יובל אלבשן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יובל אלבשן
יובל אלבשן.JPG
יובל אלבשן, דצמבר 2009
לידה 27 בנובמבר 1969 (בן 50)
בת ים
תפקידים בולטים עורך דין קהילתי, פרופסור למשפטים, דקאן פיתוח חברתי בקריה האקדמית אונו

יובל אלבשן (נולד ב-27 בנובמבר 1969) הוא סופר, עורך דין קהילתי ופרופסור למשפטים. כיום מכהן כדיקן הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו.[1] כמו כן משמש אלבשן כמגיש תוכניות אקטואליה ברשת ב'.[2] עד לספטמבר 2013 שימש כסמנכ"ל עמותת ידיד ומנהל רשת מרכזי הזכויות שלה בפריפריה הענייה של ישראל, עמותה שאלבשן היה ממייסדיה בשנת 1997. לאחר מכן, שימש כדיקן פיתוח חברתי בקריה האקדמית אונו עד לשנת 2016.[3]

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבשן נולד בשנת 1969 בבת ים. הוא נינו של שמואל לוין-אפשטיין, מבעלי הוצאת א. לוין אפשטיין. לאחר שירות צבאי כקצין ביחידה 8200, החל ללמוד משפטים באוניברסיטה העברית, ובחר לעבור ולהמשיך את לימודיו בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, שם סיים את לימודיו ב-1996.

התמחה אצל השופט יעקב טירקל בבית-המשפט העליון. לאחר הסמכתו כעורך דין, ייסד וניהל את המחלקה המשפטית של עמותת ידיד ב-1997, ייסד וניהל את חטיבת זכויות האדם במכללת רמת גן בשנת 2000 וייסד וניהל את המרכז לחינוך משפטי לזכויות אדם ולאחריות חברתית באוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 2003.

עד 2007 עמד בראש הקליניקות המשפטיות שבפקולטה למשפטים שבאוניברסיטת העברית בירושלים וכיום משמש כמרצה מן החוץ במספר מכללות למשפטים ובבית הספר לעבודה סוציאלית.

החל משנת 2009 כותב אלבשן ביקורות ספרי עיון עבור עיתון "הארץ".

עד לספטמבר 2013 שימש אלבשן כסמנכ"ל עמותת ידיד ומנהל רשת מרכזי הזכויות של העמותה, אשר היה ממייסדיה.

בספטמבר 2013 התמנה לדקאן לפיתוח חברתי בקריה האקדמית אונו, תפקיד שלא היה קיים עד אז.[4]

בשנת 2015 התמנה אלבשן לפרופסור חבר מקצועי בתחום המשפטים,[5] המיועד למי שאינם בעלי תואר דוקטור ושהישגיהם בתחומם המקצועי הקנו להם מוניטין ייחודי.[6]

ביולי 2016 החל אלבשן לכהן בתפקיד הדקאן של הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו.

החל משנת 2015 ובמשך שנתיים הגיש אלבשן תוכנית רדיו שבועית ברשת ב' בשם "שניים בשתיים", תחילה יחד עם לימור לבנת ולאחר מכן עם אמילי עמרוסי.[7] החל ממאי 2017 מגישים אלבשן ועמרוסי את התוכנית השבועית "היינו כאן" בכאן ב'.

אלבשן נשוי למיכל לייסר, עורכת דין, אב לליה ועילם[8]

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבשן הוא פעיל חברתי, בעיקר במסגרות של ארגונים ציבוריים כמו עמותת ידיד, וקליניקות משפטיות. הוא אחד הדוברים הבולטים של הארגונים החברתיים החוץ פרלמנטריים, ובמשך תקופה ארוכה פעל מחוץ למערכת הפוליטית. מאז 2002 הוא בעל טור בעיתון "מעריב", שמוקדש ברובו לביקורת חברתית.

מאז 2008 מסייע אלבשן להקמת מערכי סיוע משפטי במדינות עולם שלישי, נפאל, תאילנד ומיאנמר.[דרוש מקור]

לאחר הרשעתו של אלאור אזריה בינואר 2017 בעבירת הריגה העיד אלבשן לטובתו בבית המשפט, וטען כי בשלב גזר הדין יש להתחשב בכך שאזריה מגיע מהפריפריה, שכן ענישתו תפגע בו משמעותית יותר מאשר בחייל מהאליטה החברתית-כלכלית.[9]

מספטמבר 2015 משמש אלבשן כיו"ר תוכנית "שכר מצווה" בלשכת עורכי הדין, תוכנית שמעניקה סיוע משפטי פרו בונו לאוכלוסיות נזקקות.[10]

מאבק הקופאיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין המאבקים הרבים שאלבשן יזם והוביל זכה לתהודה רבה המאבק על זכות הישיבה של הקופאיות בסופר פארם. בשנת 2004 אלבשן יצא בקריאה להחרים את הרשת, מה שגרר גל מחאה מתוקשר.[11] אלבשן חבר להסתדרות והקים מטה מאבק נגד העסקה פוגענית. תוך שבוע הוא הגיע להסכם פשרה עם מנהלי הסופר פארם: הרשת הבטיחה לעובדיה שטיחים אורתופדיים, מערך של ביקורת רפואית ו-20 דקות הפסקה בתשלום. בהמשך הוביל אלבשן את מאבק הקלדניות בבתי המשפט ואת המאבק לעיגון זכות היציאה לשירותים של עובדים במקומות מסחר.[12] הצעות החוק שניסח אלבשן יחד עם ח"כ עמיר פרץ שימשו בסיס לחקיקה בנושא בכנסות ה-17 וה-18.

פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת הבחירות לכנסת השבע עשרה הצהיר כי הגיע למסקנה שהפעילות במסגרת ארגוני החברה האזרחית אינה מובילה לשינוי החברתי הנדרש. הוא הצטרף למפלגת העבודה, הודיע על תמיכתו בעמיר פרץ, ופעל כדי לרתום את הפעילים החברתיים לתמיכה במפלגה. אלבשן שובץ במקום לא-ריאלי ברשימת העבודה לכנסת השבע עשרה. בראשית 2007 הביע את אכזבתו מפרץ, והודיע במפתיע על תמיכתו באהוד ברק בפריימריז, שהתקיימו לראשות מפלגת העבודה,[13] אך לא הציב מועמדותו ברשימת המפלגה לכנסת השמונה עשרה.

הערכה ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2004 נבחר אלבשן לאחד מ"אנשי השנה במשפט" על ידי העיתון גלובס.

העיתון The Marker בחר בו בשנת 2005 לאחד מעשרת "המשפיעים לטובה בתחום החברתי".

ב-2006 הוא נבחר לאחד משלושת "עורכי הדין של השנה" על ידי מחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין.

מאז 2007, ולצד תפקידו בעמותת ידיד, הוא ממלא את תפקיד יושב ראש הקרן למפעלי שיקום שהיא רשת מרכזי השיקום התעסוקתי הגדולה בישראל.

בדצמבר 2013 נבחר אלבשן ברשימת "100 ישראלים מעוררי השראה" של עיתון מעריב.[14]

בשנת 2014 נבחר ל"יקיר המקצוע" של לשכת עורכי הדין - מחוזות ת"א ומרכז.

בשנת 2015 העניקה לשכת עורכי הדין לאלבשן אות הוקרה "תואר לשם כבוד-Honoris Causa", הוא התואר הגבוה ביותר שמעניקה הלשכה לחבריה.[15]

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצד כתיבתו בנושאי משפט וחברה, אלבשן כותב ומפרסם גם ספרות יפה, ספרות ילדים ונוער ושירה. ספריו:

  • אתמול סיימו לגזום את השיחים - שירים, עקד 1992.
  • דיני העונשין בעקבות תיקון מספר 39 לחוק - עיון, אתיקה 1995. (יחד עם שחר אלדר)
  • זרים במשפט - נגישות לצדק בישראל - עיון, הקיבוץ המאוחד 2005.
  • תמיד פלורה - רומן, ידיעות ספרים 2009. הספר זכה בפרס "ספר הזהב" מטעם התאחדות המו"לים בישראל על מכירת למעלה מ-20,000 ספרים בשנה.
  • בוטן העכבר והדבק האכזר - פרוזה ילדים, הקיבוץ המאוחד 2010.
  • סיפו - סיפור לא גמור - פרוזה צעיר, ידיעות ספרים 2011. הספר נבחר למצעד הספרים תשע"ג של משרד החינוך[16] וזכה בפרס "יד ושם" לספר לילדים ולנוער לשנת תשע"ד.[17]
  • תיק מצדה - רומן, ידיעות ספרים 2012. הספר זכה בפרס "ספר הפלטינה" מטעם התאחדות המו"לים בישראל על מכירת למעלה מ-40,000 ספרים.
  • פרקליטי העשוקים - על המשפט ככלי לשינוי חברתי - עיון, ידיעות ספרים 2014.
  • חמישה - פרוזה, ידיעות ספרים 2016.
  • בשנים 2010 – 2011 חבר אלבשן יחד עם עברי לידר וגיא מרוז שהלחינו שני שירי מחאה שכתב, "הבית שלי הבית שלך" נגד גירוש ילדי עובדים זרים ו"חזרנו לרוטשילד" – המנון המחאה החברתית.

על ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי פרוזה

"תמיד פלורה" (ידיעות ספרים, 2009)

"בוטן העכבר והדבק האכזר" (הקיבוץ המאוחד, 2010)

"סיפו – סיפור לא גמור" (ידיעות ספרים, 2011)

"תיק מצדה" (ידיעות ספרים, 2012)

"חמישה" (ידיעות ספרים, 2016)

ספרי משפט

"זרים במשפט" (הקיבוץ המאוחד, 2004)

"פרקליטי העשוקים" (ידיעות אחרונות, 2014)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמריו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ טלי חרותי סובר"בלב תל אביב יש הצפה של עורכי דין, אבל בסימטאות האחוריות - שממה", באתר TheMarker‏, 11 בפברואר 2016
  2. ^ אמילי עמרוסי ופרופסור יובל אלבשן- להאזנה | כאן תאגיד השידור, כאן-תאגיד השידור הישראלי
  3. ^ יובל יועז, "למה אוניברסיטת בר-אילן נותנת תואר 'ד"ר של כבוד' לגליה מאור?", באתר גלובס,9 בספטמבר 2013
  4. ^ "לראשונה במוסד להשכלה גבוהה: האקדמית אונו מינתה דיקאן לפיתוח חברתי", אתר "אקדמי", 13 בספטמבר 2013
  5. ^ אישורי הדרגות בתחום מדעי החברה, ניהול ומשפטים | המועצה להשכלה גבוהה, che.org.il (בhe-IL)
  6. ^ החלטת מל"ג מיום 2015.3.3 בעניין מינוי לתואר פרופסור-חבר ופרופסור מן-המנין במסלול מקביל | המועצה להשכלה גבוהה, che.org.il (בhe-IL)
  7. ^ אלכסנדר כץ, "סלוצקי ודומינגז מצטרפים לרצועה חדשה ברשת ב': גם אמילי עמרוסי ואמילי מואטי שם", באתר אייס, 6 ביולי 2016
  8. ^ התקווה האמיתית לילדים לפי יובל אלבשן הארץ, תרבות ילדים, תמר רותם, 30 באוקטובר 2011
  9. ^ גילי כהן"שלב הטיעונים במשפט אזריה: מח"ט כפיר זומן להעיד בבית המשפט", באתר הארץ, 24/01/2017
  10. ^ נחנכה תוכנית "שכר מצווה" ביו"ש, ערוץ 7 (בעברית)
  11. ^ דוד רגב, "מאבק חברתי: לאפשר לקופאיות לשבת במהלך המשמרת", באתר ynet, 17 בנובמבר 2004
  12. ^ רותי סינישלוש שנים אחרי הקופאיות, גם הקלדניות יוצאות למאבק, באתר הארץ, 17/07/07
  13. ^ נדב איל, "פרץ בגד, אני עם ברק", באתר nrg‏, 14 במרץ 2007
  14. ^ "100 ישראלים מעוררי השראה", עיתון "מעריב" דצמבר 2013
  15. ^ לשכת עורכי הדין העניקה הערב אותות הוקרה "תואר לשם כבוד-Honoris Causa" ל-11 אישים מעולם המשפט
  16. ^ מצעד הספרים: רשימת הספרים תשע"ג, אתר משרד החינוך
  17. ^ פרסי יד ושם למפעלים חינוכיים תשע"ד | www.yadvashem.org, www.yadvashem.org (בעברית)