נגה הראובני
 | |
| נגה הראובני בנאות קדומים | |
| לידה |
21 בינואר 1924 ירושלים, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| פטירה | 28 באוקטובר 2007 (בגיל 83) |
| מקום קבורה |
הר המנוחות |
| מדינה | ישראל |
| ענף מדעי | ביולוגיה, בוטניקה |
| השכלה |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| מספר ילדים |
2 |
| פרסים והוקרה | פרס ישראל בשנת 1994 |
| תרומות עיקריות | |
| מייסד הגן הלאומי נאות קדומים. | |
  | |
נגה הראובני (21 בינואר 1924, ט"ו בשבט ה'תרפ"ד – 28 באוקטובר 2007, ט"ז בחשוון ה'תשס"ח) מייסד שמורת הטבע נאות קדומים וחתן פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נגה הראובני נולד בירושלים בט"ו בשבט ה'תרפ"ד, בן לחנה ולד"ר אפרים הראובני, אנשי העלייה השנייה. הוריו היו מראשוני המחלקה לבוטניקה באוניברסיטה העברית בירושלים, והקימו בהר הצופים מוזיאון לצמחי התנ"ך, שהיה קיים עד 1948. בני הזוג הראובני יזמו הקמת גן בוטני עברי שיכלול את צמחי התנ"ך, המשנה והתלמוד, אך היוזמה לא יצאה אל הפועל, ולימים הגשים בנם את חלומם.
עניינם של הוריו של הראובני לא היה רק בבוטניקה כאחד ממדעי הטבע, אלא גם בקשר שבינה לבין העברית, אשר במשך השנים נותק הקשר הגשמי בין דובריה לבין האדמה, הצומח והחי. במורשת זו המשיכו נגה ואחותו, איילת השחר.
בשנת 1945 סיים לימודים לתואר מוסמך באוניברסיטה העברית בירושלים. עבודת המוסמך שלו, בהדרכת פרופסור מיכאל זהרי, נשאה את השם "חקירת ההבדלים בין האפיים האקולוגיים של שני מיני ה-Cistus (לוטם) הגדלים בארץ ישראל".
בתחילת שנות הארבעים של המאה ה - 20 הצטרף לארגון ההגנה, ובו עסק ב"חינוך שדה" - היכרות עם צמחי ארץ ישראל ותרומתם לחיים בשדה. בשנות החמישים המשיך בדרך זו בצה"ל, והיה מפקד המדור לחינוך שדה. מדריכי המדור, והראובני בראשם, לימדו כיצד להשתמש בצמחי בר לשיפור תנאי חייו של החייל בשדה. הם כונו על ידי יחידות צה”ל השונות “סמלי עשבים”.[1]
בשנת 1960 השתחרר מצה"ל, והיה מנהל מוזיאון בית חנקין, ששכן בכפר יהושוע. [2] בשנת 1964 החל לפעול להקמתה של שמורת נאות קדומים. בשנת 1965 הוקצו לשמורה 2,500 דונם ליד יער בן שמן. הראובני וצוות השמורה נטעו בה מגוון רחב של צמחי ארץ ישראל, והיא נפתחה לציבור בשנת 1984.
על מפעלו זה הוענק לו ולצוות השמורה בשנת 1994 פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה. בנימוקי השופטים נאמר:
"בעקשנותו הבלתי נלאית, במשך עשרות שנים, הצליח נגה להביא רעיון רב ערך לכלל הגשמה. הוא השכיל לגייס את תעצומות הנפש ואת המשאבים הדרושים כדי להקים מפעל לימודי המטביע את רישומו על פני חיינו ומחנך ציבור גדול, בעיקר בני נוער, לאהבת הארץ ולהבנת מרכזיותה בחיי העם היהודי."
הראובני נפטר בגיל 83 והותיר אחריו את אשתו ושני ילדיו.[3]
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אור חדש על ספר ירמיהו – על יסוד מחקרים בנתיבותיו של הנביא בנוף-מולדתו
- טבע ונוף במורשת ישראל (קריאה מקוונת של הספר באתר כותר)
- מדבר ורועה במורשת ישראל (באתר כותר)
- שיח ועץ במורשת ישראל (באתר כותר)
- ארבעת המינים
- סמל המדינה: שורשיו בטבע הארץ ובמורשת ישראל, באתר כותר
- ראש השנה לאילן: סדר לליל ט"ו בשבט בעקבות מסורת המקובלים
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רשימת המאמרים של נגה הראובני באתר רמב"י
- דוד חרמץ, מתחברים לשורשים, באתר ערוץ 7, 2 בפברואר 2004
- חתן פרס ישראל נגה הראובני נפטר הבוקר, באתר ערוץ 7, 28 באוקטובר 2007
- מבחר מהספר "אור חדש על ספר ירמיהו" באתר "דעת"
- אריאל הירשפלד, בין אזובי הקיר לאהרונסוניית-פקטורובסקי, באתר הארץ, 1 בינואר 2008
- שרה'לה אורן, גן הנביאים וחכמי התלמוד: חזונם של הראובנים על גן ציוני־לאומי ייחודי, באתר עת-מול, 24 במאי 2023
- בעקבות הצמחים אבינעם דנין - מאמר בעקבות רעיונות של נגה הראובני
נגה הראובני (1924-2007), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ אבינועם דנין, עץ גדול וענף בצמחיית ישראל נגדע ואיננו – נגה הראובני שמו, באתר צמחיית ישראל וסביבתה, 30 באוקטובר 2007
- ↑ ד"ר שרה'לה אורן, מה בין הרצל לנאות קדומים?, באתר הארכיון הציוני המרכזי, 9 בפברואר 2025
- ↑ חתן פרס ישראל נגה הראובני הלך לעולמו, באתר ynet, 28 באוקטובר 2007