כיכר ביאליק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שלט רחוב.svg
כיכר ביאליק
Byaliksquare
מתחם ביאליק מחודש.jpg
מדינה ישראל
עיר תל אביב
רובע 5
שכונה תל אביב הקטנה
קרוי על שם חיים נחמן ביאליק, המשורר הלאומי
שנת הקמה 1924
רחובות מסתעפים ביאליק, אידלסון
אתרים בית ביאליק, בית העיר תל אביב-יפו
קואורדינטות 32°04′23.5″N 34°46′15.2″E / 32.073194°N 34.770889°E / 32.073194; 34.770889קואורדינטות: 32°04′23.5″N 34°46′15.2″E / 32.073194°N 34.770889°E / 32.073194; 34.770889
המזרקה בעיצוב נחום גוטמן, 2007
מרכז למוזיקה וספרייה ע"ש פליציה בלומנטל.

כיכר ביאליק היא כיכר בלב תל אביב, הנמצאת במפגש הרחובות ביאליק ואידלסון (צומת בצורת ר'). מבחינה אורבנית, היסטורית ותרבותית הכיכר היא חלק בלתי-נפרד מהרחוב הקטן הנושא את אותו השם. הכיכר והרחוב נמצאים בסמוך לרחוב אלנבי מדרום ורחוב פינסקר במערב.

הכיכר נקראת על-שמו של חיים נחמן ביאליק - משורר, סופר, חוקר ספרות, מתרגם, עורך ומו"ל. שבוע לאחר שהגיע ביאליק לארץ בשנת 1924, נערך לכבודו הטקס אשר בו נקרא הרחוב על שמו, וזהו מקרה יוצא מן הכלל בו נקרא רחוב על-שם אדם חי (מקרה דומה רלוונטי גם לרחוב אלנבי, רחוב אחד העם ורחוב בוגרשוב). בשל המבנים ההיסטוריים השוכנים בה, מהווה כיכר ביאליק את אחד מאתרי המורשת החשובים בתל אביב. הכיכר אמנם קטנה יחסית, אך בימי המנדט שימשה כמקום המרכזי בו נערכו טקסים ואירועים עירוניים, וכן הפגנות נגד שלטונות המנדט.

בתים ומוקדי עניין בכיכר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית ביאליק[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בית ביאליק

בשנת 1926 ביאליק ורעייתו מניה נכנסו לגור בבית הנושק לכיכר, אשר נבנה בעבורם. הבית בנוי בסגנון האקלקטי ובשעתו היה הבית לאחד המפוארים בתל אביב. מעט לפני מותו של ביאליק בשנת 1934, עזב את ביתו שבתל אביב ועבר לגור ברמת גן (שאחד מרחובותיה הראשיים אכן נקרא על-שם המשורר). לאחר מותו של המשורר תרמה מניה, אלמנתו של ביאליק, את הבית לידי עיריית תל אביב אשר בתמורה מסרה למניה בית ברחוב מלצ'ט.

בית העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בית העיר תל אביב-יפו

בית א. סקורה, הנושק לכיכר מצפונה, שימש כמקום משכנה השני של עיריית תל אביב, בין השנים 1925-1965. בנין זה נבנה על ידי האדריכל משה צרנר בשנת 1925 כבית מלון אך הושכר לעירייה, ובשנת 1928 נרכש על ידה. בשנת 1971 נפתח בבניין העירייה הישן המוזיאון לתולדות תל אביב, אשר נסגר סופית ב-2002, בשנת 2009 שופץ המבנה וקם בו מרכז תרבות תל אביבי בשם בית העיר תל אביב-יפו

פסיפס תולדות תל אביב[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פסיפס תולדות תל אביב

בלב הכיכר מוצב היה עד לינואר 2008 פסיפס מעשה ידי האמן נחום גוטמן, הכולל שלושה עמודים צבעוניים, וכן פסיפס שטוח בצורת מעגל הבנוי לאורך היקף הכיכר. הפסיפסים מתארים באמצעות 15 תמונות את 4000 שנות ההיסטוריה של תל אביב יפו, החל מסיפורי המיתולוגיה היוונית על אנדרומדה ביפו ועד להכרזת העצמאות. שלושת עמודי הפסיפס שבמרכז היצירה מתארים את הבאת ארזי הלבנון לנמל יפו לצורך בניית בית המקדש, את יונה הנביא היורד לים מיפו, ואילו העמוד המרכזי מתאר את תל אביב הקטנה. היצירה נחנכה באמצע שנות השבעים, והחליפה את המזרקה והמדשאה ששכנו בכיכר. בשנת 2008, במסגרת שיפוץ הכיכר, הוסרה היצירה והוחלפה בבריכת דגים וצמחי מים. היצירה הועברה לקצה הדרום-מערבי של שדרות רוטשילד.[1]

בנינים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניין נוסף הנושק לכיכר הוא מרכז למוזיקה וספרייה ע"ש פליציה בלומנטל. בניין נוסף, הבנוי בסגנון הבינלאומי, צפוי להפוך למוזאון הבאוהאוס. רחוב ביאליק עצמו מכיל בניינים נוספים בעלי היסטוריה, הבנויים בסגנונות הבינלאומי והאקלקטי, ובשל סיבה זו ישנם אנשים הרואים בכל רחוב ביאליק מעין "מוזיאון אורבני".

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיכר ביאליק
(למפת תל אביב רגילה)
Tel Aviv map-plain.png
 
כיכר ביאליק
כיכר ביאליק

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כיכר ביאליק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יונתן קנטי, עותק נאמן למקור: על המזרקה של נחום גוטמן, באתר nrg‏, 12 בדצמבר 2011