינול, מלחי ניקל, הארץ, 26 בפברואר 1960

[12] הודעה על רשום הסדר כובל, הארץ, 28 בינואר 1964

[13] תרכובת ברום בשרות_החקלאות,הרפואה והתעשייה, דבר, 23 באפריל 1975

[14] שלמה פרידמן, ‏בנק המזרחי: המלצת קנייה למניות ברום, באתר גלובס, 16 בפברואר 1998

[15] גדי גולן, ‏ישראל תתמוך בעמדה האירופית להאצה בהפסקת השימוש במתיל ברומיד, באתר גלובס, 9 בספטמבר 1997

[16] מיכל רוה, ‏החקלאים נדרשים להפחית משנה הבאה ב-25% את השימוש במתיל ברומיד, באתר גלובס, 18 באוגוסט 1998

[17] גדי גולן, ‏חברת הברום תשקיע מיליוני דולרים בפיתוח חומרים חלופיים למתיל-ברומיד, באתר גלובס, 3 באפריל 2001

[18] מיכל רוה וגדי גולן, ‏הכפלת מחיר המתיל-ברומיד יצרה שוק שחור לשימוש חקלאי, באתר גלובס, 13 באפריל 1999

[19] מאת מיכל רוה, ‏הוטל פיקוח על מחירי המתיל-ברומיד, באתר גלובס, 29 בנובמבר 2000
אורה קורן, משרדי האוצר והתמ"ס הגבילו את מחירו של המתיל ברומיד, באתר הארץ, 3 במאי 2001

[20] ייפתח לתחרות שוק הכימיקלים לחקלאות, באתר TheMarker‏, 21 בדצמבר 2005

[21] עמירם כהן, נעצר עובד משרד החקלאות: חשוד בזיוף היתרים לשימוש בחומר חיטוי אסור לקרקע חקלאית, באתר TheMarker‏, 8 ביולי 2010

[22] דפנה לוצקי, קצרה היריעה, באתר הארץ, 9 בפברואר 2003

[23] אילן מוסנאים, קבוצת תרכובות הברום וחברת אגריכם הקימו חברה משותפת לשיווק מוצרים לחיטוי קרקע חקלאית, באתר TheMarker‏, 14 בנובמבר 2001

[24] יורם גביזון, מכתשים אגן תשווק תחליף למתיל ברומיד מתוצרת מנרב, באתר הארץ, 29 בנובמבר 2005
מירב אנקורי, ‏אגרוגרין מקבוצת מנרב קיבלה אישור להפיץ בארץ את פטנט ה-Bio-safe שפיתחה להדברת מזיקי קרקע, באתר גלובס, 4 ביוני 2007

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]