ניל הצבעים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןניל הצבעים
ניל הצבעים
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים קדומים
סדרה: קטניתאים
משפחה: קטניות
תת־משפחה: פרפרניים
סוג: ניל
מין: ניל הצבעים
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Indigofera tinctoria
ליניאוס

ניל הצבעים (שם מדעי: Indigofera tinctoria) הוא מין של צמח בעל פרחים ממשפחת הקטניות. הצמח ידוע יותר בשם אינדיגו, והיה המקור הראשון לצבע האינדיגו. הצמח מגודל למטרות הפקת הצבע באסיה ובאפריקה זה מאות שנים, ומוצאו המקורי אינו ידוע.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניל הצבעים הוא שיח בגובה מטר עד שניים, שעשוי להיות חד-שנתי או רב-שנתי בהתאם לאקלים בו הוא צומח. לצמח עלים אליפטיים המסודרים בצורת נוצה, עם עלה בקצה. הפרחים פרפרניים בגוון ורוד.

הפקת צבע האינדיגו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלי הצמח נקטפים ומותססים במים, עד שהגליקוזיד המצוי בהם, אינדיקן, הופך לאינדיגוטין. לאחר מכן התוצר מעורבב עם בסיס חזק כגון נתרן הידרוקסידי והופך למוצק. את גושי הצבע דוחסים לקעריות ומשם הם עוברים לפס הייצור.

מרד האינדיגו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטיפת פרח האינדיגו מהצמח, חייבה מלאכה ידנית קשה וסיזיפית, שחייבה כוח אדם רב וזול, על מנת שהגידול ישתלם. בארצות הברית עד מלחמת האזרחים, גודל הצמח במטעים, באמצעות עבודת עבדים, בדומה לקטיף הכותנה. באזורים אחרים בעולם, בעיקר בקולוניות בריטיות ביבשת אסיה, נעשתה קטיפת הפרח באמצעות עובדים קשי יום בשכר זעום.

מלחמת העצמאות האמריקאית הפחיתה משמעותית את כמות האינדיגו המיובא מאמריקה ופגעה בבעלות הבריטית עליו. לכן, החל מ-1777 פעלו משתלות ניל בריטיות באזורים רבים בהודו ובנגל. ככל שעלה ערך האינדיגו כצבע בדים כך התפשטו שדות הניל. האיכרים המקומיים נאלצו לשתול ניל במקום גידולי מזון, ולעבוד בעבור בעלי המשתלות. את יבול הניל האיכרים מכרו לבעלי המשתלות בעבור 2.5% מערך השוק של היבול. כל איכר נאלץ לקחת הלוואה, ובזכות ההכנסות הזעומות שקיבל לא יכל להחזיר אותה והעביר אותה ליורשיו. בעלי המשתלות היו מוגנים על ידי חוק, ויכלו להרוס את בתי האיכרים אילו אלו התקוממו. בשנת 1833 חוקק חוק שהתיר לבעלי המשתלות "יד חופשית" בכל הנוגע לניהול משק הניל.

בשנת 1859 הכריזו האיכרים בבנגל על מרד בפני האימפריה הבריטית, וסירבו לשתול ולטפח את מטעי הניל. המרד היה לא-אלים, אך דוכא ביד קשה ומספר איכרים נטבחו כעונש על פשעם בידי הבריטים. עם זאת, המרד זכה לתמיכה עממית והתפשט ברחבי הודו. בעקבות פרסומי העיתונות, ידעו הלקוחות באירופה כי "אף תיבת אינדיגו לא הגיעה לאירופה ללא שפיכת דמים"[דרוש מקור] - דבר שתרם לשינוי דעת הקהל לטובת האיכרים. הצלחתו היחסית של המרד הלא-אלים השפיעה רבות על התנהגות ההודים בעתיד כנגד הבריטים - במיוחד על הפילוסופיה של גנדי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ניל הצבעים בוויקישיתוף