משה נתן
 | |
| לידה |
16 ביוני 1941 פלובדיב, ממלכת בולגריה  |
|---|---|
| פטירה |
6 בפברואר 1979 (בגיל 37) תל אביב-יפו, ישראל |
| מדינה |
 ישראל |
| השכלה |
סמינר הקיבוצים |
  | |
משה נתן (כ"א בסיון תש"א 16 ביוני 1941 – ט' בשבט תשל"ט 6 בפברואר 1979[1]) היה עיתונאי ומבקר קולנוע ותיאטרון ישראלי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בפלובדיב, בולגריה ובגיל שש עלה עם הוריו. המשפחה התגוררה במשך עשור במעברת פרדס חנה. נתן למד במוסד חינוכי בקיבוץ בצפון ובזמנו הפנוי בילה בקולנוע בחיפה. למד אצל נתן זך שזיהה את כשרונו הגדול ועודד אותו להשקיע בכתיבה.
בצבא שירת תחילה בלהקת פיקוד המרכז ואחר כך עבר לעיתון "במחנה".
בשנת 1968 יצא לאור ספרו "המלחמה על ירושלים" אשר עסק בקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים, שלכתיבתו רואיינו כ-400 חיילים, בהם מאיר אריאל. בנעוריו הכיר נתן את המחזאי נסים אלוני, והקשר ההדוק עמו נמשך 16 שנים ברציפות.
בשנת 1970 החל לכתוב ב"מעריב" ביקורות וכתבות על קולנוע ותיאטרון. במקביל ערך תוכניות תרבות מיוחדות בגלי צה"ל ובהן "חייו ומותו של בארי חזק", "חייו ומותו של המשורר והסופר דוד פוגל", ו"חייו בארץ ישראל ומותו של י.ח. ברנר" במלאת 50 שנה להירצחו (1971).
היה מיודד עם יהושע קנז,[2] שהקדיש לזכרו את ספרו "מומנט מוסיקלי" (1980).[3]
בשנת 1979 נהרג משה נתן בתאונת דרכים ברמת אביב, שם התגורר, ונטמן בבית העלמין בחולון. היה בן 37 במותו.
מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- המלחמה על ירושלים, הוצאת אותפז
- כישוף נגד מוות: התיאטרון של נסים אלוני. ערך וצירף הקדמה ונספחים זאב שצקי; איורים: יוסל ברגנר, אודרי ברגנר, שלמה ויתקין, משה מוקדי. הוצאת הקיבוץ המאוחד. 1996
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- משה נתן חבר מערכת "מעריב" קיפח את חייו בתאונת "פגע וברח", מעריב, 7 בפברואר 1979, המשך
- נתן רועי, פיסות נצח, באתר העין השביעית, 17 במרץ 2011
- נירית אנדרמן, מאוהב עד כאב, מסוכסך עד אימה, באתר הארץ, 22 ביוני 2012
- יעל ישראל, איש יקר ושמו משה נתן
- אהוד בן עזר, עכשיו נוסע משה נתן, 12 באפריל 2007
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ע"פ מצבתו בבית העלמין תל-אביב-דרום
- ^ אהוד בן עזר, עכשיו נוסע משה נתן, 12 באפריל 2007
- ^ בפתח הספר כתוב:"לזכר חברי משה נתן"