נעה רז מלמד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

נעה רז מלמד (נולדה ב-1962) היא אמנית רב תחומית ישראלית, שעוסקת בעיקר בעבודות מיצב, רישום, פיסול, ואובייקטים בתנועה. בעבודותיה יש זיקה לחדרי פלאות, לאוספים מוזיאלים, קטלוגים ומגדירים. על עבודתה זכתה נעה רז מלמד בפרס שרת התרבות בתחומי האמנות הפלסטית לשנת 2018.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעה רז מלמד נולדה ב-1962 בקיבוץ גבע. בעלת תואר ראשון באמנות יצירה מאוניברסיטת חיפה, ולימודי תעודה באמנות ממכללת אורנים. חיה ויוצרת בתל אביב, עוסקת בהוראה, הדרכת קבוצות ואוצרות.

עבודתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעה רז מלמד עוסקת בגבול שבין מציאות לאשליה, בין הטבע לתרבות ובין עולם פרטי אישי לקולקטיבי. למרות העובדה שגדלה בקיבוץ, בעבודותיה נעה רז מלמד מוצאת עניין בסיפור הפרטי והאישי לעומת הסיפור הקולקטיבי.[1]

חדר טבע 2012[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2012 הציגה נעה רז מלמד בגלריה בקיבוץ גבעת חיים איחוד את התערוכה "חדר טבע". בתערוכה הציגה נעה רז מלמד את קיר הפרחים שהוצג גם בגלריה בקריית טבעון בתערוכה "מצליבים שפתניים מורכבים". בקיר שנקרא פרחים מיובשים יש צילומי זירוקס בצבעים של הפרחים ודסקיות פליז צרובות. טלי גרבוז כהן אוצרת התערוכה בגבעון כתבה"...התנועה הציונית גילתה מחדש את פרחי ארץ ישראל, נתנה להם שמות עבריים וגייסה אותה לשורותיה… מתוך המקום הזה, שבין ההתבוננות בטבע לרעב לנכס אותו: לקטוף, לאגור, לביית, לייבש, לגלות לקטלג, נבנית התערוכה של נעה רז מלמד… היא פורשת על פני קיר גדול בגלריה מגזרות נייר של פרחי בר מוכרים, ומשלבת עיגולי פליז צרובים בדגמים מופשטים של פרחים. הקיר הופך למעין הרחבה של דף מתוך מגדיר צמחים."[2] בנוסף בתערוכה מופיע הקיר הבוכה שהוא הכנה של רישום בפרסקו שבתערוכה הוא התוצר המוגמר ולא רישום הכנה. לדבריה של נעה רז מלמד הפרחים המיובשים קשורים לילדות, והטבע משתנה והכל הופך לזיכרון. התערוכה בוחנת את ההקשרים בין המקור לחיקוי והאם אפשר להכיל בשדה התרבות גם את הטבע הגולמי, הפראי וגם את המעובד.[3]

אדמה שקופה 2012[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבודת המיצב "אדמה שקופה" שהוצגה כחלק מהתערוכה "חדרי פלאות באמנות עכשווית" במוזיאון הרצליה ב-2012, הציבה נעה רז מלמד זרעים ודימויים הקשורים לעבודת אדמה: פוחלצים של עכברי שדה, זרעים מפורצלן, דימוי האיכר החורש את אדמתו ופסלים של שוורים, תצלומי הנבטות שהאמנית מנביטה וכן צנצנות בהם יש צמחים שגדלו במפעל תרביות רקמה. תרבית רקמה היא שיטה בה החקלאי מוותר על שלב הרבייה והזריעה ובכך משיג שליטה על איכות העץ והפרי. הפעולה עובדת כך לוקחים רקמת צמח מיקרוסקופית ומעבירים אותה למצע סטרילי ומלאכותי לכדי עובר וגטיטיבי, וממנו צומח צמח חדש, בשיטה זו אין צורך בביצוע הפריה.[4] כל השלבים עד להנבטה קורים ללא אדמה על מצע אגר ובתנאי מעבדה. החקלאים מטפלים בצמחים עם מסיכות וכפפות. העבודה שואלת שאלות בהקשר לחקלאות ולהנדסה גנטית, וכן שאלות שעולות בדומה לחדרי פלאות על מיקומו של הטבעי מול המעוצב והמבוית מול הפראי. וכמו כן מה המחיר שאדם מוכן לשלם כדי לשלוט לארגן ולקטלג.[5]

חפץ// חיים 2015[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתערוכה "חפץ//חיים" שהוצגה ב-2015 בגלריה בקיבוץ בארי נעה רז מלמד עוסקת במקום בו החפץ והאדם נפגשים. הרעיון לתערוכה עלה בעקבות מבצע צוק איתן, נעה רז מלמד נחשפה דרך שידורי הטלוויזיה למשפחות רבות בעוטף עזה החיות באי ודאות, ולתושבי עזה שבתיהם נהרסו. ועלתה השאלה אם היא הייתה במצב הזה, איזה חפץ הייתה בוחרת לקחת. באותה תקופה האמנית עברה לגור עם משפחתה בסירה מה שאילץ אותה להיפרד מחפצים רבים. בעבודה נעה רז מלמד עברה בין בתי קיבוץ בארי וביקשה מחברי הקיבוץ לשתף אותה בסיפורי החפצים היקרים להם. רוב החפצים היו קשורים באדם אהוב ובתקופה בחיים ובחוויות של הגירה. בתערוכה הוצגו החפצים בוויטרינה ולידם רישומים של התרשמות ראשונה מהחפץ, וכן יצירות בדו מימד, בתלת מימד ובאנימציה שבהם כל חפץ קיבל את המקום שלו. חלק מהיצירות היו בעלות אופי כמעט מופשט- צללים של החפץ, בעבודה הזו הסיפורים יותר חשובים מהחפץ החומרי. בתערוכה הוצג גם סרט שהאמנית יצרה יחד עם ביתה אליה, בסרט מצולמים אנשי הקיבוץ מספרים את סיפור החפץ. כשנעה רז מלמד יצאה לפרויקט היא חשבה שייווצר איזשהו מכנה משותף בין החפצים והאנשים בקיבוץ, אבל היא גילתה שלכל אדם יש את החפץ שלו והסיפור האישי שלו.[6]

אבות 2016[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתערוכה "אבות" שהוצגה במוזיאון קיבוץ לוחמי הגטאות ב-2016, הציבה נעה רז מלמד מעין תיאטרון צלליות, רישומים של כפות ידיים גבריות בשלל מחוות, כמו עישון, ליטוף, כתיבה וציור הסובבים סביב הצופה על ארבעה הקירות. התנועה שבעבודה יוצרת מערכות יחסים בין כפות הידיים ובין הקווים והכתמים שמרכיבים את הרישום. בכניסה לגלריה מוצגים רישומים ופוטוגרמות של כפות ידיים, שנעשו מתמונות ומהזיכרון, של שלושת האבות שהשפיעו עליה: נחמן רז (אביה), משה מלמד (אבי בעלה) והצייר משה קופפרמן שכולם הלכו לעולמם כבר. בתערוכה זו הוענק לה פרס אוסקר הנדלר.[7]

תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2000 - "דברים ברוח", נעה מלמד וגלית רוב, גלריה ג'ולי מ, תל אביב
  • 2002 - "מי יצילנו מרעב", הגלריה בקיבוץ כברי.
  • 2002 - "קורקבנות", גלריה "הקיבוץ", תל אביב.
  • 2002 - "אחים גדולים", הגלריה בקיבוץ בארי.
  • 2003 - "כיוון שאני בסביבה", גלריה "גורן", מכללת עמק יזרעאל (במסגרת קורס אוצרות בהנחיית יהודה יציב)
  • 2003 - "אלומה שחורה", גלריית קיבוץ ראש הנקרה.
  • 2010 - "תפוצת זרעים", גלריית קבוץ ראש הנקרה.
  • 2011 - "מאין ולאן", גלריית קבוץ לוחמי הגטאות.
  • 2011 - "מצליבים שפתניים מורכבים", גלריית מרכז הנצחה, קריית טבעון.
  • 2012 - "חדר טבע", הגלריה בקבוץ גבעת חיים איחוד.
  • 2015 - "חפץ//חיים", הגלריה בקיבוץ בארי.
  • 2016 - "אבות" גלריית קיבוץ לוחמי הגטאות.

תערוכות קבוצתיות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2005 - "לינה משותפת – קבוצה וקיבוץ בתודעה הישראלית", ביתן הלנה רובינשטיין, מוזיאון תל אביב.
  • 2012 - "אדמה שקופה", מיצב ב"חדרי פלאות באמנות העכשווית", מוזיאון הרצליה לאמנות.
  • 2013 - "שאיפה נשיפה", בתערוכה " ממוללת" ,גלריית הקבוץ, תל אביב.
  • 2013 - "מרחב מתמשך", בית האמנות והתרבות, נצרת.
  • 2013 - "זנב חלום", עבודה במסגרת התערוכה "סייט ספסיפיק", חלל אלטרנטיבי רחוב נחמני, תל אביב.
  • 2013 - "נחוגה", מיצב ב"מוזיאון העיר", חיפה.
  • 2015 - "מאסף\ תצוגה לא שימושית", בית האמנים ירושלים.
  • 2015 - "התערוכה החקלאית", מוזיאון פתח תקווה לאמנות.
  • 2016 - ״שיקוף מסך״, תערוכה זוגית עם איטה גרטנר, המשולש חלל לאמנות.
  • 2016 - "המגדרים: מגדירי החי והצומח בראי האמנות העכשיוות בישראל״, אוניבסיטת בן-גוריון, באר שבע.
  • 2016 - "בתנודה״, מוזיאון חיפה לאמנות ישראלית.
  • 2016 - ״9 קירות אמן״, ׳מקום לאמנות׳ בקרית המלאכה.
  • 2017 – "דף לבן, מצבי קיצון - נייר ישראלי", מוזא - מוזיאון ארץ ישראל תל אביב.
  • 2018 – "תראי", אוסף קופפרמן, קיבוץ לוחמי הגטאות.
  • 2018 – "רינה ניקובה בלרינה תנכית". הקובייה. ירושלים.
  • 2018 – "אתונה בתל אביב". הגלריה בנווה שכטר
  • 2019 – "כרגע", מרחב נשימה, מוזיאון וילפריד ישראל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "חפץ // חיים" (קטלוג תערוכה), אוצרת: זיוה ילין, קיבוץ בארי: הגלריה בקיבוץ בארי, אוגוסט – ספטמבר 2015.
  2. ^ נחמני, ורד, חדר טבע - תערוכתה של נעה רז מלמד בגלריה, בתוכנו, ‏4 במאי 2012
  3. ^ מורג, חנוש, חדר טבע, גבעת חיים איחוד, ‏14 באפריל 2012
  4. ^ ריבוי בתרביות רקמה, צמח ישראלי: מגדיר הצמחים של ישראל
  5. ^ נעה רז מלמד: חדרי הפלאות באמנות עכשווית, מוזיאון הרצליה לאמנות
  6. ^ "חפץ // חיים" (קטלוג תערוכה), אוצרת: זיוה ילין, קיבוץ בארי: הגלריה בקיבוץ בארי, אוגוסט – ספטמבר 2015.
  7. ^ עם-עד, קרני, "פרס אוסקר הנדלר" יוענק לקיבוצניקית לשעבר, מיינט הקיבוץ, ‏14 בינואר 2016