גנגס
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
 | |
| הגנגס בעיר ואראנסי | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| אורך | 2,507 ק"מ |
| ספיקה ממוצעת | 14,270 מ"ק לשנייה |
| אגן ניקוז | 1,016,104 קמ"ר |
| מוצא | נהר הבהאגיראת'י ונהר האלאקנאדה בצפון הודו |
| גובה מוצא הנהר | 7,756 מטרים |
| יובלים |
Varuna River, נהר האלאקנאדה, פדמה, Gandaki River, בהאגיראת'י, Karmanasa River, Yarlung Tsangpo River, Sarayu, Burhi Gandak River, Punpun River, Son River, נהר מהאנאנדה, Ramganga, Tamsa River, יאמונה, גומטי, Gandak, Ghaghara River, Kosi River, Rāmgangā River  |
| שפך | מפרץ בנגל שבאוקיינוס ההודי |
| מדינות באגן הניקוז |
 הודו הרפובליקה העממית של סין נפאל בנגלדש |
 | |
  | |
הגַּנְגֵּס (נקרא גם גנגא गङ्गा בשפות המדוברות בהודו) הוא נהר מרכזי בצפון הודו, הנחשב מקודש בדת ההינדית. אורכו הכולל של הנהר הוא 2,507 ק"מ.
מקורו בנהר הבהאגיראת'י הנשפך מקרחון גנגוטרי בהימלאיה (במדינת אוטראקהאנד), והוא חובר לנהר האלאקנאדה ליד דאופראיאג ויחד הם יוצרים את הגנגס. משם זורם הגנגס דרך המישורים הנרחבים של צפון הודו, זורם גם בבנגלדש ונשפך למפרץ בנגל לאחר שהוא מתפצל לשלוחות רבות. אחת השלוחות היא נהר ההוגלי הזורם ליד קולקטה. שלוחה נוספת היא נהר הפדמה שזורם לבנגלדש. שפך הנהר למפרץ בנגאל יוצר, יחד עם שפך הבראהמאפוטרה, את סונדרבאנס ("יערות יפים") שהוא שפך נהר הגדול בעולם. זהו אזור עשיר ביערות מנגרובים, ואחד מבתי הגידול העיקריים של הטיגריס הבנגלי.
נהר היאמונה - נהר חשוב בפני עצמו, וקדוש כמעט כמו הגנגס, הוא פלג של הגנגס, והם נפגשים ליד המקום בו עומדת העיר הקדושה פריאגראג'.
בהינדואיזם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגנגס מואנש בהינדואיזם כאלה: "מא גנגה" (אמא גנגה), אימו של קארטיקיאה (אביו - אגני).
לאורך גדות הנהר ישנם מספר מקומות קדושים להינדים, בהם רישיקש, הארידוואר וואראנסי. ההינדים מאמינים שטבילה בנהר שוטפת את החטאים, ופיזור אפר הגופה בנהר משפר את החיים בגלגול הבא ואף להגיע למוקשה (שחרור מגלגל החיים) מוקדם יותר. הינדים אדוקים עורכים עליות לרגל לנהר כדי לרחוץ בו ולעשות מדיטציה על גדותיו.
לפי האגדה, ברהמה אסף את הזיעה מרגליו של וישנו ויצר את הגנגס. העובדה ששניים מהטרימורטי – שלושת המופעים של האל בהינדואיזם – נגעו בנהר הפכה אותו לקדוש במיוחד.
שנים לאחר מכן, מלך בשם סגר קיבל, בדרך קסם, שישים אלף בנים. יום אחד, המלך ערך טקס סגידה לטובת הממלכה. בטקס היה אמור להשתתף סוס, שנגנב על ידי אינדרה הקנאי. סגר שלח את כל בניו לכל רחבי העולם כדי לחפש את הסוס. הם מצאו אותו בשאול, ליד מלומד סגפן. הם חשבו שהסגפן גנב את הסוס והטיחו בו עלבונות והפרו את של סגפנותו. המלומד פתח את עיניו בפעם הראשונה מזה מספר שנים והביט בבניו של סגר. המבט שרף את כל שישים אלף הבנים לאפר.
נשמות בניו של סגר נעו ונדו בעולם כרוחות הרפאים שכן לא נערכו להם טקסי קבורה. כשבהגירטה, אחד מבניו של סגר מאישה אחרת שמע על גורלם, הוא נשבע להביא את גנגה לארץ כדי שהיא תטאטא את האפר לשמים.
בהגירטה התפלל לברהמה כדי שגנגה תרד לארץ. ברהמה הסכים, והורה לגנגה לרדת לארץ ולשאול כדי שנשמות קרוביו של בהגירטה יוכלו לעלות לשמים. גנגה היהירה נעלבה והחליטה לטאטא את כל הארץ בנפילתה מהשמים. בהגירטה המודאג התפלל לשיווה כדי שיעצור את נפילתה של גנגה.
גנגה נפלה על ראשו של שיווה. אבל שיווה כלא אותה בשערו ונתן לה לצאת רק בזרימה חלשה. מגעו של שיווה קידש עוד יותר את גנגה. תוך כדי דרכה לשאול יצרה גנגה נהר בארץ שבו יוכלו נשמות חסרות מזל להיטהר.
זיהום הנהר
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנהר סובל מרמות זיהום חמורות ביותר.[1] כיוון שהוא משרת כ-400 מיליון איש החיים בקרבתו, נשפכות לנהר כמויות גדולות של ביוב מערים רבות, פסולת תעשייתית ומנחות דתיות שלעיתים עטופות בעטיפות עשויות פלסטיק בלתי מתכלה.[2][3](הקישור אינו פעיל)
פרקטיקה דתית נפוצה הקשורה לנהר היא שרפת גופות הנפטרים והשלכת האפר והעצמות אל הנהר. עם זאת, בעבר, ובמידה מסוימת גם היום, נהוג להשליך בשלמותם גופות של אנשים "קדושים", נשים שמתו בעודן הרות, אנשים שמתו כתוצאה ממחלות כמו צרעת או אבעבועות (ובעבר גם מכולרה, ובכך תרמו להתפשטות המחלה במקרה של מגפה או התפרצות אזורית), אנשים שמתו כתוצאה מהכשת נחש, אנשים שהתאבדו, עניים וילדים מתחת לגיל 5 על מנת שיירקבו במימי הנהר. בנוסף לכך, עניים שאין ברשותם מספיק אמצעים להשיג כמות גדולה של עץ שתאפשר את שרפת גופות קרוביהם במלואה, מותירים אחריהם גופות שרופות חלקית המושלכות אל הנהר ונרקבות שם.[4](הקישור אינו פעיל)
הבעיות להן גורם הזיהום מוחמרות באזורים העניים יותר השוכנים בסמיכות לנהר, כיוון שתושבי האזורים האלו משתמשים במימי הגנגס לבישול, כביסה ורחצה. לפי הערכות הבנק העולמי, עלויות הטיפול בהשלכות הבריאותיות של זיהום הגנגס שוות לכ-3% מהתמ"ג של הודו.[5] בורנאסי עצמה, אליה מגיעים עולי רגל רבים לטבול במימיו הקדושים של הנהר, מושלכת כמות של כ-200 מיליון ליטר של פסולת בלתי מטופלת מדי יום הגורמת להצטברות חריגה של חיידקי קוליפורמים צואתיים,[6] שהריכוז שלהם באתרי ה"גהאט" (המדרגות המובילות אל הנהר) מגיע לכ-60 אלף חיידקים ל-100 מ"ל (לעומת הריכוז המקסימלי המותר של כ-500 חיידקים צואתיים ל-100 מ"ל). במורד הזרם גדל הריכוז עד ל-1.5 מיליון חיידקים ל-100 מ"ל.[7]
החי
[עריכת קוד מקור | עריכה]שני מינים של לווייתנים חיים בגנגס: נהרתן הגנגס ודולפין איראוואדי. בגנגס גם חי זן נדיר של כריש מים מתוקים, כריש הגנגס, עליו לא ידוע הרבה.
במיתולוגיה היוונית
[עריכת קוד מקור | עריכה]במיתולוגיה היוונית, גנגס הוא שמו של אל נהר הגנגס שבתו היא נאיאדה בשם לימנאי.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גנגס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- גילי חסקין, הערים הקדושות שלגדות הגנגס, באתר ynet, 27 בדצמבר 2006
- פנינה שררה, העיר הקדושה של הגנגס: סיפורה של וראנסי, באתר nrg, 19 במרץ 2009
- ארווין פלר, תזרמו איתו: סיפורו הפתלתל של הנהר הקדוש בהודו, באתר וואלה, 16 בינואר 2018
- גנגס, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Meenakshi Chaudhary, Tony R. Walker, River Ganga pollution: Causes and failed management plans (correspondence on Dwivedi et al. 2018. Ganga water pollution: A potential health threat to inhabitants of Ganga basin. Environment International 117, 327–338), Environment International 126, 2019-05-01, עמ' 202–206 doi: 10.1016/j.envint.2019.02.033
- ^ Priyansha Gupta, Mahua Saha, Akshata Naik, M. Manish Kumar, Chayanika Rathore, Shrish Vashishth, Shukla Pal Maitra, K. D. Bhardwaj, Harsh Thukral, A comprehensive assessment of macro and microplastics from Rivers Ganga and Yamuna: Unveiling the seasonal, spatial and risk factors, Journal of Hazardous Materials 469, 2024-05-05, עמ' 133926 doi: 10.1016/j.jhazmat.2024.133926
- ^ "Clean Up Or Perish". The Times Of India. נבדק ב-2025-08-21.
- ^ "Miller-stone's Travel Blog: Varanasi, India - December 14, 2010". TravelPod. נבדק ב-2025-08-21.
- ^ Bharati, Radha Kant, Interlinking of Indian rivers, Lotus, 2006, עמ' 26, ISBN 978-8183820417
- ^ Wolf-Rainer Abraham, Megacities as Sources for Pathogenic Bacteria in Rivers and Their Fate Downstream, International Journal of Microbiology 2011, 2011, עמ' 798292 doi: 10.1155/2011/798292
- ^ "Ganga can bear no more abuse". The Times of India. 2009-07-18. ISSN 0971-8257. נבדק ב-2025-08-21.