ניקול שרזינגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ניקול שרזינגר
Nicole Scherzinger 2012.jpg
מידע כללי
תאריך לידה 29 ביוני 1978 (בת 37)
מקום לידה הונולולו, הוואי, ארצות הברית
שנות פעילות 2001–הווה
סוגה פופ, דאנס-פופ, R&B
עיסוק זמרת, כותבת שירים, רקדנית, שחקנית, אישיות טלוויזיה, מעצבת אופנה, מפיקה מוזיקלית, נדבנית
חברת תקליטים Polydor, A&M, Epic
Allmusic ניקול שרזינגר, באתר Allmusic

ניקול פרסקוביה אליקולני ולינטה שרזינגראנגלית: Nicole Prescovia Elikolani Valiente; נולדה ב-29 ביוני 1978) היא זמרת, כותבת שירים, רקדנית ושחקנית אמריקאית. שרזינגר הייתה הסולנית של אחת מלהקות הבנות המצליחות ביותר בהיסטוריה, פוסיקאט דולז.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניקול נולדה בהונולולו, הוואי לאב פיליפיני ולאם רוסיה ילידת הוואי. הוריה של שריזנגר נפרדו כשהייתה קטנה, והיא עברה עם אמה ואחותה קא'לה ללואיוויל שבמדינת קנטקי, שם גדלה עם אב חורג ממוצא גרמני-אמריקאי בשם גארי שרזינגר. שרזינגר התחנכה בבתי ספר קתוליים בעלי אופי שמרני. היא למדה בתיכון בעיר ולאחר מכן בבית ספר לאמנויות, שם למדה משחק. היא שיחקה בהצגות בעיר, ולמדה משחק במוסד אקדמי לתיאטרון.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

2001-1999[עריכת קוד מקור | עריכה]

כניסת הראשונה לסטודיו להקלטת שירים הייתה ב-1999, אז שרה את קולות הרקע לאלבום "Days of the New" של להקת הרוק "Days of the New". היא גם הקליטה שני שירים עם בארי דרייק (F.O.B), שיצאו בשנת 2001.

אדנס קראש[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2001, התמודדה ניקול לתוכנית "Popstars" של ערוץ The WB. במהלך התוכנית נבחרו חמש בנות, שהפכו ללהקת בנות בשם "אדנס קראש" ששרה בעיקר פופ. בשנת 2001 הוציאה הלהקה סינגל ראשון, "Get Over Yourself". הסינגל הפך ללהיט גדול, הגיע למקום הראשון במצעדי המכירות ונכנס לעשיריית הסינגלים החמים של מצעד הבילבורד. הסינגל שני שיצא היה "Love This Way" ולא הצליח להגיע לרמת ההצלחה של קודמו. במקביל לצאת הסינגל יצא אלבום הבכורה שלהן, "Popstars", על שם התוכנית שבה הן נתגלו. האלבום כשל במצעדים ובמכירות והביקורות לגביו היו חלוקות. לאחר הכישלון המסחרי של האלבום, התפרקה הלהקה בסוף שנת 2002.
כותבת השירים קארה דיגוארדי גילתה את הפוטנציאל הטמון בניקול בעת העבודה על השיר "Two Way" שנכלל באלבומן של "אדנס קראש". בהמשך היא כתבה שירים לאלבום הבכורה השל ה"פוסיקאט דולז", "PCD", ולאלבום הסולו של ניקול, "Her Name Is Nicole", שלבסוף נגנז.

2003-2001[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2003, לאחר ההתפרקות של אדנס קראש, ניקול עבדה על מספר שירים הקשורים לצעדים שיווקיים תחת שם הבמה ניקול קאה. בין השירים, גרסת כיסוי ללהיט "Breakfast in Bed" (במקור של UB40 עם כריסי היינד) לפסקול הסרט 50 דייטים ראשונים. ניקול עבדה עם יושיקי היאשי על מיזם המוזיקה "Violet UK". היא שרה את הגרסה האנגלית ל-"I'll Be Your Love" בהופעה חיה עם התזמורת הסימפונית של טוקיו. השיר הופיע גם באלבום "Exposition of Global Harmony" שהוא אוסף של אומנים שונים.

פוסיקאט דולז[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פוסיקאט דולז
ניקול מאחורי הקלעים אחרי הופעה עם הפוסיקאט דולז, 2007

ביוני 2004 הצטרפה ניקול ללהקת הבנות הפוסיקאט דולז. ניקול היא סולנית הלהקה, המבצעת את השירים. שאר הבנות מצטרפות בקולות רקע.

הלהקה התחילה את דרכה בשירה בפסקול הסרט תפוס ת'כריש בביצוע חידוש לשיר של לבל. כמו כן הלהקה גם השתתפה בפסקול הסרט הנרקוד, בביצוע השיר "Sway" (חידוש ללהיט של מייקל בובליי). ואף הוא לווה בוידאו קליפ המציג את הבנות רוקדות על במה במועדון. שני השירים נכנסו לאלבום הבכורה של הלהקה, PCD, כרצועות בונוס. הסינגל הראשון שהוציאה הלהקה, "Don't Cha" שבו מתארח הראפר באסטה ריימס, הפך ללהיט והגיע למקום הראשון ב-16 מדינות שונות. הוא היה מועמד לשבעה פרסים שונים בטקסי ה-MTV והגראמי. לאחר הצלחת הסינגל, הופץ לחנויות אלבום האולפן הראשון של הלהקה, PCD, שקבל שלושה מעמדי פלטינה בארצות הברית וארבעה באנגליה. הסינגל השני שהוציאו היה "Stickwithu", בלדה שקטה שהפתיעה את המבקרים לאחר להיט קצבי במיוחד כמו "Don't Cha". הסינגל הצליח להפתיע כשכבש את המקום הראשון בחמישה מצעדים (ביניהם אנגליה). לאחר מכן שוחררו ארבעה סינגלים נוספים: "Beep" (עם will.i.am‏), "Buttons" (עם סנופ דוג), "I Don't Need a Man" ו-"Wait a Minute" (עם טימבלנד), כל הסינגלים כבשו את המקומות הראשונים במצעדים ולוו בקליפים..

הלהקה זכתה להצלחה ענקית בארצות הברית, בבריטניה ובכל העולם. הלהקה הוכתרה כאחת מלהקות הבנות המצליחות ביותר בהיסטוריה כולה. שירי הפוסיקאט דולז הפכו לקלאסיקות פופ מוערכות ואפילו אייקוניות. האלבום הראשון של הלהקה, 'PCD' שוחרר ב-2005. האלבום השני 'Doll Domination' שוחרר ב-2008. הלהקה פעלה משנת 2004 עד שנת 2009. בשנת 2009, הלהקה התפרקה.

דואטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן השתתפותה בלהקת הפוסיקאט דולז, מרבה שרזינגר לשתף פעולה עם אומנים רבים (רובם גברים) בדואטים ו"הופעות אורח" באלבומים. בשנת 2005 שתפה פעולה עם הזמר שאגי, זמר האופרה ויטוריו גירגולו והראפר ויל סמית'. בשנת 2006 הקליטה דואט עם אבאנט (שעבד עם הפוסיקאט דולז) והתארחה בלהיט הענק "Come To Me" של הראפר דידי שלווה בקליפ. בשנת 2007 הקליטה דואט משותף עם זמרת הרית'ם אנד בלוז ריהאנה, "Winning Women", שהוקלט במסגרת פרסומת לדאודורנט לנשים. השיר מאופיין במקצב היפ הופ השונה מסוג השירים שמקליטות שתי הזמרות. השיר לווה בקליפ המציג את שרזינגר וריהאנה באולפן ההקלטות, במסגרת ישיבה ובמסיבת עיתונאים. כמו כן, היא התארחה בעיקר באלבומים של ראפרים כמו 50 סנט, טימבאלנד ועוד.

אלבומי סולו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרזינגר בהופעה, 2006

ב-2010 הוציאה שרזינגר סינגל ראשון "Whatever U Like", הגיע למקומות יחסית נמוכים במצעדים. הקליפ לסינגל מראה את שרזינגר בבגדים חושפניים רוקדת בתוך קופסה, משתכשכת בבריכה והולכת על אבנים רותחות. שון גארט מופיע בקליפ (זוהי הפעם הראשונה שהוא מופיע בקליפ) בבגדי ראפר כשאורות מעמעמים את דמותו. T.I. המתארח בשיר מופיע בתוך הקופסה מחובק עם שרזינגר בבגדים יחסית השונים מבגדיו הרגילים. הקליפ לשיר שודר רבות בערוץ המוזיקה MTV ואף זכה לפתוח את טקס פרסי ה-VMA כשהראפר ליל ווין מחליף את T.I. בביצוע קטע הראפ בשיר.

הסינגל השני מתוך האלבום, "Baby Love", הגיע למקומות גבוהים יותר מ-"Whatever U Like" אך הצליח פחות בקרב הציבור. הקליפ לשיר מציג את שרזינגר צופה בחופשה שלה עם בן זוגה במחשב. רוב הקליפ מציג את החופשה, ברובה בספינה הפרטית שלה או משתזפת על חוף הים. בשיר מתארח will.i.am שגם הפיק אותו. באותם ימים שבהם יצא הסינגל, יצא הסינגל של will.i.am, "I Got It From My Mama", שבו מתארחת שרזינגר. בקליפ לשיר (הדומה מעט לקליפ של "Baby Love") שרזינגר אינה משתתפת והבחורות בקליפ שרות את החלק שלה. גם על עטיפת האלבום והסינגל שמה אינו מצוין. בטקס פרסי המוזיקה של MTV אירופה הופיעה שרזינגר עם השיר במחרוזת שלה ושל will.i.am (שכללה בין השאר את השיר "I Got It From My Mama"). בהמשך הוציאה ניקול את השיר "Poison" שזכה להצלחה גדולה בבריטניה.

ב-2011 שרזינגר הוציאה את אלבום הסולו הראשון שלה, "Killer Love". הכולל את הלהיטים "Right There" ו-"Don't Hold Your Breath" שזכו להצלחה בארצות הברית, בבריטניה וברחבי העולם. באותה השנה שוחררו הסינגלים "Wet" ו- "Try With Me" שזכו להצלחה סבירה לעומת האחרים. ב-2013 הוציאה ניקול את הסינגל "Boomerang" שלבסוף לא נכנס לאלבום הסולו השני. ב-2014 שרזינגר הוציאה את אלבום הסולו השני שלה, "Big Fat Lie", הסינגל הראשון מהאלבום היה "Your Love" שזכה להצלחה. האלבום לא שוחרר בארצות הברית, ולא זכה להצלחה מסחרית כמו האלבום הקודם. באותה השנה יצאו הסינגלים "Run" ו-"On the Rocks" כחלק מהאלבום. ב-2015 ניקול ממשיכה לעבוד אלבום האולפן השלישי במספר, כשדלפו הרצועות "Freak" ו-"Wild Dream" השייכים לאלבום הגנוז.

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 2011 התפרסם[1] כי שרזינגר תחל לעבוד כמגישה בתוכנית האירוח של קונאן אובריין. מספטמבר 2011 עד ינואר 2012, הייתה שרזינגר חלק מצוות השופטים של תוכנית הכישרונות האמריקאית "The X Factor", אך הועברה לגרסה הבריטית על ידי סיימון קאוול, יוצר ומפיק התוכנית. בעונתה הראשונה שם כסופטת, זכה מתמודדה ג'יימס ארתור. בנוסף, היא הייתה הראשונה שהגיעה עם כל שלושת מתמודדיה לשבוע התשיעי, כאשר שניים מהם הגיעו לגמר. בעונה העשירית של "רוקדים עם כוכבים", זכתה במקום הראשון יחד עם הרקדן דרק האף'. שרזינגר השתתפה בסרט "גברים בשחור 3" בתור החברה של בוריס והיה זה סרטה הראשון של שרזינגר. ב-2015 השתתפה ניקול בתוכנית "I Can Do That" ששודרה בארצות הברית וניצחה בתוכנית. באותה השנה ניקול הופיעה בטקס יום העצמאות של ארצות הברית.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2011: Killer Love
  • 2014: Big Fat Lie

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]