משאבים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
סמליל המרכז

מרכז משאבים (CSPC - Community Stress Prevention Center), מיסודו של "המרכז לשעת חירום" נוסד ב-1981 בקריית שמונה על ידי פרופ' מולי להד במטרה לתת מענה לתושבי "קו העימות" והמערכות שבו. מרכז משאבים פועל לא למטרות רווח.

השנים הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרת ההקמה המקורית של המרכז לשעת חרום הייתה תמיכה באוכלוסיית גבול הצפון: ילדים, מבוגרים, שירותי מערכת החינוך והמערכות הפסיכו-סוציאלית, הבריאותית והעירונית. היו אלו שנים של התקפות קטיושות חוזרות ונשנות על תושבי הצפון, והמרכז נבנה במטרה לתת מענה לכל קו העימות. באותה תקופה לא היה כמעט חומר עיוני שניתן לעבוד לפיו, (פרט לתיק החירום "הצילו" של איילון). עיקר המחקר שהיה קיים עד אז עסק בלחץ וטראומה נפשית של חיילים וחולים, אבל מחקרים הקשורים באוכלוסייה אזרחית בכלל, וילדים בפרט, לא היו בנמצא (בעיקר לא בישראל). הצורך להתגבר על נטיית המערכת החינוכית לדחות את העיסוק בנושא היווה קושי נוסף. חששות ופחדים ליוו את המערכת החינוכית באשר לפתיחת הנושא לשיחה ולפעילות מובנית וחופשית. לרבים הייתה תחושה שהעיסוק בנושא רק יגביר את קשייהם של המורים והתלמידים.

פעולות רבות נעשו כדי לפתוח את חדרי המורים לנושא החירום, והתוכנית הראשונה של מערכי שיעור התנהגותיים, שהייתה מכוונת להעברה בכיתה, יצאה לדרך תחת השם "אף אחד לא לבד". בתוכנית זו גובש דפוס הפעולה של הכנת תוכנית בשיתוף עם קהל היעד, במקרה זה מורים, דפוס שילווה את כל תוכניות המרכז ב-25 שנות קיומו. בעקבות הצלחת התוכנית, הוקם בכל בית ספר בקו העימות צוות מוביל בנושא היערכות פסיכולוגית לחירום בבתי הספר, שהורכב מאנשי מפתח כמנהל, סגן מנהל, מורים מובילים, אחות בית הספר, מורה לחינוך מיוחד ופסיכולוג בית הספר.

בהמשך נבנתה, בשיתוף עם גננות האזור, תוכנית להכנת גן הילדים והמעון "גן מוגן", ולתלמידי התיכון הוכנה התוכנית "להתבגר". תוכניות אלו אומצו על ידי מערכת החינוך והעניקו למחנכים ולצוותים הטיפוליים בבתי הספר כלים יעילים ויצירתיים לפיתוח משאבי התמודדות אצל ילדים החשופים לאירועי מלחמה, טרור ואובדן.[1].

פעילויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז הקמתו, עוסק המרכז בהכנת תוכניות להתמודדות עם שעת חירום במערכות קהילה, חינוך, בריאות ורווחה במדינת ישראל והעולם. המרכז הכשיר אלפי אנשי מקצוע בארץ ובעולם במודל החוסן הרב ממדי: גש"ר מאח"ד (מודל החוסן הרב ממדי[2]) ובטכניקות מגוונות לפיתוח משאבי התמודדות של הפרט, המשפחה, הקבוצה, המערכת, הארגון והקהילה.

המרכז פיתח כלים ומודלים רבים להערכות והתמודדות לשעת חירום ופרסם ספרים, מאמרים ותוכניות מדולריות הן להכשרת אנשי מקצוע מהתחום הפסיכו-סוציאלי חינוכי בתחומי עיסוקם הספציפי והן כצוותים רב מקצועיים, כמו כן פיתח המרכז תוכניות והכשיר מדריכים בתחום (ילדים, מבוגרים, מערכת החינוך, מערכות מוניציפליות, בתי אבות ומועצות אזוריות). המודלים, הכלים, הפרוטוקולים הארגוניים והטיפוליים שפותחו על ידי צוות המרכז משמשים כהכנה לקראת טיפול וסיוע ולשיקום לאחר אירועי אסון ומשבר.יחודו של המרכז בעבודה עם קהילות שלמות עם מגוון של אנשי מקצוע (מנהל רווחה חינוך מידע בריאות פסיכולוגיה וקהילה). מרכז משאבים הוכרז על ידי אוניברסיטת קרוליינה הצפונית כמרכז מצוינות בתחומו. מרכז משאבים חבר בקואליציה הישראלית לטראומה.

מגוון הכלים והמתודות מבוסס על גישה רב ממדית הכוללת הבניית ידע ופיתוח נהלים, סימולציות, שימוש ביצירה והבעה, הפעלה קבוצתית ומשחקי תפקיד. עבודת המרכז מוכרת על ידי גופים רבים בעולם ואומצה על ידי קרן החירום הבינלאומית של האומות המאוחדות לילדים בעבודה במדינות יוגוסלביה לשעבר ועל ידי גופים מקצועיים בבריטניה, ארצות הברית, טורקיה, צפון אירלנד, שוודיה והמזרח הרחוק. העמותה פועלת בשיתוף משרדי ממשלת ישראל, צה"ל, הרשויות המקומיות ברחבי הארץ בכלל ובגליל ויש"ע בפרט. ומגוון גופים אזרחיים מהמובילים בתחומם.

מודל החוסן הרב ממדי - Basic PH[עריכת קוד מקור | עריכה]

מודל החוסן הרב ממדי יוצא מנקודת מוצא שלמרות קשיים, משברים ומחסור רוב בני האדם מתמודדים עם מצוקות ואתגרי החיים, ועל אנשי המקצוע לצאת מנקודת מוצא זו, המתבססת על המחקר העולמי, כי רק אחוז מזערי (בין 3-9%) מהנחשפים לאסונות יפתחו הפרעות פסיכולוגיות מתמשכות.המודל מתבסס על תאוריות פסיכולוגיות שונות שהוצגו במשך השנים. מתאוריות אלו נגזרו ששה מרכיבים בסיסיים שכל אחד מהם מהווה ציר במשחק ההישרדות האנושית.

המודל מתייחס לסגנון ההתמודדות הייחודי של כל פרט כתצריף אישי של ששת המרכיבים. הוא פותח תוך כדי עבודה מתמשכת עם פרטים ואוכלוסיות החיות בצל איום מתמשך על חייהן, ומתוך מאות תצפיות וראיונות עם אנשים במצבי דחק. ראשי התיבות של שש האופנויות המרכזיות להתמודדות הן:

B –BELIEF = אמונה

A - AFFECT = רגש

S - SOCIAL = חברתיות (חברה)

I - IMAGINATION =דמיון

C - COGNITION = קוגניציה (מציאותיות/ חשיבה)

PH - PHYSIOLOGY= פיזיולוגיה

ובנוסח העברי - "גשר מאחד": ג - גוף, ש - שכל, ר- רגש, מ"א - מערכת אמונות, ח - חברה, ד- דמיון.

המודל מציע להתייחס לסגנון ההתמודדות של כל פרט או מערכת על פי הצרוף הייחודי של ששת המרכיבים. בכל אדם קיים הפוטנציאל להתמודד בעזרת כל שש האופנויות אלא שכל אדם מפתח את דפוס ההתמודדות הייחודי לו. זה תהליך המתחיל בילדות ונמשך כל החיים.

בעת משבר מפעיל האדם בעיקר את מנגנוני ההתמודדות המוכרים לו, כדי לענות לתביעותיו של המצב החדש.

Belief- משאב האמונה: מסתמך בעיקרו על אמונות, ערכים, חיפוש משמעות ופילוסופית חיים. המשאב נבנה ממסורת, חנוך, השפעת הורים, השפעת קהילה, דת וערכים. אלו נבדקים ומוערכים על ידי האדם בחיי היומיום ולאור אירועים חריגים. מערכת האמונות עשויה לעזור מאוד בעקבות אירוע המדגיש את חשיבות ומשמעות החיים. היא מעניקה משמעות למצוקה ולסבל ועשויה להקל על הקושי או למזער אותו.

Affect- המשאב הרגשי: סגנון התמודדות רגשי.נטייה לשימוש בבטויי רגש ככעס, אהבה, חמלה, בכי וצחוק, ונטייה לחפש ולתת תמיכה רגשית.

Social - חברה: התמודדות בעזרת המשאב החברתי; השתייכות לקבוצה, קבלת משימה חברתית, עבודה בקבוצות, עזרה לאחרים, משחקי-חברה, שיתוף אחרים בחוויות.

מחקרים רבים מצאו כי התמיכה החברתית היא מרכיב מרכזי בהתמודדותם של מבוגרים וילדים עם מצבי לחץ ואסון.

Imagination - דמיון ויצירתיות: התמודדות תוך שימוש בדמיון, יצירתיות והומור.

נטייה לחלום בהקיץ ולדמיין. נטייה לפתרונות בלתי-שגרתיים הנעזרים באלתור. שימוש במשחקי דרמה, אמנויות ובתרפיה. חשיבה רב כוונית, הומור והסחת הדעת. אלו עשויים לעזור לו לעבור אירועים אסוניים בחייו מחד, ומאידך עלולים, לעיתים, להגביר תחושות קטסטרופליות בעת חרום ולהיות לרועץ.

בנושא היצירתיות נכללים ציור חופשי ומובנה, מוזיקה, תנועה, כתיבה, פיסול ועיצוב בחומר. גם הרפיה ודמיון מודרך נכללים בערוץ זה. זהו משאב נרחב ועשיר ושפתו, לרוב, היא בינלאומית.

Cognition - קוגניציה: התמודדות דרך איסוף מידע, פתרון בעיות, השוואת נתונים, החלטה על סדרי עדיפויות, ניווט מחשבות עצמי, דבור פנימי. ארגון קוגניטיבי של המציאות, תפישת מציאות תקינה והתנהגות יעילה.

Physiology - פיזי: המשאב הגופני; התמודדות באמצעים פיזיים ותגובות גופניות תחושתיות כמו בעזרת פעילות ספורט, משחקים, עשייה, הרפיה, מדיטציה, אכילה, שינה וגם בעזרת תרופות.

במחקרים שנערכו במרכז "משאבים"[3] נמצא כי יש שונות רבה בשימוש בערוצי ההתמודדות השונים במצבי לחץ. בחירת ערוץ ההתמודדות תלויה בתפיסה האישית של האדם לגבי סוג האיום וחומרתו, במידת החשיפה לאיום (Proximity to the Threat), במאגר הזמין של ערוצי ההתמודדות, במגדר ובגיל. אין דרך אחת לכל מצב ולכל אדם אולם ניתן לפתח ולהעשיר את משאבי ההתמודדות על ידי הכנה מטרימה למצבי לחץ, לפני התרחשותם, הגברת היכולת להתמודד בעת התרחשותם ופיתוח החוסן הקהילתי והארגוני לאורך זמן.

פעילויות מחוץ לישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז המשאבים פעל ברחבי העולם בהתערבות לאחר אסונות:

היחידה הטיפולית של מרכז משאבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחידה הטיפולית לטיפול בהפרעת דחק פוסט-טראומטית של המרכז, הוקמה לאחר מלחמת לבנון השנייה ביולי 2006. מאז הושקעו יותר מ-4,200 שעות טיפוליות ביותר מ-800 מטופלים, חלקם ילדים הסובלים מסימפטומים של פוסט טראומה ברמות שונות. המטופלים קיבלו סוגים שונים של טיפול, בהם טיפול פסיכיאטרי, טיפול זוגי וטיפול משפחתי עבור מטופלים וקרובי משפחה המתמודדים עם השינויים בחיי קורבן הטראומה. באמצעות 22 אנשי מקצוע מומחים לטיפול בטראומה, מעניקה המרפאה את שירותיה הן לאוכלוסייה הישראלית-יהודית בקריית שמונה ובגליל העליון והן לאוכלוסייה הערבית בסניפים בעכו ובמע'ר. בתקופה שלאחר המלחמה היחידה הטיפולית הפכה ליחידה הגדולה ביותר לטיפול בטראומה ובחרדה בגליל ובצפון הארץ.

ביחידה הטיפולית פותחו מספר פרויקטים קבוצתיים כדי לתת מענה קהילתי וקבוצתי. דוגמאות לפרויקטים אלה:

  • קבוצת אמהות של ילדים הסובלים מתסמיני פוסט טראומה - בקבוצה זו מושקעות 30 שעות הנחייה והדרכה לאמהות אשר ילדיהם עוברים טיפול ביחידה. הסדנה מהווה מקום להתייעצות קבוצתית ותמיכה. הקבוצה מתכנסת לכ-6 מפגשים, אורך כל מפגש כשעתיים ומונחה על ידי עובד סוציאלי (חבר ביחידה) ומטפל בדרמה. הפרויקט מאפשר לאמהות לקבל חינוך פסיכולוגי לענייני טראומה, ניהול משבר עם הילד הטראומתי, עזרה בהפעלת טכניקות הפחתת רגישות בבית וחיזוק משאבי ההתמודדות לעצמן ולילדיהן. מטרת הפרויקט היא למנוע מאמהות להבין בצורה לא נכונה את התנהגות ילדיהן ולהקל את תחושת חוסר האונים והבידוד.
  • קבוצת ילדים להפחתת פחדים - הקבוצה מיועדת לילדים בכיתות ב'-ד' אשר סובלים מפחדים שונים, כגון ילדים הסובלים מפחד לישון לבד, לצאת לבד בחושך, לדבר מול קהל, להיכנס למכונית לאחר תאונת דרכים ועוד. הקבוצה עובדת בשיטות משולבות התנהגותיות וטיפול באמנות. העבודה ההתנהגותית נקבעת במהלך ובין הפגישות, ההורים משתפים פעולה על מנת לבצע את המשימות הביתיות להקהיה של הפחדים. ילדים המצליחים לבצע את המשימות מקבלים תעודה ופרס בהתאם. במהלך הפגישות, הקבוצה עובדת בשיטות של טיפול באמנויות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מציאות פנטסטית, (להד, נורד 2006)
  • ומה עוזר לך? (ספר ילדים), מאת: פרופ' מולי להד / נירה קפלנסקי
  • חשיפה ממושכת (מהדורה שנייה) מאת: פרופ' עדנה פואה, מיקי דורון, ד"ר אלנא ידין
  • Creative Supervision - מאת: פרופ' מולי להד
  • חיים על הגבול 2000 - מאת: פרופ' מולי להד וד"ר עופרה איילון (נורד)
  • כל החיים לפניך מאת: פרופ' מולי להד
  • על החיים ועל המוות - עריכה: פרופ' מולי להד, דר' חוה אנקור, אלן כהן
  • שחם, י'(1996), תגובות חרדה וגיוס משאבי התמודדות - השוואה בין ילדים ששהו תחת הפגזות לבין ילדים אשר פונו זמנית למקום מבטחים בעת מבצע 'דין וחשבון'. קריית שמונה- המרכז לשעת חירום.
  • ניב, ש', להד, מ', פרחי, מ' (2000), התערבות מניעתית בעקבות אירועי אסון עוקבים, בתוך א.קלינגמן, ע.רביב וב.שטיין (עורכים) ילדים במצבי חירום ולחץ, ירושלים - משרד החינוך.
  • Lahad, M.& Cohen, A.(Eds.)(1988), Community Stress Prevention, Kiryat Shmona - Community Stress Prevention Centre.
  • Lahad, M., Shacham, Y., & Niv, S. (2000). Coping and Community Resources in Children Facing Disaster. In A.Y. Shalev, R. Yehuda, & A. C. McFarlane (Eds.), International Handbook of Human Response to Trauma (pp. 389-395). New York - Kluwer Academic/Plenum Press
  • Shacham, M., Lahad, M. (2004) Stress Reactions and Coping Resources Mobilized by Children under Shelling and Evacuation. The Australasian Journal of Disaster and Trauma Studies, ISSN 1174-4704, Volume 2004-2.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ איילון ולהד, 2000
  2. ^ מודל החוסן הרב ממדי - Basic Ph, תקציר מאת מולי להד
  3. ^ Lahad & Cohen, 1988; שחם, 1996; אילון ושחם, 2000; ניב, להד ופרחי 2000; Shacham & Lahad, 2004