ניובה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ניובה
Niobe Statue Kvetna Gardens Kromeriz Czech Republic.jpg
אב טנטלוס עריכת הנתון בוויקינתונים
אם Taygete עריכת הנתון בוויקינתונים
אחים פלופס עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Amphion עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Amphion, Chloris, Sipylus, Amyclas, Alphenor, Damasichthon, Ismenus, Tantalus, Phaedimus, Ilioneus, Neaera, Amaleus, Archenor, Archemorus, Astycrateia, Astynome, Klytia, Eupinytus, בפסקה זו 4 רשומות נוספות שטרם תורגמו עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
ניובה וילדה, איור

ניובהיוונית: Νιόβη) הייתה בתם של טנטלוס ודיונה במיתולוגיה היוונית. הייתה אשתו של אמפיון מלך תבאי, וילדה לו שבעה בנים ושבע בנות.

ניובה במיתולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן מת של ניובה בגלריית אופיצי
בן פצוע של ניובה במוזיאון הישן בברלין

המיתולוגיה מספרת שניובה חטאה בחטא ההיבריס כלפי לטו, אמם של התאומים ארטמיס ואפולו. ניובה טענה כי היא טובה מלטו, מפני שילדה שבעה בנים ושבע בנות, בעוד שלטו ילדה רק זוג תאומים. היא ליגלגה באומרה שבנה של לטו "יפה כמו אשה", ובתה עוסקת במקצוע גברי - ציד.

נקמתם של אפולו וארטמיס לא איחרה לבוא: אפולו הרג את כל בניה של ניובה כשהשתתפו במשחקים אתלטיים, וארטמיס הרגה את כל הבנות. על פי גרסה מסוימת, רק כלוריס נותרה בחיים מכל ילדיה של ניובה. אמפיון נשבע לנקום את דם ילדיו, אך אפולו הרג גם אותו.

ניובה, שעולמה חרב עליה בן רגע, נמלטה להר סיפליון באסיה הקטנה ובכתה נוראות, עד שהפכה בידי זאוס לסלע הגונח כשדורכים עליו. דמעותיה הפכו לנהר אכלואוס. זאוס הפך את כל אנשי תבאי לאבן כדי שאיש מהם לא יוכל לקבור את ילדי ניובה המתים במשך תשעה ימים. בתום תשעת הימים קברו האלים עצמם את הילדים.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על שמה של ניובה כונה היסוד ניוביום. היסוד התגלה ביחד עם מרבצי היסוד טנלום, שכונה על שמו של טנטלוס, אביה של ניובה.

האסטרואיד 71 Niobe (71 Niobe) שהתגלה על ידי רוברט לות'ר ב-1861 נקרא על שמה.[1]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ניובה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]