נני מורטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נני מורטי
Nanni Moretti
לידה 19 באוגוסט 1953 (בן 70)
ברוניקו, טרנטינו - אלטו אדיג'ה איטליהאיטליהאיטליה
שם לידה Giovanni Moretti עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1976 עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג סילביה נונו עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים פיאטרו מורטי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מפקד מסדר האמנויות והספרות (2012)
  • פרס מרכבת הזהב (2004)
  • פרס דקל הזהב (2001)
  • פרס המבקרים של האקדמיה האירופית לקולנוע (1994)
  • פרס פסטיבל הקולנוע בקאן לבמאי הטוב ביותר (1994)
  • דוב הכסף (1986)
  • פרס חבר השופטים של פסטיבל ונציה (1981)
  • פרס דוד די דונטלו (1994)
  • קצין בכיר במסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית (1996)
  • פרס דוב הכסף של חבר השופטים (1986)
  • פרס רצועת הכסף למפיק הטוב ביותר
  • סרט הכסף לבמאי הטוב ביותר
  • פרס דוד די דונטלו לסרט הטוב ביותר עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'ואבני "נני" מורטיאיטלקית: Giovanni "Nanni" Moretti;‏ נולד ב-19 באוגוסט 1953) הוא במאי קולנוע, מפיק, תסריטאי ושחקן קולנוע איטלקי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מורטי נולד בעיירה ברוניקו (Brunico ) שבמחוז טרנטינו - אלטו אדיג'ה בצפון איטליה. אביו היה מרצה באוניברסיטת רומא ומומחה לאפיגרפיה יוונית ואמו מורה בתיכון[1]. עוד בנעוריו גילה את אהבתו לקולנוע לצד אהבתו לספורט הכדור מים, והוא אף שיחק בליגת המשנה האיטלקית. מיד עם סיום לימודיו, בשנת 1973, הפיק וביים את שני סרטיו הקצרים הראשונים.

בשנת 1976 יצר סרט ראשון באורך מלא, "lo sono un autarchico" (מילולית: אני עצמאי). בשנת 1978 הפיק את סרטו "Ecce Bombo" אשר הוצג בפסטיבל קאן. מורטי משחק בדרך כלל את תפקיד הפרוטגוניסט בסרטיו. סרטו המפורסם ביותר הוא "Caro diario" (יומני היקר) אשר יצא לאקרנים בשנת 1993 והמשכו "Aprile" (אפריל) בשנת 1998. סרטו "La stanza del figlio" (חדרו של הבן) משנת 2001 זכה בפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן בשנת 2001. את ההשראה לסרטו "palombella rosa" שאב מימיו כשחקן כדור מים.

רבים מסרטיו לא זכו להצלחה מחוץ לגבולות אירופה, אולם במולדתו הוא ידוע בזכות סרטיו השנונים.

מורטי ידוע אף בדעותיו השמאלניות, ובשנת 2002 ארגן הפגנת ענק נגד ממשלת סילביו ברלוסקוני. סרטו "Il caimano" (התנין) משנת 2006 עוסק בחלקו בחילוקי הדעות שעורר משטר ברלוסקוני, ומורטי עצמו הוא אחד משלושה שחקנים המגלמים את תפקיד ברלוסקוני בסרט.

בשנת 2021 ביים מורטי את סרט הדרמה "שלוש קומות" המבוסס על הספר באותו שם משנת 2015 מאת הסופר הישראלי אשכול נבו.

מורטי מתגורר ברומא מאז ילדותו והוא בעלים משותף של בית קולנוע בעיר בשם "Nuovo Sacher". בסרטו הקצר "Il Giorno della prima di Close Up" הוא מגלם עצמו בעודו מנסה לעודד מבקרים לצפות בפתיחת הסרט "Close Up".

סרטים שביים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The Defeat (La sconfitta, 1973)
  • Pâté de bourgeois (1973)
  • Friar How Do You Speak? (Come parli frate?, 1974)
  • I Am Self Sufficient (Io sono un autarchico, 1976)
  • Ecce bombo (1978)
  • Sweet Dreams (Sogni d'oro, 1981)
  • Bianca (1984)
  • The Mass Is Ended (La messa è finita, 1985)
  • Red Wood Pigeon (Palombella Rossa, 1989)
  • The Thing (La cosa, 1990)
  • Caro diario (1993)
  • The Only Country In The World (L'unico paese al mondo, 1994)
  • Opening Day of Close-Up (Il Giorno della prima di Close Up, 1996)
  • April (Aprile,1998)
  • (2001) חדרו של הבן
  • The Last Customer (2002)
  • Anguished Cry Of Predator Bird (Il grido d'angoscia dell'uccello predatore, 2003)
  • Il caimano (2006)
  • The Last Championship (L'ultimo campionato, 2007)
  • Diary Of A Moviegoer (Diario di uno spettatore, 2007)
  • Film Quiz (2008)
  • We Have a Pope (Habemus Papam, 2011)
  • My Mother (Mia madre, 2015)
  • שלוש קומות (2021) - Tre piani

סרטים בהם שיחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Father and Master (Padre Padrone, 1977)
  • Riso in bianco: Nanni Moretti atleta di se stesso (1984, TV)
  • It's Happening Tomorrow (Domani accadrà, 1988)
  • The Yes Man (Il portaborse, 1991)
  • The Second Time (La seconda volta, 1995)
  • Quiet Chaos (Caos calmo, 2008)
  • The Hummingbird‏ (2022)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נני מורטי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]