נאום ההשבעה של פרנקלין דלאנו רוזוולט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נאום ההשבעה של פרנקלין רוזוולט היה נאום שנשא פרנקלין דלאנו רוזוולט ב-4 במרץ 1933 בקפיטול, בעת השבעתו לנשיא ארצות הברית בפעם הראשונה. בתקופה זו היה המשבר הכלכלי העולמי של 1929, ואליו התייחס הנאום. בנאום רוזוולט מבטיח לתושבים את הניו דיל, מדיניות שננקטה בעקבות השפל הגדול וכללה בין השאר החזרת אנשים לעבודה באמצעות "גיוס ישיר על ידי הממשלה עצמה", פיזור אוכלוסייה מחדש באמצעות העברת אנשים מן הערים לעבודה חקלאית, מאמץ להעלות את ערך המוצרים החקלאיים ובמקביל את כוח הרכישה של המוצרים בערים, מניעת עיקולי בתים לפושטי רגל וחוות, באמצעות הפחתה משמעותית של גובה החוב, תכנון לאומי לפיקוח על תעבורה, תקשורת, חשמל ומים, פיקוח הדוק על כל ההשקעות הבנקאיות והאשראי וקץ לספק ולציות ושמירה על מטבע יציב. בנאום נטבע הביטוי "יש לפחוד רק מן הפחד עצמו".

רוזוולט

חלק מן הנאום[עריכת קוד מקור | עריכה]

" חברי, היום הוא יום חג לאומי, ואני סמוך ובטוח שחברי האמריקנים מצפים שעם כניסתי לנשיאות אשא אליהם דברים בגילוי הלב ובנחישות המתחייבים ממצבה הנוכחי של אומתנו. עת מובהקת היא לומר את האמת, את האמת כולה באומץ לב. ואל לנו להרתע מפני ההתמודדות הכנה עם מצבה הכנה של ארצנו כיום. אומה גדולה זו תעמוד איתן כפי שעמדה איתן בעבר...

...ועל כן בראש ובראשונה אביע את אמונתי האיתנה: יש לפחוד רק מן הפחד עצמו - אימה עלומת שם, נטולת הגיון ונטולת הצדקה, המשתקת את המאמצים הדרושים כדי להפוך נסיגה להתקדמות. בכל שעה של חיינו הלאומיים מצאה הנהגה גלוית לב ועזת לב הבנה ותמיכה מצד בני העם, שבלעדיהן אי אפשר לנצח...

אנו מתייצבים מול קשיינו המשותפים. אלה נוגעים, השבח לאל, לחומר בלבד. הנכסים התכווצו לרמות דמיוניות. המסים עלו, יכולתנו לשלם צנחה, הממשל לסוגיו ניצב מול קיצוץ חמור בהכנסות, אמצעי התשלום בזרמי המסחר קפואים, עליהם הכמושים של מפעלי מעשייה זרועים בכל עבר, חקלאים אינם מוצאים שווקים לתנובתם, חסכונות שנים רבות של אלפי משפחות ירדו לטמיון... המוני אזרחים מובטלים מתמודדים עם בעיה קודרת, בעיית הקיום, ומספר רב לא פחות עמלים בשכר דל. רק אופטימיסט חסר דעת יכול להתכחש למציאות השחורה של הרגע...

לעומת הסכנות, נכיר תודה על דברים רבים... השפע רובץ על מפתננו, אבל שימוש רב בו מדלדל את מקורות השפע עצמם. וזאת בראש ובראשונה משום שהחולשים בסחר האנושי כשלו, בשל עקשנותם וליקוייהם... מעשיהם של חלפני הכספים חסרי המצפון מורשעים בבית הדין של דעת הקהל... אמת הם ניסו, אבל מאמציהם נעשו בתוך תבנית של מסורת שחוקה... משנלקח מהם פיתוי הרווח... הם נקטו דברי תוכחה, ונשאו תחינת דמע... הם נטולי חזון...

לאומה נדרשת פעולה, ופעולה עכשיו".

מטרת הנאום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופתו של רוזוולט, היה המשבר הכלכלי העולמי של 1929, שהיה משבר כלכלי כלל עולמי שהתחיל מנפילת הבורסה הניו יורקית. אמנם הייתה לרוזוולט אהדה רבה, אך נשיא ארצות הברית היוצא הרברט הובר לא תמך במדיניות הניו דיל, אבדה האמונה בבנקים, כל האנשים היו מיואשים לגמרי והתוצר הלאומי הגולמי ירד ב-25 אחוזים. דוגמה לאי שביעות רצון נגד רוזוולט היא ניסיון התנקשות בו קצת לפני שהוא נכנס לתפקיד.

הנאום נתן לאנשים תקווה והציג להם את התוכניות לעתיד של רוזוולט. אמנם לא הנאום הוא זה שהוציא את ארצות הברית מהמשבר, אבל הוא היה נאום חשוב שנתן תקווה לעם האמריקאי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "נאומים ששינו את העולם"-רוזלינד הורטון וסלי סימונס

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]