קרן תקווה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קרן תקווה ישראל
לוגו של התקווה.JPG
שפה רשמית אנגלית, עברית
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
משרד ראשי אהליאב 5, ירושלים
מקום פעילות ברחבי העולם
מייסדים זלמן ברנשטיין
יושב ראש רוג'ר הרטוג
מזכיר כללי אריק כהן
מנכ"ל עמיעד כהן
תאריך הקמה 1992 עריכת הנתון בוויקינתונים
https://tikvahfund.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מרכז קרן תקוה בירושלים, רוממה

קרן תקווה היא ארגון יהודי שמטרתו "לטפח מצוינות אינטלקטואלית ואזרחית בעם ישראל ובמדינת ישראל". הקרן דוגלת בציונות, שוק חופשי, ושמרנות לצד חירות הפרט.

הקרן הוקמה בשנת 1998 בידי הפילנתרופ האמריקאי זלמן ברנשטיין, אשר ייסד במקביל את צו פיוס, מרכז שלם וקרן אבי חי. הקרן נוהלה עם הקמתה על ידי ישי דוידי. יו"ר הקרן הוא רוג'ר הרטוג (אנ').

הקרן מפעילה מיזמים חינוכיים ואינטלקטואליים בישראל ובארצות הברית; תוכניות אקדמיות וחינוכיות, מענקי מחקר ופרסומים. הקרן מוציאה לאור את כתבי העת Jewish Review of Books ו"השילוח", וכן מממנת את אתרי האינטרנט "מידה", Mosaic ו-Library of Jewish Ideas (בשיתוף הוצאת אוניברסיטת פרינסטון). הקרן גם נמנית עם תורמיו המובהקים של המכון לאסטרטגיה ציונית פורום קהלת וצריך עיון.

קרן תקווה ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרן תקווה ישראל היא המרכז הישראלי של קרן תקווה ניו יורק. המרכז פעל מספר שנים כחלק בלתי נפרד מהקרן בארצות הברית עד שב-2017 התמנה מנכ"ל חדש, עמיעד כהן, לעמוד בראש הקרן בישראל ולהציבה כקרן מרכזית בשיווק רעיונות שמרניים ומשפיעה על השיח במדינת ישראל. במסגרת זאת, הוקם כתב עת השילוח להגות ומדיניות. בשנת 2014 עברה הקרן לרחוב אהליאב 5, ירושלים.

הסמינרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמינר קיץ של קרן תקווה

פרויקט הדגל של הקרן הוא הפעלת סמינרים בישראל וברחבי העולם אשר מתמקדים בארבעה תחומים: אסטרטגיה צבאית ומדינאות; כלכלה ומדיניות ציבורית; מחשבה חברתית; והגות והיסטוריה יהודית. הסמינרים אורכים שלושה שבועות ופונים, בהתאם לתוכן הסמינר הספציפי, לקהל ייעודי: פוליטיקאים, אקדמאים, חרדים, אנשי מקצוע והציבור הרחב. למשתתפי הסמינרים מוענק אש"ל מלא ומלגת קיום.

סמינר Tikvah Fellowship נערך בניו יורק בשאיפה "לבנות את דור המנהיגות הבא של העולם היהודי והציוני" ומשתתפים בה אמריקאים לצד ישראלים.

הסמינרים לחרדים קרויים "חכמתכם ובינתכם" והם נערכים מתוך הכרת הקרן "בחשיבות הרבה של הציבור החרדי עבור העם היהודי בכלל ומדינת ישראל בפרט". סמינרים אלו מתקיימים במלון "ציפורי בכפר" בקיבוץ חפץ חיים. כמקובל במסגרות אקדמאיות המיועדות למגזר החרדי, ההרצאות נמסרות מפי מרצים גברים בלבד. הנושא המרכזי הוא "שמרנות מול חדשנות והמתח ביניהם", ובמסגרתו נבחנים בין היתר: מחשבת ישראל בעת החדשה, מוסר ומוסריות במורשת ישראל, אקטיביות ופסיביות במסורת ישראל, חירות וגבולותיה ביהדות, מדע מדינה: האסכולה הצרפתית והאסכולה הבריטית, שמרנות ויהדות, מה אנחנו צריכים לשמר?, התנ"ך כספר מכונן בעידן המודרני, חירות פוליטית וכלכלית, גישת התורה במישור הכלכלי, ה"חרדיות" - סוציולוגיה ואידאולוגיה.

דיקנים ומרצים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצוות המרצים בתחום "מחשבה והיסטוריה יהודית" נמנים רות גביזון, מיכה גודמן, משה הלברטל, יוסי קליין הלוי, הלל הלקין, יורם חזוני, מרים קוסמן, סלי מרידור, חיים נבון, יהודה ריינהרץ, שלמה ריסקין והרב מאיר סולובייצ'יק.[1]

בצוות המרצים בתחום "מדינאות" נמנים אליוט אברמס, יעקב עמידרור, ג'ון בולטון, מייקל דורן, דאגלס פיית', ג'ושוע מורבצ'יק, מיכאל אורן, ריצ'רד וגנר ופול וולפוביץ.

בצוות המרצים בתחום "מחשבה חברתית" נמנים דניאל ג'ונסטון, צ'ארלס קראוטהאמר, ויליאם קריסטול, דוד סתיו, גדעון ספיר, נורמן פודהורץ, דניאל פוליסר, וונדי שליט, ג'ונתן סילבר ומייקל וולצר.

צוות המרצים בתחום "כלכלה ומדיניות ציבורית" כולל את דן בן-דוד, מרטין פלדשטיין ואחרים. בראש צוות המרצים של תוכנית "חכמתכם ובינתכם" עומד הרב יהושע פפר.

כתב העת "השילוח"[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – השילוח (כתב עת ישראלי)

באוקטובר 2016 החלה הוצאתו לאור של כתב העת "השילוח"[2] בעריכתו של יואב שורק (אין קשר בין כתב העת לעיתון ההיסטורי "השילוח") ובחסות קרן תקווה. כתב העת יוצא לאור חמש פעמים בשנה, והוא כולל מאמרים עיוניים ומאמרי ביקורת. כתב העת כולל בכל גיליון מאמר או שניים מתורגמים, וכן מאמר או קטע עברי ישן תחת הכותרת "קלאסיקה עברית". בין הנושאים שנדונו בגיליונות הראשונים: מזרח תיכון לאסטרטגיה, כלכלה ומבנה המשק, זהות לאומית וסוגיות ממשל, מבנה המשפחה והזהות המינית, וכן מאמרים בהגות יהודית וציונית.

כנס "שמרנות ישראלית"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוזמת קרן תקווה נערך ב-16 במאי 2019 כנס "שמרנות ישראלית" הראשון, בבנייני האומה.[3] הכנס נועד לפתוח דיון בהגדרת ה'שמרנות' שמתאימה לחברה הישראלית ותכנית הכנס כללה מושבים מקבילים שעסקו בהיבטים הפוליטיים, האינטלקטואליים והחברתיים של השמרנות בתחומי מדיניות, כלכלה ותרבות.

יואב שורק הגדיר את מהות הכנס: "נקודת התחלה ונקודת סיום - סיום שלב ארוך ומורכב של זריעת זרעים בערוגות שונות, והתחלה של שלב חדש, שבו מבקשים לאסוף את היבול הצנוע של אותם זרעים מן הערוגות השונות לכלל תנועה מוכרזת, כדי שלדברים יהיה כוח ותהודה וכדי שיוכלו להתברר עוד ועוד"[4].

מחלוקת על מאפייני הקרן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההיסטוריון אדם רז כתב על קרן תקווה: "גוף זה מגדיר את עצמו כ"מוסד פילנתרופי ומכון חשיבה אמריקאי", הפועל בזירה האזרחית בישראל לקידום "חירות הפרט", "שוק חופשי" ותפיסה תרבותית "מסורתית". בקצרה, אלה מילים מכובסות לקידום תאוריות שמרניות וניאו־ליברליות."[5]

בנושאי דת ותרבות, הקרן אימצה באופן בלעדי גישה המזוהה עם יהדות אורתודוקסית.[דרוש מקור] גישה זו באה לידי ביטוי בדבריהם של פעילי הקרן, וכן בפרסומי הקרן ובאתרי האינטרנט הקשורים אליה. בפרסומים אלה מובעת לעיתים קרובות ביקורת שלילית על זרמים ליברליים ביהדות ועל התרבות היהודית החילונית.

כמו כן נטען שאין ייצוג מספיק לנשים בקרב המנהלים והפעילים בקרן.

גם בכתבה ב-nrg על הסמינרים של הקרן נכתב: "אין ספק שלבה של הקרן נטוע בשמרנות." מנכ"ל הקרן, אריק כהן, מגיב לנושא זה בכתבה: "כן, אנחנו שמרנים, אבל לא פחות מכך פלורליסטים. המרצים שאנחנו מביאים לא מסכימים ביניהם כמעט על שום דבר. יש בהם חילונים ודתיים, שמרנים וליברלים. אפשר לראות זאת גם בפרופילים של המשתתפים בתוכניות. אנחנו נוטים לגישה שמרנית, לא מתביישים בזה, ומעודדים את הוויכוח בין הגישות. כל תוכניות הלימוד שלנו נמצאות ברשת, וכל אחד יכול להחליט בעצמו תחת איזו הגדרה אנו נמצאים".[6]

במאמר בכתב העת הפורוורד על קרן תקווה הובאו דברי ביקורת רבים. במאמר נאמר שהקרן מסתירה את סדר היום האידאולוגי שלה, פועלת ללא פתיחות וללא שקיפות, ובכך פוגעת בחופש האקדמי של לימודי היהדות בארצות הברית.[7]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


תחקירים:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סגל המרצים (אנגלית)
  2. ^ אתר "השילוח"
  3. ^ תכנית כנס השמרנות הראשון – 2019, באתר "שמרנות ישראלית"
  4. ^ יואב שורק, "פתיחה חגיגית" השילוח גיליון 15 עמודים 10–11, יוני 2019 (לא מופיע במהדורה המקוונת)
  5. ^ אדם רז, יאיר לפיד מציג: 23 עמודים של היסטוריה משוכתבת, באתר הארץ, 2 באוגוסט 2017.
  6. ^ אריאל שנבל, השדרה החמישית פינת הציונות: תכנית לימודים מיוחדת בניו-יורק, באתר nrg‏, 6 בינואר 2013.
  7. ^ Zachary Braiterman, Conservative Money and Jewish Studies: Investigating the Tikvah Fund, ‏6 בספטמבר 2011 (באנגלית).