מיכאל גורביץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מיקי גורביץ')
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מיכאל גורביץ'
מיכאל גורביץ'
לידה 30 בנובמבר 1951 (בן 66)
תל אביב
פרסים פרס התיאטרון הישראלי עריכת הנתון בוויקינתונים
www.michaelgurevitch.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מיכאל גורביץ'

מיכאל (מיקי) גורביץ' (נולד ב-30 בנובמבר 1951) הוא מחזאי ובמאי תיאטרון ישראלי. משנת 2001 משמש כבמאי וכמנהלו האמנותי של תיאטרון החאן בירושלים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גורביץ' נולד בתל אביב לאנטול גורביץ' והילדה קסטן. הוא מספר על המשיכה הראשונית שלו לתיאטרון:

בגיל 9 עשינו הצגה באנגלית בבית הספר, שיחקתי בתפקיד הראשי ואני זוכר משפט אחד מתוכה: "I'm Hungry". אחרי ההצגה הסתכלו עליי כולם, ואז אמרתי לעצמי שזה מקום שנותן לי כוח. הפעם הבאה שאני זוכר בהקשר דומה הייתה כשהלכתי עם אמא שלי ל"חלום ליל קיץ" בתיאטרון חיפה, וכשפוק השתחווה (השחקן לשעבר פופיק ארנון) הקהל מחא כפיים ואני אמרתי לאמא שלי בהתרגשות - "אני אהיה שחקן", והיא אמרה - "על גופתי המתה".

אמא שלי אמרה תמיד - "עדיף שתהיה אינסטלטור ולא תתעסק בתיאטרון", כי היא מאוד סבלה מחיי האמנות. היא הייתה רקדנית והייתי נוסע איתה בגיל מאוד צעיר להופעות שלה, עומד ליד הפסנתרנית ומחליף את דפי התווים, וכשהיה מסך – לא תמיד היה מסך – הייתי פותח וסוגר אותו, וכל ההתרגשות של ההצגה והריח של "מאחורי הקלעים" נכנסו לי לדם בגיל מאוד צעיר. גם אבא שלי היה בתיאטרון. הוא היה אחד מיוצרי תיאטרון הבובות הראשונים בארץ, הוא עבד יחד עם הונזו בגבעת חיים. הוא בנה לי תיאטרון בובות משלי ופנס קסם והייתי עושה הצגות ומקרין סרטים לילדים. כל פעם שהיה בא לבקר (ההורים שלי התגרשו) הייתי עושה לו הצגות, זה היה טקס קבוע. חוץ מזה אמא שלי הייתה לוקחת אותי כל הזמן לתיאטרון, פנטומימה, הופעות מחול. [1]

כנער קיבל את התקליט של ההצגה "הנסיכה האמריקאית" של נסים אלוני והאזין לו עשרות פעמים. בצבא שירת בלהקה צבאית. בגיל עשרים הלך ללמוד בסטודיו למשחק ניסן נתיב. הוא הרבה לשהות בקיבוץ גבעת חיים, מישהו הציע לו לעשות הצגה. הוא הקריא שירים של לאה גולדברג על רקע מוזיקה, אביו לימד אותו להכין תפאורה מכמה ארגזים ותאורה בסיסית. ההצגה הצליחה מאוד ובעקבותיה ביים הצגות נוספות. ניסן נתיב הגיע לצפות באחת מהצגותיו ובעקבות זאת נתן לגורביץ' לביים את המחזה הראשון שלו "מלאכים הם לא לנצח", בשנה השלישית ללימודיו בסטודיו. אחר-כך השתלם בבימוי ובחינוך בלונדון. כשהיה בן 27, כשגורביץ' חזר מהשתלמות בחו"ל וניסן נתיב הציע לו ללמד ולביים בבית הספר. כשגורביץ' רצה להתחיל לביים בתיאטרון הוא פנה לדוד לוין, שהיה אז מנהלו האמנותי של הבימה, ששלח את עמרי ניצן, במאי הבית, לצפות במחזה "מסע לכיוון הים" שביים, ניצן. המחזה הראשון שביים היה "חקירה חוזרת בעניין מותו המוזר של אנרכיסט מפוקפק" מאת דריו פו, שעלה לראשונה ב-1981.

היה במאי בית בתיאטרון הבימה במשך שש שנים. משנת 2001 משמש כבמאי וכמנהלו האמנותי של תיאטרון החאן בירושלים. בשנת 2016, על רקע דיונים להארכת מינויו בתיאטרון החאן, פורסמו טענות של שחקניות שעזבו את החאן בעקבות מה שהגדירו כהטרדה מינית מצדו; בהמשך פורסמו טענות נוספות [1] על כך בסטודיו למשחק מיסודו של ניסן נתיב בתל אביב שבו מלמד גורביץ' מאז סוף שנות ה-70.[2] גורביץ' דחה את טענות כלפיו.[3]

בבימוי ההצגות שהוא כותב, פועל גורביץ' בתהליך של שיתוף פעולה מלא עם שחקניו. לדבריו, "הצד של הבמה, של השחקן, הוא זה שתמיד מושך אותי, מעניין ומגרה אותי, וזה הכאן והעכשיו האמיתי של ההצגה". עוד טען כי "כל מה שאני עושה בתיאטרון הוא במהותו אנטיתזה לערוץ 2. הטלוויזיה הצליחה לדלל את הנפש שלנו".

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחזות שכתב וביים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחזה תיאטרון הצגת בכורה
שיר ישן, רחוק... תיאטרון החאן 24 בספטמבר 2016
חוקר פרטי תיאטרון החאן 24 בדצמבר 2011
הרומן שלי עם גאיה סטודיו למשחק ניסן נתיב 14 בינואר 2010
אהובת הדרקון תיאטרון החאן 27 דצמבר 2008
המצליחים (כתב עם דניאל לפין) תיאטרון החאן 23 אוקטובר 2006
חיל פרשים אנו תיאטרון החאן 14 אוגוסט 2005
אושר תיאטרון החאן 30 בדצמבר 2004
מילה של אהבה תיאטרון החאן 26 ביוני 2002
נוימן - אגדת חיילים (ביים אודי בן-משה) תיאטרון תמונע 14 אוגוסט 2001
מים רבים או ברטה והים הגדול סטודיו למשחק ניסן נתיב 2001
צל חולף תיאטרון החאן 5 אוקטובר 1999
שחור היה הלילה 14 אוגוסט 1998
המרחק הזעיר שבין האהבה לגוף 14 באוגוסט 1994
מים קדושים (כתב עם דניאל לפין) בית ליסין 1994
אני יהודה ואחותו של הרמטכ"ל (עם דניאל לפין) בתחילה בסטודיו למשחק ניסן נתיב, אחר כך בצוותא 1992
הכבש השישה עשר תיאטרון הקאמרי 2 בדצמבר 1991
האבן והשושנים סטודיו למשחק ניסן נתיב, אחר-כך התיאטרון הקאמרי ולבסוף הצגה אורחת בפסטיבל עכו 1990 11 במאי 1990
נוימן - אגדת חיילים תיאטרון צה"ל 1988
אורפאוס 16 במרץ 1983
סטניסלבסקי, סטניסלבסקי, סטניסלבסקי! סטודיו למשחק ניסן נתיב 17 בנובמבר 1988
מלאכים הם לא לנצח 22 במאי 1975
השינה והאש סטודיו למשחק ניסן נתיב
אורפאוס סטודיו למשחק ניסן נתיב

מחזות בבימויו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם ההצגה תיאטרון מחזאי הצגת בכורה
איך להיות מאושרים ב-10 שלבים פסטיבל תיאטרונטו מעין אבן אפריל 2018
חקירה חוזרת בעניין מותו המוזר של אנרכיסט מפוקפק תיאטרון החאן דריו פו דצמבר 2017
הדוד וניה תיאטרון החאן אנטון צ'כוב ספטמבר 2014
הקומדיה של קאלאנדרו תיאטרון החאן בּרנארדוֹ דוֹביצי דה בּיבּיינה 21 בספטמבר 2013
גן הדובדבנים תיאטרון החאן אנטון צ'כוב 30 בספטמבר 2010
אוכלים תיאטרון החאן יעקב שבתאי 26 במרץ 2011
אותלו תיאטרון החאן ויליאם שקספיר 3 בנובמבר 2007
החיים הם חלום תיאטרון החאן פדרו קלדרון דה לה ברקה 17 בספטמבר 2005
בגדי המלך תיאטרון הבימה יחד עם תיאטרון החאן נסים אלוני 22 במאי 2004
הקמצן תיאטרון החאן מולייר 27 בדצמבר 2003
מלחמה על הבית תיאטרון החאן אילן חצור, פזמונים: עלי מוהר 11 בספטמבר 2002
המכשפה תיאטרון הבימה אברהם גולדפאדן 21 באוקטובר 2000
ז'קו תיאטרון בית ליסין אילן חצור 21 ביוני 2000
קרום תיאטרון הקאמרי חנוך לוין 17 בפברואר 2000
מהומה רבה על לא דבר תיאטרון באר שבע ויליאם שייקספיר 18 באוגוסט 1999
שידוכים תיאטרון הקאמרי ניקולאי גוגול 5 בדצמבר 1998
עלילות מקס ומוריס תיאטרון חיפה חיים מרין 4 באוגוסט 1998
מלחמת טרויה לא תהיה תיאטרון חיפה ז'אן ז'ירודו 20 באוגוסט 1998
אבא של החתן תיאטרון הקאמרי יוסף בר-יוסף 4 בספטמבר 1997
מרד המתים תיאטרון חיפה ארווין שואו 19 באוגוסט 1997
התאומים מוונציה בית ליסין קרלו גולדוני 14 באוגוסט 1997
הלילה השנים עשר תיאטרון הקאמרי ויליאם שייקספיר 18 בינואר 1997
מריוס תיאטרון הבימה מרסל פניול 8 ביולי 1996
דבר מצחיק קרה תיאטרון הקאמרי ברט שבלוב; לארי גלברט על פי פלאוטוס; פזמונים: סטיבן סונדהיים 9 נובמבר 1994
מים קדושים בית ליסין דניאל לפין 14 באוגוסט 1994
אמדאוס תיאטרון הבימה פיטר שייפר 1 בינואר 1994
כולם היו בני חוץ מנעמי הצגת גמר בסטודיו למשחק ניסן נתיב יוני להב ודניאל לפין 14 באוגוסט 1993
אנטיגונה תיאטרון הקאמרי סופוקלס 14 בדצמבר 1992
חגיגת חורף תיאטרון הבימה יוסף בר יוסף 10 במרץ 1992
החולה המדומה תיאטרון הקאמרי מולייר 15 בדצמבר 1990
מלאכת החיים תיאטרון הבימה חנוך לוין 17 ביוני 1989
מקבת' תיאטרון הקאמרי ויליאם שייקספיר 29 במרץ 1989
גן ריקי תיאטרון הבימה דוד גרוסמן 7 מרץ 1988
עלילות מכס, מוריס, בלה, מורדוך הערבי וזבישק הסוס תיאטרון חיפה במה 2 בשיתוף עם בית ליסין חיים מרין 1987
חלום ליל קיץ הצגת גמר סטודיו למשחק ניסן נתיב ויליאם שייקספיר 3 ביולי 1987
בלילה בשוק הישן הצגת גמר בסטודיו למשחק ניסן נתיב י. ל. פרץ 14 באוגוסט 1986
מלון קטן בצד תיאטרון הבימה ז'ורז' פדו ומוריס דבלייה 18 באפריל 1985
הבית ברחוב שינקין תיאטרון הבימה דניאל לפין ויונתן להב 1 בינואר 1985
כולם היו בני חוץ מנעמי (או "חופי שוצריה") בית ליסין דניאל לפין, ויונתן להב 1984
סנג'ר תיאטרון הבימה מוטי בהרב 24 בדצמבר 1983
קוויאר ועדשים תיאטרון הבימה ג'וליו סקארניציי ורמו טאראבוזי 23 ביולי 1983
שלומית תיאטרון הבימה אוסקר ויילד 29 באוגוסט 1982
פילומנה תיאטרון הבימה אדוארדו דה פיליפו 29 באוגוסט 1981
חקירה חוזרת בעניין מותו המוזר של אנרכיסט מפוק תיאטרון הבימה דריו פו 14 במרץ 1981
ביער ביער התיאטרון הצועני, פסטיבל עכו חיים מרין 10 במרץ 1981
הסבתא של אפרים תיאטרון אורנה פורת חגית רכבי ניקוליבסקי 1981-1980

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]