ניקולאיה קוסטין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ניקולאיה קוסטין
Nicolae Costin
דיוקן על גבי בול דואר של רפובליקת מולדובה משנת 2002
דיוקן על גבי בול דואר של רפובליקת מולדובה משנת 2002
לידה 1660
מולדביה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1712 (בגיל 52 בערך)
מולדביה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה מולדביה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ניקולאיה קוסטיןרומנית: Nicolae Costin;‏ 16601712) היה אציל (בויאר) רומני מנסיכות מולדובה, שנודע בכרוניקן וכווריניק גדול של מולדובה, כסופר ומתרגם. הוא היה בנו השני של הכרוניקן מירון קוסטין.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניקולאיה קוסטין נולד בשנת 1660 כבנו השני של האציל והכרוניקן מירון קוסטין. אמו הייתה קרובת משפחה של שליט מולדובה, סימיון מובילה. הוא התחנך בפולין. בשובו למולדתו מילא בנסיכות מולדובה תפקידים בכירים כמו לוגופט, הטמאן, לוגופט גדול (או רב-לוגופט). בתפקיד האחרון היה ראש לשכת השליט ושומר חותמו. היה מקורב לשליט מולדובה, ניקולאיה מברוקורדט (1710-1709, 1716-1711). עם זאת התנגד להגמוניה של היוונים הפנריוטים בארצו.

ניקולאיה קוסטין כתב מספר כרוניקות היסטוריות של נסיכות מולדובה: Cartea descălecatului de-ntâiu, letopiseţul Ţării Moldovei de la zidirea ( lumii până la 1601 (ספר ההקמה הראשונה. כרוניקת ארץ מולדובה מבריאת העולם ועד 1601),ו-Cronica domniei lui Nicolae Mavrocordat (1709-1711) וכרוניקת שלטונו של ניקולאיה מברוקרודט. ספרו החשוב ביותר היה "כרוניקת ארץ מולדובה" שהיה למעשה ספר קומפילציה שבו שילב קטעים מהרודוטוס, תאלס איש מילטוס, אריסטו, אובידיוס, קטעים מכרוניקות פולניות מאת יאן דלוגוש, מקצין קרומר, מרצין ביילסקי ובניו, יואכים ביילסקי, וכמו כן מהכרוניקה של גריגורה אורקה ומספרי אביו, מירון קוסטין. הספר כולל סיפורים תנ"כיים, כולל על בריאת העולם על מגדל בבל והמבול, על אילן היוחסין של העמים לפי התנ"ך - צאצאי נח ובניו, שם,חם ויפת, מגולל אחר כך את תולדות הדאקים והרומאים, את תולדות ממלכת פולין, על דרגוש ועל ההקמתה, לפי האגדות, של הנסיכות מולדובה, כולל מידע על המסע הצבאי של דמיטרי וישנבצקי במולדובה בשנת 1563. ייתכן שהוא עצמו או בשותפות כתב את "כרוניקת ארץ מולדובה בימי שטפאן, בנו של וסילה וודה" (החלק הראשון שלו מיוחס לניקולאיה מוסטיה, בנו של הכרוניקן אלכסנדרו אמירס וכולל התייחסות לכרוניקות של וסילה דמיאן וטודוסיה דובאו על תולדות השנים 1662–1709). הכרוניקה האחרונה מספרת על שנות שלטונו של שטפניצה לופו, בנו של השליט וסילה לופו, על שלטונו של דביז'ה וודה ושליטים שבאו אחריו, על תופעות טבע - רעידות אדמה, כובי שביט, שהתרחשו באותה תקופה, על שלטונם של שטפאן פטריצ'ייקו, גאורגה דוקה ואחרים, על התקוממויות עממיות שאירעו במחצית השנייה של המאה ה-17 במולדובה. מקום מיוחד תופס בכרוניקה שלטונו של דימיטריה קנטמיר, קרב פולטבה ושלטונו השני של ניקולאיה מברוקורדט (1711-1709), עדויות ראייה על הגעתו של קרל השנים עשר, מלך שוודיה לבנדרי ועל מסעו הצבאי של הצאר פטר הגדול על נהר הפרוט וכיבוש המבצר הטורקי שבבראילה.

הוא תרגם מלטינית את הספר הפילוסופי-אלגורי "שעון השליטים" מאת אנטוניו דה גווארה, הכרוניקן של קרל החמישי - Ceasornicul domnilor

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Cartea descălecatului de-ntâiu (ספר ההקמה הראשונה. כרוניקת ארץ מולדובה מבריאת העולם ועד 1601)

Letopiseţul Ţării Moldovei de la zidirea lumii până la 1601 ‏ (68 כתבי יד)

  • Leatopisețul țărei Moldovei de la Ștefan sin Vasile-vodă"

de unde este părăsit de Miron Costin Logofătul, de pre izvoadele lui Vasile Damian ce au fost Treti-Logofăt, a lui Tudosie Dubău Logofătul şi altora (כרוניקת ארץ מולדובה אחרי שטפאן בנו של וסילה וודה, מן המקום שהופסק על ידי מירון קוסטין הלוגופט, לפי מקורות של וסילה דמיאן שהיה טרטי-לוגופט, טודוסיה דובאו הלוגופט ואחרים)

  • Letopiseţul ţării Moldovei de la Ştefan sin Vasile Vodă, * Letopisețul Țării Moldovei 1709-1711 (כרוניקת שלטונו השני של ניקולאיה מברוקרודט)
  • Ceasornicul domnilor - תרגום ועיבוד של הספר הפילוסופי-אלגורי אל אנטוניו דה גווארה - Libro aureo del gran emperador Marco Aurelio con el Relox de principes (1529).

(עותק אחד נמצא בספרייה הממלכתית ביאשי ועותק אחר בספריית הסמינר לכמרים; קטעים פורסמו על ידי משה גסטר באוסף ספרות עממית.(1883)

פרסום כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Opere (Ed. Junimea, Iaşi, 1976)
  • Letopiseţul Ţării Moldovei de la zidirea lumii pînă la 1601 şi de la 1709 la 1711 (Ed. Junimea, Iaşi, 1976) (כרוניקת ארץ מולדובה מבריאת העולם ועד 1601 ומ-1709 ועד 1711)
  • Scrieri -Ed. Hyperion, Chişinău, 1990

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ניקולאיה קוסטין בוויקישיתוף