עוטף עזה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עוטף עזה הוא אזור במדינת ישראל המשתרע מסביב לרצועת עזה, במרחק קילומטרים מעטים ממנה, וכולל את העיר שדרות, וכן הרבה מושבים וקיבוצים באזור, בחלקו הדרומי של מישור החוף הדרומי ובחלקו המערבי של הנגב המערבי, בתחומי המועצות האזוריות חוף אשקלון, שער הנגב שדות נגב ואשכול.

מפת עוטף עזה

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קו הגבול בין ישראל לרצועת עזה נקבע בהסכם שביתת הנשק בין ישראל ומצרים שנחתם בסוף מלחמת העצמאות, ותוקן בהסכם מפברואר 1950. רבים מהיישובים שבצדו הישראלי של קו הגבול (כגון סעד ונירים) נוסדו עוד קודם לכן, ואחרים (כגון שדרות ונחל עוז) נוסדו זמן לא רב לאחר קביעת קו הגבול. עם זאת, הכינוי "עוטף עזה" ניתן להם רק במאה ה-21.

החל מהאינתיפאדה השנייה, וביתר שאת מאז ביצוע תוכנית ההתנתקות, סובלים יישובי האזור מהתקפות טרור המתבטאות בניסיונות חדירה, ירי פצצות מרגמה וירי רקטות קסאם שמקורן ברצועת עזה.[1]

לראשונה נקבעה העדפה בחקיקה ליישובי עוטף עזה בתיקון מפברואר 2006[2] לתקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת מאזורי עדיפות לאומית), תשנ"ח-1998.

בשנת 2007, לאחר שנים אחדות של התקפות טרור, חוקקה הכנסת את חוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה), התשס"ח-2007,[3] המכיר ביישובים שנמצאים במרחק עד 7 ק"מ מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה (ויישובים נוספים באזור זה שקבע שר האוצר בצו[4]) כיישובי קו עימות ומעניק להם הטבות מיוחדות (באופן זמני, עד לסוף שנת 2008). בהצעת החוק נומק צעד זה:

מאז שנת 2000 ועד היום, אזור שדרות רבתי ויישובי הנגב המערבי סופגים פגיעות של רקטות ופצצות מרגמה. אמנם במשך השנים הללו אישרה הממשלה תכניות סיוע שונות, אולם חרף תכניות אלה נתונים התושבים באזור האמור במצוקה פסיכולוגית, חברתית וכלכלית. כמו כן, עקב המצב הביטחוני, נגרמים למפעלים ולבעלי העסקים באזור זה נזקים כלכליים כבדים. בהצעת החוק המתפרסמת בזה מוצעת תוכנית סיוע לאזור זה לתקופה מוגבלת של שנה עד שנתיים כדי לסייע לשיקומם של התושבים ובעלי העסקים באזור לנוכח המצב הביטחוני הקשה השורר שם עד היום.[5]

בצעדי חקיקה נוספים הוארך תוקפן של חלק מההטבות, בשינויים מסוימים.[6]

ב-14 ביוני 2007 חתם שר האוצר על צו המכיר ביישובי עוטף עזה כביישובי ספר.[7] הכרה זו העניקה ליישובים זכות לפיצוי עקיף בהתאם לחוק מס רכוש וקרן פיצויים.

ביוני 2014 פורסם כי פיקוד העורף החליט על קיצוץ בתיקי רכזי הביטחון השוטף (רבשצ"ים) ביישובים בעוטף עזה. ראשי הרשויות בעוטף עזה פנו לשר הביטחון משה יעלון במכתב לבטל החלטה זו.[8] זמן קצר לאחר מכן החל מבצע צוק איתן, שלכל אורכו ספגו היישובים בעוטף עזה מטחי רקטות ופצמ"רים. בנוסף, נחשפו מנהרות לחימה החודרות מרצועת עזה לישראל, ואירעו כמה מקרים שבהם חדרו מחבלים דרך המנהרות ותקפו את חיילי צה"ל. עקב הלחימה רבים מהתושבים התפנו מבתיהם.[9]

במבצע צוק איתן סבלם של תושבי עוטף עזה היה גדול מזה של יתר תושבי ישראל, עקב היותם חשופים לירי רקטות קצרות טווח ולירי פצמ"רים נרחב. ירי זה גרם להרוגים אחדים בקרב תושבי עוטף עזה. איום נוסף על תושבי עוטף עזה היה מנהרות לחימה שנחפרו מרצועת עזה לתוך ישראל. מנהרות רבות מסוג זה הושמדו במבצע צוק איתן, וחפירתן והשמדתן נמשכו גם בשנים שלאחר מכן.

שדה שרוף במועצה אזורית אשכול כתוצאה מעפיפון תבערה ששוגר מרצועת עזה

לאחר שנים אחדות של רגיעה בעקבות מבצע צוק איתן, במהלכן הוכנו תוכניות לפינוי יישובי עוטף עזה בשעת חירום,[10] ב־30 במרץ 2018 החלו העימותים בגבול ישראל-רצועת עזה - סדרת הפגנות המוניות ברצועת עזה, ליד הגבול הישראלי. רבות מהן כללו הפרות סדר אלימות. במסגרת ההפגנות התעמתו פעילים ומחבלים פלסטינים עם כוחות צה"ל בסמוך לגדר המערכת סביב רצועת עזה. אלפי פלסטינים התקרבו לגדר, תוך שחלקם מיידים אבנים, ומשליכים בקבוקי תבערה ומטעני חבלה. האירועים נמשכים מאז, וכוללים גם שיגור עפיפוני תבערה מרצועת עזה לישראל במטרה להצית שטחים ישראליים מעבר לגדר. כתוצאה מכך התרחשו מאות שריפות בעוטף עזה, ונשרפו אלפי דונמים של שדות ועצי חורש וכן מתקנים חקלאיים. באוגוסט 2018 נורו מאות רקטות ופצצות מרגמה לעבר יישובי עוטף עזה.[11]

יישובי עוטף עזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברשימת יישובי אזור קו העימות הדרומי, שפרסמה רשות המסים, נכללים היישובים הבאים:[12]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דוד קליין, הגנת העורף ביישובי עוטף עזה: בחינת ההשקעה הלאומית, עדכן אסטרטגי, פברואר 2008
  2. ^ תקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת מאזורי עדיפות לאומית) (תיקון), התשס"ו-2006, ק"ת 6465 מ-28 בפברואר 2006
  3. ^ חוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה), התשס"ח-2007, ס"ח 2109 מיום 8 באוגוסט 2007
  4. ^ צו סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה), התשס"ח-2007, י"פ 6615 מיום 19 בספטמבר 2007(הקישור אינו פעיל, 9.08.2018)
  5. ^ הצעת חוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה), התשס"ז-2007, ה"ח הכנסת 150 מיום 29 במאי 2007
  6. ^ חוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה), התשס"ז-2007, באתר חילן
  7. ^ הודעה בדבר אזור שהוא יישוב ספר לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, י"פ 5681 מיום 17.6.07
  8. ^ פורסם: 19.06.14 , 12:31, ראשי הרשויות בעוטף עזה: לבטל החלטת הקיצוץ ברכזי ביטחון, באתר ynet, 19 ביוני 2014
  9. ^ טלי חרותי סוברתושבי עוטף עזה עזבו בגלל המנהרות - והמדינה לא הפעילה את תוכנית הפינוי, באתר TheMarker‏, 3 באוגוסט 2014
  10. ^ תמיר סטיינמן, בעימות הבא: "24 שעות לפינוי", חדשות 2, 10 ביולי 2016
  11. ^ בר פלג, בין מס רכוש לבין המחשבות על פינוי: יום הלחימה של תושבי עוטף עזה, באתר הארץ, 9 באוגוסט 2018
  12. ^ רשימת יישובים שתושביהם זכאים להנחה ממס בשנת המס 2012