ניקול קסל
 | |
| לידה |
1930  |
|---|---|
| פטירה |
2006 (בגיל 76 בערך) |
| מדינה |
ישראל |
  | |
ניקול קסל (1930 - יולי 2006) הייתה במאית, מתרגמת ומורה למשחק ישראלית.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קסל נולדה בצרפת. אביה היה הסופר היהודי-צרפתי ז'וזף (יוסף) קסל.
קסל החלה את דרכה כשחקנית. היא הופיעה ב"קומדי פראנסז" והשתייכה לקבוצת התיאטרון שהקים אלבר קאמי. אחר כך ביימה אופרה באיטליה, בהמשך חזרה לפריז וביימה מספר מחזות[1].
בשנת 1967 הגיעה לישראל כתיירת אך החליטה להישאר בארץ. בינואר 1968 עלתה לראשונה הצגה בבימויה במועדון "צוותא", "ארבע עונות" מאת ארנולד וסקר[2], ומיד אחר כך ביימה מחזה של ז'אן אנוי "רומיאו וז'נט"[3]. ביוני אותה שנה ביימה בתיאטרון הבימה את המחזה "ידיד הבעלים" מאת אז'ן לביש[4], ושם הכירה את בעלה, מעצב התפאורה אלי סיני[5].
במקביל, החלה ללמד בסטודיו של ניסן נתיב[6], ובהמשך בסמינר הקיבוצים, אוניברסיטת תל אביב ובבית צבי שם ביימה הצגות רבות עם תלמידיה והמשיכה ללמד עד חודשיים לפני מותה.
קסל הייתה שותפה להקמת "התיאטרון הצועני", תיאטרון פרינג' שהקים תלמידה משה איבגי שהתקשה להתקבל לתיאטרון רפרטוארי לאחר סיום לימודיו[7]. מלבד העובדה שהעלה הפקות רבות בנושאים חברתיים, התיאטרון עצמו היה חברתי כאשר ההצגות הועלו ברחבי הארץ.
בין תלמידיה לאורך השנים: מיקי גורביץ', משה איבגי, יורם חטב, דפנה רכטר, רבקה נוימן, קרן מור, מיכאל ורשביאק, שירי גולן, שרה פון שוורצה, רמה מסינגר, אלון אופיר וניסים דיין.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ניקול קסל באתר "סרטים"
- ציפי שוחט, מתה אשת התיאטרון ניקול קאסל, באתר הארץ, 30 ביולי 2006
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ חוה נובק, במאית עולה מציגה אנואי, דבר, 29 בפברואר 1968
- ^ הצגה חדשה בצוותא־, דבר, 16 בינואר 1968
סוף השבוע ב"צוותא", על המשמר, 19 בינואר 1968 - ^ "רומיאו וז'אנט בתיאטרון " פרסה", על המשמר, 29 בפברואר 1968
- ^ משה נתן, שעת האפס, למרחב, 28 ביוני 1968
- ^ ציפי שוחט, מת מעצב הבמה אלי סיני, באתר הארץ, 03 בפברואר 2008
- ^ בית חדש לניסן נתיב, חדשות, 15 בדצמבר 1986
- ^ תיאטרון "זיעה" - התיאטרון הצועני, מעריב, 29 באוגוסט 1980