נעמי גל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נעמי גל
אין תמונה חופשית
לידה 1944 (בת 77 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
עיסוק עיתונאית, פעילה חברתית, סופרת עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק ידיעות אחרונות, מעריב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

נעמי גל (נולדה ב-1944 בירושלים) היא סופרת ועיתונאית ישראלית. גל היא מראשוני העיתונאים-כתבים בטלוויזיה הישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעמי גל התחנכה, בין-השאר, בסורבון בפריז. רוב שנותיה עבדה כעיתונאית בידיעות אחרונות. במסגרת זו, לצד דיווחים שוטפים בתחומים שונים, הייתה אחראית לכמה ראיונות מקיפים עם אישים כישעיהו לייבוביץ' וקלוד לנצמן. גל, פמיניסטית מוצהרת, הייתה פעילה חברתית ופוליטית בולטת בשמאל הישראלי. ספרה "אשה לבד", שפורסם תחילה כסדרת מאמרים בירחון את, היה מהראשונים שבספרי המקור הפמיניסטיים בישראל[1].

היא הייתה נשואה למנתח המערכות יוסף רטנר. לזוג נולדו שני בנים, אריאל ויואב. לאחר מכן נישאה (קצרות) למפיק הטלוויזיה האמריקאי-יהודי הרברט וייס. הייתה במערכות-יחסים עם הצלם יורם ברקאי והסופר אריה קרישק,ופעיל-השמאל והמתרגם פרץ קדרון.

פרופסורית ב-Moravian College שבפנסילבניה, ארצות הברית.

מספריה: "אין דבר העומד בפני הרזון", "רומן רומנטי", "הרומן של רות וג'רי", "לילית", "אנטי-רומן", "העונות של דפנה", וכן כמה ספרי עיון, תרגומים (לאונרד כהן) ותסריטים.

בשנת 1985 היא הוציאה ספר מבוסס על סדרת טלוויזיה יפנית ג'יג'י. כמו כן הוציאה שני ספרי ילדים.

נעמי גל היא כלת פרס ירושלים לספרות יפה ופרס גילה אוריאל לספרות נשים.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אין דבר העומד בפני הרזון. אסתר סופר ונעמי גל, הוצאת ידיעות אחרונות, 1978
  • אשה לבד, הוצאת ביתן, 1982[2]
  • להיות חיילת: מדריך למתגייסת, הוצאת כתר, 1989[3].
  • רומן רומנטי, ספרית מעריב, 1993
  • עד מוות, הוצאת ידיעות ספרים, 1994
  • הרומן של רות וג'רי, הוצאת ספרית מעריב, 1994
  • זווית הראיה, הוצאת גוונים, 1996
  • לילית, הוצאת כתר, 1998
  • על כוס קפה, נעמי גל, מתן שירם, ניר שח, חי גריגרטן, הוצאת שירם-שחר, 2000
  • אנטי רומן, הוצאת תמוז, 2001
  • אלימות נגד נשים: נורמה או סטייה?, הוצאת הקבוץ המאוחד, 2003[4]
  • קל! להוריד במשקל, הוצאת ידיעות אחרונות, 2003[5]

ספרי ילדים ונוער[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ג'יג'י והאופנוענים - נסח עברי -נעמי גל, עבוד - ולרי פר, איורים - אן לדוק-דרדיל, הוצאת כתר, 1985
  • פינשוף הולך לגן גורים, הוצאת כתר, 1998

תרגומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מישל מונטיניאק, שיטת מונטיניאק – לאכול כדי לרזות, זמורה ביתן, 2002[6]
  • דונה ליאון, חברים בחלונות הגבוהים, זמורה ביתן, 2003[7]
  • ניקי פרנץ', מתחת לעור, זמורה ביתן, 2003

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אלי בשן, לבד זה לא עונש, מעריב, 16 בדצמבר 1982
  2. ^ תלמה אדמון, לבד בקלי קלות, מעריב, 24 בדצמבר 1982
  3. ^ לאה יגנדורף, הבל היופי ושקר הח"ן, כותרת ראשית, 17 בפברואר 1988
  4. ^ משה גורלימוכות מדינה, באתר הארץ, 11 ביולי 2004
  5. ^ קל! להוריד במשקל עידוד והדרכה לבני הנעורים שרוצים לרזות, באתר הארץ, 24 באוגוסט 2003
  6. ^ שיטת מונטיניאק - לאכול כדי לרזות, באתר הארץ, 27 באפריל 2003
  7. ^ בתיה גורהפנים הדקדנטיות של ונציה, באתר הארץ, 20 במאי 2003