הקרן החדשה לישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הקרן החדשה לישראל
New Israel Fund
סמליל הקרן החדשה לישראל
סמליל הקרן החדשה לישראל
מדינה ארצות הברית
אזורי פעילות ישראל
פעילות תמיכה בארגונים העוסקים בזכויות חברתיות, זכויות פוליטיות, הפרדת הדת מהמדינה ועוד
סניפים ישראל, קנדה, הממלכה המאוחדת, שווייץ, אוסטרליה
נשיאה טליה ששון
מנכ"ל דניאל סוקאץ' (עולמי)
מיקי גיצין (ישראל)
שנת ההקמה 1979
מיקום המטה ניו יורק, ארצות הברית
40°45′04″N 73°58′54″W / 40.7511303°N 73.981715°W / 40.7511303; -73.981715
www.nif.org

הקרן החדשה לישראלאנגלית: New Israel Fund ובראשי תיבות: NIF) היא מלכ"ר אמריקאי שמטרתו, על פי פרסומיו, היא קידום השוויון והדמוקרטיה בישראל. הקרן מעניקה תמיכה כספית למאות ארגונים, שאת פעילותם היא רואה כמקדמת זכויות אדם, דו-קיום בין יהודים לערבים, זכויות מיעוטים בישראל וקהילת הלהט"ב, העצמה נשית ונושאים סביבתיים. בעבר הופיע בדף השאלות והתשובות של הקרן כי היא מתנגדת ל"כיבוש הישראלי" ביהודה ושומרון.[1] בהמשך הניסוח שונה ונאמר שם שהארגונים שהקרן תומכת בהם עושים זאת "מתוך אהבה למדינה ורצון להסיר מעל ישראל את הגיבנת המוסרית של השליטה בעם אחר."[2] לצד חלוקת המענקים הכספיים מפעילה הקרן את "שתי"ל" המספק שירותי תמיכה וייעוץ לעמותות, בעיקר לכאלו הנתמכות על ידי הקרן. הוצאות הקרן בשנים 2014 ו-2015 היו כמאה ועשרה מיליון ש"ח בשנה.[3] לפי ניב גורדון, זוהי הקרן הגדולה ביותר התומכת בארגוני זכויות אדם בישראל.[4]

לקרן סניפים בארצות הברית, בישראל, באירופה, בקנדה ובאוסטרליה.[5] החברה רשומה כמלכ"ר בארצות הברית, בקנדה ובבריטניה. בישראל היא הייתה עמותה רשומה כ"ניו ישראל פאנד" עד שנת 1995, בה ביקשה למחוק את רישום העמותה בישראל, וכיום בפרסומיה בעברית היא מציגה עצמה בשם "הקרן החדשה לישראל". בינואר 2006 זכתה הקרן והזרוע הביצועית שלה להכרה מהאו"ם כארגון שפועל ברוח מגילת האו"ם ומקדם את ערכיה.[6]

נשיאת הקרן היא טליה ששון. מנכ"ל הקרן הוא דניאל סוקאץ' ומנכ"ל הסניף בישראל הוא מיקי גיצין.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרן החדשה לישראל הוקמה בקליפורניה ב-1979 על ידי בני-הזוג ג'ונתן כהן ואלנור פרידמן[7] גייסי תרומות. כהן, פעיל ציבור שנולד וגדל בדרום-אפריקה, אף התגורר בישראל בשלהי שנות השישים, ובמסגרת עבודתו ביקר בישראל בשנות השבעים. הוא סיפר כי "היה מספר נכבד של תורמים בגילנו שהרגישו מנוכרים מתמיכה בישראל, ולא התייחסו בחיוב למגבית היהודית המאוחדת כהוריהם וסביהם". הקמת הקרן הייתה "הרעיון שלנו לדרך לעירוב אנשים בפילנתרופיה יהודית... על בסיס הניסיון (הפילנתרופי) שלנו, הבנו שכמויות קטנות של כסף יכולות להביא לשינויים גדולים.".[8][9]

יחד עם אלווין באום, ראש ברית הלהט"ב בפדרציה היהודית של סן פרנסיסקו, ונעמי לאוטר, מנהלת אזורית של איפא"ק,[10] הם הגיעו לישראל כדי לבחון הקמת קרן חדשה.[8] שניהם הצטרפו לחבריים המייסדים של הקרן שנרשמה בארצות הברית. מטרת הקרן הייתה לתמוך בארגוני חברה אזרחית הדומים בתפיסת פעולתם לארגוני חברה אזרחית אמריקאיים[11] וזאת בניגוד לחלק ניכר מהארגונים, בעשורים הראשונים למדינה, שהיו משויכות למפלגות השונות וקיבלו מימון דרכן.[12]

הסניף הישראלי נרשם ב-1980 לפי פקודת החברות כחברה מסוג "חברת חו"ל" בשם "ניו ישראל פונד",[13][14] והוקמה עמותה ישראלית שנשאה את אותו שם.[15] בשלוש השנים הראשונות הסכומים שעמדו לרשות הקרן היו מצומצמים יחסית.

ב-1982 הגיעה הנהלת הקרן למסקנה שדרוש שינוי יסודי בדרכי פעולתה. לאחר קיום דו-שיח עם הארגונים הממומנים על ידיה, החליטה הנהלת הקרן שהשינוי הדרוש הוא מעבר מסיוע מימוני בלבד למודל משולב של מימון, ייעוץ והכוונה, ולשם כך הוקמה עמותה נוספת ששימשה כאגף המבצעי של הקרן בשם "שתיל - שירותי תמיכה וייעוץ לקידום שינוי חברתי"[16] על ידי שרה קרניאל, שעמדה בראשה בשנים 1982–1983. אחריה שימשה בתפקיד זה שרי ריבקין עד 1998.[6]

בשנת 1985 גדל תקציב סניף הקרן בישראל ל-25,000 דולר. פעילות "שתיל" התרחבה באותה תקופה וכללה גם הכשרת אנשי דוברות ויחצ"נות בקרב הארגונים להם סייעה[דרוש מקור]. ב-1987 נפתח סניף הקרן בחיפה. באותה השנה, לראשונה השתתף ראש הממשלה, יצחק שמיר, בפעילות הקרן: כנס של האגודה הישראלית למען יוצאי אתיופיה בדרישה להעלאת בני משפחה נוספים ארצה.

בשנת 1995 פנו נציגי הקרן לרשם העמותות בבקשה למחוק את שתי העמותות "ניו ישראל פונד" ושתי"ל, ומאז מנוהלת הפעילות על ידי הקרן בארצות הברית שרשומה בישראל כ"חברה זרה", ומפעילה מטעמה את שתי"ל.[15]

בין השנים 20022008 כיהן כנשיא הקרן פטר אדלמן. לפניו כיהנו בתפקיד זה ד"ר מרדכי בר-און ופרופ' יורם פרי. בשנת 2008 מונתה לנשיאת הקרן נעמי חזן שכיהנה כחברה בהנהלת הקרן בין השנים 19931992 עד לבחירתה לכנסת, ומשנת 2007.[17] בשנת 2012 החליף הרב בריאן לורי את נעמי חזן כנשיא הקרן.[18] בין השנים 19911997, אבינעם ערמוני שימוש כמנכ"ל הסניף הישראלי.[19] בנובמבר 2009 החליפו דניאל סוקאץ' ורחל ליאל את לארי גרבר ואליעזר יערי בתפקידי מנכ"ל הקרן ומנכ"ל הסניף בישראל, בהתאמה.[17] מיקי גיצין החליף את רחל ליאל ביולי 2017.[20]

למחרת ניצחונו של אהוד ברק בבחירות לראשות הממשלה ולכנסת ה-15 שלח מנכ"ל הקרן בישראל, אליעזר יערי, מכתב לתורמים ולצוות הקרן, שבו התייחס לתוצאות הבחירות ולחלקה של הקרן בכך. בין השאר כתב:[21]

"אמש התרחש דבר גדול בישראל. החברה הישראלית, בתצוגה מדהימה של דמוקרטיה, הצליחה להשיג שתי מטרות: לסלק מהשלטון קואליציה ביזארית שגילמה סטגנציה פוליטית, הידרדרות מוסרית, וקלריקליות דתית וחברתית; ולהעניק לחברה הישראלית הזדמנות שנייה... אי אפשר להסתכל על מה שקרה ולא לראות את טביעות האצבעות הברורות והאמיצות של הקרן החדשה לישראל ושל 'שתיל'... היום הוא יום גדול לישראל, הוכחנו ששינוי חברתי יכול להפיל שלטון פוליטי. משך השנים, הקרן טיפחה ועמדה מאחורי אותו פוטנציאל, שהתפרץ בין לילה כמו הר געש... אנו הקרן החדשה לישראל ויש ביכולתנו להיות כוח חשוב ביצירתה של ישראל חדשה".

תרגום לעברית. המקור האנגלי מובא כאן

בספטמבר 2011 פרסם אתר ויקיליקס מסמך מסווג שנשלח משגרירות ארצות הברית בישראל לוושינגטון עליו חתום סגן ראש המשלחת האמריקאית, לואיס ג'י מורנו, המסכם פגישה שנערכה ב-23 בפברואר 2010 בין חדווה רדובניץ', סמנכ"לית הקרן החדשה לישראל ומנהלת מחלקת המענקים שלה דאז, עם היועץ הפוליטי של השגרירות.[22] במסמך צוטטה רדובניץ' אומרת "בתוך מאה שנה ישראל תהיה בעלת רוב ערבי, אך היעלמותה של המדינה היהודית לא תהיה הטרגדיה שהישראלים חוששים ממנה, משום שהיא תהפוך לדמוקרטית יותר".[23][24] הקרן החדשה לישראל הגיבה שרדובניץ' עזבה את הארגון משום שדעותיה האישיות סטו מנקודת המבט של הארגון.[25]

למחרת ניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ארצות הברית, פרסם מנכ"ל הקרן, דניאל סוקאץ', מכתב פומבי מטעם הקרן תחת הכותרת "העולם לקח צעד ענק לאחור" בו הביע את צערו על הבחירה, וכתב בסופו: "איננו יכולים להרשות לעצמנו להשתופף באומללותנו ולהתנתק מהעולם [...] אז הבה נרשה לעצמנו לחוש נדכאים, חרדים ומפוחדים. ולאחר מכן הבה נשוב לעבוד בבניית ישראל טובה יותר ואמריקה טובה יותר. היום, אנו אבלים; מחר, אנו מתארגנים".[26]

פעילות הקרן[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיקר פעולתה של הקרן החדשה לישראל היא חלוקת מענקים לארגונים. על פי דוח הקרן מ-2010, מאז היווסדה ב-1979 היא העניקה יותר מ-250 מיליון דולר לכ-850 ארגונים.[27] 30% מהכספים שחילקה הקרן בשנת 2007 הופנו לארגונים הפועלים בקרב ערביי ישראל.[28] מלבד הסניף הראשי בירושלים, מפעילה הקרן סניפי משנה, באמצעות שתיל, בבאר-שבע, בחיפה, בלוד ובבאקה אל-גרביה. נכון ל-2010 מועסקים במסגרת הקרן החדשה לישראל ושתי"ל 130 עובדים.[29]

מלבד תמיכה בארגונים, הקרן תומכת גם בקואליציות של ארגונים, למשל הפורום לדיור ציבורי,[30] ובמאבקים ציבוריים ספציפיים. כך למשל תרמה תרמה הקרן ביולי 2011 כ-35,000 ש"ח למאהלים עבור מחאת האוהלים[31] ובינואר 2014 תרמה 3,000 דולר למימון הפגנה של מסתננים מאפריקה בכיכר רבין בתל אביב.[32]

גופים נתמכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם הארגונים שקבלו את תמיכת הקרן נמנים:[33]

בין השאר מממנת הקרן את פרויקט "אוהדים למניעת אלימות בספורט", המופעל בשיתוף מינהל הספורט של משרד התרבות והספורט, אגף מצילה[34] של המשרד לביטחון הפנים, וההתאחדות לכדורגל בישראל. הפרויקט[35] הוא תוכנית מניעתית והסברתית כוללת בליגת-העל שמטרתה להפחית את האלימות בספורט.

הקרן שותפה עם פרויקט תגלית בארגון מסלול סיורים מיוחד במסגרת הפרויקט, בשם: "גלו את ישראל: שלום, פלורליזם וצדק חברתי".[36]

פרויקטים מרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שתיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שתיל (ארגון)

בשנת 1982 יזמה הקרן החדשה לישראל את הקמת "שתיל" - גוף שיספק שירותי תמיכה וייעוץ לעמותות הנתמכות על ידה.

תוכנית המשפטנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז אמצע שנות ה-80 מפעילה הקרן תוכנית דו-שנתית במסגרתה מעניקה הקרן מלגת לימודים למשפטנים ישראלים היוצאים ללימודי תואר שני במשפטים בארצות הברית, תוך התמחות בזכויות האדם. משתתפי התוכנית זוכים למלגה הכוללת את מימון שכר הלימוד, הוצאות הנסיעה והוצאות המחייה בארצות הברית. לאחר חזרתם לישראל משובצים משתתפי התוכנית לעבודה במשך שנה באחד מהארגונים העוסקים בתחומי זכויות האזרח בישראל. בשנה זאת מקבלים המשתתפים משכורת חודשית מהקרן. בראש ועדת ההיגוי של התוכנית עומד עו"ד יהושע שופמן.[37] עם משתתפי התוכנית בעבר נמנו עורכי הדין אביגדור פלדמן, חסן ג'בארין, דן יקיר, ד"ר יובל קרניאל, ד"ר נטע זיו ועו"ד שמאי ליבוביץ.[38]

"כנגד כל הסיכויים"[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כנגד כל הסיכויים
  • בשנת 2006 שודרה בערוץ 2 הסדרה "כנגד כל הסיכויים" שהופקה על ידי שידורי קשת בשיתוף הקרן החדשה לישראל. בכל אחד משלושה עשר פרקי הסדרה הובא סיפורו של פעיל ומנהיג חברתי באחד מהארגונים השונים הפועלים לשינוי חברתי.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "פרס הרמן שוורץ" הניתן למשפטן עבור "הישגים בולטים בתחום זכויות אדם וקידום צדק חברתי". הפרס על שמו פרופ' הרמן שוורץ שייסד את תוכנית המשפטנים של הקרן.
  • פרס עבור פעילות התורמת לדו-קיום בין יהודים לערבים בישראל על שמה של ישראלה גולדבלום, ממקימי שלום עכשיו וסגנית נשיא הקרן החדשה לישראל.
  • הפרס לשינוי חברתי והעצמת נשים על שם יפה יערי.

קרנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הקרן החדשה לישראל יצרה שותפות עם קרן פורד ומנהלת עבורה את קרן פורד ישראל החל משנת 2003. במסגרת שיתוף הפעולה בין הקרנות העבירה קרן פורד מענקים בסך 40 מיליון דולר דרך הקרן החדשה לישראל.[39] 20 המיליון הראשונים ניתנו לחלוקה בתקופה של חמש שנים, שבסיומם ניתנו 20 מיליון נוספים לחמש שנים נוספות, ובסופן אמורה קרן פורד להפסיק לתרום באמצעות הקרן החדשה לישראל. התרומה מקרן פורד מהווה כשליש מסך התרומות שמקבלת הקרן בשנים אלו.[40] מענקיה של קרן פורד בישראל מופנים למטרות של קידום "זכויות אדם ואזרח, צדק חברתי ויוזמות פתרון של הסכסוך הישראלי-ערבי". את קרן פורד בישראל מנהל אהרן בק.[41]
  • הקרן נתמכה על ידי האיחוד האירופי. ב-2006, למשל, העביר האיחוד האירופי לקרן כ-700,000 דולר[דרוש מקור].
  • "קרן דפנה" על שם פרופ' דפנה יזרעאלי, פעילה פמיניסטית ומראשי הקרן החדשה לישראל. קרן דפנה מנוהלת על ידי הקרן החדשה לישראל ותומכת בפרויקטים המקדמים מנהיגות נשים וערכים פמיניסטיים.

פולמוס סביב פעולת הקרן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת 2010 יצאה תנועת "אם תרצו" במסע פרסום, שכוון נגד הקרן החדשה לישראל ונגד נשיאתה, נעמי חזן. "אם תרצו" האשימה את הקרן בתמיכה בארגונים שסיפקו נתונים לוועדת גולדסטון, וטענה כי ללא נתוני ארגונים אלה נראה שלא היה לגולדסטון ביסוס לרוב טענותיו.[42] בנוסף טענו שהקרן תומכת בארגונים המגישים תביעות נגד קציני צה"ל מחוץ לישראל בהאשמה של פשעי מלחמה. בקמפיין כונתה חזן בשם "נעמי גולדסטון-חזן", והוצגה כבעלת קרן, המנגחת את דגל ישראל. "מעריב" דיווח בהבלטה על טענות "אם תרצו",[43] ואישים שונים הצטרפו לביקורת זו.[44] לביקורת של "אם תרצו" הצטרף גם בן-דרור ימיני,[45] שציטט במאמרו מכתב של פעילה תחת שם בדוי המספרת כי שמעה אמירות כאלה בסמינר של הקרן. הקרן הגיבה לטענות אלה בפרסום מודעות ענק בעיתונות (בפרט במעריב) ובאינטרנט, שבהן אמרה כי דברי ימיני ודברי הבחורה אותה הוא מצטט "רצוף שקרים, מניפולציות ועיוותים".[46]

חזן כינתה את מסע הפרסום: "הפצת שקרים מקארתיסטית",[47] והקרן פרסמה מסמך תגובה לטענות "אם תרצו", ובו טענה שהמסמך של "אם תרצו" הוא מניפולציה שקרית.[48] גם עמותת "קשב", הנתמכת על ידי הקרן, פרסמה מסמך תגובה בו אמרה כי המסמך של "אם תרצו" מגמתי ורצוף עיוותים.[49] הפרשה נידונה גם בדיון סוער במליאת הכנסת.[50] לדברי הקרן, הקמפיין של "אם תרצו" הביא לגידול ניכר במספר התורמים ובהיקף התרומות לקרן.[51]

לביקורת של "אם תרצו" הצטרף גם NGO Monitor.[52] אחרי מכתב פומבי ששלח פרופ' ג'רלד מ. שטיינברג מהארגון[53] לרחל ליאל, מנכ"לית הקרן, ובו קבל כנגד ארגון השמאל הרדיקלי "קואליציית נשים לשלום" המשתתף בקמפיין ה-BDS נגד ישראל וכנגד תמיכת הקרן בו, הודיעה ב-15 במאי 2011 הקרן החדשה לישראל על הפסקת הזרמת המענקים ל"קואליציית נשים לשלום" ודרשה מהם להסיר את שמה מרשימת התורמים באתר. בתגובה האשימה הקואליציה את הקרן ב"כניעה למסע ההסתה שמתנהל נגד ארגוני השמאל וזכויות האדם".[54]

מנגד פרסמו אנשי רוח, ובהם הסופר א. ב. יהושע והמחזאים יהושע סובול ועדנה מזי"א, עצומה שבה הביעו "שאט נפש ממסע ההסתה והשנאה המתנהל בשבועות האחרונים נגד הקרן החדשה לישראל ונגד ארגוני זכויות האדם בישראל".[55] מספר אמנים וחברי כנסת ערכו אירוע תמיכה בקרן החדשה לישראל.[56]

בעקבות הביקורת נגדה יצאה הקרן במסע פרסום תחת הכותרת "לא נסתום" שבמסגרתו הועלה אתר אינטרנט בשם זה[57] וגויסו בלוגרים על מנת שישתתפו במאבקה של הקרן.[58]

העיתונאי האמריקאי אדווין בלאק עסק בספרו מ-2013 "Financing the Flames" ("לממן את הלהבות") במקורות המימון של קמפיינים לדה-לגיטימציה של ישראל, וכלל בהם את הקרן החדשה לישראל.[59][60] הוא כתב שהקרן מממנת כ-800 ארגונים שהמטרות של מרביתם טובות אך 80 מהם הם ארגונים פוליטיים הפועלים נגד ישראל.[61]

בפברואר 2015 ביטלו חברי הכנסת צחי הנגבי, ציפי חוטובלי, זאב אלקין, גילה גמליאל, נפתלי בנט, איילת שקד ואריה דרעי את השתתפותם בכנס "ועידת ישראל לדמוקרטיה" של העיתון "הארץ", עקב החסות שמעניקה לו הקרן החדשה לישראל.[62] נשיא המדינה, ראובן ריבלין, דחה את הקריאה להחרים את הקרן ונאם בפתיחת הכנס. נאמו בכנס גם יצחק הרצוג, דני דיין, זהבה גלאון, איימן עודה, ידידיה שטרן ועוד.

בתגובה לקמפיין "השתולים" של "אם תרצו", שבו הוצגו פעילי שמאל כפועלים נגד מדינת ישראל וחייליה, יצאה הקרן בינואר 2016 בקמפיין שכותרתו "בשתול הזה הם כבר טיפלו", לצד תמונתו של יצחק רבין.[63]

במהלך השנים החליטו ארגונים אחדים לנתק קשר עם הקרן ולוותר על קבלת מימון ממנה. דוגמאות לכך:

  • מוסדות הקשורים בתנועת "הקיבוץ הדתי", ובהם "קרן הרצוג" ונאמני תורה ועבודה, קיבלו תקציבים מהקרן. בפברואר 2011 קראה תנועת "הקיבוץ הדתי" למוסדות אלה שלא לקבל כספים מהקרן, בשל המטרות שלטענתה הקרן מנסה לקדם.[64]
  • ב-2016 החליט ארגון השמאל "מולד" לוותר על תקצוב מהקרן החדשה בנימוק שהקרן החדשה משתפת פעולה עם ארגונים אנטי-ציוניים.[65]

בקרב הימין הישראלי הפך קשר עם הקרן החדשה לישראל, ובפרט קבלת מימון ממנה, לאות גנאי.[66] כך למשל, בתגובה לתחקיר של התוכנית "עובדה" של אילנה דיין שעסק בראש הממשלה, בנימין נתניהו, ציינה לשכת ראש הממשלה שדיין קיבלה אות הוקרה "מהקרן האנטי-ציונית" - קרי הקרן החדשה לישראל.[67] בתגובה נוספת, לתחקיר של העיתונאי רביב דרוקר, ציין נתניהו בדף הפייסבוק שלו את המימון האדיר שקיבל גוף בראשות דרוקר מהקרן.[68] בשנת 2015 פרסמה מפלגת הבית היהודי הודעה המברכת על פרישת עו"ד בתיה כהנא דרור, מנכ"לית ארגון "מבוי סתום", מהבחירות הפנימיות של המפלגה: "אנשי הקרן החדשה לישראל, ארגון הפוגע בחיילי צה״ל ובכל אינטרס ישראלי, אינם רצויים בבית היהודי. ברוך שפטרנו".[69]

באפריל 2018 טען ראש הממשלה בנימין נתניהו שהקרן החדשה לישראל היא הגורם המרכזי שהפעיל לחץ אירופי על ממשלת רואנדה לסגת מההסכם שאליו הגיעה איתה מדינת ישראל להוצאת המסתננים מאפריקה לתחומה. הוא הוסיף כי הקרן היא "ארגון זר שמקבל מימון מממשלות זרות ומגורמים עוינים לישראל, כמו הקרנות של ג'ורג' סורוס. מטרת העל של הקרן היא מחיקת הצביון היהודי של ישראל והפיכתה למדינת כל אזרחיה, לצד מדינת לאום פלסטינית נקייה מיהודים בקווי 67׳ שבירתה ירושלים".[70][71] הוא הודיע שביקש מיו"ר הקואליציה, דודי אמסלם, להוביל מהלך להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית על פעילות הקרן.[72] נשיאת הקרן הכחישה שהארגון פנה לרואנדה או לגורמים אירופאים בנושא,[73] והוסיפה כי "ראש הממשלה עבר הערב כל קו אדום בהסתה נגד הקרן החדשה לישראל".[74]

באוגוסט 2018 פתח ארגון "חותם" בקמפיין נגד עמותות ואישים דתיים שקיבלו מימון מהקרן ופעלו לפי הקמפיין למען מטרות כהפרדת הדת מהמדינה, וקרא לציונות הדתית להתנתק מהם.[75] על הקמפיין נמתחה ביקורת, בין השאר על ידי אותם ארגונים.[76][77][78]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. הקרן החדשה לישראל נחשפת – מאחורי הקלעים של הארגון המושמץ במדינה (פרק ראשון), באתר ערוץ עשר, 2 בנובמבר 2017 (במקור, מאתר "nana10") סרטונים
  2. מי הם היהודים שנאבקים ב"קרן החדשה" מעבר לים? (פרק שני), באתר ערוץ עשר, 9 בנובמבר 2017 (במקור, מאתר "nana10") סרטונים

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שאלות ותשובות | הקרן החדשה לישראל, www.nif.org.il אורכב מן המקור בתאריך 8 באפריל 2012
  2. ^ שאלות נפוצות לגבי הקרן החדשה לישראל, האם הקרן תומכת בארגונים שפועלים להעמיד לדין חיילי צה”ל?, www.nif.org.il אורכב מן המקור בתאריך 7 באפריל 2018
  3. ^ "הקרן החדשה לישראל (NIF)". NGO Monitor (בעברית). בדיקה אחרונה ב-21 באוגוסט 2017. 
  4. ^ Neve Gordon, Human Rights as a Security Threat: Lawfare and the Campaign against Human Rights NGOs, Law & Society Review, 48, 2014, עמ' 311–344
  5. ^ Staff | New Israel Fund
  6. ^ 6.0 6.1 רותי סיני"לא לקחת כוח מאחרים - לתת אותו", באתר הארץ, 8 בינואר 2006
  7. ^ Blake Eskin, FEATHERMAN FILE
  8. ^ 8.0 8.1 Lori Eppstein, New Israel Fund to celebrate 20 years of social activism, 15.1.1999
  9. ^ Helen Roberts, AMERICAN JEWISH DONATIONS TO ISRAEL, Contemporary Jewry, 20, 1999, עמ' 201–213
  10. ^ Ms. Naomi Lauter, פרופיל ב Zoominfo
  11. ^ Michael M. Laskier, Israeli Activism American-Style: Civil Liberties, Environmental, and Peace Organizations as Pressure Groups for Social Change, 1970s-1990s, Israel Studies, 5, 2000, עמ' 128–152
  12. ^ בני גדרון, חגי כץ, Benny Gidron, Hagai Katz, Patterns and scope of government funding as a reflection of policy toward the third sector in Israel / דפוסי מימון ממשלתי והיקפו כמשקפי מדיניות כלפי המגזר השלישי בישראל, State & Society / מדינה וחברה, 2, 2002, עמ' 43–66
  13. ^ טלי חרותי-סובר, השקיפות נדחקת לקרן זווית, באתר ynet, 29.11.2006
  14. ^ רשם החברות, באתר משרד המשפטים
  15. ^ 15.0 15.1 קלמן ליבסקינד, מדינת החופש הגדול, מעריב, מוספשבת, 25 בפברואר 2011.
  16. ^ אודות שתיל
  17. ^ 17.0 17.1 הנהלה, באתר הקרן החדשה לישראל
  18. ^ חמי שלויהודי טוב: הנשיא החדש של הקרן החדשה לישראל רוצה להגשים, באתר הארץ, 3 באוגוסט 2012
  19. ^ "New Israel Fund Tackles Long Term". tribunedigital-chicagotribune (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-2 בנובמבר 2017. 
  20. ^ זה המנכ"ל החדש של הקרן החדשה לישראל, באתר כיכר השבת, 16 במאי 2017
  21. ^ אמנון לורד, המהפכה הניהיליסטית, מקור ראשון, 24 באוקטובר 2003, (בארכיון האינטרנט)
  22. ^ KNESSET CONSIDERS CONTROVERSIAL NGO LEGISLATION TO REGISTER AS FOREIGN AGENTS, אתר ויקיליקס, (סעיף 7) מזהה מסמך: 10TELAVIV439_a, ‏25 בפברואר 2010 (באנגלית)
  23. ^ אראל סג"ל, "היעלמות המדינה היהודית – לא טרגדיה", באתר nrg‏, 5 בספטמבר 2011
  24. ^ "Wikileaks Bombshell: New Israel Fund Official Endorses End of Jewish State - Commentary Magazine". Commentary Magazine. 6 בספטמבר 2011. 
  25. ^ "NIF Statement: Wikileaks and Anti-Democratic Legislation" (הודעה לעיתונות). New Israel Fund. 6 בספטמבר 2011. 
  26. ^ מכתבו של סוקאץ' בעמוד הפייסבוק של הקרן, 9 בנובמבר 2016
  27. ^ 2010 Annual Report קובץ PDF
  28. ^ שמואל רוזנרהכסף היהודי והאזרח הערבי, באתר הארץ, 4 באפריל 2007
  29. ^ עובדי הקרן החדשה לישראל חתמו על הסכם קיבוצי, באתר "כוח לעובדים", 10 באוקטובר 2010
  30. ^ סדן, אלישבע, עבודה קהילתית : שיטות לשינוי חברתי, הקיבוץ המאוחד, תשס"ט 2009, פרק חלק ד התארגנות לבניית קהילה, פרק ג המאבק על הדיור הציבורי
  31. ^ אביב לביא, "הקרן החדשה" מימנה כמה מאהלים, אך לא סייעה להפגנה, באתר nrg‏, 2 באוגוסט 2011
    טלי חרותי-סוברמנכ"לית הקרן החדשה לישראל: המחאה הפתיעה גם אותנו - אבל אנחנו לא מאחוריה, באתר TheMarker‏, 4 בספטמבר 2011
  32. ^ דנה וילר-פולק‏, אילו ארגונים מסייעים במימון מחאת מבקשי המקלט?, באתר וואלה! NEWS‏, 09 בינואר 2014
  33. ^ ארגונים נתמכים, באתר הקרן החדשה לישראל
  34. ^ מניעת פשיעה ואלימות בספורט
  35. ^ פרויקט אוהדים למניעת אלימות בספורט
  36. ^ NIF and UPZ Taglit-Birthright Israel Trip באתר הקרן
  37. ^ תוכנית המשפטנים
  38. ^ יובל יועז, המהפכה החוקתית של הקרן החדשה לישראל, באתר הארץ, 24 במאי 2010
    נטע זיו, ריאיון עם פרופ' הרמן שוורץ, מייסד התוכנית להכשרת מנהיגות משפטית בתחום זכויות האדם והאזרח של הקרן החדשה לישראל, מעשי משפט ב 2009
    עורכי הדין בתוכנית "הקרן החדשה לישראל", באתר הארץ
    עומר כרמון, תורמי הקרן דורשים הבהרות: מדוע שימש כספנו למימון שמאי ליבוביץ'?, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 16 באפריל 2005
  39. ^ עידן יוסף, מענק של מיליונים לקרן החדשה לישראל, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 6 בספטמבר 2007
  40. ^ רן דגוני, ‏קרן פורד תפסיק לתרום לישראל על ידי "הקרן החדשה", באתר גלובס
  41. ^ Ford Foundation and New Israel Fund announce $20 Million Fund For Grant Making In Israel, באתר הקרן החדשה לישראל
  42. ^ מחקר: מעורבות הקרן החדשה לישראל בדו"ח גולדסטון - טיוטה, באתר "אם תרצו"
  43. ^ בן כספית, התרומה שלנו לחומרים מהם עשוי דוח גולדסטון, באתר nrg‏, 30 בינואר 2010
  44. ^ יעקב עמידרור, זכות הציבור לדעת על הקרן החדשה (עמ' 4), גליון "ישראל השבוע" של ישראל היום, ‏12 בפברואר 2010
  45. ^ בן-דרור ימיני, דמוניזציה. מבט מבפנים, nrg מעריב (פורסם במקור ב"מוספשבת" של מעריב ב-16 ביולי 2010), אורכב מן המקור בתאריך 9 בספטמבר 2012, ‏16 ביולי 2010
    בן דרור-ימיני, זמן להפסיק להתכחש, באתר ynet, 2 בדצמבר 2018
  46. ^ הדוח השלם לבחינת תחקיר "אם תרצו" באתר הקרן החדשה לישראל
    הקרן עונה לפרסומים האחרונים אודות סמינר המנהיגות שהתקיים על ידי מכון רוקווד ושתיל, באתר הקרן החדשה לישראל, 7 באוקטובר 2010
  47. ^ שלום ירושלמי, נעמי חזן: הפכתי להיות מטרה של ארגוני ימין, באתר nrg‏, 12 בפברואר 2010
    יהונתן ליס, נעמי חזן דווקא גאה בקמפיין השלילי נגדה המציג אותה כעומדת מאחורי דו"ח גולדסטון, באתר הארץ, 5 בפברואר 2010
  48. ^ אם תרצו – נמציא לכם עובדות, באתר הקרן החדשה לישראל
  49. ^ אם תרצו - זו אגדה, באתר "קשב"
  50. ^ פנחס וולף‏, ארדן: יש עמותות שמנסות לחסל את ישראל, באתר וואלה! NEWS‏, 3 בפברואר 2010
  51. ^ יצחק בן-חורין, הקמפיין נגד "הקרן החדשה" הזניק את התרומות, באתר ynet, 21 באפריל 2010
  52. ^ הקרן החדשה טוענת שהיא אוהבת את ישראל, אבל נותנת מיליוני דולרים לארגונים שעוסקים בדה-לגיטימציה של המדינה, אתר NGO Monitor
  53. ^ מכתבו של פרופ´ שטיינברג למנכ´ל הקרן החדשה לישראל רחל ליאל, NGO Monitor, ‏ 13 במאי 2011.
  54. ^ תגובת הקואליציה לקרן החדשה לישראל, באתר קואליציית נשים לשלום
  55. ^ עומר רבין‏, אלופים במילואים יוצאים נגד ארגוני השמאל, באתר וואלה! NEWS‏, 04 בפברואר 2010
  56. ^ אסף נבו, ‏מפגיני ימין נגד אסף אבידן, מארינה ורונה קינן, שתמכו בקרן החדשה לישראל, באתר ‏mako‏‏, ‏17 באפריל 2010‏
  57. ^ lonistom.co.il, אורכב מן המקור ב-10 באוגוסט 2011
  58. ^ יוסי גורביץ, סותמי הפיות, בבלוג "החברים של ג'ורג'"
  59. ^ עקיבא ביגמן, הקרן החדשה מלבה את הסכסוך: ראיון עם אדווין בלאק, באתר מידה, 27 בפברואר 2014
  60. ^ Black, Edwin (22 באפריל 2014). "Financing the Flames -- NIF Parade Fracas Pushes Outraged Jewish Groups to Define Mainstream". Huffington Post. 
  61. ^ אריק בנדר, "בארה"ב מממנים מטרות נגד ישראל בלי ידיעה", באתר nrg‏, 19 בפברואר 2014
  62. ^ חנן גרינווד, ‏הליכוד והבית היהודי ביטלו השתתפותם בכנס הקרן החדשה לישראל, באתר כיפה, 2 בפברואר 2015
    יאיר אטינגרגם דרעי ביטל את השתתפותו בכנס "ועידת ישראל לדמוקרטיה", באתר הארץ, 4 בפברואר 2015
    ועידת ישראל לדמוקרטיה - תוכנית הכנס
  63. ^ אריק בנדר, ‏קמפיין נגד הסתה עם תמונתו של רבין: "בשתול הזה הם כבר טיפלו", באתר מעריב השבוע, 13 בינואר 2016
  64. ^ ישי קרוב, מוסדות הקיבוץ הדתי מתנתקים מהקרן לישראל חדשה, באתר ערוץ 7, 10.2.2011
  65. ^ רועי שרון, ארגון ״מולד״ לקרן החדשה לישראל: לא רוצים את הכסף שלכם יותר, באתר ערוץ עשר, 29 במרץ 2016 (במקור, מאתר "nana10").
  66. ^ ישראל רוזנר ואיתי רום, "המקור", הקרן החדשה לישראל נחשפת – מאחורי הקלעים של הארגון המושמץ במדינה, באתר ערוץ עשר, 2 בנובמבר 2017 (במקור, מאתר "nana10")
  67. ^ התחקיר של אילנה דיין על נתניהו - והתגובה שאסור לפספס, באתר TheMarker‏, 7 בנובמבר 2016
  68. ^ מתי טוכפלד, ‏נתניהו מגיב לתחקיר דרוקר: "'עיתונאי' שקיבל מימון אדיר מהקרן החדשה לישראל", באתר ישראל היום, 15 בנובמבר 2016
  69. ^ קובי נחשוני, פורשת ערב הפריימריז: "הבית היהודי משיחי", באתר ynet, 14 בינואר 2015
  70. ^ הקרן החדשה לישראל, בעמוד הפייסבוק של בנימין נתניהו, 3 באפריל 2018
  71. ^ דנה ירקצי וטל שלו‏, נתניהו זורק את האחריות על הקרן החדשה לישראל: "לחצו על רואנדה", באתר וואלה! NEWS‏, 03 באפריל 2018
  72. ^ חדשות 2, ‏"נקים ועדת חקירה נגד הקרן החדשה", באתר ‏mako‏‏, ‏3 באפריל 2018‏
  73. ^ הבוקר הזה, נשיאת הקרן החדשה לישראל: לא דיברנו עם אף אחד באירופה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 04 באפריל 2018
  74. ^ מורן אזולאי, הקרן החדשה: נתניהו עבר כל קו אדום בהסתה נגדנו, באתר ynet, 3 באפריל 2018
  75. ^ הציונות הדתית מתנתקת מארגוני הקרן החדשה | חותם- יהדות על סדר היום, אתר "חותם"
  76. ^ מכתב פומבי לרבני "חותם", באתר ערוץ 7, 23 באוגוסט 2018
  77. ^ יהונתן קליין, ‏'בית הלל' נגד 'חותם': "די לקמפיינים מפיצי השנאה", באתר כיפה, 23 באוגוסט 2018
  78. ^ גיא עזרא, ‏הרב חיים נבון: "ארגון חותם מפגין תוקפנות", באתר "סרוגים", 22 באוגוסט 2018