נסים ברוך
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: כתוב כקורות חיים ולא כערך.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: כתוב כקורות חיים ולא כערך. | |
 | |
| נסים ברוך בשנות ה-80 | |
| לידה |
1 בפברואר 1932 כ"ד בשבט תרצ"ב ירושלים, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| פטירה |
1 במרץ 2021 (בגיל 89) י"ח אדר תשפ"א ירושלים, ישראל |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
  | |
נסים ברוך (1 בפברואר 1932 – 1 במרץ 2021) היה כלכלן ישראלי. נמנה עם "נערי אשכול" ו"נערי פטינקין". שימש כיועץ כלכלי לראש הממשלה יצחק שמיר, מנכ"ל משרד האוצר ומנכ"ל המוסד לביטוח לאומי.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בירושלים לרב יעקב ברוך ולחיה-לאה, שניהם ילידי העיר. אמו הייתה בתם של הרב אב"ד בכור אהרון אלנקווה ומרים מזל לבית אריאל. משפחת אריאל מהמשפחות הבודדות שמעולם לא עזבו את הארץ, ונקראו משפחות מוסתרעבים. מגורים: בעזרת ישראל (שכונה) ירושלים בבית שנבנה על-ידי הסב הרב בכור אהרן אלנקווה בשנת 1905.
בת זוג: אסתר לבית הרב יעקב גולדמן (רב בתי הסוהר) בנים: דרור, רענן וגיל.
אחים: אהרן, יצחק ממקימי קבוצת כדורגל בית"ר ירושלים, דבורה ראם, משה, רחל גוט. כולם חברי תנועת הנוער בית"ר ואצ"ל.
פרטים אישיים אחרים: תנועת נוער: בית"ר מגיל עשר. חניך ומדריך בתקופת המנדט והמדינה. חבר מחתרת האצ"ל מגיל 13 וחצי, כינוי מחתרתי: גיורא. פעילות מחתרתית בתחום התעמולתי והגיוס. אמוני נשק. לקראת סיום המנדט הבריטי קריין בתחנת הרדיו המחתרתית: קול ציון הלוחמת וסיום קורס אחרון באצ"ל בבסיס הנוער בקטמון ירושלים. פעילות חלוצית והתנדבותית: לפני הגיוס לצה"ל במושב רמת רזיאל והדרכה בקן בית"ר ירושלים. חבר תנועת החרות, גח"ל והליכוד. באוניברסיטה העברית ירושלים ממקימי "הגוש למען הסטודנט" שנועד לליכוד ראשון של חרות והליברלים ותביעה לבחירות אישיות ואזוריות.
השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בית ספר יסודי בית הספר תחכמוני (ירושלים)
- התיכון ליד האוניברסיטה
לימודים אקדמיים: האוניברסיטה העברית ירושלים. בשנת 1955 תואר ראשון בכלכלה ומדע המדינה. בשנת 1968 תואר שני בכלכלה ומינהל עסקים. בשנת 1961 התמחות בחו"ל במלגה מטעם האו"ם בארצות סקנדינביה ובארצות הברית בנושאי תכנון ותקצוב בתחומי שיכון ותכנון-ערים, רשויות מקומיות ושירותי רווחה אחרים.
פעילות אקדמית
- מרצה באוניברסיטה העברית בבית הספר לעבודה סוציאלית ובמחלקה לחינוך.
- מרצה במכללה למינהל בקורס שמאים בכלכלה אורבנית.
- מרצה בבית הספר לפקידים בכירים של משרד האוצר
- הנחיית חברי כנסת ופקידים בכירים בהכנת פרויקטים לתואר אקדמאי
שירות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]
אישור זכאות לענידת אות האצ"ל ועיטור לוחמי המדינה על"ה מטעם "אותות ועיטורים משרד הביטחון".
במלחמת העצמאות במסגרת האצ"ל בירושלים. בצה"ל: תאריך גיוס:16.8.50 טירונות במסגרת "העתודה האקדמאית" הראשונה.
עם סיום הלימודים (1953) שירות במטכ"ל באג"ם תכנון. המפקד יובל נאמן. בשל עברו באצ"ל השב"כ מתנגד לשיבוצו הצבאי באג"ם תכנון. חבר הכנסת, חיים לנדאו, מעלה שאילתה בכנסת בנושא. סוכם על המשך שירותו הצבאי בירושלים ב"מחנה שנלר" ומתן אישור להמשך לימודים באוניברסיטה בתקופת השירות הצבאי.
בשירות המילואים :קורס משנים טכניים וצירוף לגדוד מרגמות כבדות 346.
במלחמת ששת הימים בחיל התותחנים בירושלים, בעמק המצלבה. המשך שירות מילואים בעיקר בגולן ובעמק בית שאן. בשנת 1973 העברה לקצין חינוך ראשי. במלחמת יום כיפור שירות מילואים ממושך בקו הראשון. במלחמת שלום הגליל: אות הוקרה על פעילות חינוכית מקצין חינוך ראשי. לאחר מכן התנדבות להרצאות, לאורך שנים, במסגרת קצין חינוך ראשי, כולל בבית ספר למטה ובהר גילה בנושאי כלכלת ישראל ובנושאי התמחותו. עריכת ימי עיון וסדרות בפני סגל רפואה בצה"ל, חניכי פו"ם - זרוע האוויר ועוד. מכתבי הערכה ותודה על פעילות זו.
"תעודת פטור/שחרור משרות ביטחון" מיום 19.2.89 ובה נרשם: שירות חובה: 2 שנים ו-2 חודשים. דחיית שירות 1 שנים ו-11 חודשים (עתודה אקדמאית) ובנוסף: נמנה עם כוחות המילואים 36 שנים. אותות: ששת הימים, יום כיפור, שלום הגליל.
בשירות הממשלתי[עריכת קוד מקור | עריכה]
כהונה ראשונה: 1956-1965
הצטרף כעובד מדינה במשרד האוצר והיה מראשוני הכלכלנים באגף התקציבים שהומלצו על ידי הפרופסור דן פטינקין ונקראו "נערי פטינקין", ו"נערי אשכול", שהיה השר האחראי להקמת אגף התקציבים, בניהולו של ד"ר יעקב ארנון, מנכ"ל משרד האוצר.
באגף התקציבים שימש כרפרנט לתקציב משרד החקלאות ופיתוח מקורות מים. כמרכז כל השירותים הסוציאליים (כולל שיכון, עבודות ציבוריות רשויות מקומיות, חינוך, בריאות, עבודה, ביטוח לאומי). נציג האוצר בוועדת המנכלים לתיאום השירותים הסוציאליים. הגיע לדרגת סגן הממונה על אגף התקציבים במשרד האוצר. בעשור זה עברה ישראל ממצב כלכלי קשה לתהליך צמיחה כלכלית מפואר. הניסיון שרכש במשרד האוצר בשנים אלה יעמוד לו בבואו לכהונה השנייה שלו בשירות המדינה. בתקופה זו הפסיק כל פעילות פוליטית. השתתף בתיעוד בעל פה של עמותת יד לוי אשכול לאיסוף עדויות וזיכרונות של מי שעבדו לצדו של לוי אשכול.
כהונה שנייה בשירות המדינה
- 01.12.1983 מונה ליועץ כלכלי לראש הממשלה, יצחק שמיר.
- 10.06.1984 מונה למנכ"ל האוצר.
- 01.10.1984 מתפטר ממשרד האוצר
- 01.11.1984 מונה למנכ"ל המוסד לביטוח לאומי
- ביולי 1986 מתפטר מתפקיד מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי
חלקו של נסים ברוך בתפקידו כיועץ כלכלי לראש הממשלה שמיר וכמנכ"ל האוצר בנושא תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985 או בשמה השני התוכנית להצלת המשק: עוד בהיותו יועץ כלכלי לראש הממשלה, נוכח המצב הכלכלי החמור, כשהאינפלציה מרקיעה שחקים, האיץ בראש הממשלה להכין "תוכנית ייצוב הכלכלית" ואף החל בהכנתה ביתר פירוט בעת מינויו למנכ"ל משרד האוצר (יוני 1984). תוכנית שתידחה בהמשך בגלל הבחירות להסתדרות העובדים עד לשנת 1985 ותיקרא בשם "התוכנית לייצוב המשק 1985". פרש ממשרד האוצר עם כינונה של הממשלה החדשה בראשותו של שמעון פרס (אוקטובר 1984)[1]. שלבי התוכנית וגלגוליה מצויים בארכיב המדינה וכלולים ב-30 תיקים שטרם התפרסמו ככתוב בארכיב המדינה [1]. כאמור התוכנית הנ"ל הגיעה לסיומה רק באפריל 1985[2].
בתקופתו כמנכ"ל המוסד לביטוח לאומי נכנס לתוקף חוק ביטוח הסיעוד, נושא שעסק בו רבות עוד בשנות השבעים בשמשו כחוקר ראשי במכון ברוקדייל. עמד בראש הצוות הבינמשרדי להגמשת ביטוח האבטלה מיום 11.7.1986 והוגש לשר העבודה והרווחה, מר משה קצב ולחברי ועדת השרים. אושר והומלץ אך לא בוצע. פרש מתפקיד מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי בשל חילוקי דעות חריפים עם השר הממונה.
פעילות מחוץ למסגרת הממשלתית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1965 לאחר פרישתו הראשונה ממשרד האוצר חזר לפעילות הפוליטית בתנועת החרות והכין עבור סיעת גח"ל בכנסת את:
- מצע גח"ל בתחום השירותים הסוציאליים כולל נושאי השיכון והקהילה, הבטחת הכנסה ושירותי בריאות
- עקרונות לרפורמה במיסים על ההכנסה (בשיתוף יגאל כהן אורגד)
- הכנת מסגרת אלטרנטיבית לתקציב לאומי ולתקציב המממשלה לשנת הכספים 1974 (בשיתוף יגאל כהן אורגד).
פתח חברה פרטית בירושלים לייעוץ כלכלי וחברתי בשם: נ' ברוך ושות'- ייעוץ ומחקר בע"מ.
במסגרת חברה זו ערך פרסומים הנוגעים למבנים ארגוניים, תהליכי קבלת החלטות ועיצוב מדיניות לגופים ציבוריים שונים. כמו כן הערכות חברות, בדיקת כדאיות בנושאי תיירות, שיכון ותכנון ערים, חינוך ובריאות. בשם ממשלת ישראל הכין סקרים לוועדה האזורית של האו"ם על "השירותים הסוציאליים לילד ולנוער בישראל ומטרות שירותים אלה". סקרים שזכו לציון רב ונמצאים בספריית הקונגרס האמריקאי. במסגרת החברה:
- יועץ לסוכנות היהודית בענייני עלייה.
- יועץ וחוקר ראשי במכון ברוקדייל
- יועץ לאגף התרבות של משרד החינוך (בנושאי תיאטרונים רפרטואריים ואמנות לעם)
- יועץ קבוע לעיריית ירושלים בתקופת ראש העיר טדי קולק ואהוד אולמרט.
התמנה ליו"ר ומנכ"ל רסקו, חברה להתיישבות חקלאית ועירונית בע"מ 1979-1983.
בשנת 1987 חזר לחברה הפרטית "ייעוץ ומחקר". ב-1988 הוזמן להעיד ככלכלן מומחה בנושא מד"א ובנושאי בריאות אחרם בפני ועדת נתניהו (מערכת הבריאות).
| שנה | חבר דירקטוריון |
|---|---|
| 1976-1978 | דירקטור במועצה הישראללית לצרכנות וחבר בוועד המנהל של המועצה - בראשות שולמית אלוני |
| 1979 | דירקטור בבנק טפחות למשכנתאות לישראל בע"מ |
| 1979-1978 | חבר דירקטוריון "רסקו" חברה להתיישבות של הסוכה" |
| 1982-1979 | דירקטור בחברת מנועי בית שמש בע"מ |
| 1983 | עשות אשקלון מינוי שר ביטחון |
| 1984 | חבר דירקטוריון התעשייה האווירית |
| 1984 | חבר דירקטוריון כפר בעלי מלאכה בירושלים |
| 1984 | חבר דירקטוריון "אל-על" כמנכ"ל האוצר |
| 1994 | חבר דירקטוריון שיא החזקת |
| 1995 | דירקטור חיצוני בבנק דיסקונט לישראל בע"מ (עד למכירת הבנק) |
פעילות ציבורית ותפקידים ציבוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרשות לשיקום פליטים ומפונים ערביים – מינוי ר"מ דוד בן-גוריון ושר אוצר אשכול (1963)
- חבר במועצה לבעיות הדמוגרפיה, מינוי ר"מ (1968)
- חבר הוועדה לבדיקת השירות הסוציאלי העירוני בירושלים (1968)
- חבר צוותי החשיבה של תנועת החרות שהכינה את מצעי התנועה בכלכלה ובשירותי רווחה, תקציב חליפי, מדיניות מיסים, חוק ביטוח בריאות, תמיכות בשיכון (1970-1977)
- חבר המועצה הלאומית לשיקום (1973-1976)
- חבר ועדת ראש הממשלה לילדים ובני נוער במצוקה (ועדת גולדה) חבר בוועדות המשנה להבטחת הכנסה לשיכון וקהילה (1971-1973)
- חבר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז ירושלים (1976-1979)
- חבר הוועדה לביצוע הרפורמה בשירותי הרפואה בישראל על ידי הנהגת ביטוח בריאות ממלכתי "ועדת זוהר" (1977)
- יו"ר הוועדה לבחינת חוק רישוי הקבלנים ולהגנת זכויות רוכשי דירות (1977)
- חבר הנהלת אמנות לעם (1977)
- יו"ר הוועדה לתביעות הנכים (1978)
- יועץ לוועדה המתמדת לשינויים מבניים במערכת שירותי הרווחה הציבוריים (1978)
- חבר הוועדה לבחינת העקרונות להקצבות המדינה והרשויות המקומיות לתיאטרונים הציבוריים (1981)
- חבר ב"הר איתן" המרכז הלאומי לגבורה – מינוי ר"מ ושר הביטחון (1981)
- חבר הוועדה הציבורית-מקצועית לבדיקה כוללת של שירות המדינה וגופים נתמכים "ועדת קוברסקי" (1986-1989)
- יו"ר הוועד המנהל של הוצאת ספרים ע"ש י"ל מגנס, האוניברסיטה העברית (1992)
- חבר ב"חבר הנאמנים" של האוניברסיטה העברית ירושלים (1992-2010)
- יו"ר מועצת המנהלים של החברה לניהול נכסי האוניברסיטה העברית בע"מ (1995)
- יו"ר ועדת המאזן של האוניברסיטה העברית (2001-2007)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ראיון עם נסים ברוך, נפגשים עם קבלה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יעקב העליון, הורד PDF - הספרייה הלאומית של ישראל │ עיתונים, באתר www.nli.org.il
- ^ יצחק דיש, הורד PDF - הספרייה הלאומית של ישראל │ עיתונים, באתר www.nli.org.il