נזקי גוף זר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נזק למדחס של מנוע סילון עקב כניסת גוף זר
טכנאי בודק מנוע לנזקי גופים זרים.

נזקי גוף זר (נג"ז או גו"ז) (באנגלית FOD-Foreign Object Damage או Foreign Object Debris) מתייחסים לנוכחות גופים זרים במערכות מכניות, ולנזקים שהם מסבים. גוף זר הוא כל חפץ או פסולת שאינו שייך למקום בו הוא נמצא. גו"ז הוא גורם קריטי בתעופה, שבה פגיעת גוף זר עשויה לגרום לנזק ממשי ולסכן חיים.

גו"ז בתעופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גו"ז במערכות מכניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במערכות מכניות יש חשיבות גדולה לשלמות המערכת וחופש התנועה. אבן או בורג קטן שנתקע בין שני חיבורים של מכלול כלשהו מסוגלים לתקוע אותו במקומו, או לגרום לנזק או שבר, ועל ידי כך להוציא את המערכת מכלל פעולה. הסכנה העיקרית היא שנג"ז יגרום לתקלה במערכת מכנית קריטית כגון בקרת טיסה, כן נסע, גלגלים, בלמים, חיישני נתוני אוויר וכדומה.

גו"ז במנועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנועי סילון סובלים מרגישות רבה לנג"ז. הרגישות נובעת בשל העובדה שמנוע סילון שואב אוויר כצעד ראשון בפעולתו, ולכן כל סוג של גו"ז, אפילו כזה שלא נמצא על המטוס אלא בקרבתו, מסוגל להישאב למדחס. בנוסף הלהבים הדקים והעדינים אשר מהווים את החלקים הנעים בתוך מנועי הסילון חייבים להיות מושלמים, ואפילו פגיעות קטנות מאוד של כמה מיקרונים בלבד פוסלות להב, פגיעה שלא מטופלת עשויה לגרום להפסקת זרימה תקינה של האוויר ברחבי המנוע ועל ידי כך לגרום לאיבוד דחף, הזדקרות המנוע, ואף התפוצצותו כאשר אין מספיק זרימה בתא הבעירה והדלק שהוזרם לשם ניצת ולא נדחף הלאה על ידי זרימת האויר. בשל סכנות אלו יש דגש מיוחד על בדיקת המנועים בכל נושא הגו"ז.

גו"ז בכלל המטוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא רק מערכות המטוס נפגעות מגופים זרים. בורג שמופעלים עליו כוחות ג'י גבוהים מהווה סכנה לצוות המטוס. כל גוף זר במטוס נחשב לסכנה מיידית. אפילו אם הגוף הזר אינו נדמה מסוכן כגון נסורת ברזל, צבע מקולף, אבק וכדומה, הרי שהגוף יכול להפריע לתפעול המטוס ולכן נחשב למסוכן. לדוגמה: קילופי צבע עלולים ליפול על המחוונים ולהסתיר אותם, אותם קילופים יכולים להסיח את דעתם של אנשי צוות המטוס במקרי החירום.

דוגמאות לתאונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ב-1982, אפר געשי שנוצר כתוצאה מהתפרצות הר הגעש גאלונגונג גרם להשבתתם של מנועי המטוס בטיסה 9 של בריטיש אירוויס. המטוס חזר לתפקד ונחת בשלום אך המנועים ניזוקו קשות כתוצאה מהחשיפה לאפר
  • ב-1988 נשאבו יונים לתוך מנועיו של מטוס בואינג 737 של חברת אתיופיאן איירליינס, והביאו להתרסקותו: 35 מ-104 הנוסעים נהרגו ו-21 נפצעו.
  • ב-25 ביולי 2000 מטוס קונקורד בטיסה 4590 של אייר פראנס התרסק דקות לאחר המראה. הגורם להתרסקות היה חלק שנפל ממטוס שהמריא 10 דקות לפני הקונקורד. החלק ניפץ גלגל ופגע במכל דלק וגרם לשריפתו. באסון נהרגו 100 נוסעים ותשעה אנשי צוות.

המלחמה בגו"ז[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיבוב גו"ז על גבי נושאת מטוסים, גם הטייסים משתתפים.

הדגש בתעופה בנושא גו"ז בא מתוך ההבנה שגוף קטן ככל שהיה יגרום בסופו של דבר לנזק במערכות אם הנושא יוזנח. בשל כך כל חברות ורשויות התעופה (צבאיות ואזרחיות) הכריזו על "מלחמה בגו"ז". המלחמה כוללת הגדלת המודעות בכלל המקצועות, לא רק טכנאים אלא גם טייסים, ופעולות מניעה שאמורות לצמצם את התופעה למינימום האפשרי.

פעולות מניעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סבובי גו"ז (באנגלית FOD Walkdown) - מסלולי הסעה ומסלולי המראה נבדקים מדי יום לחוסר גו"ז. אבנים שיחים, שורשים כל אלה יכולים להשאב למנוע ולגרום נזק.
  • בדיקות גו"ז במכלולים ובסביבת העבודה - כל טכנאי אחראי על שטח העבודה שלו, על המטוס ובסדנא. כל חלק ומכלול צריכים להיבדק לחוסר גו"ז לפני השמשה. טכנאי צריך לבדוק כל פאנל פתוח במטוס לחוסר בגופים זרים טרם סגירתו. כל גוף זר צריך להיות מורחק מקרבת המטוס בין אם הוא מסוכן או לא. טכנאי חייב לוודא שלא השאיר גו"ז בסוף העבודה.
  • בדיקות גו"ז ונג"ז במנועים - במערכי האחזקה של המטוס מוגדרות ביקורות יומיות ושבועיות, בהן נבדקים גם המנועים. הטכנאים בודקים את להבי המנוע לחוסר בפגיעות ולתנועה חלקה. בביקורות יותר מקיפות המנועים מוסרים מהמטוס וכל להב נבדק בנפרד על ידי הטכנאים בעזרת בורוסקופ שמשחילים למנוע.
  • ביקורת כלים - הרבה תאונות ואף אסונות נגרמו בגלל שנשכח כלי על המטוס, זאת בעיה כלל אנושית וטבעית, בשל כך יש מה שנקרא ביקורת כלים. כל הכלים בסביבת העבודה צריכים להיות מסומנים, כל הכלים צריכים להיות שייכים לארון כלים כלשהו. ארונות הכלים שנעשה בהם שימוש חייבים לעבור ביקורת לנוכחות הכלים שלוש פעמים ביום, ובסביבת המטוס בכל יציאה של מטוס. יש לעבוד עם ארגזים ומגשים, אין לקחת כלים לעבודה בידיים. אחריותו של כל טכנאי היא לבצע ביקורת לכליו ולוודא שכל מה שהוא לקח אכן נמצא בארגז.
  • הגברת המודעות - בתחקירי תאונות רבות עלה שהצוות הטכני, וגם צוותי האוויר לא היו מודעים מספיק לנושא וחשיבות הגו"ז. פעולות שמוגדרות לא בוצעו ובשל כך לא נמנע נג"ז. עקב כך יש צורך בהגברת המודעות, זה נעשה על ידי הדרכות, תצוגות של חלקים שניזוקו ותחקירי תאונות שנגרמו מנג"ז.

סוגי גו"ז[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גו"ז נודד - גו"ז נודד הוא כל גוף זר שיכול להגיע למקומו בעזרת תנאי הטבע כגון רוח, סופה, מערבולת וכדומה. גו"ז כזה הוא לרוב בא בצורת אבנים ופסולת טבעית. פעולות המניעה הן סיבובי גו"ז, והרחקת גו"ז מקרבת מטוסים.
  • כלים - לאנשים יש נטייה לשכוח דברים, ולכן כלים שנשכחו הם סכנה ממשית לשלמות המטוס ובטיחות הטיסה. פעולת המניעה העיקרית היא ביקורת כלים.
  • פסולת תעשייתית - כלומר ברגים, דסקיות, אומים וכדומה שלא הורכבו על המטוס ואינם צריכים להיות עליו או בקרבתו. אחריות הטכנאי לבדוק את סביבת העבודה והמטוס במהלך ובסיום העבודה.
  • נג"ז שאי אפשר למנוע - כלומר לא תלוי בפעולות מניעה כגון ציפורים וחיות למיניהן, וזאת מכיוון שלמרות שסוג גו"ז זה יכול להיות מורחק משדה התעופה עצמו, אין אפשרות לעשות זאת לאורך כל הטיסה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נזקי גוף זר בוויקישיתוף