ניידים ונייחים - מאבקן של האליטות כנגד הדמוקרטיה הישראלית

ניידים ונייחים - מאבקן של האליטות כנגד הדמוקרטיה הישראלית
מידע כללי
מאת	גדי טאוב
שפת המקור	עברית
סוגה	עיון
הוצאה
הוצאה	סלע מאיר
תאריך הוצאה	2020
מספר עמודים	224

ניידים ונייחים - מאבקן של האליטות כנגד הדמוקרטיה הישראלית הוא ספר עיון מאת ד"ר גדי טאוב שיצא לאור ב-2020 ב "ספריית שיבולת" של סלע מאיר.

בספר כותב טאוב שבישראל יש מאבק בין "ניידים" ו"נייחים", כהגדרתו: אלו ש"אינם תלויים במקום מבחינה כלכלית, חברתית ותרבותית" ואלו ש"אחוזים בשורשיהם במדינות הלאום". הספר מנסה לשרטט את מפת הרעיונות המעצבת את הפוליטיקה בת זמננו במערב בכלל ובישראל בפרט.^[1]

הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר טאוב מציג תזה שאין בישראל מלחמת מעמדות, אלא מלחמת רעיונות. קבוצה אחת מצדדת בגלובליזציה ("ניידים"), וקבוצה שנייה מגינה על הלאומיות ("נייחים"). לפי התזה של טאוב קבוצת "הניידים" מנסה להחריב את הזהות הלאומית מלמעלה על ידי גלובליזציה מוקצנת, וכן חותרת תחתיה גם מלמטה, על ידי פירוק הזהות הלאומית באמצעות פוליטיקת הזהויות.^[2]

עיקר התזה של הספר היא ביקורת על "מחנה הניידים": לטענת טאוב הניידים הם אליטה גלובליסטית, קוסמופוליטית ופוסט-לאומית שנאמנה יותר לחבריה הניידים האחרים מאשר לבני עמם. לטענתו הם מנסים לכפות על ישראל ערכים פרוגרסיביים ופוסט-ציוניים בניגוד לרצון הרוב, ולשם כך נוקטים גם בכלים אנטי-דמוקרטיים.

בספרו מצביע טאוב על התפתחותו של “ליברליזם אנטי-דמוקרטי” שלדעתו היא התופעה המסוכנת ביותר. לטענתו הזן החדש של “ליברליזם אנטי-דמוקרטי” חותר תחת הלאומיות כחלק ממאמץ רחב יותר שתכליתו להפקיע את הכוח הפוליטי מידיהם של המוני האזרחים ולהעבירו לידי מיעוט נאור בעיני עצמו, המבקש לשמש להם אפוטרופוס באמצעות קידום מדיניות הגירה, מתקפה על הלגיטימיות של זהויות לאומיות, העצמת כוחן של בירוקרטיות לא נבחרות על חשבון פוליטיקאים נבחרים ופוליטיזציה של האקדמיה וחתירה להגמוניה בשיח הציבורי .^[1]

תגובות וביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמיחי שיקלי תיאר את הספר כ"מורה נבוכים למלחמת העולם הרעיונית שבה אנו נתונים בין הפרוגרס למדינות הלאום", משה בן עטר בהארץ כתב שהתיאוריה של טאוב ישנה ונכתבו עליה לא מעט ספרים,^[3] יובל אלבשן ביקר את המחבר על כך שהספר יצא באמצעות קרן תקווה בעוד בספר טאוב מבקר ארגונים הנתמכים על ידי קרנות זרות כמו הקרן החדשה לישראל.^[4]