תאלס
ערך זה עוסק בפילוסוף היווני. אם התכוונתם לחברת האלקטרוניקה הצרפתית, ראו  | |
| תאלס איש מילטוס | |
| לידה |
624 לפנה"ס בקירוב מילטוס, לידיה |
|---|---|
| פטירה |
546 לפנה"ס בקירוב מילטוס, לידיה או פרס |
| זרם | האסכולה המילטית |
| תחומי עניין | מטאפיזיקה, גאומטריה, אסטרונומיה |
| עיסוק |
מתמטיקאי, פיזיקאי, מהנדס, אסטרונום, פילוסוף, סופר  |
| השפיע על | אנכסימנדרוס, אנכסימנס |
  | |
תָאלֵס איש מילֵטוֹס (ביוונית: Θαλῆς (ὁ Μιλήσιος); 624 לפנה"ס עד 546 לפנה"ס בקירוב) היה פילוסוף יווני מן האסכולה המילֵטית ומתמטיקאי חשוב.
תאלס, שתקופת הפריחה שלו הייתה בסביבות 590 לפנה"ס, היה הפילוסוף המוכר הראשון בתולדות הפילוסופיה המערבית. הוא נחשב אחד משבעת חכמי יוון ולעיקרי שבהם. הוא עסק באסטרונומיה, בגאומטריה ובקוסמולוגיה.
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
תאלס נולד במילטוס שבאסיה הקטנה (כיום טורקיה).
במקצועו היה סוחר שמנים מהמעמד העליון. מסורת אחת מספרת שקנה את כל תעשיית שמן הזית באזורו לאחר שבאמצעות ידיעותיו הצליח לחזות יבול טוב צפוי. ערך מסעות רבים באסיה הקטנה ובמצרים, בהם למד רעיונות רבים שהשפיעו על הגותו. הוא עסק, בין השאר, גם בפיתוח יישומים מעשיים לרעיונותיו, כגון מציאת שיטה לקביעת מיקומה של ספינה הנראית מן החוף, אבל את עיקר מחשבתו הקדיש לרעיונות מופשטים כלליים.
תאלס היה המלומד היווני הראשון שלא נזקק לסיפור כדי להעביר את הסבריו.
הגותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
תאלס הניח את יסודות הפילוסופיה היוונית בכך שעסק לראשונה בחיפוש המקור לכל הדברים - הראשית.
תאלס הבחין בין תופעה ובין מהות. הדברים המופיעים בריבוים אינם אלא דבר אחד. לדעת תאלס, מוסבר הטבע באופן אימננטי (כלומר על פי עיקרון פנימי), ולא כמופעל על ידי כוחות חיצוניים. זאת בניגוד לתפיסה הדתית שרווחה בימיו, ושראתה בהתערבות חיצונית את ההסבר לתופעות העולם.
תאלס קבע חוק טבע, המסביר את התופעות בעזרת עיקרון. הסבר זה, מסביר את התופעות כל הזמן ובאותה צורה; ולא בעזרת מאורע שהתרחש פעם. ההסבר הוא קוסמוגני וקוסמולוגי בו זמנית, או שכלל אין הבחנה בין השניים.
זיהוי הראשית עם המים[עריכת קוד מקור | עריכה]
את הראשית - המקור לכל הדברים והיסוד שמאחוריהם - זיהה תאלס עם המים. אם כן, מה שנבחר כמהות, גם הוא למעשה אחת מן התופעות.
הדיעות חלוקות בקשר לכוונה המדויקת בהצהרתו ש"הכול מים".
ביוונית המילה "מים" שימשה גם כדי לתאר כל דבר לח וגמיש, בניגוד לדברים מוצקים יבשים ובלתי גמישים. במיתולוגיה המים הם היסוד הראשוני. העולם מתואר כצף על המים, או מוקף על ידם. תאלס הוציא את העוקץ המיתי, והפך את המים להסבר התקף גם להיווצרות העולם וגם לטבעו כעת.
המים נמצאים בכמות גדולה מאוד בעולם, באופן גלוי לצפייה. סנקה אומר שלטענת תאלס, העולם עומד על המים ולכן נוצרות רעידות אדמה. אריסטו הניח כי תאלס הגיע למסקנתו דרך צפייה בבעלי חיים, שבכולם נמצאת לחות. לכל האורגניזמים יש טבע לח, כולל במזון ובזרעים. אין חיים וצמיחה ללא מים.
אריסטו ייחס לתאלס הבחנה בין מצע - המים - ובין תכונה - הארץ הניצבת עליהם, אך נראה כי תאלס לא הגיע להבחנה מפותחת כזו.
ייתכן שתאלס לא הסביר את התנועה והשינוי - אופן הפיכת המים לדברים האחרים (אולי משום שהוא מקבל כנתון את העולם כתנועה, ומבקש להסביר דווקא את היציבות שאינה נראית מאליה), ייתכן שרצה להסביר את הראשית היציבה ולא את התנועה והשינוי, וייתכן שהסביר והסבריו לא הגיעו אלינו.
גילויים נוספים של תאלס[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנוסף עסק גם בגאומטריה (בין השאר הוכיח את משפט תאלס, הנקרא על שמו) ובאסטרונומיה. הרודוטוס מספר כי תאלס חזה את ליקוי החמה המפורסם שהתרחש ב-28 במאי 585 לפנה"ס, ליקוי חמה שסיים את קרב האליס, אך לא מסביר כיצד הצליח לחזות אותו[1]. מקובל גם לחשוב כי תאלס היה הראשון שהשגיח בחשמל סטטי עת שפשף ענבר והבחין כי הוא מושך עצמים דוגמת גבעולי קש ועלים יבשים.
בנעוריו ביקר ת'אלס במצרים ושם למד גאומטריה. אף על פי שהמצרים המציאו את הגאומטריה, המדע שלהם היה אמפירי ולא מופשט. ת'אלס ניסח את חוקי האצבע המצריים לכדי חוקים כלליים. נאמר עליו שהוא גילה כי ניתן למדוד את גובה הפירמידות בעזרת הצללים שהטילו.
טענה נוספת של תאלס הייתה כי "כל הדברים מלאים אלים ויש בהם מן הנשמה".
תאלס היה ככל הנראה הראשון שהסביר ליקויי שמש וירח ככיסוי אור השמש (על ידי הארץ בעת ליקוי ירח ועל ידי הירח בעת ליקוי חמה).
מורשתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ת'אלס לא השאיר אחריו ספרות כתובה, ומה שאנו יודעים לגביו ולגבי רעיונותיו נובע מהערות של כותבים אחרים לגביו. בהיותו האדם הראשון, ככל הנראה, לעסוק באופן שיטתי בפילוסופיה, לתאלס חשיבות רבה בפיתוח הפילוסופיה הקדם-סוקרטית, היוונית והמערבית בכלל.
הוא נחשב למייסד האסכולה המילטית, עליה נמנו פילוסופים נוספים בני עירו, כאנכסימנדרוס ואנכסימנס תלמידו. מקובל לחשוב כי הייתה לו השפעה רבה גם על פיתגורס.
אריסטו, בספרו מטאפיזיקה, מכיר בו כראשון הפילוסופים, ולאור ניסיונותיו להסביר את העולם כולו כעומד על יסוד אחד, מחשיב אותו כאבי המוניזם, תפיסה שבה החזיקו רבים מהפילוסופים הקדם-סוקראטים.
קארל פופר טען שת'אלס הוא אבי המדע מכיוון שהוא עודד ביקורת מדעית וחופש אינטלקטואלי ולא ניסה להתעקש על דעותיו כדוגמות, מה שהוביל למסורת של השערות נועזות, ביקורת חופשית, מסורת שיצרה את הגישה המדעית ואיתה את הציוויליזציה המערבית[2].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מילוני בוויקימילון: 
ציטוטים בוויקיציטוט: 
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: - תאלס, באתר MacTutor (באנגלית)
- תאלס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אבי בליזובסקי, 2,600 שנה לחיזוי המדעי המוצלח הראשון – ליקוי החמה של תאלס שגרם להפסקת מלחמה, באתר "הידען", 29 במאי 2015
- ^ Karl Popper, The World of Parmenides, 2012-05-04 doi: 10.4324/9780203120361
| פילוסופיה קדם-סוקרטית | |
|---|---|
| |
| ראו גם קטגוריה:פילוסופים קדם-סוקרטים |