ויל סמית'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ויל סמית'
Will Smith
ויל סמית', 2019
ויל סמית', 2019
לידה 25 בספטמבר 1968 (בן 55)
פילדלפיה, פנסילבניה, ארצות הברית
שם לידה Willard Carroll Smith II עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מועדפת מוזיקת היפ הופ עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1985 עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מפיק מוזיקלי וראפר
מקום לימודים
  • Archbishop John Carroll High School
  • בית הספר על שם ג'וליה מ. מסטרמן
  • Overbrook High School עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג ג'יידה פינקט סמית' (1997–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים טריי סמית', ג'יידן סמית', וילו סמית' עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר, פרס גראמי, פרס סאטורן, פרס גלובוס הזהב
https://www.willsmith.com
פרופיל ב-IMDb
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ויל סמית' יחד עם אשתו השנייה ג'יידה פינקט וילדיו וילו וג'יידן, 2009

וילארד קארול "ויל" סמית' ג'וניוראנגלית: Willard Carroll "Will" Smith Jr; נולד ב-25 בספטמבר 1968) הוא קומיקאי, שחקן, מפיק וראפר אמריקאי, זוכה פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר, פרס גראמי ופרס גלובוס הזהב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמית' נולד בשנת 1968 לקרוליין ברייט ו-ווילארד קרול סמית' וגדל במערב פילדלפיה שבפנסילבניה, השני מבין ארבעה ילדים. הוא גדל על פי הנצרות הבפטיסטית. כשהיה בן 13, התגרשו הוריו. באוטוביגורפיה שלו חשף כי אביו נהג להכות את אימו עד זוב דם. [1] בתיכון, בשל התנהגותו הערמומית והקסם האישי שלו הוא זכה לכינוי "נסיך", שלאחר מכן הפך ל"נסיך המדליק".

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמית' החל בקריירת ראפ ושיתף פעולה עם דיג'יי ג'אזי ג'ף, אותו פגש במסיבה. ההרכב שלהם, די ג'יי ג'אזי ג'ף אנד דה פרש פרינס, פעל בין השנים 1984–1994. ב-1988, ההרכב זכה לביקורות מהללות כאשר היו הראפרים הראשונים שזכו בפרס גראמי.

ב-1990, סמית' היה קרוב לפשיטת רגל כאשר חברת הטלוויזיה NBC החתימה אותו לסדרה "הנסיך המדליק מבל אייר", בה היה הדמות הראשית. התוכנית הפכה להצלחה גדולה, ורצה שש עונות רצופות והייתה פופולרית ברחבי העולם, וגם בישראל, בה התוכנית שודרה החל מ-1993.[2] ב-1992 הוא הופיע לראשונה בקולנוע בסרט "קשר בכל מחיר", אשר אליו הצטלם במקביל לצילומי הסדרה. הוא התפרסם כאשר הופיע בסרט "בחורים רעים" (1995), ובהמשך בשוברי הקופות "היום השלישי" (1996) ו"גברים בשחור" (1997). כמו כן שיחק ב"גברים בשחור 2" (2002), "אני, רובוט" (2004), "היצ'" (2005), "אני אגדה" (2007) ו"הנקוק" (2008). בשנת 2005 כיכב עם בנו בסרט "המרדף לאושר", סרט שונה ורציני יותר מסרטיו האחרים של סמית'. הסרט גם הופק על ידי וויל סמית', הוא שב ושיחק עם בנו ג'יידן בסרט 'העולם אחרי' (2013)

לאחר שהסדרה "הנסיך המדליק מבל אייר" הסתיימה ב-1996, החל סמית' בקריירה כזמר סולו. ב-1997, יצא אלבום הבכורה שלו, "Big Willie Style", אשר הגיע למעמד אלבום פלטינה.

סמית' היה מועמד פעמיים לפרס אוסקר, ב-2001 על "עלי" (אנ'), וב-2006, על הסרט "המרדף לאושר". בנוסף הוא היה מועמד ארבע פעמים לפרס גלובוס הזהב ("עלי", "המרדף לאושר" ופעמיים, כשחקן בסדרה, על "הנסיך המדליק מבל אייר"). ב-2007 זכה בפרס סאטורן בקטגוריית "השחקן הטוב ביותר" על "אני אגדה".

ביוני 2002, יצא אלבומו השלישי של סמית', "Born to Reign" והוא מכר פחות משני האלבומים לפניו. באותה שנה, יצא אלבום הלהיטים הגדולים של סמית', וגם מכירותיו כשלו. הוא עזב את חברת התקליטים קולומביה רקורדס וחתם בחברת "Interscope Records". במרץ 2005, יצא אלבומו "Lost and Found" והסינגל "Switch" מתוכו הפך ללהיט וכבש את המצעדים.

ב-2005, נכנס סמית' לספר השיאים של גינס כאשר הגיע לשלוש הצגות בכורה במשך זמן של 24 שעות. ביולי אותה שנה, שימש סמית' כמנחה בקונצרט הלייב 8 בפילדלפיה.

קריירה קולנועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1993, שיחק בסרט "תוצרת אמריקה", שהיה לתפקיד הקולנועי הראשון שלו.

ב-2008 היה סמית' לשחקן ההוליוודי המכניס ביותר, עם רווח אישי של כשמונים מיליון דולר.

ב-2012 שיחק סמית' בסרט השלישי של "גברים בשחור".

ב-2013 גילם את דמותו של הקצין סייפר רייג', בסרט "העולם אחרי".

ב-2015 שיחק בדמותו של ניקי, רמאי מנוסה, בסרט "פוקוס". בחודש דצמבר שיחק בסרט הדרמה "בלתי הפיך", עליו היה מועמד לפרס גלובוס הזהב.

ב-2016, יצא לאקרנים "יחידת המתאבדים" שבו הוא משחק את דדשוט. לפי הערכות, זה אמור להיות "הסרט הכי מכניס של ויל סמית'" מאז "אני אגדה". בדצמבר של אותה שנה יצא לאקרנים הסרט "יופי נסתר" בכיכובו.

ב-2019 הופיע בסרט "אלאדין" של דיסני בתור ג'יני, וכן בסרטו של אנג לי "איש מזל התאומים".

ב-2020 הופיע בסרט השלישי של בחורים רעים, "בחורים רעים לתמיד".

בשנת 2021 כיכב סמית' בתפקיד ריצ'רד ויליאמס בסרט הקולנוע "משפחה מנצחת". על תפקידו בסרט זכה סמית' בפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר, בפרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר וקיבל מועמדות לפרס גילדת שחקני המסך לשחקן הראשי הטוב ביותר.

תקרית הסטירה עם כריס רוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – תקרית הסטירה של ויל סמית'–כריס רוק

ב-27 במרץ 2022, במהלך טקס פרסי אוסקר ה-94 שבו זכה סמית' בפרס השחקן הטוב ביותר על תפקידו בסרט "משפחה מנצחת", סמית' סטר לכריס רוק וקילל אותו מהקהל לאחר שלעג למחלתה של אשתו של סמית', השחקנית ג'יידה פינקט סמית'.[3] ולאחר מכן, כשעלה לבמה כדי לקבל את פרס האוסקר שלו, התנצל על האירוע בפני חבריו האקדמאים ושאר המועמדים לפרס, אך לא בפני רוק. רוק בחר שלא להתלונן נגד סמית' במשטרה, ולכן לא נפתחה חקירה בנושא.

למחרת טקס האוסקר, סמית' התנצל באופן רשמי בפני רוק, וב-1 באפריל הודיע על התפטרותו מהאקדמיה האמריקאית לקולנוע.[4]

בעקבות התקרית, ב-8 באפריל הטילה עליו האקדמיה עונש של הרחקה בת עשר שנים מטקס פרסי האוסקר.[5]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1992 התחתן סמית' עם שרי זאמפינו. באותה שנה נולד בנם, וילארד כריסטופר, הידוע גם כ"טריי". טריי הופיע בקליפ של אביו לשיר "Just The Two Of Us". ב-1995 התגרש הזוג.

ב-1997 התחתן עם השחקנית ג'יידה פינקט, להם שני ילדים: ג'יידן (נולד ב-1998) ווילו (נולדה בשנת 2000).

סמית' ואחיו הארי הם בעלי חברת "Treyball Development Inc" בבוורלי הילס.

בשנת 2007 תרם סמית' כ-1.3 מיליון דולר לארגונים ומקומות רבים, בהם מרכז ההנצחה לזכר יצחק רבין בישראל,[6] ובשנת 2010 תרם קרוב למיליון דולר למספר בתי ספר בארצות הברית.[7] סמית', אשר ידוע בשל תמיכתו במפלגה הדמוקרטית, גייס בביתו 500,000 דולר למען הקמפיין של אובמה וביידן במהלך הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2012.[8] הוא גם הגיע כאורח לטקס הענקת פרס נובל לשלום לאובמה באוסלו.

בנובמבר 2021 הוציא לאור אוטוביוגרפיה בשם "Will".[9]

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויל סמית', 2009

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1997: Big Willie Style
  • 1999: Willennium
  • 2002: Born To Reign
  • 2005: Lost & Found

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ynet (2024-01-30). "וויל סמית': "הייתי בן תשע כשאבא הכה את אמא בפניה עד שהתמוטטה וירקה דם"". Ynet. נבדק ב-2024-01-30.
  2. ^ רונית הורביץ, תלחצו על דוב'לה, חדשות, 26 באוקטובר 1993
  3. ^ אלון פרוכטר, וויל סמית' היכה את המגיש - וזכה בפרס האוסקר, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 28 במרץ 2022
  4. ^ ynet (2022-04-02). "בשל תקרית הסטירה: וויל סמית' התפטר מהאקדמיה". Ynet. נבדק ב-2022-04-02.
  5. ^ העונש על הסטירה: וויל סמית' הושעה מטקסי האוסקר לעשר שנים, AFP, באתר ynet, 8 באפריל 2022
  6. ^ ""Will Smith Gives $1.3 Million to Charities"".
  7. ^ "What Goes on Inside Will Smith, Jada Pinkett-Smith's School?".
  8. ^ "Will Smith among additions to Obama campaign bundlers".
  9. ^ Will
ויל סמית' – פרסים
הקודם:
2019: רוברט דאוני ג'וניור – "הנוקמים: סוף המשחק"
פרס בחירת הקהל לכוכב הקולנוע של השנה
2020: ויל סמית' – "בחורים רעים לתמיד"
הבא:
2021: דוויין ג'ונסון – "ג'אנגל קרוז"