ניק אנדרסון
 | |
| אנדרסון בשנת 2012 | |
| לידה |
20 בינואר 1968 (בן 56) שיקגו שבאילינוי, ארצות הברית |
|---|---|
| עמדה | קלע, סמול פורוורד |
| גובה | 1.98 מטר |
| מספר | 25 |
| מכללה | אוניברסיטת אילינוי |
| דראפט |
בחירה מספר 11, 1989 אורלנדו מג'יק |
| קבוצות כשחקן | |
|
1989–1999 1999–2001 2001–2002 |
אורלנדו מג'יק סקרמנטו קינגס ממפיס גריזליס |
נליסון "ניק" אנדרסון (באנגלית: Nelison “Nick” Anderson; נולד ב-20 בינואר 1968) הוא כדורסלן עבר אמריקאי, אשר שיחק בליגת ה-NBA בין השנים 1989–2002. ממוצעיו לאורך קריירת ה-NBA הם 14.4 נקודות, 5.1 ריבאונדים ו-2.6 אסיסטים למשחק.[1]
קריירת תיכונים ומכללות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנדרסון נולד וגדל בשיקגו שבאילינוי. בשנתו האחרונה באקדמיית הספורט "סימאון" המקומית (1986), הוביל את קבוצת הכדורסל שלה לזכייה באליפות התיכונים של אילינוי. בסיום אותה עונה זכה בתואר "מר אילינוי בכדורסל" המוענק לשחקן התיכונים המצטיין במדינה.[2]
בשנת 1987 החל ללמוד באוניברסיטת אילינוי, וכבר בעונתו הראשונה בקבוצת הכדורסל שלה הוביל את קלעיה עם 15.9 נקודות בממוצע למשחק. בעונתו השנייה קלע 18.0 נקודות למשחק והוביל את הקבוצה, לצד קנדל גיל, להעפלתה הראשונה מזה 37 שנים לשלב פיינל פור טורניר המכללות.[3] במשחק חצי הגמר קלע אנדרסון 17 נקודות, אך אילינוי הפסידה 81–83 לאוניברסיטת מישיגן, אותה הוביל גלן רייס.[4]
קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]
אורלנדו מג'יק[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדראפט ה-NBA 1989 נלקח אנדרסון בבחירה ה-11, על ידי אורלנדו מג'יק.[5] בכך היה אנדרסון נבחר הדראפט הראשון בתולדות הקבוצה, אשר הוקמה לקראת עונת 1989/1990. במהלך עונתו השנייה בקבוצה הפך לשחקן חמישייה קבוע, ובעונתו השלישית (1992) הוביל אותה עם ממוצע של 19.9 נקודות למשחק. בשנים הבאות המשיך להיות אחד השחקנים הבולטים של המג'יק לצד דניס סקוט, שאקיל אוניל ופני הארדוויי, אשר הצטרפו לקבוצה בין 1990–1993. ב-23 באפריל 1993 קלע אנדרסון שיא קריירה של 50 נקודות במשחק מול ניו ג'רזי נטס.[6]
בעונת 1994/1995 השיגו המג'יק את המאזן הטוב ביותר באזור המזרחי, 57–25, וגברו על בוסטון סלטיקס בסיבוב הראשון של הפלייאוף (3–1) בדרך למפגש מול שיקגו בולס בחצי גמר המזרח. כוכב הבולס, מייקל ג'ורדן, חזר במהלך אותה עונה מפרישתו הראשונה ולבש גופייה מספר '45' במקום ה-'23' אשר יצג אותו עד הפרישה. בשניות האחרונות של המשחק הראשון בסדרה, כאשר שיקגו הובילה על אורלנדו בנקודה אחת, חטף אנדרסון את הכדור מידי ג'ורדן, מה שהוביל לקליעת שתי נקודות במתפרצת ולניצחון של המג'יק.[7] בסיום אותו משחק אמר אנדרסון כי ג'ורדן "לא נראה כמו מייקל ג'ורדן הישן", וכי "המספר 45 לא מרשים כמו שהיה ה-23... לא הייתי יכול לעשות את זה למספר 23".[8][9] לקראת המשחק הבא החליף ג'ורדן את מספר גופייתו בחזרה ל-'23', והוביל את קבוצתו לניצחון על אורלנדו עם 38 נקודות. בהמשך הדיחה אורלנדו את שיקגו (4–2) ואת אינדיאנה פייסרס (4–3), והעפילה לראשונה בתולדותיה לגמר ה-NBA.
כ-8 שניות לסיום המשחק הראשון של גמר 1995, כאשר המג'יק הובילו על יוסטון רוקטס ב-3 נקודות, נשלח אנדרסון לקו העונשין והחטיא 4 זריקות ברציפות, על אף שהיה קלעי של כ-70% מקו העונשין. מיד לאחר מכן קלע שחקן הרוקטס קני סמית' שלשה אשר שלחה את המשחק להארכה, בה גברה יוסטון על אורלנדו. גם בשלושת המשחקים הבאים ניצחו הרוקטס, וזכו באליפות ה-NBA השנייה ברציפות. בשלושת המשחקים האחרונים של הסדרה קלע אנדרסון 9.0 נקודות למשחק בלבד ב-28.1% קליעה מהשדה, לאחר שב-18 משחקי הפלייאוף עד אז קלע 15.1 נקודות למשחק ב-47.3% קליעה.
ב-4 העונות הבאות המשיך אנדרסון להציג יכולת יציבה, עם כ-14.2 נקודות למשחק, אך הקבוצה לא הצליחה לשחזר את הצלחתה מפלייאוף 1995. בעת עזיבתו את המג'יק בסיום עונת 1998/1999 ניצב אנדרסון ראשון ברשימת מובילי הקבוצה בנקודות (10,650) ובחטיפות (1,004).
סקרמנטו וממפיס[עריכת קוד מקור | עריכה]
באוגוסט 1999, לאחר 10 עונות באורלנדו, הועבר אנדרסון בטרייד לסקרמנטו קינגס בתמורה לטאריק עבדול-ואהד ובחירת דראפט עתידית. בעונתו הראשונה בקבוצה קלע 10.8 נקודות בממוצע למשחק, אך בעונה העוקבת הוצא מרוטציית הקבוצה והשתתף ב-21 משחקים בלבד. לקראת עונת 2001/2002 נשלח לצד ג'ייסון ויליאמס בטרייד לממפיס גריזליס, בתמורה למייק ביבי וברנט פרייס.[10] בסיום אותה עונה פרש ממשחק, בגיל 34.
מאז פרישתו עובד אנדרסון במחלקת יחסי הציבור של אורלנדו מג'יק,[11] וכן כפרשן של משחקי הקבוצה ברשת פוקס ספורטס.[12]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Basketball-Reference
- פרופיל, באתר Sports-Reference
- פרופיל, באתר eurobasket
- פרופיל, באתר ליגת ה-NBA
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ סטטיסטיקות הקריירה של אנדרסון ב-NBA, באתר basketball-reference.com
- ^ זוכי פרס "מר אילינוי בכדורסל", באתר realgm.com
- ^ סטטיסטיקות קריירת המכללות של אנדרסון, באתר sports-reference.com
- ^ סטטיסטיקות המשחק בין אילינוי למישיגן, באתר sports-reference.com
- ^ רשימת נבחרי דראפט 1989, באתר basketball-reference.com
- ^ סטטיסטיקות המשחק בין אורלנדו לניו ג'רזי, באתר basketball-reference.com
- ^ אנדרסון חוטף לג'ורדן את הכדור, בערוץ ה-NBA ביוטיוב, 7 במאי 2015
- ^ Memories of MJ's first two acts, באתר ESPN, ינואר 1999
- ^ Flashback: 20 years ago today, Anderson forces MJ back to No. 23, באתר ESPN, 7 במאי 2015
- ^ Bibby, J-Will Part of Four-Player Deal, באתר ה-NBA, 27 ביוני 2001
- ^ ביוגרפיה, באתר הרשמי של אנדרסון
- ^ FOX Sports Florida to air all 82 Orlando Magic games, באתר orlandomagicdaily.com, 14 בספטמבר 2016