נורית
 נורית
| |
|---|---|
.jpg) | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | נוריתאים |
| משפחה: | נוריתיים |
| סוג: | נורית |
| שם מדעי | |
 Ranunculusלינאוס, 1753 | |
נורית (שם מדעי: Ranunculus) היא סוג של צמחים במשפחת הנוריתיים הכוללת 1,760 מינים ונפוץ בכל היבשות[1]. רוב מיני נורית הם צמחים עשבוניים רב-שנתיים, בעלי פרחים אדומים, צהובים או לבנים. כל המינים בעלי טעם חריף ורעילים מאוד לצאן ולאדם כשהם טריים. עם זאת, הרעל מתפרק בייבוש ולכן מספוא שהוכן מן הצמחים אינו רעיל. מינים אחדים משמשים כצמחי נוי, ואחרים ברפואה עממית. לפרח 5 עלי גביע ו-5 עלי-כותרת.
הנורית פורחת בחודשי האביב, סוף פברואר עד סוף מרץ. ניתן לזהותה לפי ברק עלי הכותרת שלה ולפי עלי הגביע הצמודים אליהם. בישראל, מבחינת סדר הפריחה של הפרחים האדומים, היא תפרח לאחר פריחת הכלניות ולפני פריחת הפרגים (סדר זה מכונה כנ"ף בראשי תיבות). זמני הזריעה המקובלים של הנוריות הן בתקופת האביב לרוב צמוד לסוף החורף.
שם הפרח
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם תחיית הלשון העברית חודשה מילה לפי השם הארמי נוּרִיתָא והשורש נו"ר המשותף לעברית ושפות שמיות נוספות וזאת עקב הפריחה בצבעי האש של המין Ranunculus asiaticus (נורית אסיה) אשר גדל בארצנו.
לפי משפחת הראובני, שם הפרח הוא "ניצנים"[2]. הם פירשו את הפסוק משיר השירים (ב', י"ב): "הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ" ניצנים משורש נ.צ.צ ואכן עלי הנורית מתאפיינים בכך שהם נוצצים והנוריות מסמלות את פריחת ראשית האביב. יתרה מזו שם הפרח בשומרית ואכדית נִיסוּנֻ ומכאן גם שמו של חודש ניסן.
שם הפרח באנגלית "Buttercup" ניתן למין הצהוב של הפרח בגלל צבעו הצהוב דמוי החמאה.
,Israel.JPG)
מינים בארץ ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בישראל וסביבתה מתועדים 25 מינים של נורית מהם אחד נכחד ושלושה הועברו אליה: נורית חרמשית, נורית הלה ונורית הלב.
- נורית אסיה (Ranunculus asiaticus) - ראו ערך מורחב
- נורית ארסית (Ranunculus sceleratus) הוא מין חד-שנתי או דו-שנתי נדיר מאוד בישראל, גדל בבתי גידול לחים ותחום תפוצתו הטבעי משתרע באזורים הממוזגים של אירואסיה, בצפון אפריקה, ובאזור אתיופיה ועד רואנדה, וכן במרכז ומזרח קנדה ובמרכז ובמזרח ארצות הברית. עליו גזורים פחת אחת, שפתם משוננת עד מסורית ופרחיו צהובים. הפרי המקובץ גלילי, קצר או מוארך וכולל עד 100 פרודות. הפרודה דמוית ביצה עד כדורית. הפריחה נמשכת מסוף מרץ עד תחילת אוגוסט.
- נורית דמשקאית (Ranunculus damascenus)
- נורית הביצות (Ranunculus ophioglossifolius) נכחד
- נורית הזיזים (Ranunculus muricatus) היא צמח עשבוני חד-שנתי נדיר בישראל. תחום תפוצתו הטבעי של מין זה משתרע באזור הים-התיכון ועד מרכז אסיה ומערב ההימלאיה, וכן בחצי האי ערב. עוקצי-הפרחים קצרים מהעלים המלווים או כאורכם. פני הפרודה מכוסים זיפים שאורכם כ-1 מ"מ. הפריחה נמשכת מסוף פברואר עד תחילת מאי.
- נורית הלב (Ranunculus ficaria subsp. ficariiformis) ראו ערך נפרד.
- נורית המים (Ranunculus peltatus שם נרדף: Ranunculus aquatilis)
- נורית הקרן (Ranunculus cornutus var. cornutus) נורית הקרן שלושה זנים: אחד מהם אנדמי לאזרבייג'ן ושני האחרים המכונים: נורית המלל ונורית הקרן מצויים בישראל. נורית הקרן הוא הזן הטיפוסי, והוא זן זה נדיר בישראל והא גדל באזורי אקלים ממוזג בבתי גידול לחים. תחום תפוצתו הטבעי משתרע תחום תפוצתו הטבעי משתרע מטורקיה ועד מרכז אסיה וחצי האי ערב. על ההבדל בינו לבין נורית המלל מתואר אצלה[3].
- נורית המלל (Ranunculus cornutus var. scandicinus) היא צמח עשבוני חד־שנתי, שתחום תפוצתו הטבעי הוא מזרח אגן הים התיכון. תפוצתה כוללת את קפריסין, לוב ומצרים, ומטורקיה אל לבנון–סוריה, ירדן וישראל. בישראל היא שכיחה בבתי גידול לחים באזורים בעלי אקלים ים־תיכוני, ובהם: הגולן, החרמון, הגליל, עמק הירדן העליון, העמקים, הכרמל, הרי שומרון, הרי יהודה, השרון, השפלה ובקעת הירדן. במגדירים ישנים יוחסו פרטים ממין זה לשם Ranunculus marginatus, אולם מין זה אינו מצוי בישראל. באתר צמחיית ישראל מיוחסת נורית המלל לשם Ranunculus scandicinus, שהוא שם נרדף מקובל לזן זה.מאפייניה המבדילים נעוצים במבנה הפרודות ובגודלן. בנורית המלל אורך מקור הפרודה כ־1 מ"מ, ושפת הפרודה עבה ובעלת חריץ אורך. לעומת זאת, בזן הטיפוסי – נורית הקרן – מקור הפרודה ארוך יותר (כ־5 מ"מ), ושפת הפרודה מכונפת ובעלת מלל רחב[3].
- נורית המקור (Ranunculus macrorrhynchus subsp. trigonocarpus) היא צמח עשבוני חד־שנתי הגדל בבתי גידול לחים באזורים בעלי אקלים ממוזג. תחום תפוצתו הטבעי משתרע מטורקיה מזרחה עד מרכז אסיה וחצי האי ערב. למין זה מוכרים שלושה זנים, שאחד מהם אנדמי לאזרבייג'ן, ושניים נוספים מצויים במזרח התיכון ובישראל — נורית הקרן (הזן הטיפוסי) ונורית המלל. הזן הטיפוסי הוא הנדיר מבין השניים המצויים בישראל. תפוצתו המקומית מצומצמת: הוא נדיר בגליל העליון, ונדיר מאוד בגליל התחתון, בגולן ובשרון. על ההבדלים בין הזנים ראו בפסקה הבאה, העוסקת בנורית המלל.
- נורית השדה (Ranunculus arvensis)
- נורית השלג (Ranunculus demissus)
- נורית זנובה (Ranunculus myosuroides)
- נורית חיקית (Ranunculus lateriflorus)
- נורית חרוקה (Ranunculus ficarioides שם נרדף: Ficaria ficarioides)
- נורית חרמשית (Ranunculus falcatus שם נרדף: Ceratocephala falcata) מוכרת בשם בר-נורית חרמשי
- נורית ירושלים (Ranunculus millefolius) - נורית צהובה, גדלה בהרי ישראל ובפרט בהרי ירושלים
- נורית יתדית (Ranunculus neocuneatus)
- נורית כדורית (Ranunculus sphaerospermus)
- נורית מניפנית (Ranunculus paludosus)
- נורית נימית (Ranunculus trichophyllus)
- נורית סלילנית (Ranunculus pinardii)
- נורית עגולת-עלים (Ranunculus saniculifolius)
- נורית קושטא (Ranunculus constantinopolitanus)
- נורית קטנה (Ranunculus chius)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
נורית, באתר ITIS (באנגלית)
נורית, באתר המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי (באנגלית)
נורית, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)- נורית, באתר Tropicos (באנגלית)
נורית, באתר GBIF (באנגלית)
נורית, באתר האינדקס הבין-לאומי לשמות צמחים (באנגלית)- נורית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- נורית אסיה - אגדות ומידע מפורט מתוך האתר טיולים בארץ מגדיר צמחים
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Ranunculus L., POWO plants of the World Online. Published on the Internet
- ^ נגה הראובני, בסוד אילן ושיח, תל אביב, תשי"ז, עמוד 67.
- ^ 1 2 JOTHAM ZIFFER-BERGER & HAGAR V. LESCHNE, [https://www.mapress.com/phytotaxa/content/2013/f/p00151p043f.pdf#page=36 New interpretation of the Ranunculus cornutus–R. marginatus complex (Ranunculaceae], Phytotaxa 151 (1), 2013, עמ' 36-45
