נורם ואן ליר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נורם ואן ליר
Norm Van Lier 1971.JPG
ואן ליר בשנת 1971
לידה 1 באפריל 1947
מזרח ליברפול שבאוהיו
פטירה 26 בפברואר 2009 (בגיל 61)
שיקגו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עמדה רכז
גובה 1.85 מטר
מכללה אוניברסיטת סנט פרנסיס
דראפט בחירה מספר 34, 1969
שיקגו בולס
קבוצות כשחקן
1969 - 1971
1971 - 1978
1978 - 1979
סינסינטי רויאלס
שיקגו בולס
מילווקי באקס
הישגים כשחקן
3 בחירות למשחק האולסטאר (1974, 1976, 1977)
חמישיית העונה השנייה (1974)
3 בחירות לחמישיית ההגנה הראשונה (1974, 1976, 1977)
5 בחירות לחמישיית ההגנה השנייה (1971 - 1973, 1975, 1978)

נורמן אלן "נורם" ואן ליר השלישיאנגלית: Norman Allen "Norm" Van Lier III;‏ 1 באפריל 1947 - 26 בפברואר 2009) היה כדורסלן אמריקאי ששיחק במשך 10 עונות בליגת ה-NBA בעמדת הרכז. ממוצעיו לאורך הקריירה הם 11.8 נקודות, 4.8 ריבאונדים, 7.0 אסיסטים ו-1.8 חטיפות למשחק.[1]

נעורים ומכללות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ואן ליר נולד בעיר מזרח ליברפול שבאוהיו, וגדל במידלנד, פנסילבניה. בשנת 1965 הוביל את קבוצת הכדורסל של "תיכון מידלנד" לאליפות התיכונים של פנסילבניה, לאחר שניצחה את כל 28 משחקיה באותה עונה. בין השנים 1969-1966 למד באוניברסיטת סנט פרנסיס, ושיחק עבור קבוצת הכדורסל שלה לצד הרכז קווין פורטר.

קריירה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ואן ליר נבחר על ידי קבוצת שיקגו בולס בבחירה ה-34 של דראפט ה-NBA לשנת 1969, והועבר לפני תחילת העונה לסינסינטי רויאלס.[2] בעונת הרוקי שלו שיתף פעולה בקו האחורי עם אוסקר רוברטסון, שעזב בסיום אותה עונה והוחלף ברכז הצעיר נייט ארצ'יבלד. מבחינה התקפית, עונת 1970/1971 הייתה עונת השיא של ואן ליר, כשרשם שיאי קריירה של 16.0 נקודות ו-7.1 ריבאונדים בממוצע למשחק, וכן הוביל את ה-NBA עם 10.1 אסיסטים למשחק.[1] במהלך עונתו השלישית נשלח בטרייד לשיקגו בולס, במדיה שיחק עד סיום עונת 1977/1978, והפך לאחד משחקניה האהודים ביותר. ואן ליר והקלע ג'רי סלואן הרכיבו קו אחורי הגנתי וקשוח במיוחד, ולצד הפורוורדים בוב לאב וצ'ט ווקר הפכו את הבולס לאחת הקבוצות המובילות ב-NBA לאורך שנות ה-70. אחת הפעולות האופייניות לואן ליר הייתה סחיטת עבירות תוקף, כשהתייצב בזריזות לפני שחקני ההתקפה עליהם שמר.[3] בתקופתו של ואן ליר בשיקגו הגיעה הקבוצה 5 פעמים לשלב הפלייאוף, והעפילה פעמיים לסדרת גמר המערב (ב-1974 ו-1975).

לקראת עונת 1978/1979 חתם בקבוצת מילווקי באקס, ושוחרר ממנה ב-22 בינואר, לאחר 38 משחקים בלבד. בסיום אותה עונה הודיע על פרישה ממשחק, בגיל 32.

בין השנים 1978-1971 נבחר ואן ליר 8 פעמים ברציפות לאחת מחמישיות ההגנה של העונה, והשתתף בשלושה משחקי אולסטאר. בעת פרישתו דורג שמיני בתולדות ה-NBA וראשון בתולדות הבולס הן באסיסטים (5,217) והן בחטיפות (767) לאורך הקריירה.[4][5]

ב-26 בפברואר 2009 נפטר ואן ליר בביתו שבשיקגו, בגיל 61. מאוחר יותר באותו יום נפטר גם מאמן העבר של שיקגו בולס ופיניקס סאנס, ג'וני "רד" קר.[6]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נורם ואן ליר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]