נאס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נאס
נאס
נאס מופיע בפריז, יולי 2014
לידה 14 בספטמבר 1973 (בן 44)
קראון הייטס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה נאסיר ג'ונס
מוקד פעילות קווינס, ניו יורק
שנות פעילות 1991 - היום
סוגה ראפ/היפ הופ
עיסוק ראפר, יזם, שחקן, פעיל פוליטי, מפיק מוזיקלי, איש עסקים, שחקן טלוויזיה, מסעדן, פזמונאי עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים דף ג'אם
Allmusic mn0000373634
nasirjones.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

נאסיר ג'ונסאנגלית: Nasir jones, נולד ב-14 בספטמבר 1973, גדל ברובע קווינס שבניו יורק), המוכר יותר בשם נאס (לשעבר "נאסטי נאס", "Nasty nas") הוא כוכב היפ הופ, מפיק מוזיקלי ושחקן קולנוע. אף על פי שלא סיים את לימודיו בחטיבת ביניים, נאס הצליח לרכוש שליטה גבוהה בשפה האנגלית, אותה ניצל מאוחר יותר לעבודתו ככותב. היה חלק מלהקת ההיפ הופ "דה פירם" (The Firm - החברה) שהושפעה מתרבות המאפיה עד שהתפרקה ב-1998. לדעת רבים אחד מהראפרים החשובים והטובים במאה ה-20, שר והיה בקשר הדוק עם אמנים חשובים כביגי סמולס וטופאק שאקור.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

נאס נולד בברוקלין ניו יורק. הוא עבר עם משפחתו בגיל 4 ל"קווינס ברידג'", פרויקט השיכון הגדול בארצות הברית, מקום שנאס מרבה להזכיר בשיריו. אימו הייתה עובדת בשירות הדואר ואביו, אולו דרה, היה נגן חצוצרה בלהקת ג'אז. כשנאס היה בן 13, אביו עזב את הבית. בעקבות כך, נאס עזב את בית הספר כדי לעזור בבית. הוא למד בכוחות עצמו את התנ"ך, הקוראן וכן את התרבות האפריקאית ותרבות ההיפ הופ. נאס החל את דרכו כראפר יחד עם חברו ושכנו "ויליאם גרהם", ששימש כדי ג'יי שלו. נאס הופיע לראשונה באלבום ההיפ הופ של להקת מיין סורס (Main source) ב-1991. למרות הופעתו המוצלחת, נאס לא הצליח לקבל חוזה הקלטות. שיתוף הפעולה בין ווילאם ונאס נגדע באיבו, כאשר נורה ויליאם בידי מתנקש במאי 1992. מאוחר יותר באותה שנה, נאס חתם חוזה עם חברת התקליטים קולומביה. נאס הקליט את סינגל הבכורה שלו בשם "הלף טיים" (Halftime) מתוך האלבום של אם סי סרץ' (MC serch), שגם עזר לנאס להשיג את החוזה שלו. הסינגל המצליח עזר לנאס להשיג מוניטין בקהילת ההיפ הופ.

אילמאטיק (Illmatic)[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבום הבכורה של נאס, "אילמאטיק", יצא לאור ב-19 באפריל 1994 בחברת התקליטים קולומביה. המפיקים שביצעו את ההפקה המוזיקלית של האלבום הם: "לארג' פרופסור" (Large professor), "פיט רוק", "קיו טיפ" (Q tip), ו"די ג'יי פרמייר" (Dj premier). האלבום נחשב לאחד מאלבומי ההיפ הופ הגדולים של כל הזמנים ונכס צאן ברזל בתרבות ההיפ הופ של החוף המזרחי. מגזין הרולינג סטון דירג את האלבום במקום ה-400 ברשימת 500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים. למרות שסגנונו לא נחשב למסחרי, הגיע האלבום למעמד של פלטינה.

סגנונו החדשני והחתרני של האלבום קנה לנאס שם מכובד בסצנת ההיפ הופ והוא קיבל מעמד של כוכב. נאס זכה להתארח באלבום של חברו הטוב איי זי (AZ), "דו אור דיי" (Doe or die), באלבום "אינפמוס" (Infamous) של "מוב דיפ" (Mobb deep) וכן באלבום "אונלי בילט פור קיובן לינקס" (Only built 4 cuban lynx...) של "רייקוון" (Raekwon) מהוו טאנג קלאן. נאס החל לאמץ לעצמו בתקופה זו מוטיבים מתרבות המאפיה וקרא לעצמו "נאס אסקובר" על שם פבלו אסקובר.

בשנת 2012 הוציא שיר עם איימי ויינהאוס, לאחר שנפטרה מהרעלת אלכוהול, בשם "Cherry Wine". בשיר לא שרה ויינהאוס באמת, וקולה נלקח ונערך על ידי מכשירים מיוחדים. השיר זכה למועמדות בטקס פרס הגראמי בשנת 2013, אך לא זכה.[1]

בשנת 2013 שיחקה בדרמה המוזיקלית "Black Nativity" לצידם של פורסט ויטאקר, אנג'לה באסט וטייריס גיבסון.

בשנת 2017 הודיע נאס שהוא עובד על אלבום חדש. האלבום צפוי לצאת ב-2018

הריב עם ג'יי זי ואית׳ר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי הרצח של ביגי, נוצר בעולם ההיפ הופ הצורך ביורש לא רשמי שייצג את החוף המזרחי. נאס וג'יי זי היו מועמדים בעל כורחם וחלקו בעת ההיא כבוד הדדי יחסי אחד לשני. ב-97 ג'יי זי שחרר את "Where I'm From" שפרגן לנאס, ואף סימפל את קולו כאות הערכה. נאס השיב במחווה פחות נחמדה עם "We Will Survive" כשרמז שיש ראפרים שממהרים להכתיר את עצמם כיורשים, בלי שיש להם זכות. משם החלו חילופי ירידות בין השניים בטראקים שונים, המפורסם שבהם הוא "Takeover" של ג'יי זי, שירד בכלל על פרודג'י ממוב דיפ. אלא שג'יי הוסיף בית מיוחד לשיר שטוען שמאז "Illmatic" של נאס ב-94, הוא לא הצליח לשחזר את ההצלחה. בתגובה ל"Takeover" הוציא נאס את השיר אית׳ר (Ether) שנחשב לאחד משירי הדיס הגדולים בכל הזמנים. בשיר נאס טוען שהוא המלך היחיד של החוף המזרחי ויורד על ג׳יי זי פעמים רבות. נאס טוען בשיר שג׳יי הוא הומו. השיר זכה להצלחה גדולה.

אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1994- Illmatic
  • 1996- It Was Written
  • 1999- I Am
  • 1999- Nastrademus
  • 2000- QB'S Finests (אלבום אוסף של ראפרים מקווינס ברידג')
  • 2001- Stillmatic
  • 2002- The Lost Tapes
  • 2002- God's Son
  • 2004- Street Disciple
  • 2006- Hip Hop Is Dead
  • 2007- Greatest Hits
  • 2008- Untitled
  • 2010- Distant Relatives (בשיתוף עם דמיאן מארלי)
  • 2012- Life is Good
  • 2018- Nasir

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נאס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]