נאקוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נאקוס בקתדרלת יעקב הקדוש, 1910

נָאקוֹסערבית) או סימנדרוןיוונית) הוא שמה של קורת עץ גדולה, עליה מקישים הנוצרים כדי לקרוא לתפילה. הנאקוס שימש במשך שנים כתחליף לפעמוני כנסייה בקרב עדות נוצריות במרחב האימפריה העות'מאנית.

מקור המילה הערבית 'נאקוס' הוא כנראה בשורש נ.ק.ש, שכן אופן השימוש בכלי הוא על ידי הקשה. השימוש בנאקוס החל להתפתח במאה ה-17, כאשר השלטון העות'מאני אִפשר למושלים מוסלמיים מקומיים להחיל את חוקי עומר - חוקים מפלים כלפי אוכלוסייה לא-מוסלמית. כך, למשל, הוכרחו יהודים ונוצרים, שכונו "בני החסות" (בערבית: ד'ימים - أهل الذمة) להתהלך בלבוש מיוחד, לסור מהדרך כאשר עובר בה מוסלמי, וכדומה. לעיתים הופעלו חוקים נוקשים יותר, כמו החובה להכניס ספרי קוראן לכנסיות ולבתי כנסת, ואף עשיית משפט מוטה מראש, כאשר אחד הצדדים אינו מוסלמי. בין היתר אסרו המוסלמים על יהודים ונוצרים לבנות את בתי תפילתם גבוה מעל לצריחי המסגדים, וכן נאסר עליהם להתפלל בקול.

על היהודים נאסר לתקוע בשופר, ועל הנוצרים נאסר לצלצל בפעמוני הכנסיות, אך הם הורשו להשתמש בכלי הקשה כדי לקרוא לתפילה. כך נולד הנאקוס - קורת עץ שהשתלשלה מהתקרה בעזרת חבלים, ועליה יכלו להקיש בעזרת פטיש עץ. בדומה למקרים רבים אחרים, בהם האילוץ הופך למסורת אהובה, טיפחו הנוצרים את הנאקוס שבכנסיותיהם, ועיטרו אותו בפיתוחים וצבע.

במחצית המאה ה-19 השתפר מאוד מעמדם של "בני החסות" ברחבי האימפריה העות'מאנית, עקב לחצים פוליטיים מצד אירופה והחלת הסכמי הקפיטולציות. בעקבות כך הורשו הנוצרים לצלצל שוב בפעמוניהם לאחר מאות שנים. הכנסייה הראשונה בירושלים בה צלצל פעמון הייתה כנסיית העלייה הרוסית במרומי הר הזיתים. לרגל המאורע נשלח מרוסיה פעמון ששקל לפחות 8 טונות, אותו גלגלו צליינים במשך חודשים במעלה ההר, מנמל יפו ועד מרומי הר הזיתים.

למרות ההיתר הגורף לשוב ולצלצל בפעמונים, ישנן עדיין כמה כנסיות המחזיקות בנאקוס, ואף משתמשות בו. לדוגמה - בקפלת הצליבה של ישו בכנסיית הקבר ניתן עדיין למצוא כמה נאקוסים, השייכים ליוונים האורתודוקסים; כן ישנו נאקוס גדול בקתדרלת יעקב הקדוש ברובע הארמני בירושלים. מבחר נאקוסים יפים שעודם בשימוש נמצאים במנזר סנטה קתרינה בסיני.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]