מבצע צוק איתן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מבצע צוק איתן
Iron Dome in Operation Protective Edge.jpg
כיפת ברזל מיירטת רקטה שנורתה לעבר מרכז הארץ
The home of the Kware' family, after it was bombed by the military.jpg
בית שהופצץ ברצועת עזה על ידי חיל האוויר
תאריך התחלה: 8 ביולי 2014
תאריך סיום: 26 באוגוסט 2014
משך הסכסוך: 7 שבועות ויום
קרב לפני: מבצע עמוד ענן
קרב אחרי: הלחימה ברצועת עזה לאחר מבצע צוק איתן
מקום: רצועת עזה
ישראל, ובמיוחד יישובי עוטף עזה, כולל אשדוד, אשקלון ובאר שבע ורצועת היישובים בטווח 160 ק"מ (השרון, גוש דן (אזור פתח-תקווה), ירושלים ואזור חיפה)
30°40′00″N 34°50′00″E / 30.6667°N 34.8333°E / 30.6667; 34.8333 קואורדינטות: 30°40′00″N 34°50′00″E / 30.6667°N 34.8333°E / 30.6667; 34.8333 
תוצאה: הפסקת אש הדדית, ירידה משמעותית בירי הרקטות על ישראל, השמדת מנהרות החדירה של חמאס והרס כבד ברצועת עזה
עילה: ירי רקטות ופצמ"רים מתגבר על אזרחים ויישובים ישראליים
הצדדים הלוחמים

חמאסFlag of Hamas.svg  חמאס

הג'יהאד האסלאמי הפלסטיניFlag of the Islamic Jihad Movement in Palestine.svg  הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני
ארגוני טרור נוספים

ראשי מדינה
ישראלFlag of Israel.svg בנימין נתניהו (ראש הממשלה חמאסFlag of Hamas.svg ח'אלד משעל (ראש הלשכה המדינית של חמאס)
חמאסFlag of Hamas.svg אסמאעיל הניה (ראש הלשכה המדינית ברצועת עזה) 
מפקדים

חמאסFlag of Hamas.svg מרוואן עיסא (ראש הזרוע הצבאית של חמאס)
חמאסFlag of Hamas.svg מוחמד דף (מפקד גדודי עז א-דין אל-קסאם)
חמאסFlag of Hamas.svg ראאד אל-עטאר (מפקד רפיח מטעם חמאס-חוסל במהלך המבצע)
הג'יהאד האסלאמי הפלסטיניFlag of the Islamic Jihad Movement in Palestine.svg רמדאן עבדאללה שלח (מנהיג הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני)

כוחות

חמאס: כ-20,000 מחבלים חמושים
שאר הארגונים: אלפי מחבלים חמושים

אבידות

72 הרוגים מתוכם 4 אזרחים, פועל זר מתאילנד[1][2] ו-67 חיילים.[3][4][5]
2,271 פצועים,[6] בהם 837 אזרחים (דיווח מד"א).[7]

2,203 הרוגים מתוכם כ-1,068-1,408 פעילי טרור[5]
וכ-795-1,135 אזרחים,[8][5]
מעל ל-11,000 פצועים
(ראו הרוגים פלסטינים)

מפת רצועת עזה

מבצע צוק איתן היה מבצע צבאי של צה"ל ברצועת עזה שהחל ב-8 ביולי 2014 (י' בתמוז ה'תשע"ד), והסתיים ב-26 באוגוסט (ל' באב ה'תשע"ד) עם הפסקת אש.

המבצע החל בעקבות ירי רקטי הולך וגובר מרצועת עזה לעבר אוכלוסייה אזרחית בדרום ישראל, כתגובה ל"מבצע שובו אחים" של צה"ל לאחר חטיפת שלושת הנערים ורציחתם ב-12 ביוני. בשלב הראשון כלל המבצע בעיקר הפצצות כבדות של חיל האוויר הישראלי, חיל השריון וחיל התותחנים ברצועת עזה, כשבמקביל ישראל ספגה ירי רקטי מרצועת עזה והתמודדה עם חדירה של מחבלים חמושים לשטחה שהגיעו מרצועת עזה דרך הים או דרך מנהרות. בשלב השני, שהחל ב-17 ביולי, נכנסו כוחות קרקעיים של צה"ל לרצועה תחילה לעיירה בית חאנון במטרה להרוס את מנהרות הטרור. בשלב שלישי, שהחל ב-5 באוגוסט הושלמה יציאת הכוחות הקרקעיים של צה"ל מרצועת עזה, אך הלחימה נמשכה במתכונת השלב הראשון. במהלך המבצע נמנו 12 ניסיונות לתיווך ולהשגת הפסקת אש, כאשר רוב הניסיונות התקבלו על ידי ישראל, אך נדחו על ידי חמאס. המבצע הסתיים לאחר 50 ימי לחימה, עם קביעת הפסקת האש.

עם תחילת המבצע נפרסו סוללות כיפת ברזל ברחבי ישראל כדי להגן גם על יישובים במרכז הארץ. במהלך המבצע נורו 4,594 רקטות ופצצות מרגמה לעבר ישראל, מתוכן 735 יורטו על ידי כיפת ברזל, 64 מהן נפלו בשטחי מגורים, 188 מהן כשלו ונפלו בתוך שטחי הרצועה ו-3,607 מהן נפלו בשטחים פתוחים. מנגד צה"ל תקף 6,231 מטרות טרור בשטחי רצועת עזה; 10,590 מבנים נפגעו בתקיפות, 4,024 מבנים נהרסו כליל עד היסוד ו-32 מנהרות טרור הושמדו.[9]

בצד הישראלי נהרגו 67 חיילים ו-5 אזרחים,[4] ונפצעו 1,620 חיילים ו-837 אזרחים. מבחינת הפלסטינים, בין 2,125 ל-2,203 פלסטינים נהרגו במהלך המבצע, מתוכם, בין 936 ל-1,408 פעילי טרור[5] ובין 761 ל-1473 אזרחים,,[8] מהם 369 ילדים עד גיל 15 ו-284 נשים,[10] מעל ל-11,000 פלסטינים פצועים,[5][11] ומעל ל-200 פעילי טרור נשבו בידי ישראל. בנוסף, עשרות פלסטינים ברצועת עזה הוצאו להורג בידי חמאס בטענה ששיתפו פעולה עם ישראל.[12] במהלך הלחימה בין 300 אלף לחצי מיליון מתושבי הרצועה נאלצו לנטוש את בתיהם.[13]

על פי עמוס ידלין המבצע הסתיים ב"תיקו אסטרטגי א־סימטרי". אף שחמאס הוכה צבאית ונכשל בהשגת יעדיו, הוא שרד והמשיך לדבוק במאבק המזוין, לא ויתר על נשקו, סירב לקבל הגבלות על התעצמות, ומעמדו בזירה הפלסטינית התחזק.

מפת הרקטות שנורו לישראל מעזה מ-8 ביולי עד 31 ביולי 2014

תוכן עניינים

שם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם המבצע "צוק איתן" נבחר על ידי ראש זירת דרום בחטיבת המבצעים של צה"ל, על פי הנחיית הרמטכ"ל רב-אלוף בני גנץ. השם שנבחר עבור התקשורת באנגלית הוא Operation Protective Edge. השם שניתן למבצע על ידי חמאס הוא "אל-עסף אל-מאכול" (العصف المأكول) - "הקש האכול", ביטוי שחותם את סורת הפיל בקוראן וקושר את המבצע לכישלון צבאות גדולים בעבר.[14] גם הג'יהאד האסלאמי נתן למבצע שם הלקוח מסורה בקוראן - "המבנה המלוכד" (البنيان المرصوص). בתקשורת הישראלית והעולמית כונה המבצע בשמות נוספים, בהם, בין היתר: "עימות ישראל-עזה", "מלחמת עזה", "המלחמה בדרום", "מלחמת צוק איתן" ו"מלחמת חמישים הימים".

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר עמוד ענן[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – הלחימה ברצועת עזה לאחר עמוד ענן – יוני-יולי 2014, רקטות על ישראל - 2014
טווח ירי הרקטות מרצועת עזה. לחצו על התמונה להגדלה.

בסיום מבצע עמוד ענן, שנערך בנובמבר 2012, הושגו הבנות בין ישראל לחמאס, שהובילו לרגיעה יחסית ברצועת עזה וביישובים הישראלים הסובבים אותה. בשנה שלאחר תום המבצע פחת ירי הרקטות מרצועת עזה, אך לא פסק לגמרי, והחל מתחילת 2014 הוא אף התגבר. חמאס ניצל את תקופת הרגיעה להצטיידות ברקטות רבות, חלקן בעלות טווח ארוך יותר מהרקטות שנורו במהלך מבצע עמוד ענן, ולחפירת מנהרות לחימה לעבר ישראל ובתוך רצועת עזה. פעילי חמאס נשלחו להשתלמויות צבאיות במדינות שונות.[15] בחלקה הראשון של תקופה זו שלטה במצרים תנועת האחים המוסלמים בראשותו של מוחמד מורסי, תנועה הקרובה ברוחה לתנועת חמאס, שגם סייעה להעברת אמצעי לחימה רבים וחומרי גלם שונים שיכולים לשמש למטרות צבאיות, כדוגמת כמות גדולה של מלט לדיפון מנהרות, שישראל מנעה את העברתם משטחה. אמצעי הלחימה וחומרי הגלם הובלו באופן כמעט גלוי דרך מנהרות הברחה רבות שחיברו בין החלק הפלסטיני והחלק המצרי של רפיח.[16] מימון וסיוע לוגיסטי להתעצמות הצבאית ברצועה התקבל מקטר.[17]

להלן גרף רב-חודשי של שיגורי רקטות ופצצות מרגמה מרצועת עזה לעבר ישראל, מאז תום מבצע עמוד ענן ועד יוני 2014:[18]

להצגת מספר השיגורים החודשי עימדו עם סמן העכבר על העמודה המבוקשת

10
20
30
40
50
60
70
‎12.12'‎
‎1.13'‎
‎2.13'‎
‎3.13'‎
‎4.13'‎
‎5.13'‎
‎6.13'‎
‎7.13'‎
‎8.13'‎
‎9.13'‎
‎10.13'‎
‎11.13'‎
‎12.13'‎
‎1.14'‎
‎2.14'‎
‎3.14'‎
‎4.14'‎
‎5.14'‎
‎6.14'‎
  •   רקטות
  •   פצצות מרגמה

חטיפת הנערים ומבצע שובו אחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – רצח שלושת הנערים, מבצע שובו אחים

ב-12 ביוני, עם חטיפת שלושת הנערים ביהודה ושומרון, החל מבצע שובו אחים, שבו עצר צה"ל מאות אנשי חמאס ובהם עשרות משוחררי עסקת שליט וחברים במועצה המחוקקת הפלסטינית בהתנגשויות עם צה"ל נהרגו 10 פלסטינים. בתגובה החלו פעילי טרור לשגר רקטות מרצועת עזה לעבר מדינת ישראל בקצב גובר והולך. בשבוע השני למבצע "שובו אחים" נורו רקטות מדי יום, וחלקן יורטו על ידי כיפת ברזל. ישראל הגיבה נקודתית בתקיפות של חיל האוויר נגד מטרות טרור, בעיקר אתרי ייצור ואחסנה של אמצעי לחימה ומשגרים מוטמנים.

סיכול ממוקד, תקיפת מנהרה והתגברות ירי הרקטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשבועיים שבין ה-13 ביוני ל-29 ביוני נורו לעבר מדינת ישראל למעלה מ-30 רקטות. עד ל-7 ביולי התנהלה מערכה שבבסיסה תבנית פעולה של תקיפות צה"ל וירי רקטי שבוצעו כתגובה של צד אחד נגד השני במעגל החוזר על עצמו. במהלך עשרת הימים שבין ה-27 ביוני עד לפתיחת המבצע ב-8 ביולי הרג צה"ל לפחות שלושה מחבלים באמצעות סיכול ממוקד[19] ותקף מטרות טרור ברצועה, כאשר במקביל נורו רקטות לעבר ישראל בקצב הולך וגובר.[20]

ב-2 ביולי נחטף נער ערבי במזרח ירושלים ונרצח. הרצח גרר מהומות אלימות במזרח ירושלים והירי לעבר דרום ישראל החמיר. ב-3 ביולי נורו לעבר ישראל 55 רקטות ופצצות מרגמה, היום עם מספר הנפילות הגבוה ביותר בהסלמה שקדמה למבצע.

ב-8 ביולי, נפתח מבצע צוק איתן.

רקע מדיני[עריכת קוד מקור | עריכה]

עליית א-סיסי לשלטון במצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-3 ביולי 2013 הדיח עבד אל-פתאח א-סיסי את הנשיא המכהן של מצרים, מוחמד מורסי בהפיכה, ותפס את השלטון. לאחר זכייתו בבחירות הושבע ב-8 ביוני 2014 כנשיא מצרים. מצרים שבהנהגתו יצאה למאבק בגורמי טרור אסלאמיים בסיני שנתמכו על ידי ארגוני טרור ברצועת עזה בהם חמאס. כחלק מגישתו השלילית של סיסי כלפי האחים המוסלמים, התחילה חלק מהתקשורת המצרית להאשים את חמאס באירועים שהובילו לפרוץ מבצע צוק איתן.[21]

המשבר הכלכלי בחמאס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הדחת מורסי ועלייתו של א-סיסי לשלטון במצרים, הפך חמאס בעיני מצרים מידיד לאויב. הצבא המצרי החל להרוס מנהרות הברחה רבות, ועצר את זרם ההברחות. פעולות אלו פגעו קשות בהכנסות חמאס וביכולתו לשלם משכורות לחיליו (כספים לתמיכה בחמאס עברו אף הם במנהרות ההברחה, בשל סירובם של בנקים זרים להעברת כספים באמצעותם לחמאס, בשל חוקים בינלאומיים האוסרים על סיוע לטרור), והובילו את חמאס למצב של חדלות פרעון עקב אי-תשלום משכורות לאנשיו בחודשים מאי-יוני 2014. בעקבות הלחץ הכלכלי, ב-2 ביוני 2014 הצטרף חמאס לממשלת אחדות של אש"ף, בהנחה שממשלת האיחוד תשלם גם את המשכורות ברצועה. אך הרשות הסכימה לממן רק את פקידי הרשות הפלסטינית בעזה, והתנגדה למימון משכורותיהם של כ-40,000 אנשי חמאס נוספים, שרובם השתייכו לזרוע הצבאית. כפשרה הסכימה קטר לממן את המשכורות הנוספות, אך ממשלת ישראל, שהצהירה על התנגדות למהלך האיחוד יחד עם הרשות הפלסטינית, סיכלה מהלך זה, ומנעה מבנקים את העברת הכסף לרשות שהוגדרה כישות טרור. בעקבות אי-תשלום המשכורות, פרצו עימותים פנימיים אלימים ברצועת עזה.[22]

להחרפת המצב תרמה העובדה שחודש יולי 2014 חל במקביל לחודש הרמדאן, בו באופן מסורתי הוצאות משק הבית הפלסטיני עולות על הממוצע. על פי הערכות שונות, מצב זה היה אחת הסיבות שהובילו את חמאס להסלים את פעולותיו נגד ישראל, בתחילה על ידי רצח שלושה נערים ישראלים ולאחר מכן בירי רקטות על ישראל, זאת על מנת לאפשר את העברת המשכורות לאנשיו במסגרת הסכם רגיעה.[23][24] לאורך המבצע נעשו מספר ניסיונות להפסקת אש, אך חמאס דחה את כולן בטענה שהסדר המשכורות הוא תנאי מקדים לכל הסכם עתידי.[25] יש שהעריכו שלמורשת חודש הרמאדן, שבו נחלו המוסלמים מספר ניצחונות משמעותיים על אויביהם ולכן הפך לסמל של ניצחון אסלאמי בברכת האל, קשר להחלטה של חמאס להסלים את האירועים במהלך חודש זה.[26]

הפעילות המבצעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אירועי מבצע צוק איתן
בית בבאר שבע שנפגע מרקטה במהלך היום הרביעי למבצע, 11 ביולי 2014
קטעי וידאו ממבצע צוק איתן של חברת החדשות של ערוץ 2
הבית ביהוד שנפגע מרקטה במהלך היום החמישה עשר למבצע. פגיעה זו גרמה לעשרות חברות תעופה לבטל את טיסותיהן לנתב"ג.

הפעילות המבצעית בשלב הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפעילות המבצעית בשלב הראשון (בין 8 ביולי ל-17 ביולי) התאפיינה בעיקר בתקיפות והפצצות מן האוויר שביצע חיל האוויר הישראלי וכן מעט תקיפות מהים שביצעו לוחמי פלגה 916, שייטת 13 ושייטת ספינות הטילים וירי ארטילריה מהיבשה שביצע חיל התותחנים. התקפות צה"ל כוונו אל עבר תשתיות טרור, משגרים מוטמנים, מפקדות, מחסני אמל"ח, מנהרות תת-קרקעיות וכן בתים של מחבלים בכירים בחמאס ובג'יהאד האסלאמי. מנגד, הפלסטינים ירו מדי יום למעלה מ-120 רקטות אל עבר עוטף עזה, יישובי הדרום, השפלה וגוש דן ולעתים אף רחוק יותר לאזורים כמו השרון, חיפה, דימונה וירושלים. בין הרקטות שירו הפלסטינים נמנות M-75, פג'ר 5, R-160 ו-M-302. בנוסף, פעמים אחדות, נורו לצפון ישראל רקטות מלבנון, אך לא גרמו לנפגעים.[27] תשע סוללות כיפת ברזל נפרשו ברחבי הארץ ואנשי מערך ההגנה האווירית שהפעילו אותם הצליחו ליירט באמצעותם למעלה מ-90% מהרקטות שירו הפלסטינים לעבר יישובים ישראלים. בנוסף, יירט מערך ההגנה האווירית, באמצעות טיל MIM-104D פטריוט, מספר כלי טיס בלתי מאויש ששלח חמאס.[28][29] במהלך תקופה זו, אישר קבינט המדיני-ביטחוני פעמים אחדות את גיוסם בצווי חירום של חיילי מילואים, שמספרם הכולל הגיע בסופו של דבר לכ-75,000.[30]

ב-15 ביולי גובשה לראשונה יוזמה מצרית להפסקת אש. ישראל נענתה להצעה, אך ארגוני המחבלים המשיכו בירי, ובתגובה חזרה גם ישראל לתקוף. למחרת פורסמו תנאי חמאס להפסקת אש ל-10 שנים, ובהם פתיחת מעברי הגבול, הקמת שדה תעופה ונמל ים בפיקוח האו"ם, הרחבת רצועת הדיג, ושחרור אסירי חמאס שנעצרו במבצע שובו אחים.

במהלך ימי הלחימה הראשונים, נעשה מספר ניסיונות מצד מחבלים פלסטינים לחדור לתוך שטח ישראל.[31][32] ב-17 ביולי לאחר חדירה מוצלחת של 13 מחבלים דרך מנהרה מרצועת עזה לאזור קיבוץ סופה[33][34] החלה ישראל במתקפה קרקעית.

הפעילות המבצעית בשלב השני - מתקפה קרקעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפעילות המבצעית בשלב השני (בין 17 ביולי בערב ל-4 באוגוסט: 18 ימים), החלה ב-17 ביולי בשעות הערב, אז פתחו כוחות זרוע היבשה של צה"ל במתקפה קרקעית ברצועת עזה, תחת סיוע ארטילרי שסיפק חיל התותחנים באמצעות תותחי 155 מ"מ וטילי "תמוז". כוחות חיל ההנדסה הקרבית עסקו באיתור, חשיפה והשמדה של מנהרות הלחימה של רצועת עזה, בהתחלה באזורים סמוך לציר הוברס ובהמשך עמוק יותר, בסיוע חטיבות חיל הרגלים וחיל השריון. סדר הכוח היבשתי היה כשלוש אוגדות, כאשר הן ערוכות ב-7 צוותי קרב חטיבתיים.[35][36]

ב-17 ביולי בשעה 22:00 החלה התקיפה הקרקעית על רצועת עזה כאשר גדוד "בזלת" 50, גדס"ר נח"ל, גדוד 931 וגדוד 932 של חטיבת הנח"ל, גדוד צבר, יחידת רימון של חטיבת גבעתי יחד עם כוחות שריון מ-חטיבה 401, פלוגות פלסים וצמ"ה מגדוד 601 חה"ן ובמקביל כוחות מחטיבת הצנחנים ומגדוד 196 (חטיבה 460) חצו את גדר המערכת והחלו בתקיפה על הערים בית חאנון שבצפון הרצועה במקביל להתקפה על הערים חאן יונס ורפיח שבדרום הרצועה. הכוחות ספגו התנגדות כבדה בשל היותם הכוח הקרקעי הראשון שנכנס ללחימה והפעילו, בליווי חיל האוויר, אש מסיבית מאוד על הערים על מנת לנטרל התנגדות לכניסה למבנים.

ב-20 ביולי נכנסה חטיבת גולני לשכונת שג'אעיה ושם התפתח אחד הקרבות הקשים במבצע, שבו נהרגו 13 חיילי גולני. הפלסטינים דיווחו על 40 הרוגים ו-400 פצועים, דבר שהוביל את חמאס לבקש מישראל הפסקת אש הומניטרית לפינוי הנפגעים.[37] צה"ל הסכים להפסקה בת שעתיים שהופרה על ידי חמאס לאחר כ-40 דקות.[38][39] למרות זאת, צה"ל האריך את הפסקת האש עד 17:30 לבקשת הצלב האדום. בנוסף החל צה"ל בהקמת בית חולים שדה ליד מעבר ארז כדי לקלוט פצועים פלסטיניים.[40] בסך הכל נהרגו בקרבות הקשים בשג'אעיה 87 פלסטינים ונפצעו מאות.[41]

במהלך כל המבצע הקרקעי סיפק חיל התותחנים חיפוי בירי ארטילרי לצד המשך התקיפות וההפצצות של חיל האוויר הישראלי. המחבלים המשיכו בירי הרקטות לעבר ישראל, אך כמות השיגורים פחתה. חמאס שיגר רקטות גם מבתי ספר,[42] בתי חולים[43][44] וכן ממתקנים של אונר"א, תוך שימוש באזרחים כמגן אנושי. במספר מקרים השיב צה"ל אש אל מקורות הירי במתקני אונר"א, דבר שגרם לנפגעים בקרב הפלסטינים ששהו שם ולביקורת בינלאומית על ישראל.[45][46][47][48] ב-28 ביולי טענו הפלסטינים שצה"ל הפגיז את בית החולים שיפא בעזה וכן גן ציבורי במחנה הפליטים א-שאטי וגרם לכעשרה הרוגים פלסטינים, בהם ילדים, אך בדיקת צה"ל העלתה שלא מדובר בירי ישראלי אלא בשני המקרים מדובר בשיגורים כושלים של חמאס.[49][50]

לוחמים של חטיבת הצנחנים וחיל ההנדסה הקרבית בודקים פיר של מנהרה תת-קרקעית שנחשף במהלך המבצע.

כמו כן, בוצע מהלך קרקעי של שלושה צוותי קרב חטיבתיים לעבר שלושה אזורי מנהרות במזרח רצועת עזה: גדוד 932 של הנח"ל באזור בית להיא שבצפון הרצועה. במרכז הרצועה, באזור ח'וזאעה ובדרום, באזור העיר רפיח, גדוד צבר של גבעתי.

בעקבות נפילת רקטה ביהוד סמוך לנמל התעופה בן-גוריון ב-22 ביולי הודיעו עשרות חברות תעופה אמריקניות ואירופאיות על הפסקת טיסותיהן לישראל וממנה.[51] שינוי מדיניות היירוט של רקטות לאזור נתב"ג הביא לחידוש הטיסות.[52]

המחבלים ערכו מספר פיגועי חדירה בשטח ישראל דרך מנהרות תת-קרקעיות וגרמו לנפגעים, בהם הרוגים.[53]

הפעילות הקרקעית לוותה בחילופי אש כבדים בין כוחות צה"ל למחבלים, בהם נהרגו עשרות חיילים ומאות מחבלים. בין הקרבות הקשים בבית חאנון בולט קרב שכונה "17 דקות בגיהנום", כאשר ב-25 ביולי נתקל כוח פלוגת המבצעית של גדוד 931 של חטיבת הנח"ל יחד עם כוח יהל"ם וכוח יחידת עוקץ בחוליית חמאס בת 18 מחבלים, אותם הרג הכוח בחילופי אש, ובמהלכם נהרגו שני חיילי צה"ל. על הקרב קיבל הגדוד צל"ש מפקד אוגדה.[54] קרב קשה נוסף היה בחרבת אחזעה בו נהרג מפעיל D9, על הקרב קיבלו ארבעה חיילים צל"שים, שלושה מהם מחיל ההנדסה הקרבית.

החל מ-26 ביולי ניסו גורמים בינלאומיים מספר פעמים להגיע להפסקת אש הומניטרית בין צה"ל לחמאס, אך בעוד שישראל הסכימה ליוזמות אלה חמאס הפר את הפסקות האש פעם אחר פעם. ההפרה החמורה ביותר התרחשה ב-1 באוגוסט בקרב רפיח: חמאס הרג שלושה חיילים וחטף אחד מהם (שלאחר מכן קבע צה"ל את מותו)[55] אשר במהלכו נתגלו פריטי מידע שאפשרו לקבוע את מותו של החייל הנעדר,[56] בעקבות תקרית זו הופעל נוהל חניבעל וצה"ל המטיר על רפיח אש כבדה, ממנה נהרגו עשרות פלסטינים.[57]

ב-3 באוגוסט סיימו כוחות חיל ההנדסה הקרבית להשמיד כמעט את כל מנהרות החדירה וכוחות צה"ל נערכו מחדש מסביב לרצועה. ב-5 באוגוסט החלה הפסקת אש ל-24 שעות.

הפעילות המבצעית בשלב השלישי - הפסקות אש[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלב זה (בין 5 באוגוסט ל-18 באוגוסט: 14 ימים), התאפיין בהפסקות אש אחדות ובניסיונות להגיע להסכם שמקובל על שני הצדדים. ישראל סירבה לנהל משא ומתן תחת אש ולכן לאורך השיחות שהתקיימו בקהיר, נשמרה הפסקת האש. עם זאת, חמאס הפר כמה מהפסקות האש והחל לירות בסיומן של אחרות. ימי הלחימה בשלב זה היו מועטים ועמדו על שלושה ימים.

הפעילות המבצעית בשלב הרביעי - חידוש הלחימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלב זה, (19 באוגוסט ל-26 באוגוסט: 8 ימים), שהחל בהפרת הפסקת האש על ידי חמאס, התאפיין בירי כבד של רקטות ופצמ"רים על ישראל, ומנגד בתקיפות מהאוויר והים שביצע צה"ל, עם דגש על סיכולים ממוקדים נגד בכירי חמאס. ב-19 באוגוסט תקף צה"ל בית בשכונת שייח' רדואן שבעזה במטרה להרוג את מוחמד דף, ראש הזרוע הצבאית של חמאס. בתקיפה נהרגו אשתו, בתו ובנו של דף; לא ידוע מה עלה בגורלו של דף.[58] בתגובה לכך ביצע חמאס ירי רקטות כבד לעבר הדרום, ואף הרחיב אותו בהמשך גם לאזורי השפלה, גוש דן וירושלים. ב-21 באוגוסט נהרגו בסיכול ממוקד שלושה בכירי חמאס: ראאד אל-עטאר (מפקד חטיבת רפיח וממתכנני חטיפת גלעד שליט), מוחמד אבו שמאללה ומוחמד ברהום (מפקדי חטיבת דרום של גדודי עז א-דין אל-קסאם).[59][60] ב-24 באוגוסט הרג חיל האוויר בסיכול ממוקד את מוחמד אלע'ול, אחראי הכספים של החמאס.

בימים האחרונים של שלב זה, צה"ל פגע ומוטט מספר רבי קומות בעזה,[61] תוך הפעלת נוהל אזהרה "הקש בגג" לצמצום נפגעים אזרחיים.

בעקבות תקיפת הבכירים, חמאס הוציא להורג באופן פומבי למעלה מ-21 פלסטינים, בהם פעילי חמאס, בחשד ששיתפו פעולה עם ישראל.[62][63] לפי תאופיק טיראווי, בכיר בפת"ח, חלק מהמוצאים להורג היו קצינים במנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית.

מנגד, חמאס ריכז את מאמציו בירי מטחים כבדים ומתמשכים, בעיקר של פצמ"רים, כל יום על יישוב אחר בעוטף עזה, לצד המשך ירי הרקטות על שאר ישראל לרבות יישובי הדרום,[64][65]השפלה, גוש דן ואף יישובי השרון ואזור ירושלים. באותה תקופה ביצע חמאס למעלה מ-120 ולעתים אף למעלה מ-160 שיגורים של רקטות ופצמ"רים מדי יום. ירי הפצמ"רים היה קטלני וממנו נהרגו 3 ישראלים בעוטף עזה.[66]

מהלכים מדיניים ותגובות בינלאומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשלב הראשון של המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפגנת תמיכה בישראל בהלסינקי, פינלנד.
מפגיני שין פיין באירלנד: "ישראל מבצעת רצח עם בפלסטין"

סמוך לתחילת המבצע הקרקעי החלה פעילות מדינית בינלאומית ענפה שכללה יוזמות שונות להביא להפסקת אש. משרד החוץ התארגן במהירות כדי לקלוט ביקורי אח"מים, בהם שרי החוץ של גרמניה, איטליה, צרפת, נורווגיה, ארצות הברית ובריטניה, מזכ"ל האו"ם, באן קי-מון, ומשלחות פרלמנטריות ממדינות שונות. במקביל, מערך הדוברות וההסברה של משרד החוץ נערך למבצע הסברה רחב היקף בתקשורת הבינ"ל וברשתות החברתיות. בד בבד, המשיכו נציגויות ישראל בעולם לפעול באופן אינטנסיבי מול מקבלי החלטות ומעצבי דעת קהל, במטרה להשיג גיבוי וחופש פעולה מקסימלי לפעולה הצבאית ולהכשיר את הקרקע למתווה מדיני שיאפשר את סיום הלחימה.[דרוש מקור]

ב-14 ביולי גיבשה מצרים הפסקת אש, והציעה שתיכנס לתוקפה ב-09:00 בבוקר ה-15 ביולי. הקבינט המדיני-ביטחוני של ממשלת ישראל קיבל את ההצעה וצה"ל נצר את האש. לעומת זאת, חמאס ושאר ארגוני הטרור שברצועת עזה סירבו להצעה המצרית והמשיכו בירי רקטות כבד על ישראל. בשל כך, ישראל השיבה באש אל רצועת עזה והודיעה על חידוש הלחימה. בבוקר ה-17 ביולי סוכל פיגוע חדירה גדול של חמאס דרך מנהרה תת-קרקעית, דבר שהוביל באותו ערב לתחילת מתקפה קרקעית של ישראל בתוך רצועת עזה כנגד המנהרות. מצרים האשימה את חמאס בכניסה הקרקעית ובנזק שיגרם ממנה בגלל סירובו להפסקת האש.[67]

ככלל, התגובה העולמית בתחילת המבצע, גם בחלקו הקרקעי, נעה בין תמיכה מסויגת בישראל לעמדה נייטרלית עד אדישה, למעט במדינות האסלאמיות ותומכותיהן שהתנגדו למבצע וגינו את ישראל, וכן באחדות ממדינות דרום אמריקהברזיל, צ'ילה, אקוודור ופרו - שהחזירו את שגריריהן בישראל להתייעצות, ובוליביה, שנשיאה, אוו מוראלס, אמר שישראל היא "מדינת טרור".[68] נשיא ארצות הברית ברק אובמה וקאנצלרית גרמניה אנגלה מרקל הביעו תמיכה בישראל ובזכותה להגנה עצמית מפני ירי הרקטות וטרור המנהרות.[69] ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, גינה את ישראל בחריפות, הסית נגדה והאשים אותה ב"רצח עם" נגד הפלסטינים,[70] בעקבות דבריו של ארדואן אלפי מפגינים אלימים תקפו את נציגויות ישראל בטורקיה, דבר שהוביל את משרד החוץ להורות על פינוי משפחות נציגי ישראל בטורקיה מחשש לשלומן,[71] ולפרסום אזהרת מסע לטורקיה.[72] בערים שונות באירופה נערכו הפגנות בגנות ישראל והמבצע, ובצרפת ובהולנד הותקפו יהודים ובתי כנסת על רקע המבצע.[73][74]

בשלב השני של המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלוקת התמיכה הבינלאומית בין הצדדים.

██ מדינות התומכות בישראל או גינו את פעולות חמאס

██ מדינות שהביעו דאגה או גינו את פעולות ישראל

██ מדינות שהביעו דאגה או גינו את מעשי שני הצדדים

██ מדינות בעלות תגובות רשמיות מעורבות

██ מדינות שיחסן למבצע לא ידוע

ב-18 ביולי התכנסה מועצת הביטחון של האו"ם לדיון על המתרחש ברצועת עזה, לבקשתן של ירדן וטורקיה. תת-מזכ"ל האו"ם, ג'פרי פלטמן, גינה בדיון את ירי הרקטות לעבר ישראל ואמר כי הוא מודאג מהתגובה הישראלית הכבדה.[75]

ב-20 ביולי, בעקבות מתקפת צה"ל בשכונת שג'אעיה, החלו לזרום לתקשורת הבינלאומית תמונות קשות של נפגעים אזרחיים, דבר שהביא להגדלה משמעותית של נפח הסיקור של האירועים ולהטיה של דעת הקהל העולמית לרעת ישראל. מערך הדוברות וההסברה של משרד החוץ פעל נמרצות באמצעות התקשורת המסורתית ובמדיה החדשה, כדי למזער את הנזק התדמיתי, כשמולו ניצב מערך מתואם של ארגונים פרו-פלסטיניים ואנטי-ישראליים שונים.

ב-22 ביולי ביקר מזכ"ל האו"ם באן קי-מון בישראל ונועד עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר החוץ אביגדור ליברמן ושר הביטחון משה יעלון.[76] במפגש שרי החוץ של האיחוד האירופי שהתקיים באותו יום, ביטא האיחוד הבנה לפעילות הישראלית בעזה, כינה את ירי הרקטות על ישראל "מעשה נפשע" והכיר בזכותה של ישראל להגן על אזרחיה. בעקבות ריכוז מאמץ דיפלומטי של משרד החוץ, קראו 28 שרי החוץ האירופים באופן תקדימי לפירוק כל ארגוני הטרור ברצועת עזה מנשקם וכן גינו בחריפות את השימוש באזרחים כמגן אנושי על ידי חמאס. בהצהרה נאמר: "שרי החוץ של אירופה קוראים לחמאס לשים קץ לפעולות אלה ולהביא לסיום האלימות. כל קבוצות הטרור בעזה חייבים להתפרק מנשקם. האיחוד מגנה את הקריאות לאוכלוסייה האזרחית בעזה להפוך למגנים אנושיים".[77]

ב-23 ביולי החליטה מועצת זכויות האדם של האו"ם על הקמת ועדת חקירה (ועדת שייבס) על מנת שזו תחקור את החשדות לפשעי מלחמה שבוצעו לכאורה על ידי ישראל וחמאס. בישראל ובארצות הברית גינו את ההחלטה בחריפות.[78][79]

ב-25 ביולי הציעה ארצות הברית הפסקת אש למשך שבוע החל מיום ראשון, 27 ביולי 2014. הקבינט המדיני-ביטחוני דן בהצעה זו ולא אישר אותה,[80] ובהמשך גובשה יחד עם חמאס הפסקת אש הומניטרית ל-12 שעות אשר מאוחר יותר הוארכה בארבע שעות נוספות אך הופרה על ידי חמאס.

ב-28 ביולי קראו נשיא ארצות הברית ברק אובמה ומועצת הביטחון של האומות המאוחדות להפסקת אש הומניטרית מיידית והפסקת אש ארוכת-טווח המבוססת על היוזמה המצרית.[81]

מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי מודיע ב-31 ביולי על הפסקת אש הומניטרית שהושגה בתיווכו בין ישראל לחמאס. חמאס הפר אותה כעבור 90 דקות.

ב-31 ביולי הגיעו מזכ"ל האו"ם באן קי-מון ומזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי להסכמה עם ישראל וחמאס על הפסקת אש הומניטרית ל-72 שעות שתיכנס לתוקף ב-1 באוגוסט ב-8:00 בבוקר. בעוד שישראל נצרה את האש, חמאס הפר את הפסקת האש תוך זמן קצר על ידי ירי תלול-מסלול לעבר ישראל ותקיפה בדרום רצועת עזה שבה נהרגו שלושה חיילים. בעקבות התקרית הפסקת האש קרסה וצה"ל שב לתקוף ברצועה. האו"ם והממשל האמריקאי גינו את חמאס בחריפות על הפרת הפסקת האש.[82]

עם התארכות המבצע והגידול במספר ההרוגים הפלסטינים החלה הסתייגות רבה יותר מעוצמת התגובה של ישראל. שר החוץ הצרפתי, לורן פביוס, אמר כי "זכותה של ישראל לביטחון אינה מצדיקה את פעולותיה בעזה",[83] ממשלת בריטניה הודיעה שהיא בוחנת מכירה של נשק וציוד לישראל, כדי לוודא שלא נעשה בו שימוש במבצע.[84] וממשלת ספרד הודיעה על הקפאת משלוחי הנשק מספרד לישראל.[85]

בשלב השלישי של המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-5 באוגוסט הושגה הפסקת אש של 72 שעות בין ישראל לחמאס, ובמהלכה הגיעו למצרים משלחות מטעם ישראל, הרשות הפלסטינית וחמאס לדיון בהסדרה ארוכת-טווח בתיווך מצרים בהתבסס על היוזמה המצרית.

במהלך כינוס מיוחד של העצרת הכללית של האו"ם בנושא המלחמה בעזה, האשים מזכ"ל האו"ם באן קי-מון את ישראל בהפרות של המשפט ההומניטרי הבינלאומי בהתקפות על מתקני האו"ם, ואמר כי יש לחקור את ההתקפות ולהעניש את האשמים.

ב-7 באוגוסט נפגש ראש הממשלה בנימין נתניהו עם נשיא הצלב האדום והציג בפניו עדויות המציגות את לחימת חמאס מאחורי האזרחים, והאשים את חמאס בשימוש באזרחים, ביניהם גם בילדים ובנשים, כמגן אנושי. בנוסף הציג בפניו הוכחות שחמאס מחביא נשק ומשגר רקטות במתקני האו"ם, בבתי חולים, בבתי ספר, בכנסיות ובמסגדים. בסוף הפגישה נתניהו ביקש מנשיא הצלב האדום לסייע בהשבת גופותיהם של סמל ראשון אורון שאול ושל סגן הדר גולדין שנהרגו במהלך המבצע וגופותיהם נחטפו.

ב-11 באוגוסט הושגה הפסקת אש נוספת של 72 שעות בין ישראל לחמאס, ובמהלכה הגיעו למצרים משלחות מטעם ישראל, הרשות הפלסטינית וחמאס פעם נוספת לדיון בהסדר ארוך-טווח בתיווך מצרים בהתבסס על היוזמה המצרית. לאחר תום הפסקת אש זו, ב-14 באוגוסט, סיכמה ישראל יחד עם חמאס על הארכת הפסקת האש בחמישה ימים נוספים. עם תום הפסקת אש זו, ב-18 באוגוסט, לא הצליחו הצדדים להגיע להסכם ביניהם ולכן הוארכה הפסקת האש ביום נוסף.

ב-19 באוגוסט, לפני שנגמרה הפסקת האש, חמאס הפר אותה וירה מספר רקטות נוספות לעבר באר שבע ונתיבות. בעקבות זאת נפסק המשא ומתן, והלחימה התחדשה.

בשלב הרביעי של המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות הפרת הפסקת האש על ידי חמאס, עדיין נעשו ניסיונות מצד גורמים בינלאומיים לחדש את הפסקת האש. ב-23 באוגוסט שוחח ראש הממשלה בנימין נתניהו עם מזכ"ל האו"ם באן קי-מון ואמר לו שעד כה חמאס הפר את כל הפסקות האש, והשווה את חמאס לארגון הטרור דאעש.[86] ב-26 באוגוסט, במקביל לירי כבד על ישראל מצד חמאס, התנהל משא ומתן על הפסקת אש ארוכת טווח, ובשעות הערב המוקדמות דווח ששני הצדדים קיבלו את ההצעה המצרית להפסקת אש, שנכנסה לתוקפה ב-19:00.[87]

טקטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

כוחות צה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפקדי צה"ל במבצע צוק איתן
תפקיד שם הערות
ראש המטה הכללי בני גנץ
סגן הרמטכ"ל גדי איזנקוט
מפקד זרוע היבשה גיא צור
מפקד חיל האוויר אמיר אשל
מפקד חיל הים רם רוטברג
ראש אגף המבצעים יואב הר אבן
ראש אגף המודיעין אביב כוכבי
ראש אגף התכנון נמרוד שפר
ראש אגף התקשוב עוזי מוסקוביץ'
ראש אגף משאבי אנוש אורנה ברביבאי
ראש אגף הלוגיסטיקה, הרפואה והמרכזים יעקב ברק
אלוף פיקוד הצפון יאיר גולן
אלוף פיקוד המרכז ניצן אלון
אלוף פיקוד הדרום סמי תורג'מן
אלוף פיקוד העורף אייל אייזנברג
קצין חיל תותחנים ראשי רועי ריפטין
קצין חיל הנדסה ראשי יוסי מורלי
מפקד עוצבת הפלדה נדב פדן
מפקד עוצבת געש יצחק תורג'מן
מפקד אוגדת עזה מיקי אדלשטיין
מפקד חטיבה 1 - גולני רסאן עליאן
מפקד חטיבה 7 - סער מגולן נדב לוטן
מפקד חטיבה 35 - צנחנים אליעזר טולדנו
מפקד חטיבה 84 - גבעתי עופר וינטר
מפקד חטיבה 188 - ברק תומר יפרח
מפקד חטיבה 401 - עקבות הברזל סער צור
מפקד חטיבה 460 - בני אור גיא חסון
מפקד חטיבת בה"ד 1 אבי גיל
מפקד חטיבת ביסלמ"ח מרדכי כהנא
מפקד חטיבה 933 - נח"ל אורי גורדין
מפקד חטיבה צפונית ירון פינקלמן
מפקד חטיבה דרומית עמוס הכהן
חיל התותחנים תרם למבצע באמצעות מערכי התומ"תים (תותח מתנייע M-109) שסיפקו סיוע ארטילרי, יחידת מיתר שירתה טילים מדויקים על מטרות טרור, ויחידת רוכב שמים שמפעילה מזל"טים שסייעו לכוחות היבשה.
טנקי מרכבה סימן 4מ עם "מעיל רוח" ומערכת שליטה ובקרה צי"ד נטלו חלק מרכזי בתמרון הקרקעי.

צה"ל הפעיל במבצע כוחות סדירים בנוסף לכוחות מילואים, שחלקם נועדו להחליף יחידות סדירות בגזרות אחרות שפעלו ברצועת עזה וחלקם הצטרף ללחימה בעזה עצמה. הלחימה אורגנה במספר מפקדות אוגדתיות, כאשר תאי השטח ברצועה ומסביבה חולקו לצוותי קרב חטיבתיים (צק"ח), שכללו את ארבעת המערכים: מערך התמרון, מערך הסיוע הקרבי, מערך הפיקוד והשליטה ומערך הסיוע המנהלתי.[88]

מזרוע היבשה השתתפו במבצע מרבית היחידות המתמרנות של הצבא הסדיר, בהן חטיבות החי"ר: חטיבת הצנחנים, חטיבת גולני, חטיבת גבעתי, חטיבת הנח"ל, חטיבת המילואים של בה"ד 1 וחטיבת ביסלמ"ח, חטיבות השריון: חטיבה 401 (ובה טנקי מרכבה סימן 4מ), חטיבה 188, חטיבה 7 וחטיבה 460 (בית הספר לשריון שפעלה כחטיבה מבצעית) וכן אגדי תותחנים שכללו מספר סוללות תותחי 155 מ"מ שנפרשו סביב הרצועה. כוחות של חיל ההנדסה הקרבית, כולל לוחמי יהל"ם וצמ"ה, פוזרו בין הכוחות הלוחמים. גם כוחות חילוץ והצלה של פיקוד העורף השתתפו ככוח חילוץ תחת אש, באיתור מנהרות וסיוע לכוחות כצוותי פריצה.

מזרוע הים השתתפה בלחימה שייטת ספינות הטילים[89] ופלגה 916.[90]

זרוע האוויר והחלל הפעיל בלחימה טייסות מטוסי ומסוקי קרב וטייסות תובלה,[91] חילוץ, סער,[92] כטב"מים[93] ומודיעין. מערך ההגנה האווירית ביצע יירוטי רקטות ומזל"טים באמצעות סוללות כיפת ברזל וסוללת פטריוט בהתאמה.

בלחימה השתתפו יחידות מיוחדות בהן יהל"ם,[94] שייטת 13,[95] סיירת מטכ"ל,[96] מגלן, לוט"ר, יחידת עוקץ, יחידת אגוז, יחידת רימון ויחידת דובדבן. כמו כן, במבצע נעשה שימוש לראשונה בקא"לים.

פעילות התקפית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות צה"ל במבצע צוק איתן התאפיינה בעשרת הימים הראשונים בעיקר בתקיפות אוויריות של חיל האוויר על יעדים ברצועת עזה. תקיפות נוספות בוצעו על ידי חיל הים כאשר ספינות הטילים הפגיזו בתותחים וטילים מטרות טרור לאורך החוף. בנוסף השתמש צה"ל בסוללות של חיל התותחנים אשר ביצעו ירי ארטילרי של פגזים וטילי "תמוז" לעבר השטחים הפתוחים על מנת לטהר אותם למקרה של פלישה קרקעית.

צה"ל תקף מטרות טרור רבות בהן מפקדות, מחסני אמל"ח, אתריי יצור רקטות, משגרים מוטמנים, מנהרות טרור תת-קרקעיות ומנהרות ההברחה של רצועת עזה. לצד ההפצצות צה"ל ביצע סיכולים ממוקדים נגד פעילי טרור. בנוסף תקף צה"ל חוליות שיגור וכן הפציץ את בתיהם של בכירים בארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי.

ישראל נמנעה כמעט לגמרי מתקיפת תשתיות אזרחיות אחרות, כדוגמת דרכים ומערכת אספקת החשמל. ניתן דגש במהלך הלחימה על שימוש בחימוש מונחה מדויק על מנת למנוע פגיעות סביבתיות בעת פגיעה במטרות ששכנו בסביבה אזרחית צפופה. כדי להקטין פגיעה באזרחים לא מעורבים הפעיל צה"ל את נוהל "הקש בגג" בו מוזהרים האזרחים להתפנות לפני שצה"ל מפציץ מבנה. כמו כן קראה ישראל לאזרחים פלסטינים להתפנות ממקומות שאותם צה"ל עומד לתקוף, בין השאר באמצעות פיזור כרוזים מהאוויר.

ב-17 ביולי החל צה"ל בפעולה קרקעית בתוך רצועת עזה. הכניסה לרצועה בוצעה בשילוב זרועות מהאוויר, הים והיבשה. כוחות חי"ר, שריון והנדסה קרבית תחת חיפוי ארטילרי כבד שסיפק חיל התותחנים החלו להיכנס לשטחים סמוך לפאתי הרצועה על מנת לטהר את השטח ממחבלים ולאתר את המנהרות אשר שמשו את פעילי חמאס לחדור לשטחי ישראל. במקביל המשיכו חיל האוויר וחיל הים בתקיפת מטרות טרור לאורך הרצועה. טנקי מרכבה לקחו חלק משמעותי בתמרון הקרקעי, הודות למערכת ההגנה האקטיבית "מעיל רוח" שפעלה בהצלחה ויירטה כ-10 טילי נ"ט שנורו על הטנקים,[97] וכן למערכת צבא יבשה דיגיטלי (צי"ד) שהותקנה על כל הטנקים ואפשרה קשר, שליטה ובקרה, סנכרון ותיאום ברמות חסרות תקדים בין החמ"ל (מפקדת החטיבה) לכל טנקי החטיבה, בין כל הטנקים וכן בין הטנקים לחיל האוויר וחיל התותחנים. יתרה מכך, מערכת צי"ד אפשרה העברת מידע מודיעיני בזמן אמת, שסיפקו אגף המודיעין וחיל האיסוף הקרבי, לטנקים והצגתו באופן דיגיטלי במחשבי הטנקים - דבר שייעל באופן משמעותי את הלחימה. הטנקים השמידו מאות מטרות (בין השאר ירו הטנקים פגזים על בתים ממולכדים, דבר שהביא ליזימת המטענים וחומר הנפץ שהוסתרו בבתים ולפיצוצם), פגעו במאות מחבלים (חטיבה 401 לבדה הרגה 120–130 מחבלים[98]) וחיפו על לוחמי החי"ר וההנדסה הקרבית. חיל ההנדסה הקרבית פרץ צירים, ניטרל מלכודים, חישף שטחים, הרס תשתיות טרור (שרבות מהן הוסתרו במבנים אזרחיים) וסיפק סיוע הנדסי לכוחות המתמרנים, בעיקר בטיפול במנהרות הלחימה של רצועת עזה והשמדתן בידי לוחמי יהל"ם. במבצע נאלצו הלוחמים להרוס באמצעות דחפורי D9 מספר רב של בתים שהיו ממולכדים והכילו תשתיות טרור בהן פירי מנהרות, משגרי רקטות, מחסני אמל"ח ומפקדות של חמאס.[99] לוחמי יחידת מיתר ויחידת מגלן השמידו מטרות טרור בירי טילים מדויקים. בשל מתאר הלחימה הסבוך מפקדים בכירים וקצינים נכחו בשטח והובילו את הכוחות. כתוצאה מכך נפגעו מספר קצינים ומפקדים בכירים במהלך הלחימה (כגון מח"ט גולני, אל"מ רסאן עליאן, שנפצע בינוני, ואחרי טיפול שב ללחימה).

אחרי הנסיגה מתוך רצועת עזה ב-5 באוגוסט חזרה ישראל להסתמך רק על תקיפות אוויריות, ימיות וארטילריות כדי לפגוע במחבלים ובתשתיות טרור ברצועה. צה"ל התמקד בביצוע סיכולים ממוקדים נגד פעילי טרור ובהם בכירי חמאס, תוך קבלת מידע מודיעיני מהשב"כ.

הגנת העורף[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיפת ברזל נפרשה ב-7 ואחר כך ב-9 סוללות. סוללות אלה יירטו כ-735 רקטות במהלך המבצע

מערך ההגנה הישראלי התבסס על סוללות כיפת ברזל שיירטו חלק משמעותי מהרקטות שכוונו לעבר מרכזי אוכלוסייה ישראלים. בתחילת המבצע נפרשׂו ברחבי ישראל שבע סוללות כיפת ברזל, ובמהלכו נוספו סוללה שמינית[100] ותשיעית,[101] והן הפגינו ביצועים משופרים הן בטווחי הכיסוי והן במספר היירוטים המוצלחים, שעמדו על 735 יירוטים בכ-90% הצלחה. מלבד כיפת ברזל הפעיל מערך ההגנה האווירית גם סוללות טילי MIM-104 פטריוט, והללו יירטו שני כלי טיס בלתי מאוישים ששלח חמאס לעבר ישראל. פיקוד העורף הנחה את תושבי ישראל כיצד להתגונן במקרה של אזעקות והתקפת רקטות. אזעקות שפעלו בערי ישראל נתנו התרעה קצרה להיכנס למרחבים מוגנים, ממ"דים ומקלטים, כאשר זמן ההתרעה עלה בהתאם למרחק של היישוב מרצועת עזה. גדודי החילוץ וההצלה של פיקוד העורף תפסו כוננות ככוח חילוץ במקרה של קריסת מבנים בעקבות ירי הרקטות.

במבצע הופעלה לראשונה מערכת התראות בזמן אמת באמצעות מסרונים במכשירים הסלולריים הנתמכים, הפועלים ברשתות הסלולר הישראליות.

יחידות הסייבר של אגף התקשוב, אגף המודיעין ושירות הביטחון הכללי סיכלו מתקפות של האקרים פלסטינים ואיראנים וכן התמודדו עם מתקפות רחבות היקף של יחידת הסייבר האיראנית על תשתיות האינטרנט הצבאי והאזרחי של ישראל.[102]

תעמולה ולוחמה פסיכולוגית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקביל, פעלה חטיבת דובר צה"ל באופן נרחב בשדה ההסברה והתעמולה, בדגש על סביבת האינטרנט, ובכלל זה באתרים פייסבוק, טוויטר ופליקר, על מנת להעביר את מסרי צה"ל וישראל, לספק מידע עדכני ולהזים דיסאינפורמציה שפורסמה על ידי הפלסטינים. מצלמות רבות חולקו לכוחות הלוחמים על מנת לתעד את הפעילות המבצעית. צה"ל הרבה להפיץ סרטוני וידאו המתעדים את פעולות, כולל תקיפות מהאוויר והים, סיכולי פיגועים, יירוטי כיפת ברזל והפעולה הקרקעית.[103]

אמצעי לחימה וכלי נשק שהוכנסו לזירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך הלחימה נכנסו לשימוש בצה"ל אמצעי לחימה ואמצעים טכנולוגיים חדשים. חלקם כבר הופעלו בשטח באירועים ביטחוניים וחלקם הופעלו לראשונה במבצע.

חיל השריון זכה לשדרוג משמעותי בעשור השני של המאה ה-21 שבא לידי ביטוי במבצע, בעיקר בחטיבות שהפעילו טנקי מרכבה סימן 4. שדרוגים אלה כללו:

חיל ההנדסה הקרבית הפעיל לראשונה מחפרים ממוגנים מדגם באגר E-349 ודחפורי D9T משוריינים מדור חמישי. במהלך המבצע הפעילו לוחמי יהל"ם אמצעים מתקדמים לאיתור, סריקה והשמדת מנהרות, כאשר הבולטת מביניהן היא מערכת אמולסיה לפיצוץ מנהרות שהופעלה בצורה נרחבת מאז פותחה לראשונה אחרי מבצע עופרת יצוקה.

גם חיל הרגלים השתדרג במגוון אמצעים:

במהלך המבצע נפרשו מערכות גילוי ואיתור מתקדמות, בהן:

  • מערכת "רואה סורק" - מערכת לצילום יום ולילה מרחוק משולבת גילוי תנועה בווידאו.[108]
  • "מאמין" ו"מאמין קל" (Spotlite) - מערכת איתור צלפים שפותחה על ידי רפא"ל.[109]
  • מכ"ם טקטי נייד להגנה מפצמ"רים - "מגן רוח".[110]
  • AQUA SHIELD - מערכת מבוססת סונאר להגנת חופים ומתקנים בלב ים שפותחה על ידי DSIT.[111]
  • גרניט (רכב תצפית) - רכב תצפית לאיסוף מודיעיני שפותח על ידי חברת אלתא מערכות ומותקן בו מכ"ם "בוהה" מסוג "רוזן".[112]
  • בלון תצפית מסוג Skystar - מערכת בלון טקטית שפותחה על ידי חברת RT, הנישאת לגובה מאות מטרים ונושאת אמצעי תצפית ומטענים ייעודיים שונים.[113][114]

במבצע הופעלו לראשונה מזל"ט רוכב שמיים (בידי חיל התותחנים) וכלי טיס בלתי מאויש הרמס 900.[115] חיל האוויר הישראלי שיגר חימוש מונחה מדויק הכולל טילי אוויר-קרקע ופצצות מונחות.

חמאס[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות התקפית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיר כניסה למנהרה תת-קרקעית שמוחבא בבית מגורים ברצועת עזה
ציוד צבאי ובו מקלע ומטולי רקטות RPG שנמצא אצל מחבלים שניסו לבצע פיגוע בשטח ישראל לאחר שחדרו דרך מנהרה
מטעני חבלה שנמצאו בחדר תינוקות.
רובה צלפים שטייר HS .50, נשק קל, מחסניות ואפודי קרב של חמאס שנתפסו בחאן יוניס.

הנשק העיקרי ששימש את חמאס והג'יהאד האסלאמי הוא מרגמות קצרות טווח ורקטות לא מדויקות, שנורו בעיקר ליעדים אזרחיים ישראליים, בייחוד באזור עוטף עזה, שדרות, נתיבות, אשקלון, אשדוד, קריית גת, קריית מלאכי ובאר שבע. נורו גם רקטות לעבר גוש דן, ירושלים, דימונה ומועצה אזורית חוף הכרמל. רוב הרקטות הללו יורטו על ידי כיפת ברזל והשאר נפלו בשטחים פתוחים. בניסיון להתגבר על מערכת כיפת ברזל, ירה חמאס מטחים של מספר רקטות בו-זמנית. נפילת רקטה ביהוד, סמוך לנמל התעופה בן-גוריון, הביאה ב-22 ביולי להחלטה של רשות התעופה הפדרלית האמריקאית על איסור טיסות לישראל וממנה,[116] שהוסרה ב-24 ביולי.

רוב הרקטות של חמאס הן רקטות גראד משופר 122 מ"מ המגיעות לטווחים של עד כ-40 ק"מ. ברשות חמאס עשרות רקטות M-75 ופג'ר 5 לטווחים של עד 75 ק"מ, היכולות לאיים גם על גוש דן. על פי דיווחים מהזרוע הצבאית של חמאס, יש בידי חמאס שני סוגים נוספים של רקטות, מסוג M-302 ו-R-160, אשר יכולות להגיע למרחק של 100 ק"מ ויותר. הרקטות מתוצרת עצמית של חמאס סבלו מבעיות אמינות וביום השמיני למבצע דווח כי למעלה מ-120 מהרקטות ששוגרו נפלו בשטחי רצועת עזה, חלק מהן גרמו לנזק ונפגעים לתושבי הרצועה.[117] מספר רקטות שירו המחבלים פגעו בקווי מתח גבוה שסיפקו חשמל לרצועה, וכתוצאה מכך סבלו עשרות אלפים מתושבי הרצועה מהפסקת חשמל. חלק מהרקטות הופעלו מרחוק, או באמצעות קוצב זמן לתזמון שעת השיגור, על מנת למנוע אפשרות לפגיעה בחוליית השיגור על ידי צה"ל.

טקטיקה נוספת של החמאס הייתה שימוש במנהרות לניידות, הסוואה, הפתעה וניסיונות חטיפה. בשנים שקדמו למבצע חפר חמאס מספר רב של מנהרות חדירה סמויות מרצועת עזה אל תוך שטח מדינת ישראל, ומנהרות קשר בתוך רצועת עזה עצמה, תוך שהוא משקיע בכך משאבים רבים.[118] מעריכים כי מנהרות החדירה היו בגדר "נשק אסטרטגי" עבור חמאס ונועדו לביצוע פיגועי חטיפה ומיקוח ואף פיגועי חדירה וירי גדולים נגד חיילים ותושבים בעוטף עזה. החמאס השתמש במנהרות הן בתוך עזה והן בניסיון לחדור לתוך שטח ישראל. 5 ניסיונות חדירה לישראל נעשו ב-8 ביולי (כרם שלום, נכשל), ב-17 ביולי (סוכל), ב-19 ביולי (הצליח חלקית), ב-21 ביולי (הצליח חלקית), ב-28 ביולי (מעבר קרני, דרומית לנחל עוז, הצליח). לאחר ניסיון החדירה השני החל צה"ל במבצע קרקעי, בו הוא חשף והשמיד חלק נכבד ממנהרות החמאס. בתוך עזה נעשה שימוש במנהרות כדי לתקוף חיילים במספר רב של אירועים.

לאורך המבצע עשה חמאס שימוש נרחב ברקטות נ"ט (בעיקר RPG-7 ו-RPG-29) וטילי נ"ט (כולל הקורנט) ובפצמ"רים מסוגים שונים (הפצמ"רים לבדם גרמו לכ-40% של פצועים והרוגים בקרב כוחות צה"ל[119]). חמאס הפעיל גם צלפים שהשתמשו ברובה צלפים כבד מדגם "שטייר HS .50", שפגעו מרחוק במספר חיילי צה"ל. אמצעי לחימה אלה גם יחד הסבו את רוב האבדות לחיילי צה"ל. בימים האחרונים של המבצע חמאס שינה את הטקטיקה של ירי הפצמ"רים והרקטות, ובמקום ירי מפוזר וספורדי על יישובי עוטף עזה, בכל יום הוא ריכז מטחים רצופים של פצמ"רים ורקטות על יישוב אחד בעוטף עזה.

שימוש בתשתיות אזרחיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך המבצע השתמש חמאס באזרחים כמגן אנושי. את תשתיותיו ומטות הפיקוד שלו מיקם בקרב אזרחים, בהן שכונות מאוכלסות בצפיפות, בתי ספר, מסגדים ובתי חולים, כולל בית החולים המרכזי אלשפאא שבמערב הרצועה. מנהרות לחימה רבות נמצאו בבתי מגורים אזרחיים כמו גם נשק רב מסוגים שונים. בית החולים וופא שבו מוקמו חדרי מלחמה וממנו ירו חמושי חמאס והג'יהאד האיסלאמי אש נק"ל וטילי נ"ט, הותקף בידי צה"ל ונהרס לאחר שפונה מחוליו.[120]

חמאס החביא רקטות ואמצעי לחימה גם בבתי ספר ובמתקנים של אונר"א. אנשי אונר"א דיווחו בשלשה מקרים כי מצאו רקטות בבתי ספר שבבעלותם.[121][122] משגרי רקטות רבים הוטמנו מתחת לקרקע בלב שכונות אזרחיות, והופעלו בשלט רחוק. ירי הרקטות הכבד בוצע בחלקו הניכר מלב ריכוזי אוכלוסייה, וכן מבתי ספר.[123] ואף מבתי חולים,[124] על מנת להרתיע את צה"ל מירי כבד אל עבר המשגרים שעלול היה לגרום גם פגיעה באזרחים ונזק סביבתי. בנוסף, ביצע חמאס שימוש יזום במגן אנושי נגד תקיפת מבנים ונוהל "הקש בגג" שמפעיל צה"ל: כאשר צה"ל מטלפן לאזרחים וקורא להם להתפנות ויורה פצצת אזהרה קטנה על הבית, פעילי חמאס אוספים אזרחים וקוראים להם לעלות לגג ולשמש כמגן אנושי נגד הפצצת צה"ל.[125][126] ב-22 ביולי 2014 פרסם דובר צה"ל סרט המתעד פעילי טרור נמלטים מאתר שיגור רקטות באמצעות אמבולנס.[127] עיתונאית פינית דיווחה שראתה מחבלים משגרים רקטות מבית החולים שיפא שבמרכז עזה.[128] הארכיבישוף האורתודוקסי היווני אמר שחמאס ירה רקטות ממתחם הכנסייה שלו שבו חסו 2,000 מוסלמים.[129][130] עיתונאי צרפתי דיווח על שיגור שנעשה משטח אזרחי בקרבתו, ועיתונאי הודי דיווח על שיגור רקטה ליד בנין השייך לאו"ם.[131] מספר עיתונאים דיווחו שחמאס איים עליהם שלא ידווחו על פשעי חמאס ובהם שימוש במגן אנושי,[132][133][134] וב-11 באוגוסט הוציא ארגון העיתונאים הזרים בישראל הודעת גינוי רשמית לחמאס על כך.[135]

תעמולה, לחימה תקשורתית ולוחמה פסיכולוגית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת הלחימה שלח חמאס הודעות טקסט מאיימות לישראלים באמצעות הודעות למכשירי סלולר, פרסם סרטוני תעמולה, שכללו תיעוד של פגיעות בכוחות צה"ל, והפריע לפרקים קצרים על תדרי השידור המשמשים ערוצי טלוויזיה ישראלים. מסרי חמאס בעברית כללו עברית עילגת, והפכו למקור לבדיחות ולחיקויים, כדוגמת הסרטון "תקוף, תעשה פיגועים".

כחלק מלוחמה פסיכולוגית ובעיקר לצורכי תעמולה פנים-פלסטינית, ניפחו ארגוני הטרור בראשות חמאס את מספר ההרוגים הישראלים וניכסו לעצמם הישגים שלא היו. בכירים בחמאס טענו כי מספר ההרוגים הישראלים גבוה בהרבה מהמספר שדווח, ובנוסף הופצו סרטוני תעמולה שמראים לכאורה הרג של חיילי צה"ל.[136] הזרוע הצבאית של חמאס פרסמה לאחר סיום המבצע הקרקעי כי הרגה 131 חיילי צה"ל ,[137] חטפה חייל ,[138] הפילה מטוס F-16 ,[139] הרסה לפחות שני טנקי מרכבה[139] והטיסה שלושה מזל"טים מעל ישראל וצלמה את הקריה בתל אביב .[140] בתום המבצע פרסם הג'יהאד האיסלאמי נתונים לפיהם הרג 30 חיילים נוספים, ומוחמד נזאל, חבר הלשכה המדינית של חמאס טען כי הארגון הצליח להרוג מעל ל-1,000 חיילים במבצע.[141] בנוסף, החמאס, בניגוד לג'יהאד האסלמי, המשיך במדיניות ההסתרה של הרוגיו כפי שעשה במבצע עופרת יצוקה, וניסה להמעיט ממספר לוחמיו ההרוגים, ולטעון שכולם היו אזרחים, כדי שיוכל לנגח את ישראל בקרב התקשורתי. מספר ארגוני זכויות אדם הטילו דופי במספרי האזרחים ההרוגים שחמאס מסר להם מפני שלא פחות מ-50% מהם היו בגילאי 20–30, מה שמעיד שהם היו מחבלים[142]

אמצעי לחימה וכלי נשק שהוכנסו לזירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך הלחימה נכנסו לשימוש בחמאס אמצעי לחימה חדשים, והשימוש הראשון בהם נעשה כחלק ממהלך הלחימה. להלן רשימת אמצעי הלחימה וכלי הנשק בהם עשה החמאס שימוש ראשון כחלק מהלחימה.

עינויים והוצאה להורג ללא משפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2015 פרסם ארגון "אמנסטי אינטרנשיונל" דו"ח לפיו במהלך המבצע ביצע חמאס פשעי מלחמה נגד אזרחים פלסטינים ברצועת עזה, ובכלל זה עינויים והוצאה להורג ללא משפט של לפחות 23 אנשים.[145]

הישגים צבאיים ומדיניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראל

  • תמיכה בינלאומית של ממשלי המדינות המערביות וחלק ממדינות ערב, הבולטת שבהן היא מצרים.[146][77][147][148]
  • הצלחת מערכת כיפת ברזל וצמצום ניכר של האיום הרקטי מעבר לעוטף עזה.
  • הריסת מנהרות חודרות לישראל, שהיו אמורות לשמש את חמאס לפיגועי טרור.
  • פגיעה בתשתיות הטרור של חמאס, למעלה מ-5,000 מטרות הותקפו במהלך המבצע.
  • למעלה מאלף מחבלים (בהם מספר בכירים) נהרגו לטענת ישראל.
  • המערכה הסתיימה מבלי שהתקבלו תנאים שהציבה חמאס מתחילת המבצע, ובהם: שחרור אסירים, הקמת נמל ימי ושדה תעופה, תשלום משכורות, וכו'.

חמאס

  • שמירה על יכולת ירי לישראל במשך כל ימי המבצע, והטרדת חלק ניכר מהאוכלוסייה הישראלית ברקטות, למרות מאמץ ישראלי למנוע ממנו את הדבר.
  • דמורליזציה של תושבי עוטף עזה באמצעות פצמ"רים, רקטות ואיומי מנהרות.
  • כושר עמידות ושרידות של ההנהגה הצבאית של חמאס, תוך התעלמות מהנזק הכבד בנפש וברכוש לתושבי רצועת עזה.
  • הפסקת חלק ניכר מהתעופה האזרחית לישראל ל-48 שעות ופגיעה קשה בתיירות בישראל.
  • הרתעת ישראל מפעולה קרקעית נרחבת ברצועת עזה, ובפרט הרתעה מכיבוש הרצועה[149]
  • התגברות הדה-לגיטימציה והדה-הומניזציה של ישראל בדעת הקהל העולמית בעקבות טענות להרג אזרחים פלסטינים.[150][151]
  • עליית הפופולריות של חמאס ומנהיגיו ברחוב הפלסטיני. החזרת ההגמוניה של החמאס.[152]

נתונים סטטיסטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרוגים פלסטינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאלפיים פלסטינים נהרגו במהלך המבצע, אך המספרים המדויקים ובפרט ההתפלגות חמושים לעומת אזרחים שנויים במחלוקת. המקורות הפלסטינים דיווחו שרוב מוחלט (למעלה מ-70%) מההרוגים היו אזרחים לא מעורבים. עם זאת, כלי תקשורת בולטים בעולם הטילו ספק בדיווחים הפלסטינים תוך שהם מציינים שביחס למספרם באוכלוסייה רוב ההרוגים היו צעירים בגיל צבא ולא נשים וילדים, ושהפלסטינים כללו בנתונים שלהם גם פלסטינים שלא נהרגו על ידי צה"ל.[153] לפי דיווחים ישראלים, בערך כשליש עד קצת יותר ממחצית ההרוגים היו אזרחים.

להלן נתוני ההרוגים לפי המקורות השונים:

מקור סה"כ ההרוגים אזרחים חמושים/מחבלים לא מזוהים אזרחים (באחוזים) תאריך עדכון אחרון
משרד הבריאות בעזה 2,145 ≈1,715 80% 27 באוגוסט
המרכז הפלסטיני לזכויות האדם 2,168 1,662 506 76.6% 27 באוגוסט[154]
מרכז אל-מיזאן לזכויות האדם 2,142 1,646 496 76.9% 25 באוגוסט[155]
אונר"א ומשרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 2,104 1,473 265 377 70% 9 בספטמבר[157]
מרכז המידע למודיעין ולטרור ≈2,000 583 553 178 לא מזוהים, ≈668 טרם נבדקו 51.3% (מבין אלו שנבדקו) 26 בפברואר 2015[158][159][160]
צה"ל 1,768–2,000 1,068 40%–50% 9 באוגוסט (מספר ההרוגים הכולל)
26 באוגוסט (מספר החמושים ההרוגים)
חדשות 2 2,203 1,408 36% 26 באוגוסט[5]
משרד החוץ וצה"ל 2,125 761 936 428 36% - 56% 14 ביוני 2015[161]

על פי הפלסטינים 421 איש נהרגו בעיר עזה (רבים מהם בשכונת שג'אעיה), 501 נהרגו בח'אן יונס, 290 בבית לאהיה, 264 ברפיח ו-241 בדיר אל בלח. על פי דובר צה"ל נהרגו 253 פעילי חמאס, 147 פעילים מהג'יהאד האסלאמי, 65 פעילי טרור מארגונים אחרים ו-603 חמושים ששיוכם לא ידוע. בתום המבצע הודיע הג'יהאד האסלאמי על 121 פעילים בארגון שנהרגו במערכה.

בהפרות סדר שנערכו במהלך המבצע ביהודה ושומרון נהרגו 16 פלסטינים נוספים. בנוסף, חמאס הוציא להורג עשרות פלסטינים, בכיסוי פנים, שלדברי הארגון שיתפו פעולה עם ישראל. אירעו גם מקרים אחדים שבהם שיגור כושל של רקטות הביא להרג אזרחים פלסטינים. שני פלסטינים נוספים נהרגו במהלך החגיגות לאחר תום המבצע.

ילדים בגן ילדים בישראל שוכבים בעת אעזקה

הרוגים ישראלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במבצע צוק איתן נרשם אחוז ההרוגים מתוך נפגעים הנמוך ביותר מכל מערכות צה"ל וזאת הודות לציוד רפואי חדיש ומתקדם שהיה זמין בשטח. במהלך המבצע נהרגו 67 חיילי צה"ל, רובם בלחימה ברצועת עזה וחלקם מפגיעת רקטות ופצצות מרגמה. 4 אזרחים ועובד זר תאילנדי נהרגו גם הם מפגיעות ישירות של רקטות ופצצות מרגמה. שני אזרחים נוספים ותיירת אחת מתו מהתקף לב בזמן אזעקות. אזרח נוסף נדרס למוות בעת שנשמע להנחיות פיקוד עורף ואזרח אחר נהרג מפיגוע דריסה שאירע במהלך המבצע.

ירי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ירי רקטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במבצע צוק איתן נורו 4,594 רקטות ופצצות מרגמה לעבר ישראל, כאשר 3,641 מהן נפלו בשטח ישראל, מתוכן 224 בשטחים בנויים. 188 רקטות ופצצות מרגמה נפלו בשטח רצועת עזה. ו-735 רקטות ופצצות מרגמה יורטו על ידי סוללות כיפת ברזל.

להלן מספר הרקטות ופצצות המרגמה ששוגרו לעבר ישראל בכל יום: [162]

52
148
129
195
135
124
141
112
150
107
153
121
112
126
154
97
115
64
87
27
74
66
79
141
136
64
96
119
96
19
0
0
65
32
49
0
0
6
3
0
0
0
0
50
176
108
155
109
145
121
182
50
100
150
200
7.7
8.7
9.7
10.7
11.7
12.7
13.7
14.7
15.7
16.7
17.7
18.7
19.7
20.7
21.7
22.7
23.7
24.7
25.7
26.7
27.7
28.7
29.7
30.7
31.7
1.8
2.8
3.8
4.8
5.8
6.8
7.8
8.8
9.8
10.8
11.8
12.8
13.8
14.8
15.8
16.8
17.8
18.8
19.8
20.8
21.8
22.8
23.8
24.8
25.8
26.8

בנתונים שפורסמו על ידי הזרוע הצבאית של חמאס עם סיום המבצע, נורו 3621 רקטות ופצצות מרגמה לעבר ישראל מהן, 3334 פצמ"רים, קסאמים וגראדים 185 רקטות מסוג M-75,‏ 64 רקטות מסוג סג'יל 55, 22 רקטות מסוג J-80‏ 11 רקטות מסוג R-160 ו-5 פג'ר 5. נתונים נוספים שפורסמו על ידי הג'יהאד האיסלאמי הראו כי הארגון שיגר בסך הכל 3249 רקטות ופצצות מרגמה לעבר ישראל; 62 רקטות ארוכות טווח (אל-בוראק 100, פג'ר 5 ואל-בוראק 70), 665 רקטות גראד (סובייטיות ומשופרות), 1572 טילי 107 מ"מ, 884 פצצות מרגמה ו-60 רקטות מסוג C8K.

על פי דובר צה"ל מעל ל-600 רקטות נורו ממוקדי אוכלוסייה אזרחית; כ-260 רקטות נורו ממוסדות חינוך, יותר מ-130 רקטות נורו מבתי קברות, יותר מ-160 רקטות נורו ממוסדות דת ויותר מ-50 רקטות נוספות נורו מבתי חולים.

מספר אזעקות במרחבים שונים
מספר אזעקות אחוז מכלל האזעקות[163] מרחב יישובים מרכזיים
320 7.0% עוטף עזה 218 יד מרדכי, נתיב העשרה
314 6.8% עוטף עזה 217 זיקים, כרמיה
282 6.1% עוטף עזה 224 נחל עוז, עלומים
3.7% עוטף עזה 231 נירים, עין השלושה
3.5% אשקלון 247 אזור תעשייה אשקלון
154 3.3% אשקלון 246 אשקלון
136 3.0% אשדוד 271 אשדוד
2.9% עוטף עזה 223 כפר עזה, סעד
131 2.8% עוטף עזה 220 שדרות, ניר עם, גבים
2.7% עוטף עזה 237 כרם שלום
92 2.0% אשדוד 273 גן יבנה
1.7% אשדוד 275 קריית מלאכי
1.7% באר שבע 292 באר שבע
1.2% אשקלון 254 נתיבות
43 0.9% שפלה 175 ראשון לציון
0.9% אשדוד 268 גדרה
39 0.8% שפלה 183 / שפלה 182 רחובות / נס ציונה
31 0.6% אשדוד 266 / דן 162 יבנה / בת ים, חולון
29 0.6% דן 157 תל אביב-יפו
24 0.5% אשדוד 281 קריית גת
4 0.08% ירושלים 194 ירושלים

במהלך המבצע נשמעו כ-4,600 אזעקות בישראל - בממוצע 92 אזעקות ביום. יותר ממחצית מכלל האזעקות הופעלו ביישובי עוטף עזה, שלתושביהם 15 שניות בלבד להתמגן מהישמע האזעקה.

ירי צה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי דיווח צה"ל היקף הירי במהלך הלחימה כלל כ-14,500 פגזי טנקים (רובם מסוג חלולן ומיעוטם מסוג "חצב" ו"כלנית"). וכ-35 אלף פגזי ארטילריה מסוגים שונים.[164] עד לאמצע אוגוסט הונפקו לחיילים 4.8 מיליון קליעים, כאשר לפי הערכות נעשה שימוש במחציתם.[165] כמו כן נורו כמה מאות של טילי תמוז .[166]

מטרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת התקיפות של ישראל ברצועת עזה

מטרות צה"ל
במהלך מבצע צוק איתן צה"ל תקף בסך הכל בין 5,226 ל-6,231 מטרות.[167] כיוון שחמאס השתמש באזרחי הרצועה כמגן אנושי, הותקפו רק כעשירית מכלל המטרות שאותרו בעזה. מעל ל-750 מחבלים וחמושים פלסטיניים נהרגו מתקיפות צה"ל ברצועה ו-150 נוספים נעצרו במהלך המבצע.[168] 10,590 מבנים בעזה נפגעו בתקיפות, מתוכם 4,024 נהרסו עד היסוד. בין המטרות שהותקפו היו 1,814 תשתיות ירי תלול-מסלול, 1,914 מפקדות טרור ותשתיות פיקוד ושליטה, ו-191 אתרים לייצור ואחסון אמצעי לחימה.

32-34 מנהרות טרור הושמדו במהלך המבצע, מהן 10 שחדרו לשטח ישראל ו-4 מנהרות שהיו בתהליך חפירה לעבר הגבול. מספר גורמים בישראל טענו כי במודיעין ידעו על כ-10 מנהרות וכי השאר נתגלו במהלך המבצע. גורמים אחרים טענו כי בצה"ל ידעו על כל 32 המנהרות והפציצו חלק מהן מהאוויר בטרם הכניסה הקרקעית כדי למנוע מהמחבלים לחדור מהן לשטחיי ישראל.

מטרות חמאס
הזרוע הצבאית של חמאס טענה בתחילת המבצע כי לחמאס מטרות צבאיות ברורות בירי הרקטות והוא אינו מכוון לפגוע באוכלוסייה אזרחית.[דרוש מקור] לטענה זו אין בסיס בהתחשב ברמת הדיוק הנמוכה של הרקטות ובכך שרובן נורו לעבר יישובים אזרחיים. עם זאת, מספר ימים אחרי כן הודיע דובר חמאס כי "בשל התוקפנות הישראלית וההפצות החוזרות של חיל האוויר במטרה לפגוע באוכלוסייה אזרחית" הפכו כל ערי ישראל למטרות חמאס וכי מעתה יירו לערים. גם לפני הודעה זו, שיגרו פעילי חמאס בזרוע הצבאית רקטות לעבר אוכלוסייה אזרחית. בין מטרות חמאס נמנים ערים ויישובים בישראל (ירושלים, תל אביב-יפו, חיפה, ראשון לציון, באר שבע, אשדוד, אשקלון, שדרות וכו'), נמל התעופה בן-גוריון, הכור בדימונה, ובסיסים שונים של צה"ל.

עלות כספית (ישראל)[עריכת קוד מקור | עריכה]

העלות הצבאית של המבצע עלתה לישראל על פי דיווח של שר הביטחון משה יעלון כ-9 מיליארד ש"ח.[169] על פי משרד האוצר העלויות הצבאיות של המבצע היו 6.5 מיליארד ש"ח. האוצר בחן רק את העלויות הישירות ולא את התקציב השוטף הקיים עבור מערכת הביטחון ל-50 יום והחזרה לכשירות.[170] העלות האזרחית נאמדת בין 10 ל-12 מיליארד ש"ח.[171]

עלות כספית (חמאס)[עריכת קוד מקור | עריכה]

גורמים פלסטיניים מעריכים כי עלות שיקום רצועת עזה צפויה לעלות כ-7.8 מיליארד דולר.[172][173] נכון ל-11 באוגוסט בעזה העיר נהרסו בין 20% ל-25% מהבתים הראויים למגורים ובבית חאנון נהרסו כ-70% מהבתים הראויים למגורים.[174] בעיתון הניו יורק טיימס צויין כי הנזק במבצע היה גדול יותר מבשאר המבצעים, וכי הנזק במבצע זה ביחס למבצע עופרת יצוקה היה גדול פי 3.[175]

תגובה ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תגובות בציבור היהודי בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

"חזקים ביחד. אוהבים את ישראל, סומכים על צה"ל": שלטים בירושלים המביעים תמיכה במבצע
"איתנים בעורף, מנצחים בחזית": שלט פטריוטי בראשון לציון התומך במבצע
הפגנה שארגנה "ישראל שלי" לתמיכה בישראל ובצה"ל במבצע צוק איתן.

מתחילת המבצע וגם במהלכו ניכרה תמיכה גורפת בקרב הציבור היהודי בישראל להפעלת הכוח הצבאי בידי הממשלה. התמיכה באה לידי ביטוי בסיקור התקשורתי, ברחוב הישראלי, וברשתות החברתיות. למרות המספר הגבוה יחסית של החללים והפצועים בקרב החיילים והאזרחים, הצביעו כל הסקרים על כך שהציבור היהודי סבור כי היציאה למבצע והמהלכים הצבאיים שלה היו הכרחיים. רוב מוחלט של חברי הכנסת תמכו בפעולות צה"ל בעזה, כולל רוב הח"כים מהאופוזיציה. תמיכת האופוזיציה באה לידי ביטוי בדבריו של ראש האופוזיציה, יצחק הרצוג, שתמך במבצע ואמר: "אין בעניין הזה מחלוקת בין אופוזיציה לקואליציה, אנחנו מנהלים מאבק צודק על דמותה של המדינה ועל דמותו של עם ישראל".[176]

עמדה מנוגדת למהלכי הממשלה והצבא הביעו חברי הכנסת של סיעת מרצ וכן חברי הכנסת של חד"ש בל"ד ורע"מ-תע"ל. תומכי מפלגות אלה, שלום עכשיו וכן פעילי שמאל ארגנו במהלך המבצע (9 באוגוסט) הפגנה בכיכר רבין בתל אביב בה השתתפו אלפי אנשים, וביניהם הסופר דוד גרוסמן, השדרן זוהיר בהלול הזמרת מירה עוואד ואחרים. מנגד נערכו גם הפגנות ועצרות תמיכה במבצע.

במהלך המבצע הביעו אזרחים רבים בישראל הזדהות עם תושבי הדרום שהותקפו ברקטות בתכיפות רבה יותר מאשר תושבים באזורים אחרים. בין היתר הועלתה קריאה לקנות מוצרים ושירותים מעסקים בדרום, שפעילותם הצטמצמה בלחץ האירועים, על מנת לתמוך בהם. מוסדות ואזרחים רבים במרכז הארץ ובצפונה אירחו את תושבי הדרום. הזדהות הובעה גם עם חיילי צה"ל שהשתתפו במבצע, ואזרחים רבים התגייסו לשלוח להם ציוד רב ומגוון מחבילות שי ועד תחתונים וגנרטורים.[177] בכל אזורי ישראל התנהלו קמפיינים על ידי גופים, והן יוזמות פרטיות לשם התארגנות המונית למטרת איסוף תרומות וחלוקתן לחיילים הקרביים על ידי הגעה אל המוצבים בגבול הרצועה.[178] מבצע זה הגיע למצב בו פנו החיילים באמצעי התקשורת השונים אל האוכלוסייה האזרחית בהכרת תודה, אך גם בבקשה להפסיק לארגן תרומות לחיילים, מכיוון שהצטבר אצל החיילים עודף מצרכים בהם לא היה להם צורך. רבים הגיעו להשתתף בהלוויותיהם של חיילים בודדים שנהרגו בקרב. הדבר נעשה בעקבות קריאות ברשתות החברתיות באינטרנט, שנבעו מחשש שמספר המלווים בהלוויות יהיה קטן. מספר האזרחים שהגיעו לאחת ההלוויות הגיע על פי הערכה עד ל-20 אלף איש.[179] קריאות דומות הועלו להשתתף בניחום האבלים של קרובי החיילים במהלך ימי השבעה. ברחבי הערים נתלו שלטי תמיכה במבצע ובצה"ל (כגון "איתנים בעורף, מנצחים בחזית", "חזקים ביחד" ו"העם עם צה"ל").

על רקע המצב הביטחוני החליטו תושבי הקיבוצים נחל עוז ועין השלושה, הנמנים עם יישובי עוטף עזה, לעזוב ולפנות משפחות עם ילדים ותושבים מבוגרים וזאת על אף שמספר ימים קודם לכן קרא להם הרמטכ"ל בני גנץ לשוב לבתיהם.[180]

במהלך המבצע גבר השיח המתלהם בין הקצוות השונים של החברה הישראלית, הערבית והיהודית כאחד, והעלה לדיון את גבולות חופש הביטוי. בשל ביקורת ואמירות פוגעניות כנגד חיילי צה"ל, אזרחים יהודים וערבים פוטרו או הושעו מעבודתם,[181][182] ועיתונאים אוימו[183] ואף הותקפו.[184] ומאידך נחקרו ואף הוגשו כתבי אישום נגד אנשי ימין שקראו לאלימות נגד ערבים,[185] וכנגד אנשי שמאל שקראו לחיילים להפנות את הנשק כלפי הכנסת והממשלה.[186]

ארגוני זכויות אדם כדוגמת בצלם ויש דין פנו ב-21 ביולי 2014 ליועץ המשפטי לממשלה וטענו שיש חשד להפרות חמורות של הדין ההומניטרי הבינלאומי בפעילות צה"ל בעזה.[187] ארגונים אלו פנו ב-22 ביולי 2014 אל מועצת זכויות האדם של האו"ם בבקשה לגנות את הפגיעה הנרחבת באזרחים בעזה וברכושם, ולהקים ועדת חקירה בינלאומית עצמאית לחקירת מבצע צוק איתן בעזה.[188]

תגובת ערביי ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערב פרוץ המבצע לווה בגל של הפגנות והפרות סדר שכללו יידוי אבנים, ונדליזם, התקפות על כלי רכב בכבישים והתקפות על תשתית הרכבת הקלה בירושלים במזרח ירושלים במחאה על רצח מוחמד אבו ח'דיר. מהומות הערבים בירושלים התרכזו בשכונות מזרח העיר עם זליגה של ירי והצתה בשכונות המערביות. במשולש, ואדי ערה ונצרת התקיימו גם התפרעויות של ערבים ישראלים. עם פרוץ המבצע דעכו הפגנות אלו לאיטם.

בהמשך המבצע הכריזה ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל על ימי אבל ושביתת מסחר במחאה על מספר ההרוגים הפלסטינים במבצע. הכרזה זו גררה ביקורת ומחאה ושר החוץ אביגדור ליברמן קרא לא לקנות בעסקים ששובתים במחאה על המבצע. בציבור הערבי-ישראלי אורגנו מספר הפגנות כנגד המבצע, ואף מעט הפגנות שמחה בעקבות הירי על ישראל. במספר מקומות (עכו, נצרת) קמה להפגנות התנגדות פנימית בקרב הציבור הערבי, חלקה עקב חשש כלכלי מחרם צרכנים יהודי.[189]

בעקבות הפרות הסדר, ההפגנות, השביתה והמשכות המבצע, קטן באופן משמעותי מספר המבקרים היהודים בעסקים ערביים. לטענת גורמים שונים בקרב ערביי ישראל, המבצע גרם לגל התנכלויות כלפי האוכלוסייה הערבית, שהתבטא בפיטורי עובדים ערביים, סירוב להשכרת ומכירת דירות, והתנכלויות עוברי אורח, מאבטחים ונותני שירותים במקומות ציבוריים.[189]

תגובות פלסטינים ביהודה ושומרון ובירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זירת פיגוע הדריסה בירושלים

על פי נתוני שב"כ חלה עליה תלולה במספר הפיגועים בזמן המבצע ביהודה ושומרון וירושלים. בחודש יולי 2014 בלבד נרשמו 507 פיגועים לעומת 100 שנרשמו בחודש שקדם לו. מרביתם של הפיגועים היו השלכת בקבוקי תבערה (424), ומיעוטן פיגועי מטען (35) וירי מנק"ל (13). במקביל חלה עלייה חדה במספר הפרות הסדר והעימותים עם כוחות הביטחון הישראליים.[190]

בהפגנה של יותר מעשרת אלפים פלסטינים ליד מעבר קלנדיה, שמתוכה נורתה אש לעבר כוחות הביטחון, נהרגו מירי שני פלסטינים.[191] בתקריות נוספות ביהודה ושומרון נהרגו פלסטינים אחדים.

ב-4 באוגוסט ביצע פלסטיני פיגוע דריסה בירושלים, שבו נרצח אברהם וואלעס ונפצעו חמישה. בהמשך אותו יום בוצע פיגוע ירי בירושלים, ובו חייל נפצע קשה.[192] למחרת דקר פלסטיני מאבטח באזור מעלה אדומים.

לקראת סיום המבצע החלה יוזמה פלסטינית לחרם צרכנים על מוצרים ישראלים (בעיקר על מוצרי מזון). היוזמה נתמכה על ידי הרשות הפלסטינית, שהציעה הטבות שונות (כגון הנחה בתעריף החשמל) לעסקים שימנעו לחלוטין ממכירת סחורה ישראלית. בחלק מהמקרים סומנה סחורה ישראלית במדבקות מיוחדות על ידי פעילי החרם.[193]

סקרים שנערכו בתום המבצע, הראו עלייה בתמיכת הציבור הפלסטיני בתנועת החמאס, מול ירידה בתמיכה בפת"ח, כאשר התמיכה בחמאס ביהודה ושומרון גבוהה יותר מאשר ברצועת עזה.[194]

פיצוי לתושבי ישראל על נזק כספי במבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק מס רכוש וקרן פיצויים עוסק במתן פיצוי לישראלים שניזוקו כספית מפעילות צבאית. הטיפול במתן הפיצוי מוטל על רשות המסים. החוק קובע את הכללים לפיצוי על נזק ישיר, כגון נזק לבתים ומכוניות שנפגעו מרקטה או נזק ליבולים חקלאיים בשדות שצה"ל חנה בהם. הטיפול בנזק ישיר נעשה כבר תוך כדי המבצע, על ידי צוותים שהעריכו את גובה הנזק. בנוסף ניתן פיצוי על נזק עקיף, כגון אובדן הכנסות ותשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם עקב המבצע (כתוצאה מסגירת מקום עבודתם בהוראת פיקוד העורף או סגירת מוסדות לימוד של ילדיהם). פיצוי על נזק עקיף ניתן, במבצע זה, רק בתחומי 40 ק"מ מרצועת עזה, בהתאם לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשע"ד-2014.[195] רשות המסים פרסמה הנחיות מפורטות על אופן הגשת תביעות לפיצוי.[196]

ב-3 באוגוסט 2014 נחתם הסכם קיבוצי בין מדינת ישראל ונשיאות הארגונים העסקיים לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה[197] הקובע את הכללים לתשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם עקב המבצע. להסכם הוצא צו הרחבה.[198]

הדיון הציבורי בישראל בהתנהלות המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

במערכת הפוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס עשרות פעמים במהלך המערכה ונציגיו הבכירים (נתניהו, יעלון וגנץ) הופיעו בתקשורת פעמים רבות. בפורום נוצרה הסכמה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לשרים משה יעלון, יאיר לפיד וציפי לבני לגבי מטרת המערכה שהייתה "לפגוע משמעותית ביכולות הצבאיות של חמאס ולהגיע לשקט ארוך טווח בכל הזירה הפלסטינית", ולגבי צורת ניהול המערכה כתגובה לפעילות חמאס וארגוני הטרור ("שקט יענה בשקט" ו"התשה תענה בהכתשה") בהסלמה הדרגתית ומבוקרת, לעומת השרים אביגדור ליברמן, נפתלי בנט, גלעד ארדן[199] ויצחק אהרונוביץ', שחשבו שצריך להגדיר יעדים רחבים יותר ואף לנקוט בצעדים תקיפים יותר כמו התנגדות להפסקות אש, כניסה קרקעית, ואף "מיטוט החמאס".

שר החוץ אביגדור ליברמן הוביל את קו ההתנגדות החריף ביותר לציר של נתניהו-יעלון-גנץ. ב-7 ביולי כינס ליברמן מסיבת עיתונאים, והודיע על פירוק השותפות בין ישראל ביתנו לליכוד עקב חילוקי דעות בינו לבין נתניהו בסוגיית עזה.[200] ב-15 ביולי ליברמן כינס מסיבת עיתונאים נוספת והודיע שהוא מתנגד להפסקת האש המתרקמת.[201] באותו יום סגן שר הביטחון דני דנון פוטר על ידי נתניהו, לאחר שדנון מתח עליו ביקורת אישית בפומבי וטען שהוא "נכשל ומתנהל ברפיסות".[202] הערכות סודיות של צה"ל לגבי כיבוש עזה שהוצגו בקבינט הודלפו לתקשורת על ידי אחד מהשרים.[203][204]

השר בנט ניסה לדרבן את נתניהו לנקוט בצעדים חריפים יותר בכל שלב במבצע ולתקוף את החמאס כדי להגיע להכרעה,[205] ואף התעמת עם שר הביטחון ובכירי צה"ל אודות התנהלות בעייתית של הצבא בטיפול במנהרות שלא דווחה לקבינט.[206] בנט היה הראשון בקבינט להתייחס לאיום מנהרות הטרור ברצועת עזה והניח תוכנית סדורה לטפל בהן, תוכנית שנתקבלה לבסוף על ידי הקבינט והממשלה, ויושמה בשטח על ידי צה"ל שהשמיד את המנהרות.[207] ב-16 בספטמבר 2014 התפרסם כי תא"ל במילואים אביחי רונצקי הורחק ממפקדות צה"ל באזור הרצועה במהלך מבצע "צוק איתן", לאחר שלטענת גורמים צבאיים עלה חשד כי הדליף מידע לשר נפתלי בנט אודות איום המנהרות.[208]

ב-16 באוגוסט 2014 אל"מ (מיל') רוני ברט, בכיר לשעבר במטה לביטחון לאומי, ביקר בתקשורת בחריפות את התנהלות ההנהגה הישראלית במבצע "צוק איתן", וטען כי לא נעשו דיונים רציניים בממשלה במשך שנים בהקשר לעזה, שהצבא מוביל באף את השרים לפי תפיסותיו שהיו עימות מוגבל בעזה, ושיש כשל מתמשך בטיפול במנהרות.[209]

לאחר 50 ימי לחימה נתניהו קיבל את הפסקת האש המוצעת על ידי מצרים ללא דיון והצבעה בקבינט, ועל כך התעוררה תרעומת ופולמוס נוסף אצל כחצי מחברי הקבינט ותומכיהם, שהתנגדו למתווה הפסקת האש.[210]

מבצע או מלחמה?[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם היציאה למבצע הוא נקרא בצה"ל "מבצע צוק איתן". עם התמשכותו של המבצע והגידול בנזקים ובמספר הקורבנות בשני הצדדים, גברה ההתייחסות הציבורית אליו כאל מלחמה. התייחסות זו באה לידי ביטוי בתקשורת הישראלית והעולמית, שבהן כונה המבצע בשמות הכוללים את המילה "מלחמה", כגון "מלחמת עזה", "המלחמה בדרום", "מלחמת צוק איתן" ו"מלחמת חמישים הימים".

ב-4 באוגוסט 2014, כארבעה שבועות לאחר תחילת המבצע, הגישו ח"כ נחמן שי ו"החזית להגנת הציבור" עתירה לבג"ץ, על מנת שיחייב את ממשלת ישראל להכריז שמדובר במלחמה. העותרים נימקו זאת: "איש לא יחלוק על אחריותה של הממשלה על פעולות צבאיות מטעם המדינה, ועתירה זו אינה עוסקת באחריותה הצבאית כאמור, כי אם בנגזרות הכלכליות והחברתיות הנובעות מן המצב המערכה הנוכחית, אשר בכל קנה מידה מהווה 'מלחמה' לכל דבר".[211] העותרים ציינו כי "רוב תושבי ישראל מצויים בטווח הירי המתמשך ללא הרף של חמאס, ובכלל זה ריכוזי האוכלוסין הגדולים ביותר במרכז הארץ. אזרחי המדינה ותושביה זכאים לכך שהמדינה תפצה אותם בגין נזקיהם הישירים והעקיפים לנוכח האירועים".[212] פרקליטות המדינה הגיבה שאין קשר בין ההכרזה על מלחמה לבין מתן פיצוי או סיוע כלכלי לתושבים שנפגעו ממנה. לאור תגובה זו משכו העותרים את עתירתם, בהמלצת בג"ץ.[212]

בעקבות המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הפסקת הטיסות הזרות לנמל התעופה בן-גוריון במהלך המבצע, שר התחבורה ישראל כ"ץ קיבל החלטה להכשיר את נמל התעופה תמנע, הנמצא בבנייה, גם לתנועת מטוסי נוסעים גדולים, בעלות שמסתכמת בכמה עשרות מיליוני שקלים.[213]

בשל האירועים עם הנגמ"שים בצוק איתן, צה"ל החליט להאיץ את הוצאת נגמ"שי M-113 משימוש קרבי בתהליך הדרגתי. להגדיל באופן משמעותי את מספר נגמשי המרכבה, ובנוסף לבחון פיתוח נגמ"ש קרבי שיהיה זול מנגמ"ש המרכבה.[214] צה"ל אף השקיע בשיתוף עם ארצות הברית בפתרון טכנולוגי לאיום המנהרות באמצעות אלביט ורפא"ל.[215] בנוסף נעשה מאמץ בנושא של הגנה מפני פצצות מרגמה, וביולי 2015 צה"ל החל להפעיל מערכת התראה חדשה נגד פצמ"רים באזור עוטף עזה.[216]

בערב 16 בספטמבר נורתה רקטה מרצועת עזה לראשונה לאחר תום המבצע. היא התפוצצה בשטח הפתוח ליד הגדר ולא גרמה לנזק. לא נשמעה אזעקה. ארגון החמאס התנער במהירות מהירי וטען כי הוא מחויב להפסקת האש וכי עצר את משגרי הרקטה. בהמשך ערך חמאס פעמים אחדות ניסויים בשיגור רקטות אל הים ובהטסת מזל"ט. בשנה שלאחר שרר רוב הזמן שקט בעוטף עזה, שהופר מספר פעמים בודדות בכל חודש בירי רקטות ופצמ"רים. על חלק משיגורי הרקטות לקחו הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני ושלוחה של דאע"ש אחריות.

צבא ארצות הברית שלח קבוצה של גנרלים בכירים להפיק לקחים מהמבצע בסמוך לסיומו.[217]

בעקבות בדיקה של מנגנון בירור מטכ"לי, בראשות האלוף נועם תיבון, הורה הפרקליט הצבאי הראשי על פתיחת חקירה פלילית באירועים שהתרחשו במהלך המלחמה, לאחר שהתגלה חשד סביר לעבירות פליליות מצד חיילי צה"ל. בין היתר ייחקרו מות 4 ילדים בהפגזה על חוף הים ותקיפת בית הספר של אונר"א.[218]

האלוף לשעבר יום טוב סמיה, שהיה סגן מפקד פיקוד דרום בזמן המבצע, טען במאי 2015, שהוא לא זומן לשום תחקיר לגבי המבצע והמנהרות. ואף האשים את הפיקוד הבכיר "בפסטיבל של צל"שים שבאו לכסות על משהו".

פעולות השיקום של רצועת עזה התקדמו בעצלתיים, ונמשכו ההכנות בה לעימות נוסף.[219]

אותות ועיטורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אות מערכת צוק איתן שהוענק למשתתפים במערכה

בינואר 2015 אישר הרמטכ"ל הענקת עיטורים ותעודות הוקרה ל-53 חיילים ולעשר יחידות על חלקם בלחימה. עיטור המופת הוענק לסגן איתן פונד, שנכנס למנהרה באירוע החטיפה של סגן הדר גולדין. לארבעה לוחמים הוענק צל"ש הרמטכ"ל, וכן הוענקו 27 צל"שי אלוף הפיקוד. צל"ש הרמטכ"ל הוענק לשלוש יחידות: יחידת מגלן, גדוד הציוד המכני-הנדסי של פיקוד המרכז וסיירת מטכ"ל.[220]

למשתתפים במבצע ניתן אות מערכה - אות מערכת צוק איתן.[221]

עימותים לאחר המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הלחימה ברצועת עזה לאחר מבצע צוק איתן

לאחר המבצע השתרר שקט משני צדי הגבול. על פי המרכז למורשת המודיעין הייתה ירידה דרסטית בירי הרקטות לישראל. בסך הכל נורו בשנה הראשונה לאחר המבצע 12 רקטות לנגב המערבי. וזו הייתה השנה השקטה ביותר מאז עלה החמאס לשלטון ברצועת עזה ב-2007. שקט זה הופר פעמים מעטות.

בתחילת שנת 2016 דווח באמצעי התקשורת כי הלוחמה בין החמאס לצה"ל בתחום המנהרות התת-קרקעיות לכיוון ישובי עוטף עזה נמשכת עד עצם היום הזה. בחודשים ינואר ופברואר 2016 דווח כי צה"ל מוטט מספר מנהרות עליהן ידע בתחום עוטף עזה, דבר שהוביל להריגתם של מחבלים, אשר נכחו בתוך אותן מנהרות.[222] בחודשים אפריל ומאי חשף צה"ל בפעילות יזומה מנהרות שחדרו לתוך שטח ישראל. במהלך העבודות בשטח, נורו פצמ"רים לעבר הכוחות, דבר שגרר תקיפות של צה"ל ברצועת עזה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הודעות וסיכומי דובר צה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיכומים ונתונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיווחים וכתבות מאמצעי התקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתבות על טקטיקה ואמצעי לחימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתבות וידאו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסמכים רשמיים ודוחו"ת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1071965
  2. ^ http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4548727,00.html
  3. ^ מבצע "צוק איתן": שמות 67 ההרוגים באתר צה"ל
  4. ^ 4.0 4.1 צוק איתן - ההרוגים, באתר ynet
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 5.4 5.5 חדשות 2, ‏מסכמים 50 ימי לחימה במספרים, באתר ‏mako‏‏, ‏26 באוגוסט 2014‏
  6. ^ מבצע "צוק איתן": מערכת הבריאות טיפלה ב-2,271 פצועים, באתר doctorsonly
  7. ^ שלמה פיוטרקובסקי, ‏מד"א: 5 הרוגים ו-837 פצועים ב"צוק איתן", באתר ערוץ 7, 26 באוגוסט 2014
  8. ^ 8.0 8.1 דו"ח המשרד לתיאום עניינים הומניטריים של האו"ם' ספטמבר 2014
  9. ^ מטרה אחר מטרה: האירועים המרכזיים של "צוק איתן", באתר דובר צה"ל
  10. ^ גילי כהן, גרסת צה"ל: בצוק איתן נהרגו 761 אזרחים פלסטינים - מחצית מהמספר שקבע האו"ם, באתר הארץ, 15 ביוני 2015
  11. ^ נתניהו על הפסקת האש: "רגיעה ממושכת? עוד מוקדם לומר", mako-חדשות 2, 27 באוגוסט 2014.
  12. ^ הוצאות להורג שערך החמאס לחשודים כמשת"פים עוד הוצאות להורג ברצועה, המון בא לצפות, ynet, אוגוסט 2014.
  13. ^ עמירה הסמספר העקורים בעזה עומד על 485 אלף, באתר הארץ, 30 ביולי 2014
    Humanitarian Emergency in Gaza, July 2014, סרטון של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA),‏ 28 ביולי 2014
  14. ^ הקרב על השם: איך אומרים 'צוק איתן' בעזה?, באתר ynet
  15. ^ מאמצי ההתעצמות של חמאס מאז מבצע "עמוד ענן", אתר שירות הביטחון הכללי
  16. ^ דני רובינשטיין, עזה שאחרי מובארק, באתר כלכליסט, 23 בינואר 2012
  17. ^ דורון פסקין, מכונת הכסף מקטאר שמניעה את חמאס, באתר כלכליסט, 21 ביולי 2014
  18. ^ דו"חות חודשיים באתר שירות הביטחון הכללי
  19. ^ ידיעה, במעריב השבוע, The Post,‏ 27 ביוני 2014
  20. ^ חיל האוויר הפציץ 34 מטרות בעזה, חדשות 2 (mako),‏ 1 ביולי 2014
  21. ^ כתבה בערוץ הטלוויזיה ה-24 הצרפתי (באנגלית)
  22. ^ דני רובינשטיין, "מלחמת הכספומטים": עובדי ממשלת חמאס נלחמים גם בהלנת שכר, באתר כלכליסט, 13/07/14
  23. ^ דני רובינשטיין, "מלחמת הכספומטים": עובדי ממשלת חמאס נלחמים גם בהלנת שכר, באתר כלכליסט, 13.07.14
  24. ^ הקמת ממשלת האחדות הפלסטינית והשלכותיה אתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
  25. ^ אבי יששכרוף, מערכת וואלה! חדשות‏, הנוסחה של חמאס: משכורות תמורת הפסקת הירי, באתר וואלה! NEWS‏, 5 ביולי 2014
  26. ^ פסח מלובני, מלחמת הרמדאן של החמאס, אתר Israel Defence
  27. ^ ירי לעבר חיפה וחדרה, באתר ynet, 11 ביולי 2014
    עדי חשמונאי‏, רקטות נורו מלבנון לישראל, צה"ל השיב באש ארטילריה, באתר וואלה! NEWS‏, 13 ביולי 2014
    הידיעה בוואלה!, 14 ביולי 2014.
  28. ^ חיל האוויר יירט מזל"ט שחדר לישראל מהרצועה, וואלה, 14 ביולי 2014.
  29. ^ 12 רקטות יורטו במטח אחד; צה"ל יירט מזל"ט נוסף של חמאס, באתר כלכליסט, 17 ביולי 2014
  30. ^ צילום כתבת עיתון מידיעות אחרונות, 9.12.14
  31. ^ חוסלו מחבלים שחדרו מהים לכיוון זיקים, באתר nrg‏, 8 ביולי 2014
    יניר יגנה‏, שלושה מחבלי חמאס שניסו לחדור לזיקים חוסלו, באתר וואלה! NEWS‏, 8 ביולי 2014
  32. ^ יניר יגנה‏, סיכול פיגוע הראווה מהים: כך חוסלו צוללני חמאס, באתר וואלה! NEWS‏, 9 באוגוסט 2014
  33. ^ יוחאי עופר, צה"ל סיכל פיגוע חדירה גדול דרך מנהרת טרור, באתר nrg‏, 17 ביולי 2014
  34. ^ שלמה פיוטרקובסקי, ‏3 רקטות לעבר חבל אשכול, באתר ערוץ 7, 17 ביולי 2014
  35. ^ קרב משולב: כך נלחמים כוחות צה"ל ברצועת עזה, באתר דו"צ
  36. ^ שי לוי, מעגל אש קטלני: מודל המערכה החדש בצוק איתן, באתר מאקו
  37. ^ תקיפות צה"ל בסג'עיה: דיווחים פלסטיניים על יותר מ-40 הרוגים, נענע10, 20 ביולי 2014.
  38. ^ אמיר בוחבוט‏, הפסקת האש ההומניטרית בעזה קרסה, באתר וואלה! NEWS‏, 20 ביולי 2014
  39. ^ יעל פרינדזון ומנדי גרוזמן, הפסקת האש קרסה - צה"ל: "חמאס החל בירי בסג'עייה", באתר nrg‏, 20 ביולי 2014
  40. ^ אסף גבור ויוחאי עופר, קרבות קשים בסג'עייה: 40 הרוגים בהפצצות צה"ל, באתר nrg‏, 20 ביולי 2014
  41. ^ תמה הפסקת האש בשג'אעיה; 87 פלסטינים הרוגים, וואלה, 20 ביולי 2014.
  42. ^ Grad Rocket Launchers Discovered Next to Gaza School, סרט בערוץ YouTube של דובר צה"ל, 22 ביולי 2014 סרטונים
  43. ^ אוהד חמו ורוני דניאל, ‏צה"ל תקף מפקדת חמאס בתוך בית חולים בעזה, באתר ‏mako‏‏, ‏23 ביולי 2014‏
  44. ^ Warning Call to Wafa Hospital Before IDF Targets Site תקיפת בית החולים וופא, סרט בערוץ YouTube של דובר צה"ל, 23 ביולי 2014 סרטונים
  45. ^ הפלסטינים: 15 הרוגים בהפגזה של צה"ל בבי"ס של אונר"א, רשת ב', 24 ביולי 2014.
  46. ^ האו"ם: לחקור את הירי על בית הספר של אונר"א בבית חנון, רשת ב', 25 ביולי 2014.
  47. ^ "תחקיר של צה"ל: לא פגענו באזרחים בבית הספר של אונר"א", מעריב השבוע, 28 ביולי 2014. ידיעה מאת רפי ג'רבי, עמ' 5.
  48. ^ צה"ל פרסם סרטון: לא גרמנו למות 16 בבי"ס, באתר ynet, 28 ביולי 2014
  49. ^ הפלסטינים: ישראל הפגיזה פארק, 10 נהרגו, באתר ynet, 28 ביולי 2014
  50. ^ מבזק בוואלה, 28 ביולי 2014.
  51. ^ איתי בלומנטל, הלל פוסק, מורן אזולאי ואטילה שומפלבי, בשל האיום הרקטי: חברות תעופה זרות מבטלות הטיסות לישראל, באתר ynet, 23 ביולי 2014
    רינה רוזנברג, הרשימה המלאה // כל חברות התעופה שביטלו את הטיסות לישראל וממנה, באתר TheMarker‏, 23 ביולי 2014
  52. ^ אמיר אורןהרקטה ביהוד שהביאה לאיסור הטיסה: החלטה שגויה של חיל האוויר שלא ליירט, באתר הארץ, 26 ביולי 2014
  53. ^ יואב זיתון, אחיה ראב"ד, נועם (דבול) דביר ורועי קייס, קצין וחייל נהרגו בחדירת המחבלים ממנהרה, באתר ynet, 19 ביולי 2014
    יוחאי עופר, תיעוד: חילופי האש בין המחבלים לחיילי צה"ל, באתר nrg‏, 21 ביולי 2014
    5 חיילים נהרגו בחדירת המחבלים לעוטף עזה, באתר ynet, 29 ביולי 2014
  54. ^ מיכל גלברד, ‏17 דקות בגהנום, באתר צה"ל, 27 במרץ 2015.
  55. ^ עמוס הראלצה"ל יוצא מהרצועה, ההמשך תלוי בחמאס, באתר הארץ, 3 באוגוסט 2014
  56. ^ אמיר בוחבוט‏, תחקיר החטיפה: הקצין רדף אחר המחבלים במנהרה, באתר וואלה! NEWS‏, 3 באוגוסט 2014
  57. ^ יואב זיתון, רועי קייס ואליאור לוי, חשש: חמאס ניצל הפסקת האש וחטף קצין. שני לוחמים נהרגו. צה"ל: הפסקת האש קרסה, באתר ynet, 1 באוגוסט 2014
    אליאור לוי ויואב זיתון, עשרות הרוגים בעזה: "כמו הפצצה אטומית", באתר ynet, 2 באוגוסט 2014
    עמוס הראל, גילי כהן, מה קרה ב"יום שישי השחור" של רפיח, באתר הארץ, 7 באוגוסט 2014
  58. ^ רועי קייס, אליאור לוי ויואב זיתון, חמאס: ישראל ניסתה לחסל את מוחמד דף, והרגה את אשתו ובתו, באתר ynet, 20 באוגוסט 2014
  59. ^ http://touch.walla.co.il/ExpandedItem.aspx?WallaId=1/2689/2777724 3 בכירי חמאס ברפיח חוסלו על ידי תקיפות צה"ל
  60. ^ מבצע "צוק איתן" נמשך; שלושה מפקדים בכירים בחמאס סוכלו, באתר צה"ל, 21 באוגוסט 2014
  61. ^ 12 הרוגים בתקיפת מבנה מדרום לעזה בחדשות מחלקה ראשונה, 22 באוגוסט 2014.
    20 מחבלים נהרגו ו-50 נפצעו בתקיפת חיל האוויר בשכונת סברה בחדשות 0404, 22 באוגוסט 2014.
  62. ^ עופר וולפסון, חמאס הוציא להורג 18 "משתפי פעולה" בחדשות מחלקה ראשונה, 22 באוגוסט 2014.
  63. ^ תיעוד מעזה: הוצאות להורג בכיכר העיר, ynet
  64. ^ יואב זיתון ומתן צורי, בית באשקלון נפגע, ילדים נפצעו קל; יירוט בגוש דן, באתר ynet, 26 באוגוסט 2014
  65. ^ באשדוד פגעה רקטה בבית כנסת - 3 נפצעו קל, רשת ב', 22 באוגוסט 2014.
  66. ^ ילד בן 4 נהרג בפצמ"ר בשער הנגב, באתר ישראל היום, 22 באוגוסט 2014
  67. ^ מצרים מאשימה את חמאס: הוא אחראי לדם שיישפך בעזה, וואלה, 17 ביולי 2014.
  68. ^ נשיא בוליביה: ישראל היא מדינת טרור, באתר ynet, 30 ביולי 2014
  69. ^ מרקל על המבצע: "לישראל יש זכות להגן על עצמה", mako-חדשות 2, 18 ביולי 2014.
  70. ^ ארדואן: ישראל מבצעת רצח עם מיום היווסדה, באתר ynet, 17 ביולי 2014
  71. ^ לאחר ההפגנות האלימות: ליברמן מחזיר את משפחות הדיפלומטים הישראלים מטורקיה, נענע10, 18 ביולי 2014.
  72. ^ אטילה שומפלבי, אזהרה: הימנעו מנסיעות לא חיוניות לטורקיה, באתר ynet, 18 ביולי 2014
  73. ^ משה גולן, ‏פריז סוערת: מפגינים פרו-פלסטינים השחיתו חנויות של יהודים, באתר גלובס, 21 ביולי 2014.
  74. ^ יקי אדמקר‏, בעקבות צוק איתן: בית הרב הראשי של הולנד הותקף באבנים, באתר וואלה! NEWS‏, 17 ביולי 2014.
  75. ^ יצחק בן-חורין, דיון במועצת הביטחון: גינוי לירי של חמאס, באתר ynet, 19 ביולי 2014
  76. ^ שר החוץ ליברמן נפגש עם מזכ"ל האו"ם, באן קי-מון בירושלים, באתר משרד החוץ
  77. ^ 77.0 77.1 אטילה שומלפבי, שרי החוץ של האיחוד האירופי: "קוראים לכל ארגוני הטרור ברצועה להתפרק מנשקם", באתר ynet, 22 ביולי 2014
  78. ^ "זו פארודיה": האו"ם יחקור את "צוק איתן", באתר nrg‏, 23 ביולי 2014
  79. ^ ארה"ב: החלטת האו"ם על חקירת ישראל מוטה, נתייצב לצד ישראל, באתר ynet, 23 ביולי 2014
  80. ^ מורן אזולאי ורועי קייס, הקבינט דוחה את יוזמת קרי להפסקת אש; המגעים נמשכים, באתר ynet, 25 ביולי 2014
  81. ^ מועצת הביטחון מצטרפת לארה"ב: הפסקת אש מיידית, באתר nrg‏, 28 ביולי 2014
  82. ^ הבית הלבן נגד חמאס: הפרה "ברברית" של הפסקת האש, שחררו את החטוף, באתר ynet, 31 באוגוסט 2014
  83. ^ צרפת: יש לכפות פתרון מדיני על ישראל וחמאס, באתר nrg‏, 4 באוגוסט 2014
  84. ^ בריטניה בוחנת את עסקות הנשק לישראל, באתר ynet, 4 באוגוסט 2014
  85. ^ אמיר תיבון‏, ספרד תקפיא משלוחי הנשק לישראל בגלל המבצע בעזה, באתר וואלה! NEWS‏, 5 באוגוסט 2014
  86. ^ נתניהו למזכ"ל האו"ם: "חמאס הפר עד כה את כל הפסקות האש", נענע10, 23 באוגוסט 2014.
  87. ^ הוסכם על הפסקת אש החל מ-19:00, רשת ב', 26 באוגוסט 2014.
  88. ^ שחר רופין, ‏קרב משולב: כך נלחמים כוחות צה"ל ברצועת עזה, באתר צה"ל
  89. ^ אמיר בוחבוט‏, סיור מול חופי עזה עם שייטת 13: "נערכים לשלב הבא", באתר וואלה! NEWS‏, 29 ביולי 2014
  90. ^ שחר רופין, כך נראית הפעילות הימית מול רצועת עזה, אתר חיל הים
  91. ^ שני פומס, ‏לא רק בטווח הארוך: תדלוק אווירי במבצע, באתר חיל האוויר הישראלי
  92. ^ דוד גרינוולד ונדב ברגר, ‏לוחמי 669 ומסוקי הסער פועלים ברצועה, באתר חיל האוויר הישראלי
  93. ^ נדב ברגר, ‏כלי-טיס בלתי מאוישים פועלים ברצועת עזה, באתר חיל האוויר הישראלי
  94. ^ יוחאי עופר, תיעוד: כוח "יהלום" מנטרל מטענים בבית ממולכד, באתר nrg‏, 20 ביולי 2014
  95. ^ אמיר בוחבוט‏, כוח שייטת 13 פשט על משגרי רקטות בעזה, 4 לוחמים נפצעו, באתר וואלה! NEWS‏, 13 ביולי 2014
  96. ^ עמוס הראל, גילי כהן, מה קרה ב"יום שישי השחור" של רפיח, באתר הארץ, 7 באוגוסט 2014
  97. ^ יוסי יהושוע, שובם של הטנקים, הצלחה של "מעיל רוח", באתר ynet, 27 ביולי 2014
  98. ^ בן כספית, ‏הכוכבים של "צוק איתן": כך פיצחו הטנקים את תשתית הטרור של חמאס, באתר מעריב השבוע, 25 באוגוסט 2014
  99. ^ עומרי אפרים, מפעילי ה-D-9: "הפכנו שכונות לארגזי חול", באתר ynet, 29 ביולי 2014.
  100. ^ שיפור ההגנה: סוללה שמינית של כיפת ברזל, באתר ynet, 11 ביולי 2014
  101. ^ מטח רקטות נורה אל שטח ישראל, רשת ב', 13 ביולי 2014.
  102. ^ אמיר בוחבוט, "מתקפת סייבר איראנית גדולה על ישראל בזמן המבצע", וואלה, 17 באוגוסט 2014.
    גבי סימוני וסמי קרוננפלד, מתקפת הסייבר האיראנית ב"צוק איתן", באתר nrg‏, 28 באוגוסט 2014
  103. ^ רשימה ובה הסרטונים שהעלה דובר צה"ל ליוטיוב.
  104. ^ לחימה אורבנית: המערכות החדישות שנכנסו לפעולה בלחימה בעזה, IsraelDefense,‏ 18 בספטמבר 2014.
  105. ^ דו"צ
  106. ^ הרימון החדש של התעש, באתר Israel Defense
  107. ^ לראשונה הופעל נגמש בלתי מאויש
  108. ^ מערכת רואה-סורק, IsraelDefense
  109. ^ הגנה אולטימטיבית: הפיתוח הישראלי שמגן על חיילים מירי צלפים, באתר מאקו
  110. ^ התשובה לאיום הפצמ"רים: מערכת שמספקת התרעה על ירי פצמ"רים, באתר גלובס
  111. ^ גאווה ישראלית: הפיתוח שלא משאיר סיכוי לקומנדו הימי של חמאס, באתר מאקו
  112. ^ 50 עובדות על מבצע צוק איתן, באתר ‏mako‏‏, ‏27 באוגוסט 2014‏
  113. ^ ביקור בחברה שאחראית על התצפיות בשמי ירושלים - גלובס, Globes
  114. ^ זיו, אמיתי (2 באוגוסט 2014). "האח הגדול - עזה: האמצעים הטכנולוגיים שצופים על הרצועה 24 שעות ביממה". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-13 ביולי 2016. 
  115. ^ ה"הרמס 900" הפך למבצעי תוך כדי "צוק איתן", באתר Israel Defense
  116. ^ עמוס הראלחמאס מצא שיטה חדשה להטריד את ישראל: הקש בנתב"ג, באתר הארץ
  117. ^ הרוג ישראלי ראשון במבצע "צוק איתן": חילק אוכל לחיילים ונפגע מפצמ"ר, באתר ‏mako‏‏, ‏‏15 ביולי 2014‏
  118. ^ עומרי אפרים, האלוף תורג'מן: "במלט של המנהרות אפשר היה לבנות 100 גני ילדים", באתר ynet, 30 ביולי 2014
  119. ^ מלחמת הארטילריה, באתר Israel Defense
  120. ^ צה"ל תקף בבית החולים וופא: "מחבלים ירו עלינו מהחלונות", באתר ynet
  121. ^ UNRWA STRONGLY CONDEMNS PLACEMENT OF ROCKETS IN SCHOOL, הודעה באתר אונר"א, 17 ביולי 2014.
  122. ^ אונר"א: כ-20 רקטות נמצאו בתוך בית ספר נטוש ברצועה, נענע10, 17 ביולי 2014
  123. ^ מבצע "צוק איתן": צה"ל ממשיך לתקוף יעדי טרור ברצע"ז, באתר צה"ל, 26 באוגוסט 2014
  124. ^ מיכל מרגלית, הטלוויזיה הפינית: "זה נכון, יורים טילים מבית החולים שיפא בעזה לעבר ישראל", באתר ynet, 2 באוגוסט 2014
  125. ^ Video Shows Gaza Residents Acting as Human Shields, ניוזוויק, 10 ביולי 2014
  126. ^ במבצע "צוק איתן" שב ועשה חמאס שימוש באזרחים כ"מגן אנושי" לשם מניעת תקיפת בית פעיל טרור ע"י חיל האוויר הישראלי, באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 10 ביולי 2014
  127. ^ תיעוד: פעילי טרור נמלטים באמבולנס, mako-חדשות 2, 22 ביולי 2014.
  128. ^ VIDEO: Finnish reporter sees rockets fired from Gaza hospital, ynet, 2 August 2014.
  129. ^ George Thomas (8 באוגוסט 2014). "Gaza Bishop: Hamas Used Church to Fire Rockets – Inside Israel – CBN News – Christian News 24-7". CBN.com. בדיקה אחרונה ב-12 באוגוסט 2014. 
  130. ^ Ben, Ricky (7 באוגוסט 2014). "Gaza archbishop says rockets were fired from church". The Times of Israel. בדיקה אחרונה ב-12 באוגוסט 2014. 
  131. ^ ירי רקטות, מטרים ממלון. תיעוד צרפתי והודי, באתר ynet
  132. ^ "Hamas threatening journalists in Gaza who expose abuse of civilians." The Times of Israel. 28 July 2014.
  133. ^ "Tu dois quitter Gaza au plus vite et arrêter de travailler." Liberation. 24 July 2014.
  134. ^ Debinski, Gabrielle, Or Avi-Guy and Tzvi Fleischer. "Trapped in Gaza: How Hamas punishes reporters for the truth." The Australian. 31 July 2014.
  135. ^ יצחק בן-חורין, כתבים זרים: חמאס יוצר רשימה שחורה שלנו, באתר ynet, 12 באוגוסט 2014
  136. ^ חמאס פרסם סרטון מאירוע הריגת חמשת החיילים שלשום, באתר קול חי - 93 fm
  137. ^ «القسام»: مقتل 131 ضابطًا وجنديًا إسرائيليًا منذ بدء الحرب البرية גדודי אל-קאסם: הרגנו 131 חיילים מאז תחילת המבצע הקרקעי, באתר altahrir (בערבית)
  138. ^ חמאס טוען: "חטפנו חייל". שגריר ישראל: אין חייל חטוף, באתר ynet
  139. ^ 139.0 139.1 הפדיחה של חמאס: הציג תמונת F-16 ישראלי ש"הופל" - מ-2006, באתר מאקו
  140. ^ מזל"ט של חמאס בשמי תל אביב? "ראיתי משהו מעופף", באתר מאקו
  141. ^ محمد نزال: المقاومة قتلت ألف جندي اسرائيلي ومستعدون للتفاوض حول الأسرى (מוחמד נזאל: ההתנגדות הרגה אלף חיילים ומוכנה לנהל משא ומתן על שבויים ישראלים), באתר אל-ערב 24 (בערבית)
  142. ^ "מלחמת האבידות": הג'האד האסלאמי בפלסטין פרסם, כי 123 מאנשיו נהרגו במבצע "צוק איתן" ובהם כמה מפקדים בכירים. חמאס ממשיכה במדיניות הסתרת מספר הרוגיה*, אתר המרכז למורשת המודיעין, 14/09/2014
  143. ^ חמאס מציג: רובה צלפים תוצרת עזה, באתר מאקו
  144. ^ החמאס שיגר עשרות טילים נגד מטוסים, באתר Israel Defense
  145. ^ אמנסטי: חמאס ביצע פשעי מלחמה במהלך מבצע "צוק איתן", באתר וואלה! NEWS‏, 27 במאי 2015
  146. ^ ארצות הברית: תמיכה (כמעט) מקיר אל קיר, מימין ומשמאל, במבצע הישראלי בעזה
  147. ^ "ארצות הברית לוחצת על האג שלא לחקור פעילות ישראל בצוק איתן", באתר גלץ
  148. ^ מבצע "צוק איתן": בעולם הערבי מאבדים את הסבלנות כלפי חמאס, באתר ממרי
  149. ^ אמיר תיבון‏, תרחיש האימים של צה"ל על כיבוש רצועת עזה, באתר וואלה! NEWS‏, 6 באוגוסט 2014
  150. ^ "צוק איתן": הפגנות נגד ישראל ברחבי העולם, באתר מאקו
  151. ^ אירופה: הפגנות המוניות נגד ישראל, באתר ישראל היום
  152. ^ סקר פלסטיני: התמיכה בחמאס – שיא של 8 שנים, באתר nrg
  153. ^ פולינה גרייב, משחק המספרים העזתי: כלי תקשורת בעולם מטילים ספק במניין האזרחים ההרוגים, באתר ynet, 9 באוגוסט 2014
  154. ^ "Statistics: Victims of the Israeli Offensive on Gaza since 08 July 2014". Pchrgaza.org. בדיקה אחרונה ב-27 באוגוסט 2014. 
  155. ^ IOF Declare Intentions to Commit further Violations of International Law in Gaza under International Silence Al Mezan: 2,142 Killed; 516 Children and 295 Women since 7 July
  156. ^ "Occupied Palestinian Territory: Gaza Emergency" (PDF). 9 בספטמבר 2014. בדיקה אחרונה ב-27 באוגוסט 2014. 
  157. ^ [156]
  158. ^ "Examination of the names of Palestinians killed in Operation Protective Edge – Part Four*". Israeli Intelligence & Heritage Commemoration Center. 26 באוגוסט 2014. בדיקה אחרונה ב-26 באוגוסט 2014. 
  159. ^ בדיקת שמות ההרוגים הפלסטינים במבצע "צוק איתן" – השלמה מספר 5, מרכז המידע למודיעין ולטרור, 7 באוקטובר 2014.
  160. ^ "Examination of the names of Palestinians killed in Operation Protective Edge – Part Ten*". Israeli Intelligence & Heritage Commemoration Center. 26 בפברואר 2015. בדיקה אחרונה ב-26 בפברואר 2015. 
  161. ^ אבדות הפלסטינים במבצע צוק איתן, דו"ח צה"ל ומשרד החוץ (באנגלית), 14 ביוני 2015.
  162. ^ [1], [2], [3]
  163. ^ רגע של סטטיסטיקה: סיכום האזעקות במבצע ״צוק איתן״, באתר רוטר נט
  164. ^ צה"ל: ירינו עשרות אלפי פגזים במהלך הלחימה בעזה, באתר הארץ
  165. ^ מבצע "צוק איתן" במספרים: 39 אלף פגזי טנקים וכמעט 5 מיליון קליעים, באתר מעריב
  166. ^ האמל"ח של המלחמה: טילי התמוז, באתר Israel Defense
  167. ^ סיכום מבצע צוק איתן, באתר צה"ל
  168. ^ חשיפה: צה"ל תקף רק כעשירית מהמטרות שאותרו בעזה, באתר מידה.
  169. ^ יעלון: עלות מבצע צוק איתן - 9 מיליארד שקל, באתר ynet
  170. ^ שאול אמסטרדמסקי ועמרי מילמן, משרד האוצר: עלות צוק איתן היא 6.5 מיליארד שקל ולא 9 מיליארד שקל, באתר כלכליסט, 15.09.14
  171. ^ הערכות: עלות מבצע צוק איתן למשק - 12-10 מיליארד שקל, באתר דהמרקר
  172. ^ Scale of Gaza destruction unprecedented, rehabilitation will cost $7.8 billion, PA says, באתר ג'רוזלם פוסט
  173. ^ Natasha Culzac' ‏srael-Gaza Crisis: Reconstruction of flattened Gaza will cost £5billion, Palestinian officials say, באתר The Independent UK, ‏5 בספטמבר 2014
  174. ^ Jason Burke, ‏Gaza homes 'uninhabitable' as tens of thousands come back to rubble, באתר The Guardian, ‏11 באוגוסט 2014
  175. ^ Assessing the Damage and Destruction in Gaza, באתר ניו יורק טיימס
  176. ^ רעות וילף, הרצוג: "המאבק בעזה צודק, אין על זה מחלוקת", באתר nrg‏, 29 ביולי 2014
  177. ^ כתבה בעיתון החרדי המבשר על התגייסות ציבורית למען החיילים
  178. ^ מבצע חלוקת תרומות ומצרכים לחיילים הקרביים בגבול הרצועה
  179. ^ אחיה ראב"ד, לא נשאר לבד: 20,000 בהלוויית החייל הבודד, באתר ynet, 22 ביולי 2014
  180. ^ אף משפחה לא נותרה בנחל עוז: "יש גבול לכוח העמידה של אמהות וילדים מול פצמ"רים", באתר ynet, 23 באוגוס 2014
  181. ^ מערכת גיא פינס, אורנה בנאי מתנצלת: "אין לי בית אחר", באתר nana10‏, 22 ביולי 2014
  182. ^ יריב פלג, ‏פייסבוק בזמן מלחמה: האם ניתן לפטר עובדים בשל התבטאות ברשתות חברתיות?, באתר ‏mako‏‏, ‏4 באוגוסט 2014‏
  183. ^ לי-אור אברבך, ‏"הארץ" הצמיד לגדעון לוי מאבטח בעקבות איומים על חייו, באתר גלובס, 17 ביולי 2014
  184. ^ דוד ורטהיים‏, המפגינים לאמנון אברמוביץ', נכה ומחזיק בצל"ש הרמטכ"ל: "בוגד, מחבל", באתר וואלה! NEWS‏, 30 ביולי 2014
  185. ^ נדב נוימן וחן מענית, ‏מחיר לאלימות: כתב אישום נגד מקים עמוד "כנופיית אל-יהוד", באתר גלובס, 5 באוגוסט 2014
  186. ^ גולש העביר לילה בכלא לאחר שכתב סטטוס נגד הממשלה, באתר מאקו
  187. ^ 10 ארגוני זכויות אדם בפנייה דחופה ליועץ המשפטי לממשלה: חשד להפרות חמורות של הדין ההומניטרי הבינלאומי בפעילות צה"ל בעזה, באתר בצלם, 21 ביולי 2014
  188. ^ Palestinian NGOs in Israel to UN HRC: Gross Human Rights and Humanitarian Law Violations and Suspicions of War Crimes in Gaza, באתר עדאלה
  189. ^ 189.0 189.1 דרור פוייר, ‏הורידו אותה מרכבת, שרפו לו אוטו: ערביי ישראל בצל "צוק איתן", באתר גלובס, 19/07/2014
  190. ^ סיכום פיגועי יולי 2014, באתר המרכז למורשת המודיעין
  191. ^ אליאור לוי ונועם (דבול) דביר, 2 פלסטינים נהרגו בקלנדיה; עימותים בי-ם, באתר ynet, 25 ביולי 2014
  192. ^ ניר דבורי ומשה נוסבאום, ‏אחרי פיגוע הדריסה: חייל נפצע קשה מירי בירושלים, באתר ‏mako‏‏, ‏4 באוגוסט 2014‏
  193. ^ עמרי ברק, חדשות 2, ‏הרשות: הטבות לעסקים פלסטינים שמחרימים את ישראל, באתר ‏mako‏‏, ‏14/08/14‏
  194. ^ מרדכי קידר, ‏מדינת חמאס גם ביהודה ושומרון, באתר ערוץ 7, 09/09/14
  195. ^ תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשע"ד-2014, ק"ת 7406 מ-7 באוגוסט 2014
  196. ^ מידע לציבור - מבצע "צוק איתן", באתר רשות המסים
  197. ^ הסכם לפיצוי עובדים בקשר למבצע "צוק איתן", נכרת ביום 3. אוגוסט 2014, ומספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים, 7037/2014, באתר גלימה הוצאה לאור
  198. ^ צו הרחבה להסכם קיבוצי כללי בדבר פיצוי לעובדים מבצע "צוק איתן" ילקוט הפרסומים 6909, התשע"ה, עמ' 670
  199. ^ השר ארדן לגל"צ: "לא יכול להיות גרוע מחמאס. צריך למוטט את שלטונם", באתר גל"צ
  200. ^ ליברמן הכריז על פירוק הליכוד-ביתנו: "חילוקי הדעות עם נתניהו הפכו מהותיים", באתר מאקו
  201. ^ ליברמן: "צריך לסיים את המבצע הזה כשצה"ל שולט בכל עזה", באתר חרדים10
  202. ^ סגן שר הביטחון דנון מתח ביקורת על נתניהו – ופוטר, באתר מאקו
  203. ^ נציגי צה"ל לחברי הקבינט: "מחיר כיבוש רצועת עזה - מאות חיילי צה"ל הרוגים", באתר מאקו
  204. ^ שר בקבינט: "הדלפת תרחיש האימים גורמת לנזק מול חמאס", באתר מאקו
  205. ^ בנט על המבצע: "המשימה אינה המנהרות - אלא הכרעה", באתר וואלה
  206. ^ "בנט ניגח את גנץ בקבינט עם מידע שקיבל מקצינים בכירים", באתר וואלה
  207. ^ בן כספית, החמצה היסטורית: אין לנתניהו אומץ להמשיך במלוא הקיטור, מעריב השבוע, 28 ביולי 2014.
  208. ^ עמוס הראל, יאיר אטינגר, יהונתן ליס, הרב רונצקי הורחק מהרצועה ב"צוק איתן" בשל חשד שהעביר מידע מסווג לבנט, באתר הארץ, 16.09.2014
  209. ^ מואב ורדי, בכיר לשעבר במל"ל: "הקבינט לא נערך כראוי למבצע ברצועת עזה", באתר נענע10, 16/08/2014
  210. ^ נתניהו קיבל את המתווה להפסקת האש ללא דיון והצבעה בקבינט, באתר הארץ.
  211. ^ זאב קם ויעל פרידסון , ח"כ שי עתר לבג"ץ: להכריז על המבצע - מלחמה, באתר nrg‏, 4 באוגוסט 2014
  212. ^ 212.0 212.1 חן מענית, ‏האוצר: "הכרזת 'צוק איתן' כמלחמה לא תשפיע על הפיצוי", באתר גלובס, 28 באוגוסט 2014
  213. ^ בעקבות "צוק איתן": שדה התעופה בתמנע יוכשר לתנועת מטוסים מכל העולם, באתר TheMarker
  214. ^ בעקבות "צוק איתן": זרוע היבשה בוחנת הצטיידות בנגמ"ש מסוג חדש, באתר דו"צ
  215. ^ "ישראל מפתחת 'כיפת ברזל תת-קרקעית'", באתר ישראל היום
    "כמו כיפת ברזל": ארצות הברית תסייע בפיתוח מערכת נגד מנהרות טרור, באתר nrg
  216. ^ מערכת התראה חדשה נגד פצמ"רים, באתר ערוץ7
  217. ^ מתוך הרצאה של יו"ר המטות המשולבים במכון קרנגי, באתר יוטיוב
  218. ^ בדיקה וחקירה של אירועים חריגים שאירעו במהלך מבצע "צוק איתן", באתר הפרקליטות הצבאית, 10 בספטמבר 2014
    החלטת הפצ"ר באשר לאירועים חריגים שאירעו במהלך "צוק איתן"-עדכון, באתר הפרקליטות הצבאית, 10 בספטמבר 2014
    החלטת הפצ"ר באשר לאירועים חריגים שאירעו במבצע "צוק איתן" – עדכון מס' 2, באתר הפרקליטות הצבאית, 7 בדצמבר 2014
  219. ^ אליאור לוי, אין שיקום, אין פירוז: עזה נערכת לסבב הבא, באתר ynet, 16 בדצמבר 2014
  220. ^ צל"שים במבצע צוק איתן, ינואר 2015.
  221. ^ גילי כהן, המדינה טוענת כי "צוק איתן" אינו מלחמה - אך תעניק למשתתפיו אות מערכה, באתר הארץ, 2 בינואר 2015
    תקנות העיטורים בצבא הגנה לישראל (אות מערכת צוק איתן - קביעת זכאים), התשע"ה-2015, ק"ת 7497 מ-3 במרץ 2015
  222. ^ * אמיר בוחבוט‏, כשצה"ל מרחיב חיפושים - חמאס חופר עמוק יותר, באתר וואלה! NEWS‏, 5 בפברואר 2016