תרכובות ברום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תרכובות ברום
ICL Industrial Products.jpg
שנת הקמה: 1955
מייסדים: מדינת ישראל
בעלות: כיל
אנשי מפתח: צ'ארלס מ. ווידהאס (נשיא ומנכ"ל)
www.icl-ip.com

תרכובות ברום היא חברה מקבוצת כיל המפיק מוצרים מברום. לחברה מפעל בנאות חובב, המפעל הגדול ביותר בנאות חובב.

מוצריו משמשים בעיקר לחקלאות ולתעשייה. זהו ואף מפיק כשליש מכלל המתיל ברומיד בעולם כולו.

המפעל מייצר כשבעים מוצרים שונים, המשמשים למזון, דלק, תרופות, צבעים, קוסמטיקה, חומרי צילום, חומרי הדברה, חומרים למניעת התלקחות, חומרים לטיפול במים, מוצרי ביניים לתעשיית התרופות, כימיקלים לתעשיית קידוחי הנפט, מוצרי הדברה לחיטוי קרקע המשמשים בחקלאות ועוד. את הברום משיג המפעל בעיקר מים המלח, והוא מחשובי יצרני הברום בעולם.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1956 הוחל בכריית ברום מים המלח בנוסף לאשלג, על ידי חברת בת שהוקמה לשם כך, "ברום ים המלח". כבר אז עלה הרעיון להקים מפעל לייצור תרכובות ברום, תוך ניצול הסמיכות למפעל כריית הברום והערך המוסף הגבוה של התרכובות לעומת הברום הגולמי‏[1][2]. לצורך כך הוקמה חברת תרכובות ברום בשנת 1959‏[3]. המוצר העיקרי של החברה יועד להיות בתחילה מתיל ברומיד[4]. בשנת 1961 הוחל בהקמת מפעל החברה בבאר שבע[5] והוא נפתח בתחילת 1963‏[6]. המפעל פעל כולו לייצוא וכבר בשנתו השנייה ייצא בקרוב לחצי מיליון דולר. ביולי 1965 נחנך במפעל מתקן לייצור ברומיטים[7].

בשנת 1971 הוכנסה תרכובות ברום תחת הנהלה אחת עם ברום ים המלח לשם הגברת התיאום. באותה שנה כשליש מתוצרת הברום מים המלח הועבר לתרכובות ברום לייצור ברומידים. הייתה זאת גם השנה הראשונה בה העבירה החברה תמלוגים, לאחר שהתגברה על ההפסדים משנים קודמות‏[3]. באותה עת הועסקו במפעל כ-120 עובדים. המפעל עבר אז מייצור עיקרי של מתיל ברומיד לייצור אתיל ברומיד בעקבות שינויים בביקושים העולמיים‏[8]. לאורך שנות ה-70 המשיכה החברה להיות רווחית‏[9] ולהתרחב. רוב התוצרת של החברה נמכרה באירופה‏[10]. בשנת 1977 חתמה החברה הסכם עם חברת אמרי למכירת מוצריה בארצות הברית[11].

עם ההחלטה על הקמת אזור התעשייה רמת חובב, הוחלט להקים באתר מפעל נוסף של תרכובות ברום‏[12]. בניית המפעל החלה בשנת 1976‏[13], והוא נחנך בנובמבר 1978‏[14].

יחסי עבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 1978 פתחו העובדים בשביתה בדרישה למעבר לשבוע עבודה של חמישה ימים ותוספת שכר של 45%‏[15]. בשנים שלאחר מכן השתפרו יחסי העבודה‏[16] והמפעל תואר כמשפחה‏[17]. העובדים זכו למשכורות גבוהות, ולמרות זאת היה מחסור בעובדים‏[18]. באוקטובר 2012 נחתם הסכם עבודה שהעניק לעובדים העלאה במשכורת של כ-27%‏[19]. בשנת 2014 הגיע השכר החציוני בחברה ל-35,200 ש"ח לחודש‏[20]. בסוף שנת 2014 עלו יחסי העבודה על שרטון. ההנהלה בקשה לפטר 140 עובדים וההנהלה והעובדים החליפו האשמות‏[21].

סביבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרכובות ברום הוא בין המזהמים העיקריים בנאות חובב. המשרד לאיכות הסביבה ערך מספר בדיקות פתע במפעל, ומצא דרך קבע חריגות בפליטת כימיקלים מסוכנים. בין השאר נמצאו חריגות של אלפי אחוזים בדיכלורומתאן (מתילן כלוריד) המשפיע על מערכת העצבים ומוכר כחומר מסרטן. VOC - חומר מסרטן ואמוניה שחשיפה אליה עלולה לגרום לתופעות כמו עיוורון, כוויות בעור בגרון ובריאות, ובמקרים קיצוניים אף למוות. אגודת אט"ד אף תבעה את המפעל בגין החריגות והמפעל נאלץ לשלם כחצי מיליון שקלים קנס במסגרת עסקת טיעון. במהלך חודש אוגוסט השנה הנתונים הראו שהמפעל ממשיך בחריגות של מאות אחוזים בפליטת חומרים מסוכנים.

בשנת 1978 פורסמו טענות על עובדים שהיו לעקרים עקב חשיפה לחומרים במפעל‏[22]. המפעל אף הפסיד בתביעות של עובדים אשר עבדו במפעל ולקו במחלות קשות.

כיום, החברה מאמצת מדיניות קפדנית ופעילה בנושאי בטיחות ואיכות הסביבה. בהקפדה מלאה מתבצע הטיפול בפסולת, הכולל:

  • טיפול בשפכים: בתהליך זה מיושם העיקרון של מחזור מרבי של חומרי גלם. הטיפול כולל נטרול השפכים ופירוק החומרים האורגנים הנותרים בהם.
  • טיפול בפליטות לאוויר: בכל הארובות של מתקני הייצור יש מערכות להשבת חומרי גלם חזרה אל תהליך הייצור. כמו כן מותקנים מכישי ניטור רציף המתוכנתים להפסקת הייצור כאשר הריכוזים מתקרבים לתקן הרשמי המותר לפליטה.
  • טיפול בפסולת מוצקה: פסולת אורגנית מוצקה מועברת למתקן ייחודי, שם היא עוברת פרוק והשבה של הברום, אשר ישמש לאחר מכן כחומר גלם לייצור.

החברה אף זכתה במקום הראשון בתחרות "פרס האיכות הלאומי בתעשייה" בשנים 1998 ו-2001.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפעל בנאות חובב הוא בין המפעלים החשובים בייצור מוצרי ברום בעולם. הוא מייצא כימיקלים רבים שאינם מיוצרים בשאר העולם ומוצריו ידועים באיכותם. לחברה רשת שיווק מסועפת ברחבי העולם ומפעלים נוספים.

במשך שנים רבות שילמה כיל תמלוגים למדינת ישראל על בסיס שווי הברום בכניסתו למפעל תרכובות ברום, ולא על פי שווי המוצרים שיוצרו ממנו. טענת החברה הייתה שהדבר נעשה בהסכמת המדינה. לראייה הובאו פקידי מדינה בעת הפרטת החברה שטענו שבתשקיף למכירת החברה נכתב שהתמלוגים מחברת תרכובות ברום היא אפס, ועל סמך הנחה זאת נמכרה החברה במחיר גבוה יותר‏[23]. מנגד טענה המדינה שהסכם התמלוגים עם כיל ציין שהתמלוגים מחויבים על פי המוצרים שהתשלובת מוכרת, וחברת תרכובות ברום היא חלק מהתשלובת. בבוררות שהסתיימה במאי 2014 נתקבלה עמדת המדינה והחברה חויבה לשלם תמלוגים לאחור‏[24]. בנוסף, עלו טענות שכיל מוכרת את הברום ל"תרכובות ברום" במחיר נמוך מדי, על מנת לגלגל רווחים ממפעלי ים המלח לתרכובות ברום ובכך להימנע מתשלום תגמולים‏[25].

על פי טענת החברה, המפעל בנאות חובב הפסיד בשנים 2007-2014 מעל מיליארד וחצי שקלים ועל כן יש צורך בתוכנית התייעלות הכולל פיטורי עובדים‏[25]. פרופ' ירון זליכה, שנשכר על ידי ועד העובדים, טען מנגד שהחברה עושה הפרדה מלאכותית בין ייצור תרכובות הברום לבין כריית הברום, ושהסתכלות כוללת על פעילות הברום של כיל מראה שהיא רווחית‏[26].

בעלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה הוקמה כשותפות בחלקים שווים של ברום ים המלח וחברה בריטית. בשנת 1969 ביקשה החברה הבריטית למכור את חלקה למשקיע מארצות הברית, בשם ויליאם אברמוביץ‏[27], אולם העסקה לא יצאה אל הפועל ובמקום זאת רכשו מפעלי ים המלח ומכתשים של כור תעשיות[28] כל אחת רבע מהחברה‏[3].

חברות בת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000 רכשה תרכובות ברום את כימדע כימיקלים עדינים שהייתה בבעלות הקיבוצים ניר יצחק וסופה[29].

בשנת 2011 רכשה תרכובות ברום את טראברום טכנולוגיות‏[30].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יורחב מפעל הברום, דבר, 29 במאי 1975
  2. ^ ייצור הברום יתחיל באוגוסט, דבר, 10 ביולי 1956
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 משולם עד, חברת הברום בצל החוקים האקולוגיים, דבר, 28 באוקטובר 1971
  4. ^ מרחיבים כושר הייצור במפעל הברום בסדום, דבר, 20 ביוני 1960
  5. ^ מתקן לייצור ברום הופעל בסדום, דבר, 23 בינואר 1962
  6. ^ למפעלי ים המלח באר שבע, דבר, 25 בינואר 1963 (מודעה)
  7. ^ מיתקן חדש נחנך במפעל, דבר, 27 ביולי 1965
  8. ^ משולם עד, מניסויים מעבדתיים לייצור סדיר, דבר, 31 במרץ 1971
  9. ^ רווחים לברום ולתרכובות ברום, דבר, 3 באוקטובר 1972
    חברת ברום ים המלח, דבר, 19 ביולי 1973
  10. ^ שיא ביצוא נרשם במפעל, דבר, 13 במאי 1977
  11. ^ תרכובות ברום ייצאו ב-15 מליון דולר לשנה, דבר, 16 במרץ 1977
  12. ^ המפעל החדש של מכתשים, דבר, 22 באוגוסט 1974
    250 מליון ל"י יושקעו בהרחבת מפעלי הברום, דבר, 15 באוגוסט 1974
  13. ^ הוחל בהקמת מפעל הברום ליד באר שבע, דבר, 9 במאי 1976
  14. ^ 300 מליון ל"י הושקעו, דבר, 13 בנובמבר 1978
  15. ^ הושבת מפעל הברום בב"ש וברמת חובב, דבר, 17 בפברואר 1978
    עובדי תרכובות ברום חזרו לעבודה, דבר, 28 בפברואר 1978
  16. ^ הסכם עבודה, דבר, 12 בינואר 1979
  17. ^ משפחת הברום, מעריב, 25 באוגוסט 1987
  18. ^ דוד מושיוב, מתכננים הרחבת כושר הייצור, דבר, 4 ביולי 1979
  19. ^ חיים ביאור, עובדי תרכובות ברום מקבוצת כיל יקבלו תוספת שכר של 27%, באתר TheMarker‏, 16 באוקטובר 2012
  20. ^ עדי בן ישראל, ‏שכר חלומי, חו"ל, נפוטיזם: הצצה לחיי העובדים בתרכובות ברום, באתר גלובס, 10 בפברואר 2015
  21. ^ בילי פרנקל, תרכובות ברום: אזהרת פיטורים ל-140 עובדים, באתר ynet‏, 29 בינואר 2015
  22. ^ שלמה גבעון, גברים היו לעקרים נשים עלולות להתגרש, מעריב, 17 בדצמבר 1978
  23. ^ יובל אזולאי, ‏"הערכת השווי של כיל נבנתה על אפס תמלוגים לברום", באתר גלובס, 11 במרץ 2014
  24. ^ אורה קורן, כיל נדרשת לשלם את פערי התמלוגים שדרשה המדינה בבוררות, באתר TheMarker‏, 19 במאי 2014
  25. ^ 25.0 25.1 חזי שטרנליכט, ‏מפעל הברום הפסיד 1.5 מיליארד שקל, באתר ישראל היום, 12 בפברואר 2015
  26. ^ כיל: דבריו של זליכה על ברום - דמגוגיה ריקה וזולה, באתר גלובס, 12 בפברואר 2015
  27. ^ בעל הון מארצות הברית לשותפות בתרכובות ברום, מעריב, 15 ביולי 1969
  28. ^ כור כימיה באר שבע, דבר, 4 בפברואר 1971
  29. ^ החלטה בעניין הודעת המיזוג בין החברות: כימדע כימיקלים עדינים (1996) חברה בע"מ - תרכובות ברום בע"מ, החלטת רשות ההגבלים העסקיים, 14 בדצמבר 2000
  30. ^ החלטה בעניין הודעת המיזוג בין החברות: תרכובות ברום בע"מ - טטראברום טכנולוגיות בע"מ, החלטת הממונה על הגבלים עסקיים, 2011