ספרות תורנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ארון ספרי יהדות בבית הכנסת הגדול בעפולה
ספרייה תורנית בבית מדרש

ספרות תורנית היא מכלול הספרים העוסקים בכל היבטיה השונים של תורת ישראל. ספרי היסוד של הספרות התורנית הם כתבי הקודש היהודיים, הקרויים גם תורה שבכתב וידועים בראשי התיבות תנ"ך.

לתורה שבכתב התווספו ספרי יסוד שהעלו על הכתב את התורה שבעל-פה - המשנה, התלמוד, ובעקבותיהם פירושי רש"י ופרשנים נוספים, משנה תורה לרמב"ם ושולחן ערוך. ספרים תורניים רבים מספור נכתבו לאורך הדורות, וכולם נלמדים עד היום ומהווים חלק מרכזי בעולמו התרבותי של הציבור היהודי הדתי.

הספרות התורנית היא מרכיב עיקרי של ארון הספרים היהודי, הכולל גם ספרות בעלת זיקה הדוקה ליהדות שאיננה בגדר ספרות תורנית.

תורה שבכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תנ"ך

המקרא או התנ"ך, המכונה במסורת היהודית "תורה שבכתב", הוא קובץ הספרים המהווים את כתבי הקודש היסודיים של היהדות. ספרי התנ"ך חוברו בתקופות שונות ועל ידי מחברים שונים. תהליך הקאנוניזציה של התנ"ך החל בתחילת תקופת בית שני והושלם סביב שנת 200 לספירה.

חלקי התנ"ך:

  • תורה: כל מצוות הדת היהודית מופיעות בתוך התורה. התורה פותחת בבריאת העולם ומסתיימת במותו של משה.
  • נביאים: קורות בני ישראל אחרי מותו של משה עד גלות בבל.
  • כתובים: מבחר כתבי חוכמה ומוסר.

ספרות חז"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ספרות חז"ל

כתיבת התורה שבעל פה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילה ההתפתחות לכדי "ספרות תורנית", מעבר לספרי התנ"ך הכלולים בתורה שבכתב, הייתה בלתי אפשרית משום האיסור ההלכתי לכתוב את התורה שבעל פה (מסכת גיטין דף ס). אף על פי כן, בזמן הלימוד היו התלמידים מסכמים לעצמם ראשי פרקים על מנת לזכור לימודם. סיכומים אלו נקראו מגילת סתרים. עם זאת, על מנת להימנע מכתיבת תורה שבעל פה אחר הלימוד, נגנזו מגילות הסתרים כך שבשלב זה כללה הספרות התורנית רק את ספר התנ"ך.

המחשבה על כתיבת ספר הלכות החלה לאחר חורבן בית שני, כאשר החכמים נוכחו לדעת שהמצב הלאומי הקשה מקשה על הלומדים. החל מתקופת רבי עקיבא כבר הועברו קובצי הלכות בין החכמים ותלמידיהם, אך עד ימיו של רבי יהודה הנשיא (רבי) לא נכתבו הלכות כספר כולל ומפורסם. כאשר רבי הבין שהתקופה שעם ישראל ייוותר ללא שלטון עצמי תהיה ארוכה, הוא פסק שמותר לכתוב את התורה שבעל פה על מנת שלא תישכח מעם ישראל, וכתב את המשנה. חיבור זה כלל אמנם רק את יסודות הדברים בתמציות רבה, אך פתח את הדרך לכתיבת שאר ספרי תורה שבעל פה (שאמנם עד להמצאת הדפוס בדרך כלל נוסחו באותה דרך תמציתית).

חיבורי חז"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם הזמן נוצרו חיבורים מקיפים, בעיקר בהלכה למעשה: התלמוד הירושלמי והתלמוד הבבלי. נוסף לחיבורים הללו התחברו עם הזמן חיבורי אגדה והלכה נוספים כמדרשים, אך הספרים עדיין לא זכו לתפוצה רבה משום שעדיין לא הומצא הדפוס, ויצירת כתבי יד רבים הייתה כרוכה בעבודה רבה. כך אנו מוצאים לדוגמה בדברי רש"י במסכת ברכות שמצטט את התלמוד הירושלמי מספר הלכות גדולות, משמע שעדיין לא היו ברשותו כל כרכי התלמוד הירושלמי.

פירוש המקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פרשני המקרא

רש"י[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פירוש רש"י לתורה

רבי שלמה יצחקי (רש"י) כתב במאה ה-11 את הפירוש הנודע ביותר לתורה. דרך פירושו של רש"י פונה במתכוון הן לקהל "עממי" והן לקהל תלמידי חכמים. הערה המבהירה את הקו שהנחה אותו בפירושיו מופיעה בדרך אגב בתחילת ספר בראשית: "יש מדרשי אגדה רבים וכבר סדרום רבותינו על מכונם בבראשית רבה ובשאר מדרשות, ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא ולאגדה המיישבת דברי המקרא דבר דבור על אופניו." כלומר, אין עניינו של רש"י להביא בפירושו אגדות ומדרשים, אלא ליישב קשיים המתעוררים בפסוקים.

על פירושו הגדול של רש"י לתורה נכתבו למעלה ממאה פירושים, שמחבריהם מכונים לעתים "מפרשי רש"י".

פירוש התלמוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פרשנות התלמוד הבבלי

הפירושים המפורסמים והנלמדים ביותר לתלמוד הם פירושו של רש"י, שנכתב במאה ה-11, והתוספות, שנכתבו בין המאה ה-12 למאה ה-14. עיון בפירושים אלה, שנדפסו כמעט בכל מהדורות התלמוד הבבלי, מהווה חלק אינטגרלי מלימוד התלמוד בישיבות גם היום.

ספרות הסוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרות ההיכלות והמרכבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרות ההיכלות והמרכבה הוא שם כולל לכ־25 חיבורים מיסטיים שחוברו כנראה בין המאה השנייה למאה החמישית לספירה בארץ ישראל. ספרות זו, כפי שכונתה על שם הדרישה במעשה המרכבה ובהיכלות האל, שאליהם מגיעים באמצעות המרכבה, היא התשתית המיסטית והמאגית הקדומה ביותר אחרי הספרים האפוקליפטיים. היא זו שברבות השנים תצמח ממנה הקבלה - העיונית והמעשית. מעשה הבריאה וחלוקת העולמות העליונים, ניהול העולם ומעשי כשפים, שמות המלאכים ושמותיו השונים של האל - אלה הנושאים העיקריים של תורת הסוד המופיעה בספרות המרכבה.

ספר יצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף תקופת התנאים (מאה 2-3) חובר ספר יצירה. הספר טוען כי לכל אות מאותיות האלפבית משמעות סודית בשלושת תחומי הבריאה: האדם, הכוכבים והזמן. האותיות וצירופיהן הם החלק המחבר את המיסטיקה הקדומה עם האסטרולוגיה ועם המאגיה הקשורה בכוח הטמון באותיות, אותו כוח שבעזרתו יצר האל את העולם. תפיסה זו היא מולידת סיפורו של המהר"ל שיצר את הגולם בכוח האותיות שחרט על הטיט וכוח הלשון (השבעות סודיות) וכן של הקמעות הנושאים צירופי אותיות ושמות מלאכים והאל. "יורדי המרכבה" של אותה תקופה משתמשים בטכניקה המאגית לעלייה האקסטטית על ידי "לבישת השם" - טקס שבו מכשף השבט הקדמון לבש בגד שעליו רקומים שמות האלים.

ספר הזוהר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסביבות 1280 ראה אור ספר הזוהר. למעשה, מורכב הספר משני תריסרי חיבורים, המבוססים על ספרי מיסטיקה יהודיים רבים שפורסמו בעבר, בהם גם ספרי סוד לא ידועים עד אותה תקופה. סודות עולם הספירות מצד אחד, וגורלם של היהודים מצד שני; האל הבורא והמתגלה, והאדם ביחסו אליו - אלה ציריו של האוסף הגדול הזה, המכיל חיבורים שונים שמתייחסים לצד הסודי של היהדות.

פילוסופיה יהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פילוסופיה יהודית

קובצי הלכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרות השו"ת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ספרות השו"ת

ספרות חסידית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספרות התורנית בעולם המודרני[עריכת קוד מקור | עריכה]

המצאת הדפוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם המצאת הדפוס החלה תאוצה בהתפתחות הספרות התורנית. קלות התפוצה ומגוון האפשרויות לעומת הזמן שלפני התפתחות הדפוס עודדו כותבים רבים להעלות רעיונותיהם והגיגיהם על הכתב ולהוציא לאור בדפוס. מצד שני היכולת להוציא לאור ולהפיץ בצורה מהירה יותר הובילה לכתיבת ספרים בגיל צעיר יחסית. דבר זה הוביל לעתים לחרטה על דברים שנכתבו ולפעמים אף בצורך בהגהות רבות. יש מהאחרונים שהתייחסו בגלל זה באופן שלילי להיתר לכל אחד להפיץ את ספרו, דבר שהוביל צורך בהסכמה רשומה על ידי תלמיד חכם מוכר על הדברים שנכתבו.

תקופת המיחשוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מאגר תורני

התפתחות הטכנולוגיה עד לכדי אפשרות של אחסון מידע של ספרים שלמים הביאה לשיפור באחסון הספרות התורנית. דוגמאות למיזמים מקוונים כוללים את "פרויקט השו"ת" של אוניברסיטת בר-אילן. זהו המאגר האלקטרוני הגדול בעולם של ספרות תורנית, המכיל אוסף עצום של טקסטים של ספרות תורנית, מוקלדים ומוגהים במקצועיות. טקסטים אלה, המהווים את המורשת והמסורת היהודית, מקיפים למעלה משלושת אלפי שנות יצירה והגות תורניות - החל מהתנ"ך והתלמודים, הבבלי והירושלמי, ופרשניהם, המדרשים, זוהר, ספרי פסיקת הלכה (רמב"ם, טור, שולחן-ערוך) ונושאי כליהם, וכלה בספרי שו"ת - שאלות ותשובות הלכתיות. ספרי השו"ת שבמאגר מכילים למעלה משמונים אלף פסקי הלכה המשתרעים על פני תקופה של כאלף שנים מכל ארצות התפוצה היהודית. פסקי הלכה אלו, מהווים מקור מידע בלתי-נדלה, הלכתי, היסטורי, סוציולוגי, כלכלי וכדומה, על חיי העם היהודי לפזורותיו השונות. הגרסה המקוונת של פרויקט השו"ת כוללת מגוון של תכונות ואפשרויות מורחבות בתחום החיפוש, הניווט והקישוריות בין הספרים שבמאגרים השונים.

בדומה, פרויקט אוצר החכמה הוא ספריה וירטואלית אדירת ממדים, המהווה שינוי תפיסה בתחום אצירת הספרים ואפשרויות הגישה אליהם. הפרויקט כולל ספרית ענק בת 53,367 ספרי יהדות[1], מצולמים דף אחרי דף כצורתם המקורית, הכולל את כל ספרי היסוד ורוב הספרים השימושיים ללומדים, כמו כן ספרים עתיקים ונדירים הרואים אור לראשונה מזה מאות שנים, מהדורות עתיקות של ספרים מפורסמים, מהדורת פקסמיליה של כתבי יד ודפוסים ראשונים, קנטרסים, כתבי עת וקבצים תורניים שיצאו לאור בהוצאה חד פעמית, אלפי ספרי יהדות חדשים בני דורנו. מדי שנה נוספים למאגר יותר מ-5,000 ספרים חדשים. אוצר החכמה המקוון בנוי בצורה המאפשרת להגיע לכל ספר לפי נושא ותת נושא בצרוף ביבליאוגרפיה, מנוע חיפוש מהיר מאפשר חיפוש מילה או צרוף מילים בכ-15,000 ספרים.

פרויקט נוסף בעל חשיבות עצומה, הוא מפעל "מקראות גדולות הכתר" של אוניברסיטת בר-אילן, בראשותו של פרופ' מנחם כהן שהוא גם זה שהגה אותו, מנהל אותו מזה 30 שנה, המהדיר והעורך המדעי שלו. במפעל זה פותחה תוכנה ייחודית לאחזור מידע "תלת ממדי" של טקסט, ניקוד וטעמים על הטקסט המקראי, וכמו כן אחזור מידע על המסורה, התרגומים ומגוון פרשני ימי הביניים. הטקסט המקראי הועלה על פי כתר ארם צובא ושוחזר באופן מדעי בחלקים החסרים של הכתר. הטקסט של התרגום הועלה הל פי כתבי היד התימנים המדויקים, והטקסט של המפרשים הועלה לאחר עבודה מדעית של סריקת מאות כתבי יד של מגוון פרשני ימי הביניים.

התועלת מאפשרויות אכסון מידע ממוחשב של ספרי ארון הספרים היהודי היא בעיקר יכולת חיפוש המידע בתוך הספרים לפי נושאים ומילים מבוקשים (מנוע חיפוש). האינטרנט הוסיף לתהליך אחסון המידע.

התלמוד הבבלי מספרי היסוד של הספרות התורנית

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Sefer HaPrenumerantn: Veg vayzer tsu prenumerirte Hebreishe sforim un zeyre hotmim fun 8,767 kehiles in Eyrope un Tsofn-Afrike. (New York: Library of the Jewish Theological Seminary and Ktav Publishing, 1975). xx, 384, xii pages.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נכון ליוני 2012