נני מורטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נני מורטי

נני מורטיאיטלקית: Giovanni (Nanni) Moretti;‏ נולד ב-19 באוגוסט 1953) הוא במאי קולנוע, מפיק, תסריטאי ושחקן קולנוע איטלקי.

מורטי נולד בעיירה ברונק (Bruneck) שבמחוז טרנטינו - אלטו אדיג'ה בצפון איטליה. אביו היה מרצה באוניברסיטת רומא ומומחה לאפיגרפיה יוונית ואמו מורה בתיכון‏[1]. עוד בנעוריו גילה את אהבתו לקולנוע לצד אהבתו לספורט הכדור מים, והוא אף שיחק בליגת המשנה האיטלקית. מיד עם סיום לימודיו, בשנת 1973, הפיק וביים את שני סרטיו הקצרים הראשונים.

בשנת 1976 יצר סרט ראשון באורך מלא, "lo sono un autarchico" (מילולית: אני עצמאי). בשנת 1978 הפיק את סרטו "Ecce Bombo" אשר הוצג בפסטיבל קאן. מורטי משחק בדרך כלל את תפקיד הפרוטגוניסט בסרטיו. סרטו המפורסם ביותר הוא "Caro diario" (יומני היקר) אשר יצא לאקרנים בשנת 1993 והמשכו "Aprile" (אפריל) בשנת 1998. סרטו "La stanza del figlio" (חדרו של הבן) משנת 2001 זכה בפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן בשנת 2001. את ההשראה לסרטו "palombella rosa" שאב מימיו כשחקן כדור מים.

רבים מסרטיו לא זכו להצלחה מחוץ לגבולות אירופה, אולם במולדתו הוא ידוע בזכות סרטיו השנונים.

מורטי ידוע אף בדעותיו השמאלניות, ובשנת 2002 אירגן הפגנת ענק נגד ממשלת סילביו ברלוסקוני. סרטו "Il caimano" (התנין) משנת 2006 עוסק בחלקו בחילוקי הדעות שעורר משטר ברלוסקוני, ומורטי עצמו הוא אחד משלושה שחקנים המגלמים את תפקיד ברלוסקוני בסרט.

מורטי מתגורר ברומא מאז ילדותו והוא בעלים משותף של בית קולנוע בעיר בשם "Nuovo Sacher". בסרטו הקצר "Il Giorno della prima di Close Up" הוא מגלם עצמו בעודו מנסה לעודד מבקרים לצפות בפתיחת הסרט "Close Up".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נני מורטי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]