יהודה בכרך
| לידה |
1775  |
|---|---|
| פטירה |
24 באפריל 1846 (בגיל 71 בערך) סייני, רפובליקת פולין |
| תקופת הפעילות |
? – 24 באפריל 1846 |
| חיבוריו |
הגהות הגרי"ב |
  | |
רבי יהודה בכרך (ה'תקל"ה, 1775 - ליל שבת כ"ט בניסן ה'תר"ו, 24 באפריל[1] 1846) היה רב ליטאי, רבה של סייני שבפלך סובאלק בליטא (כיום בצפון-מזרח פולין).
נודע בשל הגהותיו לתלמוד הבבלי שנדפסו בשלהי ש"ס וילנא ובכל מהדורות הש"ס המבוססות על מהדורה זו בשם נימוקי הגרי"ב והגהות הגרי"ב.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד לרב יהושע השיל בכרך מגלינדיץ הסמוכה לאמדור, צאצא למשפחת רבי טוביה בכרך. אמו הייתה בתו של רבי חנוך הניך אב"ד קלווריה וזבלובדוב, מחבר "משפחת החנוכי" ובנו של הרב היסו"ד, מראשי קהילת יהודי וילנה. למד בישיבת וולוז'ין בתקופת כהונתו של רבי יצחק מוולוז'ין בראשות הישיבה.
בחר לכהן ברבנות העיירה סייני, הקטנה יחסית, בשל הזמן הרב יותר שהותירה לו עובדה זו ללימודיו.
נישא לרייזיל (תקל"ו, 1776 - כ"ג באייר תרכ"ג, 1863) בת הגביר ישראל בוריונר. לפי המסורת שירתה את הגאון מווילנה כשהתארח בבית הוריה בהיותה בת שש וזכתה לברכתו.
בכרך נפטר בסייני בליל שבת כ"ט בניסן ה'תר"ו, 24 באפריל 1846. לאחר פטירתו עברה אשתו להתגורר בסופוטקין בבית בתם רוחמה.
הגהותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב בכרך התפרסם בעיקר מהגהותיו לתלמוד הבבלי שנדפסו בשלהי ש"ס וילנא ובכל מהדורות הש"ס המבוססות על מהדורה זו, בשם נימוקי הגרי"ב והגהות הגרי"ב.
לפי עדות שמיעה שהביא הרב רפאל נתן נטע רבינוביץ במאמרו על הדפסת התלמוד[2] היה ברשותו עותק של התלמוד בדפוס בנבנשתי שהיה בשימושו של הגאון מווילנה ועליו הגהות בכתב ידו שונות מאלו שנדפסו על דפי התלמוד כ"הגהות הגר"א" מאז דפוס וינה (תקס"ו-תקע"ו).
הגהותיו בשם דומה נדפסו על ספרי יסוד רבים מארון הספרים היהודי: ששה סדרי משנה, התלמוד הבבלי, משנה תורה לרמב"ם, שולחן ערוך (אורח חיים ויורה דעה) ותורת חטאת לרמ"א.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בניו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בנו, הרב משה בכרך, נישא לשיינא בת רבי יעקב משצ'וצ'ין בפולין. בנם היה החוקר התורני ר' יעקב בכרך הידוע בשל סדרת "מאמרי יעקב הבכרכי" והגהותיו על ארבעה טורים.
- בנו, הרב חנוך העניך בכרך, מהעיר סובאלק. התפרסם כתלמיד חכם, חלק מחידושיו נדפסו בספרי בני דורו. נפטר בגרודנו בחודש ניסן תרכ"ג, כשבא לעיר לרגל נישואי בנו יצחק אייזיק.
- בתו, רוחמה, התגוררה בסופוטקין כנראה נישאה לרב חיים שלמה קולצקי (קאלעטסקי) מבריסק.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ישראל טוביה איזנשטט, דעת קדושים, פטרבורג תרנ"ז-נ"ח, עמ' 38–39, באתר היברובוקס
- דוד טבלי אפרתי, תולדות אנשי שם, ורשה תרל"ה, עמ' 18 הערה ה-ו, באתר היברובוקס
- לואיס גינזבורג וגוטהרד דויטש, בכרך, יהודה בן יהושע השיל, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- בכרך, יהודה בן יהושע השיל, בספרייה היהודית המקוונת (באנגלית)
יהודה בכרך (1775-1846), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ במפעל הביבליוגרפיה העברית נרשם בטעות 25 באפריל לפי פרט התאריך העברי.
- ^ ר"נ רבינוביץ, מאמר על הדפסת התלמוד מהדורת א"מ הברמן, ירושלים תשכ"ה, עמ' קכט.