הממשלה הפדרלית של ארצות הברית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמל ארצות הברית
ערך זה הוא חלק מסדרת
ממשל ופוליטיקה של ארצות הברית
יחסי החוץ

הממשלה הפדרלית של ארצות הברית הוא השם המאגד את פעולותיהן ותכניהן של שלוש זרועות הממשלה הפדרלית של ארצות הברית, רפובליקה חוקתית בצפון אמריקה, המכילה 50 מדינות, מחוז אחד, וושינגטון די. סי., (בירת המדינה) ומספר טריטוריות, שהמאוכלסות שבהן הן פוארטו ריקו, איי הבתולה האמריקניים, סמואה האמריקנית, איי מריאנה הצפוניים וגואם. בתוך הממשלה נכללות 3 רשויות השלטון: המבצעת, השופטת והמחוקקת, אשר סמכויותיהן מוקנות על ידי חוקת ארצות הברית בקונגרס, בנשיא ובבתי המשפט הפדרליים, כולל בית המשפט העליון, בהתאמה. סמכויות וחובות שלוש רשויות אלו עוד מוגדרים על ידי חוקים המועברים בידי הקונגרס, כולל ייסוד מחלקות של הרשות המבצעת ובתי משפט הנמוכים מבית המשפט העליון.

לאחר שאישרו מדינות ארצות הברית את החוקה, כל אחת מהמדינות העבירה חלק מסמכויותיה לשלטון הפדרלי, אך שמרה חלק מריבונותה לעצמה. כעיקרון - חינוך, רפואה, תחבורה ותשתיות נותרו בסמכות המדינות, בעוד החלטות בנוגע לסחר חוץ, מדיניות צבאית ומדיניות בינלאומית עברו לידי השלטון הפדרלי. הממשל הפדרלי מתערב במערכת המדינתית בצורה מוגבלת. לגבי טריטוריות ומדינות חסות, סמכותו של הממשל הפדרלי אף קטנה יותר. להרחבה בנושא היחס שבין השלטון הפדרלי למדינות ראו זכויות של מדינות בארצות הברית.

הממשל הפדרלי הוקם על פי עקרון הפרדת הרשויות ועקרון האיזונים והבלמים. על פי עקרונות אלה כל אחת מרשויות הממשל (המבצעת, השופטת והמחוקקת) בנוסף לתחום עיסוקה גם מפקחת ומבקרת את פעולות רעותיה.

הרשות המחוקקת[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל הקונגרס של ארצות הברית
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הקונגרס של ארצות הברית

הקונגרס של ארצות הברית הוא הרשות המחוקקת הפדרלית של ארצות הברית. הסעיף הראשון בחוקת ארצות הברית מחייב ייסודו של "קונגרס" בן שני בתים המורכב מסנאט ומבית נבחרים, המהווים יחדיו את הרשות המחוקקת של ארצות הברית.

הסנאט מורכב מנציגי 50 המדינות השונות שמרכיבות את ארצות הברית, שלכל אחת מהן, קטנה כגדולה, יש אותו הייצוג (שני סנאטורים). בבית הנבחרים הייצוג יחסי בהתאם לגודל אוכלוסיית המדינה. הסעיף הראשון בחוקה האמריקאית מחייב את המדינות להשגיח על הבחירות הפדרליות, אך מסמיך את הקונגרס להתקין לכך תקנות. ב-1842 הנהיג הקונגרס את שיטת חלוקת המדינות למחוזות בחירה לקונגרס. בית המשפט העליון נדרש מאז פעמים אחדות לדון בטיבם ובצדקתם של אופני חלוקה שונים.

התיקון ה-17 לחוקה, שנעשה בשנת 1913, קובע שנציגי כל מדינה לסנאט יבחרו על ידי תושביה בבחירות, ולא על ידי בית הנבחרים של אותה מדינה, כפי שהיה לפני כן.

כמה מסמכויותיו של הקונגרס מנויות בחוקה במפורש. ביניהן חשובות במיוחד סמכות הסדרת הסחר הבין מדינתי והבינלאומי, סמכות שהוזכרה רבות בהקשר למגבלות על היוזמה החופשית במאה ה-20 ולהתערבות בחקיקה הכלכלית הפנימית במדינות. שימוש כזה נעשה בה החל משנות השלושים של המאה. בנוסף, החוקה מספקת לקונגרס את הסמכות הבלעדית להכריז מלחמה ואת הסמכות להטיל ולגבות מסים ולגייס הלוואות בשם ארצות הברית.

הרשות המבצעת[עריכת קוד מקור | עריכה]

חותם נשיא ארצות הברית
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נשיא ארצות הברית

נשיא ארצות הברית הוא הרשות המבצעת בארצות הברית. הנשיא משמש כראש המדינה, ראש הממשלה, המפקד העליון של הכוחות המזוינים של ארצות הברית והדיפלומט הראשי. על פי החוקה האמריקנית, על הנשיא לפעול למען קיום וביצוע חוקי המדינה. לשם כך הוא עומד בראש המערכת הביצועית הכוללת למעלה מ-4 מיליון איש (כולל אנשי צבא).

הנשיא מחזיק גם בסמכויות בענייני חקיקה ומשפט. ביכולתו להטיל וטו על חוקים שנחקקו על ידי הקונגרס ובכך לשלוח אותם לאישור חוזר. הנשיא גם אמון על מינוי שופטים פדרליים ומינוי שופטי בית המשפט העליון, למינויים אלה נדרש אישור הקונגרס. כמו כן בסמכות הנשיא להעניק חנינה לפושעים, אלא במקרה שביצעו פשעים נגד המדינה.

בסמכות הנשיא למנות כ-2,000 עובדי מדינה, ביניהם חברי הקבינט הנשיאותי, דיפלומטים וראשי סוכנויות ממשלתיות. הנשיא עומד בראש הקבינט ש-15 חבריו מהווים יועצים לנשיא בענייני המשרדים בראשם הם גם עומדים. כמו כן עומד הנשיא ישירות בראשות המשרד האקזקוטיבי של הנשיא, המהווה מערכת של גופי תיאום, בקרה וייעוץ וכולל את המשרד לתקציב וניהול, המועצה לביטחון לאומי, המועצה לענייני פנים, מועצת היועצים הכלכליים וכו'. בנוסף כפופים ישירות לנשיא כל הסוכנויות הממשלתיות, כגון ה-FDA, ה-CIA וכל התאגידים הממשלתיים.

הרשות השופטת[עריכת קוד מקור | עריכה]

חותם בית המשפט העליון של ארצות הברית
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המשפט בארצות הברית

מערכת המשפט הפדרלית היא מערכת בתי המשפט המאוגדת לפי החוקה האמריקנית וחוקי הקונגרס ותפקידה לשפוט בעניינים הנוגעים לממשל הפדרלי של ארצות הברית.

בראשות בתי המשפט הפדרליים עומד בית המשפט העליון של ארצות הברית, שהרכבו תשעה שופטים. בית המשפט העליון עוסק בעניינים הנוגעים למערכת הפדרלית, סכסוכים בין מדינות, פרשנות לחוקה, ביטול חוקים והחלטות של הרשות המבצעת והמחוקקת הנוגדים את החוקה באמצעות ביקורת שיפוטית, ויצירת תקדימים משפטיים. בית המשפט העליון נדרש לסוגיות הנדונות במערכות המשפט המדינתיות רק כאשר שאלות חוקתיות או כאלה הקשורות באמנות בינלאומיות עליהן חתומה ארצות הברית עולות לדיון. שופטי בית המשפט העליון ממונים על ידי נשיא ארצות הברית לכל חייהם.

מתחת לבית המשפט העליון נמצאים בתי המשפט לערעורים ומתחת להם בתי המשפט המחוזיים המהווים את בתי המשפט הכלליים לענייני המשפט הפדרלי. הקונגרס הראשון חילק את ארצות הברית למחוזות שיפוט כך שכיום קיימים 94 בתי משפט מחוזיים, 13 בתי משפט לערעורים, בית המשפט העליון ושני בתי משפט לתחומים מיוחדים. בתי המשפט המחוזיים עוסקים בתביעות בהן הממשל הפדרלי, אחת מרשויות השלטון או סוכנות פדרלית כלשהי מעורבת או תובעת.

בסמכות הקונגרס ליצור ולבטל בתי משפט וכן לקבוע את מספר השופטים במערכת המשפט הפדרלית, אולם אין ביכולתו לבטל את בית המשפט העליון.

מתוקף מורשת ארצות הברית כמושבה לשעבר של בריטניה, נהוגה בה שיטת המשפט המקובל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]