מבצע מוראביה–אוסטרבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מבצע מוראביה–אוסטרבה
מערכה: החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה
מלחמה: מלחמת העולם השנייה
תאריכי הסכסוך 10 במרץ 19456 במאי 1945 (8 שבועות ויומיים)
מקום

פוליןפולין שלזיה עילית, פולין

צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה מוראביה, צ'כוסלובקיה
תוצאה ניצחון סובייטי
הצדדים הלוחמים

גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית גרמניה הנאצית

ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות

מפקדים

גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית פרדיננד שרנר
גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית גוטהרד היינריצי
גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית ולטר נהרינג

ברית המועצותברית המועצות איוואן פטרוב
ברית המועצותברית המועצות אנדריי יריומנקו

לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מבצע מוראביה-אוסטרבהרוסית: Моравско-Остравская наступательная операция') הייתה מתקפה של הצבא האדום במהלך מלחמת העולם השנייה שנמשכה מ-10 במרץ עד 6 במאי 1945, ובמהלכה נכבש חלקה המזרחי של צ'כיה של ימינו, מוראביה, כמו גם חלק משלזיה הצ'כית.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבצע מורביה-אוסטרבה

באביב 1945, קו החזית בגבול הדרום-מערבי של פולין קטן עבר מוייליצ'קה דרך יאבוז'נו וגליביצה עד למידז'ילסי.

החזית האוקראינית הרביעית (איוואן פטרוב) והאגף הימני של החזית האוקראינית השנייה (רודיון מלינובסקי) היו הרחק מאחורי החזיתות האחרות של הצבא האדום. בחלק המערבי של הרי הטטרה הגבוהים נוצרה קשת חזיתית המכסה את הגבול הצפון-מזרחי והדרום-מזרחי של סלובקיה. בחזית האוקראינית הרביעית, שהייתה ממוקמת מול רכס הקרפטים המערבי ובין דוקלה לקשאו, היו בתחילת מרץ 1945 317,300 איש, 2,900 תותחים ומרגמות, 184 טנקים ותותחים מתנייעים ו-416 מטוסים. קבוצת הארמייה היינריצי (ארמיית הפאנצר הראשונה והארמייה ההונגרית הראשונה), בפיקודו של גוטהרד היינריצי מנתה למעלה מ-150,000 איש, 1,500 תותחים ומרגמות, 100 טנקים ו-120 מטוסים.

הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתקפה ראשונה ב-10 במרץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-10 במרץ החלה המתקפה של החזית האוקראינית הרביעית עם הארמייה ה-38 (קיריל מוסקלנקו) מאזור פסצ'ינה וצ'רנה וודה. הצבא האדום הצליח להתקדם רק 3–4 ק"מ ביום הראשון של המתקפה. בערב 17 במרץ, ההגנה הגרמנית נדחקה לאחור ב-15 ק"מ רוחב חזית וכ-6–12 ק"מ עומק. היעדים המבצעיים לא הושגו, אך ההפסדים היו ניכרים. כשהמתקפה של הארמייה ה-60 (פאבל קורוצ'קין) של החזית האוקראינית הראשונה נגד הקורפוס ה-11 הגרמני ליד רטיבור הצליחה, המוקד הוסט לאגף הימני של החזית.

מתקפה שנייה ב-24 במרץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-24 במרץ, החזית האוקראינית הרביעית החלה במתקפה הגדולה החדשה. אזור התעשייה של דרום שלזיה עילית וצפון מורביה הותקף כעת מצפון וממזרח בו זמנית. הארמייה ה-38 תקפה את חזית הקורפוס ה-59 הגרמני (ארנסט זילר) מאזור הזוהראו לכיוון לוזלאו. ביום הראשון קוי ההגנה הגרמניים נפרצו בהצלחה ושטח של 20 ק"מ רוחב ו-7 ק"מ עומק נכבש. התקפת נגד מהירה של דיוויזיות הפאנצר הגרמניות ה-8 וה-19 ליד לוזלאו לא הצליחה לשקם את המצב. ב-26 במרץ, לאחר קרב קשה אבדו העמדות בלוזלאו. חיילי הארמייה ה-60 וארמיית המשמר הראשונה (אנדריי גרצ'קו) הצליחו להתקרב לעבר בוהומין.

אנדריי יריומנקו, שמונה למפקד החדש של החזית האוקראינית הרביעית ב-26 במרץ, תקף שוב עם יחידות הארמייה ה-38 ב-27 במרץ. חייליו הצליחו לחדור עוד 5 ק"מ לעומק והתקרב אל האודר בבוקאו במרחק של 2 עד 3 ק"מ. ב-2 באפריל הצליחו קורפוסי הרובאים ה-95 וה-126 ליד רוגאו לחצות את האודר וליצור ראש גשר. במקביל, קורפוס הרובאים ה-11 חצה את הנהר ב-Tworkau. במזרח, הארמייה ה-18 הסובייטית הצליחה להתגבר על העמדות בהרי הטטרה ולכבוש את רוז'ומברוק. אולם עד 5 באפריל, פלישת ארמיית המשמר הראשונה והארמייה ה-18 לכיוון פרנקשטדט, שהורחבה כעת לעומק של 20 ק"מ, לא ניתן היה להעמיק אותה עקב ההתנגדות הגרמנית הגוברת. ב-6 באפריל, הארמייה ה-60, שהייתה כפופה בעבר לחזית האוקראינית הראשונה, הוצבה בניהולה של החזית האוקראינית הרביעית. הקורפוס ה-1 של הארמייה הצ'כוסלובקית (לודביק סבובודה, מ-3 באפריל קארל קלפאלק) הועבר לארמייה ה-18 (אנטון גאסטילוביץ') והצליח ב-4 באפריל לשחרר את ליפטובסקי מיקולש.

לאחר מכן שינתה הסטבקה את התוכנית המבצעית הנוספת לכיוון דרום מערב לכיוון אולומואוץ, משום שהוצעה האפשרות לנתק את ארמיית הפאנצר הראשונה. מטרת המתקפה הסובייטית הייתה לנתק את הקשר עם הארמייה הגרמנית ה-17 (פרידריך שולץ). פילדמרשל פרדיננד שרנר הזיז חמש דיוויזיות גרמניות כדי לתגבר את העמדות המאוימות של ארמיית הפאנצר הראשונה באזור אופבה. באותו זמן, הגרמנים עדיין היו מסוגלים לתקוף את הסובייטים ותקפו נגד ליד הכפר שמדרום ללוזלאו.

ב-22 באפריל נפלה אופבה לידי הארמייה ה-60, וב-30 באפריל נפלה אוסטרבה לידיה של הארמייה ה-38, והפכה את עמדותיה של הקורפוס ההררי ה-49 הגרמני (הדיוויזיות ה-78 וה-320 והדיוויזיות ההרריות ה-3 וה-4) לבלתי נסבלות. קורפוס רובאי המשמר ה-17 (ניקיפור מדבדב) של הארמייה ה-18 הסובייטית, שעדיין עמדה במזרח, הצליח לבסוף לאלץ את הקורפוס הגרמני ה-72 לסגת מהגדה הצפונית של נהר הוואה ולכבוש את ז'ילינה ב-30 באפריל. ארמיית הפאנצר הראשונה החלה מיד בנסיגה לכיוון אולומוץ' על מנת להימנע מכיתור. ב-6 במאי נפלו שטרנברק והגישות לאולומואוץ לידיים סובייטיות.

תוצאות המתקפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכוחות הסובייטים כבשו את אזור התעשייה אוסטרבה במוראביה ויצרו את התנאים להתקדמות לאזורים המרכזיים של צ'כוסלובקיה. הצבא האדום איבד 112,620 איש (23,960 הרוגים ו-88,660 פצועים). למעלה מ-5,000 חיילים סובייטים קבורים בבית הקברות בודז'יסלב שלסקי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]