נונה קושנירוביץ'
 | |
| פרופסור לכלכלה במרכז האקדמי רופין | |
| לידה |
1967 (בת 57 בערך) אוקראינה  |
|---|---|
| עיסוק | פרופסור לכלכלה |
| מקום לימודים |
האקדמיה הלאומית למדעים של אוקראינה |
| מוסדות | המרכז האקדמי רופין |
  | |
נונה קושנירוביץ' (נולדה ב-1967) היא פרופסור לכלכלה במרכז האקדמי רופין, מרצה וחוקרת בתחום של כלכלת הגירה וגלובליזציה. היא מכהנת כראש רשות המחקר של המרכז האקדמי רופין.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נונה קושנירוביץ' נולדה בשנת 1967 באוקראינה, בברית המועצות. היא סיימה בהצטיינות יתרה לימודי כלכלה באוניברסיטה הטכנית הלאומית בעיר דוניצק באוקראינה. את הדוקטורט בכלכלה קיבלה במכון לכלכלה תעשייתית של האקדמיה למדעים של אוקראינה. משנת 2002 קושנירוביץ' חברת סגל בפקולטה לכלכלה ומנהל עסקים במרכז האקדמי רופין. בשנים 2018–2021 כיהנה כראש המחלקה לכלכלה ומנהל. משנת 2021 היא מכהנת כראש רשות המחקר של המכללה. קושנירוביץ' היא חוקרת במכון להגירה ושילוב חברתי במרכז האקדמי רופין.
קושנירוביץ' חברת מועצה באגודה הישראלית לכלכלה, בוועדת ההיגוי של הפורום הארצי של ראשי רשויות המחקר במכללות בישראל, ובוועדת ההיגוי של מרכז היזמות והחדשנות בעמק חפר. היא שימשה כחברה בוועדה המייעצת לממונה על זכויות עובדים זרים במשרד הכלכלה והתעשייה, ומשמשת כיועצת אקדמית במכון הבינלאומי לחינוך, תרבות ויחסי תפוצות, באוניברסיטה הלאומית הפוליטכנית של לביב, אוקראינה.
קושנירוביץ' הייתה העורכת הראשית של השנתון הסטטיסטי לעלייה והגירה בישראל. היא חברת מערכת של כתב העת International Journal of Management and Enterprise Development וחברה במועצה האקדמית של כתב העת Economic Herald of the Donbass.
בשנת 2022 השתתפה בהסכת המעבדה בארבעה פרקים בנושא "האם הפערים הכלכליים טובים לנו?".[1]
פעילות מחקרית[עריכת קוד מקור | עריכה]
יזמות בקרב מהגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קושנירוביץ' פיתחה תיאוריה המבחינה בין כלכלה אתנית לבין התנהגויות כלכליות אתניות.[2] לטענתה, כלכלה אתנית (Ethnic Economy) מאופיינת על ידי ריכוז יתר של אנשים מקבוצות אתניות מסוימות או מהגרים. התנהגויות כלכליות אתניות (Ethnic Economics) אלה התנהגויות של סוכנים אתניים והאינטראקציה ביניהם בפעילויות כלכליות בהן האתניות משחקת תפקיד. ההתנהגות הזאת מתבצעת על בסיס משאבים זמינים המבטאים את צד ההיצע של תהליכים כלכליים, והזדמנויות שוק המבטאות את צד הביקוש.
קושנירוביץ' וסיביל היילברון מיפו את מקורות המימון של עסקים אתניים קטנים ובינוניים.[3][4] הן זיהו קשיים מיוחדים של עסקים בבעלות מהגרים או נציגי קבוצות מיעוט אתניות. קשיים אלה כללו חוסר היכרות עם החקיקה של מדינת היעד, בעיות בשפה, הבדלים במנטליות, חוסר ידע על השוק במדינת היעד, והיעדר הון פיננסי. המחקר הראה כי לתמיכה הממשלתית (פיננסית ולא פיננסית) יש תרומה משמעותית להקמת עסקים קטנים בבעלות נשים[5] ועולים.[6] המחקרים הראו גם כי המעורבות בכלכלה אתנית יוצרת יתרונות וחסרונות עבור הפרטים. מחד, היא מקלה על גיוס משאבים, אך מאידך, היא מונעת את ההתפתחות מעבר לכלכלה אתנית.
במחקר נוסף קושנירוביץ' ניסתה להסביר את הפרדוקס בין המוטיבציה היזמית הגבוהה של עולים ומהגרים לישראל, לבין הנכונות נמוכה שלהם להקים עסק. לטענתה, מכיוון שהעולים הסתכנו בהגירה אל ישראל, הם נמנעים מלקחת סיכון נוסף ולהקים עסק. זאת על אף שבנטייתם הראשונית, הם יזמיים יותר מהאוכלוסייה המקומית.[7]
השתלבותם הכלכלית של מהגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי מחקריה של קושנירוביץ', ניתן לחלק את המהגרים לקבוצות, בהתאם לקשיי ההגירה איתם הם מתמודדים (נמוכים או גבוהים) ויכולת ההתמודדות שלהם (נמוכה או גבוהה).[8] המהגרים נתקלים בקשיים אובייקטיביים ובאפליה. מי שבעיקר נפגע מהאפליה אלה המהגרים מאתיופיה, שבשל צבע עורם נחשבים לקבוצת מיעוט נראה, הניתנת בקלות לזיהוי.[8] עולים חדשים לישראל מצליחים להשתלב באופן מלא בשוק העבודה רק לאחר 25 שנות שהות בארץ,[9] כאשר יש קבוצות של עולים משכילים שפער השכר ביניהם לבין קבוצת הרוב לא נסגר גם לאחר 20–29 שנות שהייה בישראל.[10]
על סמך ממצאים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מצאה קושנירוביץ' ששביעות הרצון מהחיים של קבוצות מיעוט נמוכה מזו של קבוצת הרוב. הפער הזה היה קשור להבדלים במשאבים שעמדו לרשות כל קבוצה, ולתשואות על המשאבים הללו.[11] קושנירוביץ' מצאה גם שאפליה וכן תפיסה של גופים ציבוריים כלא הוגנים או מפלים, קשורים לירידה ברווחה הנפשית של קבוצות מיעוט אתניות בישראל. הכנסה ממתנת את האפקט השלילי של האפליה, לכן השתלבות כלכלית יכולה לתרום לשיפור של רווחתם הנפשית של קבוצות מיעוט.[12] קושנירוביץ' הראתה כי מהגרים שולחים כסף למדינות המוצא שלהם בעיקר בשל אלטרואיזם ובשל הרצון להבטיח את עתידם ולפזר סיכונים כלכליים.[13]
תנאי העסקתם של עובדים זרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קושנירוביץ' מצאה כי יישום ההסכמים הבילטרלים בתחום הגירת עבודה, לווה בירידה דרמטית בדמי התיווך ששילמו מהגרי עבודה כדי להגיע למדינה המארחת. עם זאת, ההסכמים לא שיפרו משמעותית את תנאי ההעסקה של מהגרי העבודה, או את ניצול זכויותיהם. בנוסף לכך, השכר שלהם אף ירד.[14] קושנירוביץ' פיתחה גם את מדד הפגיעות של מהגרי עבודה המבוסס על חמישה ממדים: תנאי עבודה, תנאי מגורים, תנאי בטיחות, שכר, ותלות בעלויות הגירה.[15]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נונה קושנירוביץ', המלחמה באירופה תגרום לעליית מחירים נוספת בישראל, פרופ' נונה קושנירוביץ', באתר גלובס, 6 במרץ 2022
- נונה קושנירוביץ', העלאת הריבית לא תביא בהכרח לפגיעה בצמיחת המשק, פרופ' נונה קושנירוביץ', באתר גלובס, 14 ביוני 2022
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ האם הפערים הכלכליים טובים לנו?, באתר המעבדה, 17 ביולי 2022
- ^ Nonna Kushnirovich, Nonna Kushnirovich (ע), Yearbook on Immigration 2012, Institute for Immigration and Social Integration, 2013, עמ' 288
- ^ Nonna Kushnirovich & Sibylle Heilbrunn, Nonna Kushnirovich (ע), Yearbook on Immigration 2006, Institute for Immigration and Social Integration, 2007, עמ' 399
- ^ Nonna Kushnirovich, Sibylle Heilbrunn, FINANCIAL FUNDING OF IMMIGRANT BUSINESSES, Journal of Developmental Entrepreneurship 13, 2008-06, עמ' 167–184 doi: 10.1142/S1084946708000910
- ^ Nonna Kushnirovich, Policy for supporting business minorities: a study of women and immigrant entrepreneurs, International Journal of Management and Enterprise Development 7, 2009, עמ' 394 doi: 10.1504/IJMED.2009.026306
- ^ Sibylle Heilbrunn, Nonna Kushnirovich, Impact of ethnicity on financing of immigrant businesses, International Journal of Business and Globalisation 2, 2008, עמ' 146 doi: 10.1504/IJBG.2008.016623
- ^ Nonna Kushnirovich, Sibylle Heilbrunn, Liema Davidovich, Diversity of Entrepreneurial Perceptions: Immigrants vs. Native Population, European Management Review 15, 2018-09, עמ' 341–355 doi: 10.1111/emre.12105
- ^ 1 2 Sibylle Heilbrunn, Nonna Kushnirovich, Aviva Zeltzer-Zubida, Barriers to immigrants’ integration into the labor market: Modes and coping, International Journal of Intercultural Relations 34, 2010-05, עמ' 244–252 doi: 10.1016/j.ijintrel.2010.02.008
- ^ Nonna Kushnirovich, Labor Market Integration of Skilled Immigrants, Journal of International Migration and Integration 20, 2019-11, עמ' 1055–1070 doi: 10.1007/s12134-018-00648-7
- ^ Nonna Kushnirovich, Wage Gap Paradox: The Case of Immigrants from the FSU in Israel, International Migration 56, 2018-09, עמ' 243–259 doi: 10.1111/imig.12490
- ^ Nonna Kushnirovich, Arie Sherman, Dimensions of life satisfaction: Immigrant and ethnic minorities, International Migration 56, 2018-06, עמ' 127–141 doi: 10.1111/imig.12329
- ^ Rafael Youngmann, Nonna Kushnirovich, Income as a resilience factor for the impact of discrimination and institutional unfairness on minorities’ emotional well-being, Social Science Research 91, 2020-09-01, עמ' 102462 doi: 10.1016/j.ssresearch.2020.102462
- ^ Nonna Kushnirovich, Remittances of Immigrant Citizens, Attachment to the Host Country and Transnationalism, Population Research and Policy Review 40, 2021-10, עמ' 931–954 doi: 10.1007/s11113-020-09630-7
- ^ Nonna Kushnirovich, Rebeca Raijman, Anda Barak‐Bianco, The impact of government regulation on recruitment process, rights, wages and working conditions of labor migrants in the Israeli construction sector, European Management Review 16, 2019-12, עמ' 909–922 doi: 10.1111/emre.12169
- ^ Nonna Kushnirovich, Rebeca Raijman, Bilateral agreements, precarious work, and the vulnerability of migrant workers in Israel, Theoretical Inquiries in Law 23, 2022-07-26, עמ' 266–288 doi: 10.1515/til-2022-0019