לדלג לתוכן

נייתן סנפורד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נייתן סנפורד
Nathan Sanford
לידה 5 בנובמבר 1777
ברידג'המפטון, ניו יורק, המושבות המאוחדות עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 באוקטובר 1838 (בגיל 60)
פלאשינג, ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה פלאשינג עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מפלגה המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית
המפלגה הלאומית הרפובליקנית
חבר בסנאט מדינת ניו יורק
1812–1815
(כ־3 שנים)
חבר האסיפה של ניו יורק
1808–1809
(כשנה)
מנהל אדמיניסטרטיבי
1823–1826
(כ־3 שנים)
סנטור ארצות הברית
4 במרץ 1815 – 4 במרץ 1817
(שנתיים)
4 במרץ 1817 – 4 במרץ 1819
(שנתיים)
4 במרץ 1819 – 4 במרץ 1821
(שנתיים)
14 בינואר 1826 – 4 במרץ 1827
(שנה)
4 במרץ 1827 – 4 במרץ 1829
(שנתיים)
4 במרץ 1829 – 4 במרץ 1831
(שנתיים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נייתן סנפורדאנגלית: Nathan Sanford‏; 5 בנובמבר 177717 באוקטובר 1838) היה פוליטיקאי אמריקאי.[1][2]

ראשית חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סנפורד נולד ב-5 בנובמבר 1777 בברידג'המפטון, ניו יורק. הוא היה בנם של תומאס סנפורד ופיב (לבית בייקר) סנפורד,[3] משפחה של חקלאים וסוחרים.[2]

הוא למד באוניברסיטת ייל, למד משפטים, התקבל ללשכת עורכי הדין והחל לעסוק בכך בעיר ניו יורק.[1]

בשנת 1803, הוא מונה כפרקליט ארצות הברית עבור מחוז ניו יורק, ונשאר בתפקיד עד 1815 כאשר המחוז פוצל למחוזות הצפוני והדרומי של ניו יורק.ה

הוא היה חבר באספת מדינת ניו יורק בשנים 18081809 ו-1811. בשנת 1811, הוא נבחר ליושב ראש ב-29 בינואר, אך לא יכול היה להשתתף במושב לאחר ה-10 בפברואר בגלל בריאות לקויה. האספה עברה לבחור יושב ראש חדש והמשיכה לבחירתו של ויליאם רוס. הוא היה חבר בסנאט של מדינת ניו יורק (דרום ד') מ-1812 עד 1815, ישב בבתי המחוקקים ה-35, ה-36, ה-37 וה -38 של מדינת ניו יורק.ה

ב-1815, הוא נבחר כדמוקרטי-רפובליקני לסנאט של ארצות הברית וכיהן מ-4 במרץ 1815 ועד 3 במרץ 1821. הוא היה יו"ר הוועדה למסחר וייצור (הקונגרסים ה-15 וה-16), וחבר בוועדה לענייני הצי (הקונגרס ה-15) ובוועדת הכספים (הקונגרס ה-16). בשנת 1821, הוא התמודד לבחירה מחדש כקלינטוניאני, אך הובס על ידי מרטין ואן ביורן.[1]

הוא היה ציר בוועידת החוקה של מדינת ניו יורק של 1821, והיה צ'נסלור ניו יורק בין השנים 1823 ל-1826. בשנת 1824 הוא קיבל 30 קולות אלקטורליים לסגן נשיא ארצות הברית.[1]

בשנת 1826, הוא התפטר מתפקידו לאחר מועמדותו בסנאט, ונבחר שוב לסנאט האמריקני. הוא נכנס לתפקידו ב-31 בינואר 1826 וכיהן עד 3 במרץ 1831. הוא היה יושב ראש הוועדה ליחסי חוץ (הקונגרס ה-19 של ארצות הברית). בתפקיד זה בסנאט, הוא בדרך כלל יישר קו עם הנשיא ג'ון קווינסי אדמס ושר החוץ הנרי קליי. [4] לאחר מכן הוא חידש את עבודתו בעריכת הדין בפלאשינג, ניו יורק.[1]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סנפורד היה נשוי שלוש פעמים. נישואיו הראשונים היו לאליזבת "אליזה" ואן הורן (1780–1811).[3] מקום מגוריו בפלאשינג, "סנפורד הול", הפך לבית משוגעים פרטי בשנת 1845, בניהולו של ד"ר ג'יימס מקדונלד, וגנרל אלן מקדונלד. יחד, נייתן ואלייזה היו הורים למספר ילדים, ביניהם:

  • אדוארד סנפורד (1805–1876), סנאטור במדינת ניו יורק.[3]
  • אליזה סנפורד, שנישאה לג'ון לה ברטון.
  • צ'ארלס סנפורד.
  • הנרי סנפורד.

לאחר מות אשתו הראשונה ב-1811, סנפורד נישא בשנית למרי אסתר מלבון איזקס (1790–1816), בתם הבכורה של קולונל ראלף אייזק ואליזבת (לבית סבור) אייזקס, ב-1813.[3] יחד, הם היו הורים לשני ילדים:

  • מרי סנפורד (1814–1841), שנישאה לפיטר גנסוורט (1788–1876), גם הוא סנאטור במדינת ניו יורק.
  • הנרי סנפורד (1816–1832), שמת צעיר.

לאחר מות אשתו השנייה, הוא נישא בשנית בפעם השלישית למרי ביוקנן (1800–1879), לה נישא במאי 1828.[3] יחד, הם היו ההורים של:[5]

  • רוברט סנפורד (1831–1908), בוגר בית הספר למשפטים של יוניון קולג' וניו יורק.[5]

הוא מת בפלאשינג ב-17 באוקטובר 1838, ונקבר בבית הקברות של הכנסייה האפיסקופלית של סנט ג'ורג' בפלאשינג.[1]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נייתן סנפורד בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 5 6 "SANFORD, Nathan - Biographical Information". bioguide.congress.gov. המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית. נבדק ב-8 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 Sandford, Ann (2017). Reluctant Reformer: Nathan Sanford in the Era of the Early Republic (באנגלית). SUNY Press. ISBN 9781438466934. נבדק ב-8 ביוני 2018. {{cite book}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 3 4 5 "Nathan Sanford Papers, 1799-1865". www.nysl.nysed.gov (באנגלית). Manuscripts and Special Collections: New York State Library. נבדק ב-8 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Southwick, Leslie H. (1998). Presidential also-rans and running mates, 1788 through 1996 (2nd ed.). Jefferson, NC: McFarland & Co. p. 103. ISBN 0-7864-0310-1. OCLC 37379896.
  5. ^ 1 2 "Sanford Family Papers, ca. 1799-1919". www.nysl.nysed.gov (באנגלית). Manuscripts and Special Collections:. נבדק ב-8 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)