רבקה נוימן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבקה נוימן
Brook 010.JPG
לידה 12 במאי 1956 (בת 66)
משמרות, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
רבקה נוימן ונטע שפיגלמן בהצגה "הארווי", תיאטרון גשר
רבקה נוימן ודורון תבורי בהצגה "מדיאה" מאת אוריפידס, בבימויו של רוברט וודרוף, בתיאטרון הבימה, 1998

רבקה נוימן (נולדה ב-12 במאי 1956) היא שחקנית תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוימן נולדה בקיבוץ משמרות. היא החלה את קריירת המשחק שלה בגיל 15 בעזבה את הקיבוץ, במטרה להגשים את שאיפתה ללמוד משחק. בהגיעה לתל אביב התקבלה ללימודים בסטודיו למשחק ניסן נתיב. לאחר ששיחקה בתפקיד קטן בהבימה, הציע לה ב-1977 גרי בילו, מנהל בתיאטרון באר שבע, להצטרף לתיאטרון שהיה אז בתחילת דרכו. נוימן שיחקה בתיאטרון באר שבע ארבע שנים והשתתפה ב-14 הצגות[1].

בהמשך נוימן שיחקה בתיאטראות רבים ובהצגות רבות ברחבי הארץ, ובהן: בתפקיד אדלה ב"בית ברנרדה אלבה", יוליה ב"רומיאו ויוליה", אלינור ב"רכוש נטוש", אנג'י ב"נשים בצמרת", הנזי ב"קסטנר" (מבוסס על פרשת קסטנר שכתב מוטי לרנר), קסנדרה ב"הנשים האבודות מטרויה"; בתפקיד בלה ברלו ב"סוחרי גומי" בתיאטרון חיפה; ב"דוניה רוסיטה הרווקה" ו"ילדים רעים" בתיאטרון הקאמרי[2], ב"פרויקט שטרנהיים", אליס ב"אליס בארץ הפלאות"[3], ב"משפחה" ולילה ב"פרגודים" בתיאטרון הבימה[4]; בת המלך ב"הצל" בתיאטרון באר שבע ובהצגה "תפוחים מן המדבר" בתיאטרון בית ליסין, תפקיד שזיכה אותה בשנת 2006 בפרס התיאטרון הישראלי לשחקנית השנה בתפקיד משנה[5].

נוימן השתתפה בסרטי קולנוע ישראלים רבים, ובהם הטרילוגיה של אסי דיין: "החיים על פי אגפא", "שמיכה חשמלית ושמה משה" (שעבור הפסקול שלו הקליטה גרסת רוק לשיר "הלוואי" של בעז שרעבי ושיר בשם "בחלום" שכתב אסי דיין והלחין ארקדי דוכין) ו"מר באום"[6]. כמו כן השתתפה בסרטים "תל אביב ברלין", "קשר באדי", "אלף נשיקות קטנות", "זמן אמת","ברלין ירושלים".

בטלוויזיה השתתפה נוימן ב"ארוחת עשר", באחד מפרקי הסדרה "פרפר נחמד" ו"כאילו כלום לא קרה", וכן הנחתה את המגזין "גאים להציג". בשנת 2009 הצטרפה נוימן לסדרת הדרמה "מסכים", ולדרמת הנעורים "תיכון השיר שלנו" ב-yes stars ישראלי. באותה שנה גם שיחקה ב"מראה מעל הגשר" של ארתור מילר בבית ליסין[7].

בשנת 2012 השתפה במחזה "הארווי" בתיאטרון גשר[8].

בשנת 2013 השתתפה בפרויקט התיאטרוני "זוז, אתה מסתיר לי את השמש" של אופירה הניג. הפרויקט לא היה מבוסס על מחזה רגיל אלא על פרגמנטים טקסטואלים בסגנונות שונים של כתיבה, ועל שילוב של חומרים דוקומנטריים ופואטיים[9]. ב-2015 השתפה במחזה נוסף שביימה הניג, קופרודוקציה ישראלית-גרמנית[10].

נוימן כתבה וביימה את הצגת הילדים "בית משותף", וכתבה ספר לילדים - "ילד סימפתיקו". בשנת 2015 שיחקה בסדרה "החדש של עומרי גורדון" בשידורי קשת של ערוץ 2[11]. בשנת 2020 החלה לשחק בסדרה "חזרות" בערוץ "כאן 11".

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתגוררת בתל אביב עם בת-זוגה, עורכת הדין ארנה לין[12].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רבקה נוימן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ירון פריד, בכוחות עצמה, חדשות, 9 בינואר 1987
  2. ^ נילי ברקן, ‏נו, ומי אשם? ההורים, באתר גלובס, 16 ביולי 2002
  3. ^ "אליס בארץ הפלאות" בתיאטרון הבימה, באתר הארץ, 22 בדצמבר 2003
  4. ^ פרגודים, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2002
  5. ^ עכבר העיר, מא-אתיים מציצות, באתר הארץ, 28 באפריל 2007
  6. ^ נירית אנדרמן, הסוף על פי אסי דיין: 20 שנה ל"החיים על פי אגפא", באתר הארץ, 25 בנובמבר 2011
  7. ^ מיכאל הנדלזלץ, מראה מעל הגשר: כרוניקה של נפילה ידועה מראש, באתר הארץ, 2 בפברואר 2010
  8. ^ טל פרי, ‏בזכות התמהוניות, באתר גלובס, 1 במרץ 2012
    טל לוין, עכבר העיר, חדשות במה: החבר הכי טוב של אבי גרייניק הוא ארנב, באתר הארץ, 28 בנובמבר 2011
  9. ^ אתר למנויים בלבד מיכאל הנדלזלץ, "זוז, אתה מסתיר לי את השמש": אורה המחטא, באתר הארץ, 2 במרץ 2013
  10. ^ אתר למנויים בלבד מיכאל הנדלזלץ, "לילה שלושה כלבים": מתים, הווה, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2015
  11. ^ אתר למנויים בלבד יואב מלמד, עכבר העיר, "החדש של עומרי גורדון": מי אתה עידו רוזנבלום?, באתר הארץ, 11 באוגוסט 2015
  12. ^ אבישי מתיה, ‏להיות היום עו"ד זה כמו במלחמות ימי-הביניים: אתה שולח אביר שיילחם את מלחמת הצדק שלך, באתר גלובס, 5 בדצמבר 2013