אנדריי גרצ'קו

אנדריי אנטונוביץ' גרצ'קו
Андрей Антонович Гречко
לידה	17 באוקטובר 1903; מחוז רוסטוב, האימפריה הרוסית
פטירה	26 באפריל 1976 (בגיל 72); ברית המועצות
מקום קבורה	בית הקברות של חומת הקרמלין
מדינה	ברית המועצות, האימפריה הרוסית
השכלה	האקדמיה הצבאית של המטכ"ל של צבא רוסיה (1941); אקדמיית פרונזה (1936) ;
תקופת פעילות	1919–1976 (כ־57 שנים)
מפלגה	המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות
פרסים והוקרה	גיבור ברית המועצות (1 בפברואר 1958); מסדר קרל מרקס; מסדר ההצטיינות של הרפובליקה העממית ההונגרית; יקיר מסדר שני הנהרות; הצלב הגדול עם כוכב של וירטוטי מיליטארי; מסדר סוחבאטאר; הצלב הגדול של מסדר פולוניה רסטיטוטה; מסדר הדגל הרפובליקה של הונגריה; מסדר גאורגי דימיטרוב; מדליה לציון 30 שנים לייסוד צבא היבשה והצי של ברית המועצות; מסדר הרפובליקה העממית של בולגריה; מדליה להנצחת 40 שנים לכוחות המזוינים של ברית המועצות; מדליה להנצחת 50 שנים לכוחות המזוינים של ברית המועצות; מדליה להנצחת 20 שנים לצבא האדום; מפקד במסדר פולוניה רסטיטוטה; מסדר צלב גרונוולד, דרגה 2; מדליית הנצחת קרב מעבר דוקלה; מדליית הניצחון והחירות 1945; מסדר ההצטיינות הפטריוטי בזהב; נשק הכבוד עם חותם ברית המועצות; מסדר צלב גרונוולד, דרגה 1; צלב המלחמה של צ'כוסלובקיה 1939–1945; מסדר קלמנט גוטוולד; אות המסדר הכוכב של רומניה; מסדר האריה הלבן; אות המסדר 23 באוגוסט; אביר דרגה ראשונה במסדר האריה של פינלנד; מסדר סוחבאטאר; מדליה על הכשרת קרקעות בתולות; מדליה להנצחת 20 שנים לניצחון במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945; עיטור לנין (15 באוקטובר 1963); עיטור לנין (1 בפברואר 1958); עיטור לנין (22 בפברואר 1968); עיטור הדגל האדום (5 בנובמבר 1941); עיטור לנין (16 באוקטובר 1973); עיטור הדגל האדום (3 בנובמבר 1944); עיטור לנין (21 בפברואר 1945); גיבור הרפובליקה הסוציאליסטית הצ'כוסלובקית (3 באוקטובר 1969); כוכב הזהב (1 בפברואר 1958); עיטור לנין (13 בדצמבר 1942); גיבור ברית המועצות (16 באוקטובר 1973); כוכב הזהב (16 באוקטובר 1973); מדליה להנצחת 30 שנים לניצחון במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945; עיטור הדגל האדום (15 בנובמבר 1950); מסדר סובורוב, דרגה 1 (23 במאי 1945); מדלייה על הגנת קייב; מדליית ההגנה על מוסקבה; מדליה על הגנת הקווקז; מדליית הניצחון על גרמניה במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941–1945; מסדר סובורוב, דרגה 1 (29 במאי 1944); מדליה להנצחת 100 שנים להולדתו של לנין; עיטור סובורוב דרגה 2 (28 בפברואר 1943); עיטור קוטוזוב, דרגה 1 (9 באוקטובר 1943); עיטור קוטוזוב, דרגה 2; עיטור קוטוזוב, דרגה 1 (25 באוגוסט 1944); עיטור על שם בוגדן חמלצניצקי דרגה ראשונה (10 בינואר 1944); מסדר ההצטיינות של הרפובליקה העממית ההונגרית ;
חתימה
	27 באפריל 1973 – 26 באפריל 1976; (3 שנים)
	1957–1960; (כ־3 שנים)
	12 באפריל 1967 – 26 באפריל 1976; (9 שנים)
	→ רודיון מלינובסקי דמיטרי אוסטינוב ←
שירות צבאי
השתייכות	הצבא האדום
דרגה	מרשל ברית המועצות
	1919–1976; (כ־57 שנים)
תפקידים בשירות
	מפקד קורפוס הפרשים ה-5 ; מפקד הארמייה השישית ; מפקד הארמייה ה-12 ; מפקד הארמייה ה-47 ; מפקד הארמייה ה-56 ; מפקד הארמייה ה-18 ; מפקד ארמיית המשמר הראשונה ; מפקד קבוצת הכוחות הסובייטיים בגרמניה ; מפקד המחוז הצבאי קייב ; מפקד זרוע היבשה של הצבא האדום ; מפקד כוחות ברית ורשה ; שר ההגנה של ברית המועצות
פעולות ומבצעים
	מלחמת האזרחים ברוסיה, מלחמת העולם השנייה
עיטורים
	פעמיים גיבור ברית המועצות ; 6 עיטורי לנין ; 3 עיטורי הדגל האדום ; 3 עיטורי סובורוב ; 2 עיטורי קוטוזוב ; 2 עיטורי בוגדן חמלניצקי

אנדריי אנטונוביץ' גרצ'קו (ברוסית: Андрей Антонович Гречко‏;17 באוקטובר 1903 - 26 באפריל 1976), מצביא סובייטי במהלך מלחמת העולם השנייה, מרשל ברית המועצות, שר ההגנה של ברית המועצות בשנים 1967–1976.

קורות חיים

אנדריי גרצ'קו נולד בכפר גולודייבקה שבמחוז רוסטוב במשפחת איכרים. בגיל 16 התנדב לצבא האדום. במהלך מלחמת האזרחים הוא לחם במסגרת דיוויזיית הפרשים ה-11 שהייתה חלק של ארמיית הפרשים הראשונה. לאחר תום המלחמה נשאר לשרת בצבא. בשנת 1926 סיים בית ספר לקציני חיל הפרשים. מילא שורה של תפקידי פיקוד ומטה - ממפקד המחלקה עד לראש מטה של דיוויזיית פרשים. ביולי 1941, זמן קצר לאחר הפלישה הנאצית לברית המועצות, הועלה לדרגת קולונל ומונה למפקד דיוויזיית פרשים. בנובמבר 1941 הועלה לדרגת גנרל-מיור. בינואר 1942 מונה למפקד קורפוס פרשים. היחידות בפיקודו של גרצ'קו הצטיינו בקרבות הבלימה של ההתקפה הגרמנית באזור הקווקז בקיץ 1942. באותה שנה מונה למפקד הארמייה ה-56 שהשתתפה בשחרור צפון קווקז וחצי האי טמן.

באוקטובר 1943 מונה לסגן מפקד החזית האוקראינית הראשונה, והיה בין מתכנני המבצע לשחרור קייב. בדצמבר 1943 מונה למפקד ארמיית המשמר הראשונה, עליה פיקד עד סוף המלחמה. הכוחות בפיקודו השתתפו בשחרור אוקראינה המערבית, חציית הרי הקרפטים ושחרור צ'כוסלובקיה.

לאחר סיום המלחמה מונה אנדריי גרצ'קו למפקד המחוז הצבאי קייב. בשנים 1953‏-1957 פיקד על קבוצת הכוחות הסובייטיים בגרמניה. בהיותו מפקד כוחות ברית המועצות בגרמניה ארגן ופיקד על דיכוי המרד המזרח-גרמני. בשנת 1955 הועלה לדרגת מרשל ברית המועצות. בין השנים 1957‏-1960 היה מפקד זרוע היבשה, ובשנים 1960‏-1967 כיהן כמפקד עליון של כוחות ברית ורשה.

בשנת 1967 מונה לשר ההגנה של ברית המועצות ושירת בתפקיד זה עד מותו. בנוסף, היה גם חבר בפוליטביורו.

לקראת סוף מלחמת יום הכיפורים ב-22 באוקטובר 1973 אישר גרצ'קו ליועצים הסובייטים שהפעילו את חטיבת טילי הסקאד שהוצבו במצרים לשגר מטח טילי סקאד לעבר כוחות צה"ל. כתוצאה מהמטח נהרגו שלושה חיילי צה"ל.

הוא נפטר ב-26 באפריל 1976 ונקבר במוסקבה ליד חומת הקרמלין.

המרשל אנדריי גרצ'קו זכה לעיטורים רבים במהלך שירותו הצבאי: שישה עיטורי לנין, שלושה עיטורי הדגל האדום, שלושה עיטורי סובורוב, שני עיטורי קוטוזוב, שני עיטורי בוגדן חמלניצקי. בנוסף לעיטורים אלו הוענקו לו מספר עיטורים של מדינות זרות: פולין, צ'כוסלובקיה, בריטניה וארצות הברית.

כמו כן הוענק לו פעמיים התואר גיבור ברית המועצות.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אנדריי גרצ'קו בוויקישיתוף

אנדריי גרצ'קו, באתר "Find a Grave" (באנגלית)