המכון להגירה ושילוב חברתי במרכז האקדמי רופין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

המכון להגירה ושילוב חברתי של המרכז האקדמי רופין הוא מכון אקדמי בישראל המתמקד בתופעת ההגירה והשפעותיה בגישה רב-תחומית ויישומית. המכון שם לעצמו כמטרה את קידום המחקר וההוראה בתחום ההגירה והשילוב החברתי באמצעות בצוע מחקרים אקדמיים ויישומיים, הכשרה והתמקצעות של נותני שירות, יזום ופיתוח של התערבויות בשדה, והפצת הידע הנצבר בקרב קובעי מדיניות, נותני שירותים והציבור הרחב בישראל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכון הוקם בשנת 2005 על ידי המרכז האקדמי רופין ביוזמת נשיאת המרכז, פרופ' שוש ארד, לנוכח העובדה שישראל היא מדינת מהגרים מובהקת וכשליש מתושביה הם דור ראשון של מהגרים. מכון זה היה המכון הראשון מסוגו בארץ אשר התמקד בתופעת ההגירה והשילוב החברתי בהקשר הבינלאומי והישראלי לוקאלי. מנהלי ההקדמה של המכון היו ד"ר משה שריר וגב' רונית דולב. את המכון ניהלו בעבר מר דני לימור וד"ר דבורה בלום. כיום מנהלת את המכון ד"ר ניבי דיין. את הקמת המכון ואת פעילותו מלווה ועדה אקדמית בראשותו של פרופ' משה סמיונוב ובריכוזה של פרופ' קארין אמית ובה חברים חוקרים בולטים בתחום ההגירה ממוסדות אקדמיים שונים בארץ.

כחלק מפעילותו הבינלאומית, הצטרף המכון במרץ 2006 כנציג ישראל לחברות בוועדת ההיגוי של ארגון מטרופוליס העוסק בעידוד מחקר בין-לאומי ובמתן במה לחוקרים, אנשי אקדמי​ה וקובעי מדיניות מהארץ ומחו"ל שתחום התמחותם הוא הגירה והשתלבות בחברה רב-תרבותית העולמי. המכון פועל בשיתוף פעולה עם ההתאחדות למחקרים קנדיים במונטריאל קנדה מאז 2008 ומקיים מפגשים וימי עיון משותפים בארץ ובחו"ל. כמו כן, מאז 2010 מקיים המכון אחת לשנתיים כנס בינלאומי בהגירה ושילוב חברתי, במסגרתו משתתפים חוקרים מרחבי העולם לצד חוקרים ואנשי מקצוע מישראל העוסקים בתחום.

בשנת 2008, התחיל להפעיל המרכז האקדמי רופין לצד המכון את התוכנית ללימודי תואר שני (MA) בהגירה ושילוב חברתי אשר הייתה הראשונה מסוגה בישראל ופותחה בהלימה לתוכניות דומות באוניברסיטאות בעולם, ואושרה על ידי המועצה להשכלה גבוהה.

מתחילת שנת 2018 שותף המכון לפרויקט של האיחוד האירופאי ארסמוס + במסגרתו מפתחים תוכניות לימודים חדשניות בתחום ההגירה והשילוב החברתי. במסגרת פתוח הקורסים מתקיימים מפגשים בינלאומיים רבים עם שותפי התוכנית בגרמניה, שוודיה, יוון וליטא. קורסים חדשניים אלו משולבים בשנת הלימודים הנוכחית בתוכנית ה-MA בהגירה ושילוב חברתי. 

בשנת 2012 הוקם המרכז הבין-תרבותי יישומי במכון להגירה ושילוב חברתי ביוזמה משותפת של ג'וינט ישראל והמרכז האקדמי רופין. המרכז נועד לפתח את הקשר ההדדי שבין האקדמיה לשדה בתחומי ההגירה והשילוב החברתי.

פעילות המכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכון להגירה ושילוב חברתי מקיים קשרים בינלאומיים עם גופים אקדמיים ומכוני מחקר הפועלים במדינות שונות. הארגון עוסק בעידוד מחקר בין-לאומי ובמתן במה לחוקרים, אנשי אקדמי​ה וקובעי מדיניות מהארץ ומחו"ל שתחום התמחותם הוא הגירה והשתלבות בחברה רב-תרבותית.

במסגרת הפעילות הבינלאומית מתקיים במכון אחת לשנה מפגש של פורום קנדה-ישראל, פורום משותף לחוקרים מהארץ וממכון ACS, המכון ללימודי קנדה במונטריאול, לדיון בנושאים אקטואליים בתחום ההגירה והשילוב. כמו כן, המכון מקיים אחת לשנתיים כנס בינלאומי בהגירה ושילוב חברתי, במסגרתו משתתפים חוקרים מרחבי העולם לצד חוקרים ואנשי מקצוע מישראל העוסקים בתחום. בכנסים אלו משתתפים למעלה מ 40 חוקרים ואנשי שטח מחו"ל לצד כ 200 משתתפים מישראל.

הפעילות הבינלאומית מתבטאת גם בשותפות של המכון בפרויקט של האיחוד האירופאי ארסמוס +. במסגרת פרויקט זה מפתחים תוכניות לימודים חדשניות בתחום ההגירה והשילוב החברתי במספר מוסדות להשכלה גבוהה בארץ בהובלת פרופ' יוליה מירסקי מאוניברסיטת בן-גוריון. במסגרת פתוח הקורסים מתקיימים מפגשים בינלאומיים רבים עם שותפי התוכנית בגרמניה, שוודיה, יוון וליטא לצד שותפי התוכנית ממוסדות להשכלה גבוהה בארץ. קורסים חדשניים אלו משולבים בשנת הלימודים הנוכחית בתוכנית ה-MA בהגירה ושילוב חברתי. המכון להגירה ושילוב חברתי אמון גם על ההערכה של פרויקט זה.  

בשיתוף עם קהילת ההגירה ודמוגרפיה באגודה הסוציולוגית הישראלית. המכון מוציא את כתב העת האינטרנטי "הגירה", כתב העת עוסק בנושאי הגירה ושילוב חברתי, ומתפרסם באתר המכון. כתב העת הוא כתב עת שפיט המוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה.

המכון מבצע מחקרים שוטפים בקרב קבוצות שונות של מהגרים ועולים בחברה הישראלית, ומפרסם תקופתית את שנתון העולים בישראל, הכולל מידע סטטיסטי ממגוון מקורות על מצבם של העולים בישראל, ואת 'מדד רופין' לבחינת מידת שילובם של העולים בישראל. המדד פותח על ידי חוקרי רופין והוצג בכנסים בינלאומיים רבים.

המכון מנסה לבסס המלצות למדיניות הגירה סדורה ומתן שירות מותאם אל מול האתגרים עימם מתמודדת החברה הישראלית. חוקרי המכון מלווים במחקר את השפעתם של ההסכמים הבילטרליים עליהם חתמה ישראל בנוגע להסדרת אופן הגיוס וההעסקה של מהגרי העבודה בישראל, ובתחום אחר, שילוב מיטבי של יוצאי אתיופיה בישראל ועוד.

המכון מקיים שיתופי פעולה וקשרים שוטפים עם משרדי הממשלה הרלוונטיים, רשויות מקומיות וארגונים ללא מטרת רווח.

המכון עוסק בפיתוח ידע, הכשרה והטמעה לנותני שירות בנושאים של כשירות תרבותית כתפיסת עבודה בכלל ועבור אוכלוסיות ייחודיות בפרט, בהכנת מסמכי רקע על אוכלוסיות עולים ומהגרים עבור ארגוני המגזר השלישי לצורך קבלת החלטות וכיווני התערבות, בעידוד מחקר ובביצוע מחקרי הערכה על פעילות בשדה, ובליווי וייעוץ לפעילות ממשלתית. בנוסף מהווה המכון מוקד לשיתופי ידע ולמידה על ישראל כמדינת הגירה עבור קבוצות מחוץ לארץ.

קורסים והכשרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכון להגירה ושילוב חברתי מקיים קורסים והכשרות לאנשי מקצוע, בעלי תפקידים ונותני שירות הפועלים בסביבה רב-תרבותית. נושאי הקורסים וההכשרות מותאמים לצורכי המזמינים ומפותחים יחד איתם. המרצים של רופין ומומחים נוספים נוטלים חלק בפעילות זו, הכוללת הרצאות, סדנאות, מפגשים עם מקבלי שירות וסיורי שטח. דוגמאות לקורסים והכשרות המתבצעים על ידי המכון:

  • 3 ימי הכשרה לקורס מש"קים בבית הספר סיב"ה, לכשירות פיקודית של צה"ל, ההכשרה עסקה במושגי יסוד, היבטים פסיכולוגים בהגירה, וכשירות תרבותית בהקשר לישראל. זו הפעם הרביעית שסיב"ה מקיימת את ההכשרה במכון להגירה, בפעילות המתמשכת מאז שנת 2015.
  • הכשרת מגשרים תרבותיים ולשוניים יוצאי אתיופיה במערכת הבריאות הכוללת 5 מפגשים. ההכשרה מתקיימת בשיתוף פעולה עם עמותת פידל, ובהזמנת משרד הבריאות.
  • השתלמות בנושא כשירות תרבותית למנהלי דיור מוגן ומוסדות לקשישים בהזמנת אשל-ג'וינט, בניהול מקצועי של המכון להגירה ושילוב חברתי. בהשתלמות השתתפו 35 מנהלים מקשת רחבה של  שירותים - ממנהלי דיור מוגן פרטיים המיועדים לאוכלוסייה מבוססת ועד מוסדות סיעודיים ציבוריים.
  • קורס מנהלי קליטה (מנק"ל)

קורס לפיתוח מנהלי קליטה ברשויות המקומיות (מנק"ל), בשיתוף מרכז השלטון המקומי ואיגוד מנהלי הקליטה ברשויות המקומיות. הקורס נועד לשפר את השירות לעולה.

הקורס כולל:

  1. עדכון ידע אקדמי ויישומי בנושא ישראל כמדינה קולטת עלייה ורב תרבותית.
  1. חשיפה למגמות ההגירה בעולם.
  1. הכשרה להיבטים יישומיים - תהליכי קבלת החלטות, תכנון אסטרטגי והערכת תוכניות.

בקורס השתתפו 22 מנהלי ורכזי קליטה מ-18 רשויות, וכלל 60 שעות לימוד המוכרות לגמול השתלמות.

תואר שני (MA) בהגירה ושילוב חברתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית בלעדית בישראל הפועלת מאז שנת 2007 בהובלת ראש המחלקה הפרופ'​ קארין אמית. קהיליית הבוגרים פרושה בשלל גופים, ארגונים ורשויות ומהווה פרופסיה מקצועית בתחום ההגירה והקליטה על כל היבטיו. שלושה מבוגרי התוכנית לומדים כיום לתואר דוקטור בתחום.

מתכונת לימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנתיים אקדמיות (ארבעה סמסטרים). הלימודים מתקיימים יום אחד בשבוע בשעות 8:30–19:15. התוכנית היא תוכנית בתוקצבת בשכר לימוד אוניברסיטאי.

על התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרת התוכנית לחקור ולהבין את תופעת ההגירה הגלובלית, במיוחד בהיבט הישראליי, ולהקנות לסטודנטים שפה, מושגים, כלים מקצועיים וראייה מערכתית שישמשו אותם במערכות הרווחה, החינוך, הבריאות ועוד. מוסמכי התוכנית מיומנים בטיפול בשילוב המהגרים בחברה, בניהול רב-תרבותי ובהתמודדות עם השלכות ההגירה על החברה והקהילה בישראל ובעולם.

קהל היעד של התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוכנית מתאימה לאנשי מקצוע בסקטור הציבורי והפרטי העוסקים ישירות בהגירה, בעלייה ובשילוב חברתי: אנשי חינוך פורמלי ופנימייתי, בעלי תפקידים במשרדים ממשלתיים, ברשויות מקומיות, בארגוני המגזר השלישי ובארגונים בינלאומיים, עובדים סוציאליים ועוד. כמו כן התוכנית מתאימה לבעלי תפקידים הנוגעים בעקיפין במהגרים ובשילובם בחברה ובקהילה: אנשי משאבי אנוש בארגונים ציבוריים ופרטיים, פסיכולוגים, עורכי דין, עובדים סוציאליים, מנהלים ועוד. בנוסף, התוכנית מתאימה לבוגרי תואר ראשון מכל התחומים, המעוניינים להשתלב בתחום משמעותי, מרתק ומתפתח זה. ​​

סגל המכון - חוקרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ד"ר ניבי דיין​ – מנהלת המכון
  • פרופ' קארין אמית – עומדת בראש התוכנית ללימודי תואר שני (MA) בהגירה ושילוב חברתי
  • ​ד"ר סבטלנה צ'אצ'אשווילי
  • פרופ​' אפרת​ בן זאב​
  • ד"ר ניר גזית
  • ד"ר פנינה דולברג
  • ד"ר נונה קושנירוביץ​
  • ד"ר רפי יונגמן​​
  • ד"ר ענת אברהמי
  • ד"ר רוית תלמי-כהן
  • אנדה ברק (תלמידת PhD )

מחקרי המכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות מחקרית, אוקטובר 2015 - מרץ 2016:​[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמות החוקרים נושא המחקר
ד"ר ענת אברהמי, ד"ר​ ניבי דיין הערכה לפעילות פרויקט מקסם של עמותת גדעון. (בהזמנת עמותת גדעון) 
גב' אנדה ברק, מר' אור קרמר (מכון ERI) השלכות כלכליות של מדיניות התעסוקה למבקשי המקלט
פרופ' קארין אמית, ד"ר שירלי בר לב השתלבות עולי צרפת בשוק ההגירה בדגש מגדרי
פרופ'​ קארין אמית, ד"ר שירלי בר לב היבטים רגשיים של עבודה בcall center, עולי צרפת ועולי ברית המועצות  
ד"ר סבטלנה צ'אצ'אשווילי־בולוטין, סבינה ליסיצה פערים דיגיטליים בקרב קבוצות אתניות בישראל 
ד"ר סבטלנה צ'אצ'אשווילי־בולוטין,    ד"ר סבינה ליסיצה הישגים לימודים של ילדי מהגרים; עולי ברית המועצות ועולי המערב 
ד"ר סבטלנה צ'אצ'אשווילי־בולוטין,    ד"ר סבינה ליסיצה אי ביטחון תעסוקתי בקרב עולים חדשים (על בסיס נתוני הסקר החברתי)

פעילות מחקרית,​ אוקטובר 2014- אוגוסט 2015[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמות החוקרים שם המחקר
ד"ר נונה קושנירוביץ,     ד"ר רבקה רייכמן השפעת ההסכמים הבילטרליים (הסכמים בין ממשלות ליבוא עובדים זרים לישראל) על דפוסי גיוס העובדים ו מיצוי זכויות העובדים הזרים (בהזמנת CIMI  ו- (IOM.
ד"ר אושרת הוכמן,        ד"ר עידו לוריא עמדות מטפלים בתחום הפסיכוסוציאלי כלפי זרים.
גב' דלית יסעור-בורוכוביץ נרטיבים של הצלחה – מקרה הבוחן של עולות אתיופיות (במסגרת קרן המחקר של המרכז הבין תרבותי יישומי במכון).
ד"ר ניבי דיין סטטוס מצב יוצאי אתיופיה 2014 – פורסם בז'ורנל הגירה האחרון. (דוח המצב על פיו נכתב המאמר הוזמן על ידי ארגון "שיתופים").

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר The Marker בכתבה על מבקשי מקלט[1]

אתר עיתון האינטרנט כאן ועכשיו בכתבה על זכיית המכון במענק לביצוע מחקר[2]

אתר The Marker בכתבה על קליטת הגירה[3]

אתר MADAN[4]

  1. ^ בסול, ז'נאן (16 באוגוסט 2016). ""הכאוס גדל. מבקשי המקלט חייבים לעבוד ולהתפרנס"". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-24 באוקטובר 2018. 
  2. ^ המכון להגירה ושילוב חברתי ברופין שבעמק חפר: זכה במענק מחקר בינלאומי | כאן ישראל | kanisrael | כאן נעים, כאן ישראל | kanisrael | כאן נעים (בhe-IL)
  3. ^ רמתי, מיכל (26 ביוני 2013). "ליפן יש מה ללמוד מישראל בנוגע לקליטת הגירה". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-24 באוקטובר 2018. 
  4. ^ המכון להגירה ושילוב חברתי במרכז רופין | Madan, madan.org.il (ברוסית)