הרובע הארמני
.jpg) | |
| מראה כללי של הרובע הארמני, צולם ממגדל דוד | |
| מידע | |
|---|---|
| עיר | ירושלים |
| על שם |
ארמנים  |
| שטח |
126 דונם |
| קואורדינטות | 31°46′29″N 35°13′45″E / 31.774722222222°N 35.229166666667°E |
| שכונות נוספות בירושלים | |
|
(למפת ירושלים העתיקה רגילה)  הרובע הארמני | |
  | |
הרובע הארמני (בארמנית: հայկական թաղամաս, הַייכַּאכַּאן טַאגַֿאמַאס; בערבית: حَارَة أَلأَرْمَن, חַארַת אַל-אַרְמַן), הוא אחד מארבעת הרובעים בעיר העתיקה של ירושלים, לצד הרובע הנוצרי, היהודי והמוסלמי. ברובע ממוקמת הפטריארכיה הארמנית של ירושלים, ויש בו קהילה ארמנית עתיקת-יומין, ומכאן שם הרובע.
ברובע יש מתחם המוקף בחומה, שהוא שטח פרטי של הפטריארכיה הארמנית, ובני הקהילה הארמנית גרים בתוכו. ממערב למתחם יש סמינר לכמרים ארמניים, שבאים אליו פרחי-כמורה מארמניה ומהתפוצות הארמניות ברחבי העולם. בשולי הרובע, מחוץ למתחם אך בתוך השטח הקרוי "הרובע הארמני", נמצאות כנסיות של עדות אחרות, כגון בית מרקוס הקדוש, מנזר מרוני (אנ') וכנסיית המשיח. כן מצויים שם מספר מבני מגורים השייכים לפטריארכיה הארמנית אך עומדים לשכירות לציבור הרחב, בחלקם מתגוררים יהודים.
הרובע הארמני הוא הקטן ברובעי העיר העתיקה: נכון ל-2022, כ-2,205 איש מתגוררים בשטח הרובע,[1] מתוכם רק כמה מאות הם ארמנים.[2][3]
המתחם הארמני
[עריכת קוד מקור | עריכה]
עיקרו של הרובע הארמני הוא מתחם סגור, ששטחו כ-34 דונם, המוקף בחומה ונחשב כולו למנזר אחד גדול. בתוך המתחם גרים גם נזירים של הכנסייה האפוסטולית הארמנית וגם הקהילה הארמנית ה"חילונית". תושביו החילוניים של הרובע משלמים שכר דירה למנזר, ואילו הנזירים מתקיימים מקצבה כנסייתית. חלק מספקי השירותים ברובע זכאים למגורים תמורת תשלום סמלי בלבד. שערי המתחם נסגרים עם לילה (בשעה 22:00) ורק תושביו מורשים להיכנס.
מתקיימת הפרדה בין הקהילה הארמנית המקומית לבין אנשי הדת. כומר הקהילה לא יכול לבוא משורות בני הקהילה. כנסיית הקהילה המקומית היא כנסיית המלאכים הקדושים (אנ'), ובה מתקיימים טקסי הקהילה, בעוד שקתדרלת יעקב הקדוש משמשת ככנסייה לטקסים רשמיים, תפילות החגים וטקסים לרגל ביקור אנשי דת בכירים.
בית הספר של הרובע נמצא במתחם ומנוהל על ידי הכנסייה. כמו כן מקיים המנזר גני ילדים, מועדוני נוער ומבוגרים ומועדון ספורט. המועדונים הם סממן של קיום חילוני בתוך הרובע, אין להם לגיטימציה דתית פורמלית, כמרים ואנשי כנסייה אינם חברים בהם ואינם לוקחים חלק בפעילותם, כדי לא לתת להם לגיטימציה רשמית. הצורך בהמשך קיום הקהילה מחייב פשרות ממין זה. בני הקהילה המעוניינים ללמוד באקדמיה זכאים למלגה הממומנת מקרן שנוסדה כדי לסייע לעם הארמני לאחר הטבח.
שלא כמו שאר האוכלוסייה הנוצרית בירושלים, שעברה תהליך של ערביזציה במרוצת השנים, בני הקהילה הארמנית לא מחשיבים את עצמם כערבים, ושפת אימם איננה ערבית אלא ארמנית; זאת בשל הממד הלאומי של הכנסייה הארמנית, שעוסקת גם בשימור התרבות, השפה והמורשת הארמנית. הקהילה הארמנית לא מקבלת לשורותיה מצטרפים חדשים שאינם ממוצא ארמני, פרט לנשים שנישאו לגברים ארמנים והן נחשבות לארמניות לכל דבר.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנוכחות הארמנית בירושלים קיימת עוד מאז המאה ה-4. מטרתה הייתה ועודנה לשמור על המקומות הקדושים בירושלים בכלל ובכנסיית הקבר בפרט, וכן להוות מרכז אליו מגיעים צליינים ומלומדים בשהותם בעיר הקודש. הארמנים משמשים, מאז התקופה הביזנטית ועד ימינו, כפטרונים של הנצרות האוריינטלית בירושלים, מה שהביא לרדיפתם על ידי השלטון הביזנטי. בשנת 638, אחרי הכיבוש הערבי, מונה הפטריארך הארמני הראשון בירושלים.
בתקופה הצלבנית ידעה הקהילה הארמנית פריחה ושגשוג. בנותיה באו בקשרי נישואים עם האבירים האירופאים, וגם המלך בלדווין השני נשא אישה ארמנית. בתקופה זו נבנתה קתדרלת יעקב הקדוש, שסביבה התהווה הרובע במרוצת השנים, אם כי רק מאז המאה ה-19 הוחל לקרוא לאזור "הרובע הארמני"[4].
בתקופה הממלוכית ולאחר מכן בתקופה העות'מאנית הייתה לקהילה הארמנית חשיבות רבה בירושלים. בית הדפוס של הקהילה הארמנית, שנוסד בשנת 1833, היה הראשון מסוגו בעיר. החל מאמצע המאה ה-19 החלו הארמנים לצאת מן החומות, והם גם רכשו קרקעות רבות בצפון-מערב העיר העתיקה.
עד מלחמת העולם הראשונה הורכבה הקהילה הארמנית בירושלים בעיקר מנזירים, לצד מספר קטן של משפחות חילוניות שסיפקו שירותים שונים לנזירים. אולם בעקבות רצח העם הארמני הגיע לעיר גל פליטים ארמנים (כ-20,000 נפש), שרבים מהם נשארו בירושלים כאוכלוסייה קבועה ושינו את הרכב האוכלוסייה ברובע. בעקבות כך חדרו אף אלמנטים חילוניים לקהילה, אך הרובע המשיך לתפקד כמרכז דתי. בשנת 1948 רוב הארמנים שחיו במערב ירושלים נמלטו לרובע הארמני. בימי ירושלים המחולקת נחסמה הגישה מהרובע לבית הקברות הארמני בהר ציון, והקהילה נאלצה לקבור את מתיה בשטח הרובע.
קיימות תוכנית להקים מלון בשטח בו נמצא כיום חניון שער ציון[5].
מבנים בעלי חשיבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- המוזיאון הארמני
- הפטריארכיה הארמנית וסמינר הכמרים הארמני הצמוד אליה
- קתדרלת יעקב הקדוש
- כנסיית סנט מרק
- כנסיית המשיח
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
-
הפטריארך הארמני של ירושלים -
פליטים ארמנים מירושלים המערבית מוצאים מקלט בכנסיית סנט ג'יימס צולם על ידי ג'ון רוי קרלסון במאי 1948 -
סמל הרכוש הארמני בירושלים -
קרמיקה ארמנית מקורית ברובע הארמני -
פינת חומת הרובע הארמני בצמוד לרובע היהודי -
כניסה לבית ברובע הארמני -
תיבת דואר ברובע הארמני בצבעי הדגל -
אחד משערי הרובע הארמני -
מבנה המנהלה בסמינר התאולוגי ברובע הארמני
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ויקטור עזריה, הארמנים בירושלים: שכונה בתוך מנזר, בתוך: אלי שילר (עורך), ספר זאב וילנאי ב': מבחר מאמרים בידיעת הארץ, ירושלים, הוצאת אריאל, 1984. (וכן נדפס בירושלים - מבחר מאמרים בעריכת אלי שילר, 1993).
- יהושע בן-אריה, עיר בראי תקופה - ירושלים במאה התשע-עשרה, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, 1979, באתר "כותר".
- יהושע בן-אריה, עיר בראי תקופה - ירושלים החדשה בראשיתה, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, 1979, באתר "כותר".
- דן בהט, אטלס כרטא הגדול לתולדות ירושלים, ירושלים: הוצאת כרטא, 1994.
- זאב וילנאי, ירושלים, העיר העתיקה וסביבתה, א-ב, ירושלים 1972.
- מאיר בן-דב, ביצורי ירושלים, החומות השערים והר הבית, תל אביב 1983.
- דוד קרויאנקר, אדריכלות בירושלים הבנייה בעיר העתיקה, ירושלים 1993.
- דוד קרויאנקר, ירושלים - מבט ארכיטקטוני, ירושלים, כתר הוצאה לאור, 1996.
- צ'ארלס וילסון, ירושלים, העיר הקדושה, ירושלים 1988.
- סיימון סבאג מונטיפיורי, ירושלים - הביוגרפיה, כנרת, זמורה - ביתן, דביר מוציאים לאור, 2013
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רון פלד, הקדוש של הרובע הארמני, באתר ynet, 17 בנובמבר 2005
- הפטריארכיה הארמנית בירושלים
- אתר ארמנים בארץ הקודש
- תמונות מהרובע הארמני
- עירית המאירי, גטו ארמני בירושלים, מעריב, 1 בדצמבר 1986
- שרה פרנקל, החומה שבין החומות, מעריב, 24 באפריל 1970
- צבי לביא, האוצר ברובע הארמני, מעריב, 18 ביולי 1969
- שלמה צזנה, "בסוף תגיע ההכרה מכם", באתר ישראל היום, 17 באפריל 2015
- הרובע הארמני באתר עיריית ירושלים
- מיכאל יעקובסון: סיבוב בסמינר הארמני לפרחי כמורה בעיר העתיקה בתכנון אבא אלחנני, באתר 'חלון אחורי', 4 באפריל 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ נדב שרגאי, 77% מתושבי העיר העתיקה – מוסלמים, רק 10% יהודים, באתר המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, 2021-07-28
- ^
ניר חסון, הפטריארך הארמני: ישראלים רואים בנו אויבים, היחס מחריף, באתר הארץ, 27 באפריל 2015
- ^ Torn between two worlds and an uncertain future – Covering Sacred Ground, archives.jrn.columbia.edu (באנגלית אמריקאית)
- ^ עד 1800 בקירוב לא הייתה החלוקה לארבעת הרבעים מקובלת בספרות הנוסעים ומחקר העיר; ראו: יהושע בן-אריה, עיר בראי תקופה - ירושלים במאה התשע-עשרה, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, 1979, באתר "כותר", עמ' 27.
- ^ הילה ציאון, "11 דונם ברובע הארמני": סכסוך סביב עסקה לבניית מלון על אדמת הפטריארכיה בי-ם, באתר ynet, 7 בנובמבר 2023
| אתרי העיר העתיקה של ירושלים | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 | ||||||||
| שערי ירושלים | ||||||||
|
שער האריות • שער הפרחים • שער שכם • השער החדש • שער יפו • שער ציון • שער האשפות • שער הרחמים • שערי חולדה | ||||||||
| אתרי הרובע הארמני | ||
|---|---|---|
| רחובות ושערים | שער יפו • שער ציון • רחוב הפטריארכיה הארמנית • רחוב סנט ג'יימס • כיכר עומר אבן אל ח'טאב | |
| אתרים | מגדל דוד • המוזיאון הארמני • מוזיאון הדגמים של קונרד שיק • קישלה | |
| אתרים נוצריים | כנסיית המשיח • מנזר מרקוס הקדוש • הפטריארכיה הארמנית של ירושלים • קתדרלת יעקב הקדוש | |
| אתרים יהודיים | ישיבת ברכת התורה | |