רומן רומנטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

השם רומן רומנטי ניתן בישראל לסדרה מתורגמת של ספרי כיס אשר ראו אור מאז אמצע שנות השבעים של המאה העשרים. השם רומן רומנטי נטבע בתודעת הציבור, והפך כינוי לספרות מלודרמטית החסרה ערך אסתטי.

בקרב חוקריו מחוץ לארץ נקראים הספרים בז'אנר Romance Novels. לעתים קרובות ישנה התייחסות מפורשת לז'אנר כמזוהה עם הוצאות הספרים Harlequin הקנדית ו- Mills & Boon הבריטית. שתי הוצאות ספרים אלו חולשות על רוב ההוצאה לאור של ספרות זו בעולם.

רומן רומנטי מוגדר על ידי ארגון ה-RWA (איגוד מחברי הרומן הרומנטי בארצות הברית)‏‏[1] כספר אשר עוסק בשני אנשים אשר מתפתחת ביניהם אהבה רומנטית ואשר מנסים לבנות מערכת יחסים יחדיו. מערכת היחסים בין הגיבור והגיבורה תהיה הציר העיקרי של העלילה. תיאור של יחסים אלו במקביל לאירועים היסטוריים או ביחס למערכות יחסים אחרות יכול להתקיים, כל עוד אלו לא יהווו את מוקד העלילה‏‏. מערכת היחסים הרומנטית בין גיבורי הספר תסתיים באופן טוב או לפחות אופטימי - בדרך כלל חתונה. ספר אשר עוסק בתיאור אהבתם של שני אנשים אך מסתיים בפרידה, במות אחד הגיבורים או בחוסר בהירות בנוגע לעתידם המשותף לא יסווג כרומן רומנטי‏‏.

הז'אנר מחולק לרוב לספרים היוצאים בסדרות (קטגוריות) של מוציאים לאור, ובהם מגבלות לגבי אופי העלילה ומספר המילים, לצד ספרים העומדים בפני עצמם ואשר בהם הכתיבה חופשית יותר. בנוסף מחולק הז'אנר לקטגוריות משנה הקושורת באופי העלילה ומקום או זמן התרחשותה, ביניהן רומן רומנטי היסטורי, רומן רומנטי עתידני, רומן רומנטי עם עלילת מתח, ורומן רומנטי מבוסס פנטזיה אשר יכלול מרכיבים על-טבעיים או שבין דמיותיו יהיו יצורים כגון ערפדים או אנשי זאב.

אחת הנוסחאות הוותיקות ברומן רומנטי מציגה כגיבורה צעירה הגונה, מוכשרת, נבונה וטובת לב, ולרוב גם יפה. הגיבור יהיה לרוב מבוגר ממנה, בעל אמצעים, אשר אינו נותן אמון באנשים עד אשר הוא פוגש את הגיבורה. לעתים קרובות יתחילו היחסים ביניהם על רגל שמאל, אך עם הזמן הם יתאהבו. ברקע היחסים יופיעו דמויות משנה אוהדות לשני הצדדים, שישתדלו לרפד את דרכם אל האושר, לצד דמויות מרושעות אשר ינסו לחבל באהבתם הגוברת. יצוין כי עלילה זו נפוצה אך ודאי אינה היחידה בז'אנר.

הרומן הרומנטי התפתח בנישת ספרי הכיס, אלו בעלי הכריכה הצבעונית הרכה אשר מכילים כ-150 עמודים ו-50,000 מילים. הפורמט האחיד נבע משיקולי ייצור, שיווק והפצה אך גם ממסורת, והוא הפך סימן זיהוי ובסיס לציפיות בלב הקורא. בהוצאה הישראלית היו במשך שנים שני פורמטים קבועים - מצומצם ומורחב - והמתרגמות התבקשו לקצץ בעלילה או להוסיף לה על פי דרישות ההוצאה, שלא היה להן דבר וחצי דבר עם תוכנו המסוים של ספר זה או אחר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]