בארי (קיבוץ)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בארי
באריהישנה 0642.JPG
המבנים היחידים ששרדו מבארי הישנה (נחאביר): בית הביטחון ומגדל המים
מחוז הדרום
מועצה אזורית אשכול
גובה ממוצע ‎84‏ מטר
תאריך ייסוד 1946
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
מוצא המייסדים ארץ ישראל
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2012:
  - אוכלוסייה 935 תושבים
נתוני קיבוץ
תאריך ייסוד הגרעין 1946
תנועת אם הקיבוץ המאוחד
זרם הזרם השיתופי
ענפי ייצור דפוס בארי, גידולי שדה ופרדס
מיקום בארי
בארי
בארי
http://www.beeri.org.il

קיבוץ בארי נמצא בנגב המערבי, כ-5 קילומטר מזרחית לרצועת עזה. בארי הוקמה במוצאי יום כיפור ה'תש"ז - 1946, במסגרת 11 הנקודות. הקיבוץ נקרא על שם ברל כצנלסון, שבארי היה שמו הספרותי‏[1]. הקיבוץ משתייך לתק"ם.

השנים הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקיבוץ עלה על הקרקע באזור ואדי נחאביר, על השפך של קניון באר שבע-עזה הקדום שהיה בתקופת המיוקן, מספר קילומטרים דרומית לקיבוץ בארות יצחק, משם יצאו המקימים. מקימי הקיבוץ היו משני גרעינים - הכשרת הנוער העובד והלומד במעוז חיים וגרעין של הצופים ב'. אליהם הצטרפה קבוצה של עולים מעיראק שעברו הכשרה ברמת הכובש[2]. בשנים הראשונות ישב רק חלק מהגרעין בקיבוץ עצמו ושאר הקבוצה ישבה בגדרה, מטעמים ביטחוניים וכלכליים. במהלך מלחמת השחרור הופצץ הקיבוץ על ידי הצבא המצרי. ליד הקיבוץ הוקם משלט והתושבים היו חמושים במספר מצומצם של רובים ומרגמה.

לאחר קום המדינה, הועתק הקיבוץ 3 קילומטר דרום מזרחה, לאזור עם שטחים נוחים יותר לעיבוד, ושם הוא נמצא עד היום.

הקיבוץ כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור הפרנסה העיקרי של הקיבוץ הוא מפעל דפוס מודרני "דפוס בארי", המתבסס על דפוס שהוקם בשנים הראשונות של הקיבוץ‏[3]. קיימת גם חקלאות - גידולי שדה ופרדס.

בהיותו יישוב חקלאי או יישוב באזור פיתוח, עובדים המעתיקים את מקום מגוריהם ליישוב וגרים בו לפחות שישה חודשים רצופים, נהנים מכך שאם התפטרו לשם כך מעבודתם, ההתפטרות תיחשב להם כפיטורים.‏[4]

מגורים ביישוב מקנים לתושב הטבות מס, הניתנות ליישובי עוטף עזה בהתאם לפקודת מס הכנסה.‏[5]

אתרים בסביבת הקיבוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגדל המים ובית הביטחון של קיבוץ בארי

בסמוך לקיבוץ קיימים מספר אתרי תיירות. מצפון לקיבוץ נמצאת שמורת בתרונות בארי, המהווה מוקד משיכה בחורף, בעונת פריחת הכלניות. בשמורה קיים אתר ההתיישבות הראשון של בארי ("נחאביר"), מכרות גופרית בארי מפעל גופרית נטוש מימי המנדט הבריטי, יד אנזא"ק אנדרטה לחללי אנז"ק ממלחמת העולם הראשונה, ומבנים בריטיים לאחסון תחמושת ממלחמת העולם השנייה. כמו כן, קיים מסלול אופניים מלאכותי ("הבור").

במלחמת סיני, מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים הוקם בית קברות צבאי לשעת חירום באתר מצפון-מזרח לקיבוץ, ובו נקברו חלק מחללי הקרבות בסיני. לאחר שלוש המלחמות הועברו החללים משם לקבורת קבע ובית הקברות פורק.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משה גבעתי, בדרך המדבר והאש - תולדות גדוד 9, תל אביב: הוצאת 'מערכות' וההוצאה לאור של משרד הביטחון, תשנ"ד-1994.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שמות עבריים ליישובים החדשים בנגב וביהודה, דבר, 9 באוקטובר 1946
  2. ^ עובר אורח, שנה להתאחזות בארות באדמת נח'אביר, דבר, 17 באוקטובר 1947 ; המשך
  3. ^ חמש שנים לקיבוץ בארי, דבר, 10 בינואר 1952
  4. ^ תקנה 12(ב) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964
  5. ^ בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה ניתן לתושב יישוב זה זיכוי ממס הכנסה בשיעור 20% (בשנת 2013) מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית, בתנאי שהתגורר ביישוב שנה לפחות.